Details
פרופ' שלמה מי-טל והרב אלישע וולפין משוחחים על פרשת שמות. אנחנו מתמקדים בשמות השונים של אלוהים, ובמיוחד בשם המאוד מיוחד שעולה בסנה הבוער: אהיה אשר אהיה.
Comment
Details
פרופ' שלמה מי-טל והרב אלישע וולפין משוחחים על פרשת שמות. אנחנו מתמקדים בשמות השונים של אלוהים, ובמיוחד בשם המאוד מיוחד שעולה בסנה הבוער: אהיה אשר אהיה.
Comment
פרופ' שלמה מי-טל והרב אלישע וולפין משוחחים על פרשת שמות. אנחנו מתמקדים בשמות השונים של אלוהים, ובמיוחד בשם המאוד מיוחד שעולה בסנה הבוער: אהיה אשר אהיה.
Listen to פודקאסט # 13 פרשת שמות by Elisha Wolfin MP3 song. פודקאסט # 13 פרשת שמות song from Elisha Wolfin is available on Audio.com. The duration of song is 30:33. This high-quality MP3 track has 2304 kbps bitrate and was uploaded on 2 Jan 2024. Stream and download פודקאסט # 13 פרשת שמות by Elisha Wolfin for free on Audio.com – your ultimate destination for MP3 music.
Comment
Loading comments...
שלום שלומו. שלום אלישע. שלום לכולם. אנחנו יושבים כאן יום שלישי פעמיים כי טוב. אנחנו בפרודקאסט השני, הראשון הוא באנגלית ועכשיו בעברית ואנחנו פותחים ספר חדש, ספר שמות. ספר שמות, ספר נפלא וענק וגדול וספר משנה חיים. ממש והנרטיב משתנה אלישע. הנרטיב של בראשית, הנרטיב של משפחה, משפחה מורכבת, יחסי אב בנים ועכשיו הנרטיב עובר למשהו אחר, התהוות של עם, יציאת עם לחופש, מנהיגות של משה ויש הערה מעניינת של הרב סאקס, הוא אומר שיש הרבה נרטיבים, רומנים, ספרי קודש וכולי, בתתות אחרות ולנרטיבים האלה של כולם יש התחלה, אמצע וסוף. אבל בתנ״ך בסיפור היהודי יש התחלה, יש אמצע אבל אין סוף, אין סוף. כי איך מסתיים התנ״ך אלישע? איפה אנחנו בסוף, בסוף, בסוף התנ״ך? אנחנו תקועים בבבל, אנחנו באמצע הסיפור, עוד לא חזרנו למולדת. אנחנו חיים את ההמשך הזה, ההמשך המרתק וזו ברכה גדולה וזה כואב, כואב במיוחד עכשיו, אחרי שלושה חודשים של מלחמה אבל יש לראות את ההקשר, אנחנו חיים תקופה מאוד מאוד חשובה, מרגשת, מעניינת, משמעותית, ייחודית בהיסטוריה אחרי שלושת אלפים שנה. אנחנו כותבים את הסיפור, את ההמשך וזה ממש לא הסוף, ממש לא. כן, הערה מאוד יפה, מאוד מאוד יפה. גם התורה, התורה הרי נגמרת בהר מבוא, נגמרת בחוץ לארץ המובטחה, אתה נמצאת במסע, בדרך, אנחנו כל כך מכוונים להגיע, כל הזמן אנחנו רוצים להגיע, להגיע ליעד. אני יודע איזה קלישאה, תמיד אומרים תהנה מהדרך, it's all about the journey, the way, הדרך ולא היעד עצמו. אומרים את זה וזה קלישאה אבל זה כל כך נכון ואנחנו פשוט יודעים, אני חושב שכשמסתכלים על איך שאנשים חיים את חייהם ומי שלא ער למה שאני רוצה להגיד פה עכשיו, אני תוהה מי יוכל להבין בכלל את הרעיון הזה, שחלק מסוים במוח שלנו שמכוון ומכוון להגיע, להגיע ליעד. חלק אחר שבנו יודע שזה באמת לא להגיע, זה באמת ברמה שלה להיות, להיות, לחיות, לחיות את החיים ואני, כרגע באיזשהו קורס שעוסק בתחום שאני מאוד אוהב, הרבה שנים אני עוסק בזה, התחום של ההתמקדות, הזכרתי את זה בפודקאסטים, הקורס נקרא TAE, Thinking at the Edge ולכל אחד מאיתנו בקורס יש גם איזשהו פארטנר שאיתו אנחנו עובדים, עושים