כי תבא התשפג

The speaker discusses the importance of the Torah and the end of the year. They mention that the portion of the Torah being read is about the end of the Torah and includes blessings and general rules. They talk about the commandments related to visiting Jerusalem and the significance of the Land of Israel. They mention the challenges faced by the Jewish people throughout history, including the Holocaust and persecution by various nations. The speaker emphasizes the miracles and divine protection that have allowed the establishment of the State of Israel. They express hope for the future and the rebuilding of Jerusalem. They also highlight the unity of the Jewish people and the importance of gratitude to God. Overall, the speaker reflects on the journey of the Jewish people and the ongoing presence of divine intervention. שלום רב למאזינים העיקריים, אוהבי התורה ומאזיניה. אנו מתקרבים לסיומה של השנה, ויחד איתה גם לסיום קריאת התורה. ספר דברים, הספר החמישי שבתורה, פרשתנו, פרשת כתבו, יש בו מעין סיום התורה, וזה שכאן, כמו בסוף ספר ועיקרה, ישנם הברכות והכללות. פה פרשת התוכחה, בסיום ההסכם, החוזה שיש בין שני צדדים, נזכרים שם הונשים, השכר, המחויבויות, למי שמפר את הצונאים שהצנו ביניהם מקודם. וכאן, פרשת כתבו, אנו עומדים על סף הכניסה לארץ, ואנו שומעים שתי מצוות מהאחרונות שבתורה, מצוות פרטיות לכאורה, מצוות הביקורים, מצוות בידוי מעצרות, ומצוות שלישית, מצוות של הברכות והכללות שהיו בין הר גריזין והר עבל, זאת הייתה מצווה שנצטבו ישראל בשעת כניסתם לארץ. לנו, כאנשים פרטיים לדורות הבאים, נשארו שתי מצוות. מצווה אחת, מצוות הביקורים, שכוללת הוואת הביקורים לירושלים, דבר שבדרך כלל נעשה ברוב עם, ובכפרת גדולה, רושם גדול, הוואת הביקורים לא נעשתה לידי יחידים, אלא מעמדות שלמים, מחוזות שלמים, אלפי אנשים, קימו תהלוכות בשמחה ובטוב לבב, ממקום מושבם עד לירושלים, והדבר נעשה ברושם רב, עם שירה וזמרה, קבלת פנים מיוחדת שהייתה נעשית להם בירושלים, על ידי תושבי ירושלים, ועל ידי הכהנים והלוויים כשהם מגיעים להר הבית. ובמצווה זו, כל אחד ואחד מביא את הביקורים, כפי יעד השם הטובה עליו, וכשהוא מניחו לפני המסבר, ישנה אמירה שלמה שהוא צריך לומר, ערמי עובד אבי, וענית ואמרת לפני השם אלוקיך, ערמי עובד אבי, וערד מצריימה וערד ברושם במתי מעט. ישנה אמירה, ומחויב כל מביא ביקורים לומר, מה תוכן האמירה? תוכן כללי חשבון נפש של עם ישראל בתור אומה. איפה היינו ולאן הגענו? אמירה זו של מקרא ביקורים, מוכרת לנו מהאגדה של פסח, שם דרשו חכמים את כל הפסוקים שבה אמירה זו, על כל יציאת מצרים, כל מילה ומילה שם נמדדה ונתפרשה. צאו למה ביקש לבן הערמי לעשות לאבותינו? שפעולו לא גזר אלא על הזכרים, ולבן ביקש לעקור את הכל. זהו ערמי עובד אבי. וערד מצריימה, כמו שנאמר, לגור בארץ. באנו מפני הרעב, כי חבד הרעב בארץ, וכל ההמשך, ויערעו אותנו המצרים ויענונו. מה עבר לעם ישראל? ואיך מכל הסכנות האלה, ריבונו של עולם ויוציאינו השם, ביד חזקה, בזרוע נטויה ובאותות ובמופתים, והביאנו אל המקום הזה, איך הגענו לארץ ישראל, כמה ניסים היו בדרך, כמה סכנות עברנו ונחלצנו מהן, ביד השם החזקה הגדולה והנטויה על כל הדורות, זה היה לא רק ליציאת מצרים, אלא גם לדורות הבאים, כפי שכותב הסנאק בספר מצמות קצר, אחד מבעלי התוספות, שבאנוכי השם אלוהיך אשר רוצה תרחם ארץ מצרים, יש לזכור את יציאת מצרים כהכנה לימי הישועה שעתידים לבוא לישראל. כמו שביציאת מצרים היינו ללא כל סיכוי, היינו עבדים, מפוזרים, המצרים רודים בנו, מנסים לאבדנו, מנסים כל הבן הילוד האורת השליחו, גזירות קשות, עבודה קשה, נדמה שעוד מעט קט ואין ישראל, עוד מעט וישראל או מתבוללים או נרצחים. ואיך הייתה יציאה ממצרים ביד השזקה, באותות ומופתים, פרעו הרשע בעצמו אומר, השם הצדיק ואני ועמי הרשעים, איך הכל השתנה מקצה לקצה. וכך אומר אסמאק, ספר מצוות קצר, שכך צריך להאמין גם לדורות הבאים. גם יבוא יום שנעשה חשבון נפש על כל הדורות. אם נזכור אלפיים שנה של גלות, כמה סכנות היו לעם ישראל, כמה קשה היה בספרד בזמן האנוסים, גזירות האינקוויזיציה, גירוש ספרד, מה היה בצרפת, עלילות דם, גירושים בגרמניה, עלילות המגפה השחורה, ועלילות הדם למיניהם, וכמה גירושים, וכמה פוגרומים, כמה רציחות, ואחר כך בפולין, תח ותת, הגזירות של הקוזקים, ואחר כך השבתאות, וכל הירידה הנוראה שבאה בעקבות הסבל הגדול, והפיזור וההרס של קהילות ישראל על ידי הקוזקים. ואחר כך, כל מה שעבר לישראל, וגזירות של רוסיה, הצרים הרשעים, גזירות הקנטוניסטים, פוגרומים קשים מאוד, ועוד ועוד, מישהו היה מאמין שבמצב כזה, עם ישראל עוד יחזור לארץ, עם ישראל עוד יקים כאן מדינה, ואחרי שהיה המנדט, אחרי שזכינו סוף סוף לקבל רשות והכרה של אומות העולם, לחזור לארץ, והנה כאן ניצור האנגלים, ביחד עם הערבים, שהאנגלים ארגנו אותם, לעצור את כל העלייה לארץ, לעצור את כל החזון הציוני, לכאורה שהוא בעצם חזון התורה, אם יהיה נידחך בקצה השמיים, משם יקבצך ה' ומשם יקרפך, כל הראייה של קיבוץ גלויות, הנס הגדול, גדול יום קיבוץ גלויות, אומרים חזל, היום שנבראו בו שמיים בארץ, ואם כל אחד ואחד שבא לארץ, כביכול שכינה אוחזת בידו ומביאה אותו לארץ, זה לא רק נס אחד שבבת אחת, מפתחה גלות אחת, וכולם יצאו כמו ביציאת מצרים, פה יש מיליונים של ניסים, כל אחד ואחד בפני עצמו, כל כך הרבה ניסים, ואם יציאת האנגלים מהארץ, ברוך השם, הוקמה המדינה, ומיד באותו יום של ההכרזה למדינה, באותו יום של הנס הגדול, אחרי אלפיים שנה, שאם ישראל מכריז, אנחנו חיים וקיימים בארצנו, ארץ הקדומים, ארץ השם, ארץ הקודש, והנה פרתה מלחמה קשה, כשאנחנו מוכרמים על ידי כמעט כל ארצות העולם, שכולם כביכול הכריזו על עמידה בצד, כשהערבים שקיבלו הרבה נשק, מנסים לדחוק