עבודה משותפת, עבודה מאוד מאוד מאוד מעמיקה, באמת שותפתי אתמול שהתאמנו אתמול בלילה, ככה היה לנו אימון על החומר, אנחנו צריכים להתפגש במהלך השבוע, והוא עוסק בכתיבה, כתיבה זה התחום שלו, ובעולם הכתיבה, במיוחד של הכתיבה הספרותית, אתה נמדד בכמה עותקים מכרת, וזה היה כמה עותקים מכרת, וגם הוא היה מאוד תקוע בנרטיב הזה, הרבה עותקים, ויש הרבה יקנו, וכמה הוצאות וכולי, ואחד הדברים שהוא פתאום גילה תוך כדי עבודה משותפת, הוא פתאום גילה, זה ממש, זה נהדר, נהדר שאתה מוכר הרבה עותקים, זה בונוס, זה בונוס, הסיבה לכתוב, הכתיבה היא המפגש החי שלנו עם החיים עצמם, ואם אנחנו יודעים איך לפגוש את החיים עצמם, את הכאב, את השמחה, את כל רגעי החיים, כמה עותקים מכרנו, זה באמת נחמד, זה באמת נחמד, אבל לא יותר מזה, זה לאגו, זה לא לחיים באמת. ודאי, ויש לי כאילו תמיכה למה שאתה אומר, בעוד שבוע, שנת הלימודים נפתחת בטכניון, קצת אחרי אוניברסיטאות אחרות, אני מנהל ומלמד קורס יזמות, 70 סטודנטים נרשמו כדי ללמוד איך להיות יזם, ואחד הדברים שנסביר להם, נזמין יזמים לספר את הסיפור, יש יזמים שמכרו מיזמים במיליארדים, מיליארדים, ויש להם מספיק כסף בשביל חצי המדינה, והם עושים את זה שוב ושוב ושוב, כי הם, כפי שאתה אומר, הם נהנים מהדרך, לאו דווקא מהתוצאה, מהתהליך המרגש עצמו. אז זה נכון, זה קיים בחיים, ביזמות, כפי שזה קיים במקומות אחרים. אז אתה בעצם אומר משהו מאוד יפה, שאני יודע, זה לא חוק מה שנגיד. עכשיו, מה שאני שומע ממך, זה שיזם טוב הוא יזם שנהנה מעצם היזמות, מעצם היצירה, מהדרך. זה לא בשביל לעשות עוד אקזיט, זה לא בשביל עוד כמה מיליונים או מיליארדים, אלא באמת ההנאה הגדולה מהיצירה הזאת. זה נכון. דרך אגב, אני מכיר יזמים שאומרים בגלוי, אני רוצה להתאשר ולהראות מה שהם נכחלים ולשאר הם נכשלים. מה אתה אומר? זה מעניין. אתה אומר שיזמים שהמטרה שלהם זה להתאשר, יצליחו פחות מאשר יזמים שנהנים מהיזמות ומהיצירה. כן, והסיבה פשוטה. להתאשר, אז בדרך כלל זה להתאשר מהר. וזה לא עובד. זה תהליך ארוך, 24 ב-7, עבודה קשה. להתאשר מהר, אתה מעגל פינה וזה לפעמים קטסטרופה. בדרך כלל. מעניין. אז אלישע דרשה, דרשה לפני חמש שנים, ואתה אומר משהו משמעותי, אמיץ, נועז, הייתי אומר. אלישע, אתה רב נועז. אתה מציין מה הם המילים הכי חשובות לדעתך בתורה. וזה לא השמע, וזה לא סרט הדיבורות, אלא מה שמשה שומע מאלוהים בשני הבוער. אהיה אשר אהיה. אלוהי הפוטנציאל המחכה להתממש. ואני מסכים איתך, אבל לקח לי זמן לחשוב עמוק על הדבר, וזה מאוד מאוד עמוק. תסביר לנו, למה אהיה אשר אהיה? קודם כל, מה זה אומר אהיה אשר אהיה? כשאלוהים אומר למשה, מהו? כן, כן, כן. אה, איזה קטע נפלא. באמת קטע נפלא. אנחנו, אנחנו, כלומר, משפחת יעקב, משפחת ישראל, ירדה למצרים לשבור שבר. הם לא ירדו לשם לא בשביל פוטנציאל, ולא בשביל, הם ירדו בשביל לעשות אקזיט. לא בשביל היצירה. הם העדיפו לפליאות בארץ קנרן, אבל הערה הווה, ירדו למצרים כדי לשבור שבר. וכל מי שחייב מתנהלים במטרה להרוויח יותר, ולאסוף יותר, ושיהיה יותר, בסופו של דבר דינו, שישקע בבוץ המצרי. כי זה מצרים. מצרים היא ארץ החומר. מצרים היא ארץ השפע. מצרים היא ארץ הנילוס. הנילוס