את רגלנו מהארץ, ולא רק לדחות את רגלנו, להשמיד את שארית הפלטה, אחרי השואה הנוראה, שהייתה רק שלוש שנים לפני זה, בהם שליש מעם ישראל נרצח, ואחרי השואה, המגפה הקומוניסטית, הכלא הקומוניסטית, שסגר רבע מעם ישראל, ואולי יותר מרבע, תחת מנעול ובריח בשערי ברזל, שם ניסה הצורר הרוסי, להכר את הנשמם יהודים, לבטל מוסדות לימוד, לבטל בתי כנסת, לסגור מקוואות, להילחם בתורת ישראל, במצב כזה, כשאנחנו שבורים והרוסים, נוכל להקים מדינה, ולעמוד בפני מלחמות קשות, וישנם אנשים שאומרים, בכוח ידי עשיתי, בחוכמתי כי נבונותי, התבוננו, ראו, וזכרתי את השם אלוהיך, כי הוא נותן לך כוח לעשות חי, כמה ניסים היו, גם בהוואת כל הנקבצים, כל קיבוץ הגלויות הנפלא, ארץ אחרי ארץ, ארץ שאלפיים שנה היו שם יהודים, אולי אלפיים חמש מאות, מאז גלות בבל, והיום בבל, הם הגלויות, לא נשארו יהודים, בבל כולה, כל יהדות בבל, עזבה את בבל, ושורש הגלות נמחק, וכעת, הארץ הולכת ונבנית, האם אנחנו עשינו את זה? אנחנו הוצאנו את היהודים ממצרים? אנחנו הצלחנו בכל המלחמות, בלי עזר השם? כמה פעמים היה כיפסה, בינינו לבין חלילה, מפלה גדולה מאוד, שהייתה מביאה, המשך של הטבח הנורא, והיום שעשו בנו, הנאצים ועוזריהם, ומכל זה ניצלנו בחסדי השם, וענית ואמרת לפני השם אלוקיך, ערמי עובד אבי, וערב מצרים, ויערעו אותנו המצרים, והפעם לא רק המצרים, כל עם אירופה, אירופה המצטדקת היום, מדברת בשם צדק ובשם יושר, ומנסה לפלג, לחלק את הארץ לחלקים, ולמסור אותה לאויבינו, הפלסטינאים, שמנסים בטרור, בדקירות סכינים, באמצע הרצח שונים, באכזריות נוראה, מנסים לשבור את רוח תושבי ישראל, והנה ריבונו של עולם, הולך ומגביר את כוחנו, מעצים אותנו, בקיבוץ גלויות, בבניין הארץ בצורה נפלאה כל כך, ואתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה, עוד יבוא יום והגאולה תימשך, ירושלים תיבנה, המקדש ייבנה, תחזור העבודה, ונחזור כמו בימי הביקורים, לעמוד ולומר לפני ריבונו של עולם, לכאן היינו, ולאן הגענו, כמה גדולים חסדי השם, ישבר לא ידע, וחסיל לא יבין את זאת, מה גדלו מעשיך השם, ועוד עמקו משאבותיך. זהו תוכנה של אמירת וידוי, מקרא ביקורים, מלבד הוידוי מעשרות, שהוא עניין בפני עצמו, רק לזכור, לאין באנו, ולאן הגענו, וכמה ריבונו של עולם מלווה אותנו, ואתה לצערנו, יש גם יהודים שלא תמיד מודעים, לאיחוד של עם ישראל, לאתה בחרטנו מכל העמים, יש שמחה גדול והקדושה עלינו, קראת, ותיתן לנו השם אלוקינו, באהבה, מועדים לשמחה, חגים מוזמנים לסוסון, מצוות, תורה, אורות גדולים כל כך, ויש כאלה שרוצים, לשם מה עברנו את כל העמים, לשם מה עברנו את כל הגלות, לשם מה באנו לארץ ישראל, האם כאן בארץ מחדש, נחזור להיות אחורה, אלפי שנים, חסדי השם, השם הוא זה שמלווה אותנו, והוא זה שנוטה את זרועו עלינו, וכמו שהראינו ניסים ונפלאות בימים ההם, כן נזכה לראות גם בימים האלה, תכלי שנה בכללותיה, תחל שנה וברכותיה, עלינו ועל כל ישראל, אמן כי אני רצון.