שלעולם לא מספיק לזרום. שנינו היינו במצרים, והביטוי הנפוץ ביותר במצרים זה הביטוי מעלש. כאילו, לא נורא. כל עוד הנילוס זורם, הכל בסדר, הכל טוב. אבל זה שפע שהוא חיצוני. זה שפע שבעצם בא מבחוץ פנימה. זה לא שפע שהוא פנימי. בני ישראל שוקעים בביצה המצרית. יוסף הוא הארכיטקט, הארכיטקט השפע. ויש לי הרבה כבוד עליו. ואולי הוא עצמו לא היה שוקע בתוך הבוץ שהוא עצמו תכנן. אבל הדור שהוא ואיכיו מגדלים זה דור של שפע, דור של מותרות, דור של פינוק מאוד מאוד חדש. והם שוקעים בתוך עולם החומר ונעשים משועבדים. משועבדים למצרים, כלומר משועבדים לשפע ולחומר. מה זאת אומרת משועבדים? משועבדים זה אומר שמה שמכוון אותך בחיים, מה שמאיר אותך בבוקר זה הרצון לעוד חומר, לעוד פינוק, לעוד שפע. ישר אהיה הוא האלוהים שמוציא אותנו מהבוץ המצרי. הבוץ המצרי הוא תובעני ואנחנו כולנו מכירים את זה, כולנו מכירים כמה קשה להשתחרר מהבוץ החומרי. מאוד קשה היום לפעולות בארץ לקנות דירה היום בארץ בלי לשחק את המשחק הכלכלי הקפיטליסטי שיש כאן. אין לך שום סיכוי אם אתה מנסה לחיות חיים אחרים קצת עם דגשים אחרים אין לך שם סיכוי שתהיה הומלס או שתשאר לגור אצל ההורים וגם זה לא פשוט. זה בעצם מה שקורה ואהיה שראה זה קול מנוגד לכל הדברים האלה. זה הקול הוא קול מאוד שקט כמו שגם דיברנו על זה באנגלית הוא קול מאוד שקט שלוחש בתוך הבריאה כל הזמן. שבא ואומר לא לא לא זה לא העוד חומר עוד שפע עוד כסף עוד מעמד עוד כבוד כבוד כסף וכוח זה היה הביטוי המפורסם ההוא. אהיה שראה זה הקול הזה שמבקש להתממש בעולם זה פוטנציאל שהוא רוחני הוא פנימי שמבקש להתממש בעולם בעולם שמעדיף חומר. ובני ישראל מאוד מתקשים לשמוע את זה ומשה יודע את זה משה יודע אומר לאלוהים עזוב אותי בבקשה אני כבד פרוח ועד לשון אני לא מגמגם כל מי שחושב שמשה גמגם משה לא גמגם. כל מה שקרה שם זה משה ידע משה היה חכם מאוד והוא הבין איך לעזאזל אני אתווך לעם המשועבד לחומר וללווינים איך אני אתווך להם את אלוהי החירות את האהיה שראה את אלוהי הפוטנציאל את אלוהי החופש. איך אנשים אלה ישמעו אין סיכוי שהם ישמעו ומשה פעם אחר פעם אומר לאלוהים הם לא מסוגלים לשמוע משה ידע למה הוא מסרב לקבל את התפקיד. ויש עוד לקח מאוד עמוק בפרשת שמות אלישר וזה קשור לגאופוליטיקה לא תמיד אנחנו לומדים גאופוליטיקה מהתורה אבל יש פה גאופוליטיקה ואני אסביר. כתוב שקם פרעה חדש שלא ידע את יוסף מה ההקשר ההיסטורי כשהגענו בני ישראל כשהגענו למצרים השליטה הייתה בידי ההיקסוס זה בדווים. זה שבט של בדווים שכבשו את מצרים והפרעה היה בדווי היקסוס ואנחנו גם בדווים יש ספרה משותפת אז כל עוד שבדווי מדבר עם בדווי אנחנו די בסדר אמנם אנחנו משועבדים זה נכון אבל חיים לא רע. ואז המצרים המקוריים קמים מתמרדים ומעיפים את הבדווים וממנים פעור שהוא מצרית אמיתי והוא סיפר כן הוא סיפר אחר הוא רואה בנו איום אנחנו שמינים אנחנו מתרבים ילדים איום אז הוא מתחיל ממש ממש להקשות עלינו. אלישה בכל התנ״ך יש סיפורים של גיאופוליטיקה אנחנו מלכי ישראל מסתכלים מסביב אנחנו עם קטן ויש מעצמה בבל ויש מעצמה מצרים. ועל מי נאמרים על מצרים וופס טעות ועל הנביאים הנביאים כמובן מזהירים מה אתם חושבים מה אתם עושים ובבל נבוכת נצר וכובש ורוגש ומשעבד וכולי. אנחנו היום בישראל המודרנית אנחנו לא הכי טובים בגיאופוליטיקה עושים תאוריות אפשר ולא נרחיב את הדיבור אבל שביעי באוקטובר הקטסטרופה הזאת חלקית בגלל ניהול גיאופוליטי גרוע. כן מעניין זה בעצם פתאום קמה תרבות חדשה שלא מסוגלת להכיר בברכה שאנחנו מביאים באור הייחודי שאנחנו מביאים ואנחנו בעיצומה של פרעה חדשה שהולך וקם בעולם. אנחנו מרגישים שינוי מאוד מאוד גדול באוויר וזה כנראה חשוב אתה יודע שלום אני מגיע למסקנה שאולי צריך מדי פעם פרעה חדש שיזהזה אותנו פרעה חדש שלמולו נחזור לחלום חירות. נחזור לדבר על תקווה על חירות על החוף שלנו להיות מי שאנחנו נבחרים להיות כי האדם מטבעו כל כך מתרגל למישהו כל כך מתרגל לתבניות שלו כל כך מתרגל לאלוהים שמשועבד לו כל כך מתרגל לפרעה מדי פעם צריך לקום פרעה חדש שמראית את עמות הסיפים ומזכיר לנו מי אנחנו ומי אנחנו גם לא. אני הזכרתי את קורס היזמות אלישה אחד הכלים שאנחנו מלמדים לסטודנטים כדי להיות יזם טוב זה להתרגל לאי נוחות. אנחנו נאדם אוהבים נוחות ישראל במצרים אהבו מאוד את הנוחות מאוד מאוד מאוד למה לאהוב אי נוחות כי שינוי דברים חדשים בדרך כלל הם לא נוחים. כי זה חדש זה מוזר זה משנה אנחנו לא רגילים אז אני אומר לסטודנטים השבוע אתם תעשו הכל אחרת תאכלו דברים אחרים תקשיבו למוזיקה אחרת תקשיבו לאופרה במקום להפאפ תתלבשו אחרת תגיעו אחרת לתכניון ברגל אולי. תעשו הכל אחרת למה כדי להתרגל לדבר המשונה השונה להתרגל לשינוי למה כי בתור יזם אתם תצטרכו לחולל שינוי ואם שינוי לא נוח לכם אז לא תצליחו. מעניין מאוד כמו אתה אומר פה עוד משהו על יזמים שיזמו גם צריך לאהוב את השינוי כי אין יצירה בלי שינוי. באותה שיחה איך דיברנו זה בעברית בפרודקאסט עכשיו בעברית לא באנגלית באותה שיחה שהייתה לי אתמול עם השותף שלי בתאי. עובד מת על המילה לא ככה מילה יותר בעצם אורח חיים שנקראת שוטטות הוא מאוד אוהב לשוטט והשבועי שאפקים מצליח הוא מאוד מצליח. אמצעות כנראה ויזמות וכולי והוא. אמנות הכתיבה שלו הוא יוצא לשוטטויות כדי כדי להיפתח למה שהעולם רוצה לזמן לו בדרכו לא להישאר נאול וסגור בדלת עמותיו. וזה מאוד מאוד חשוב היכולת לשמוע כלשהו שונה ממה שאנחנו רגילים כל הזמן. יש עוד פטנט שאנחנו מלמדים לסטודנטים אלה שם. אנחנו אנחנו בחיים המודרניים עובדים קשה וכל הזמן עובדים ורצים וכולי. אנחנו מלמדים את הסטודנטים לבזבז זמן מאוד מאוד חשוב לבזבז זמן אני לא יודע למה אני אומר את זה לרב אלישה כי אתה חזוק מאוד ואני לא בטוח שיש לך הרבה זמן פנוי. אבל למה לבזבז זמן יש משפט מאוד יפה של דניאל קנאמן. דניאל קנאמן הוא פסיכולוג ישראלי מלמד בברקלי בעל פרס נובל עשה המון עבודות עם עמוס טפרס גיזל. דניאל קנאמן עדיין חוקר הוא כותב את הדבר הבא. כדאי לבזבז יום כדי לחזוק שנה. למה כי בזמן הפנוי כשאנחנו לא עושים כלום הראש פנוי באים רעיונות הכל הדק הזה הכל הקטן של אלוהים אפשר לשמור אותו. לא אם יש מוזיקה ורשנית וטלוויזיה ושיחות וכולי וטלפון. כשלא עושים כלום אני עסקתי בריצות הרבה שנים אהבתי מאוד לרוץ גם אתה רץ אני חושב. אני עושה אליפטיקל זה זמן טוב לקבל מחשבות. חד משמעית הראש שלך צף למעלה ובאים רעיונות. הם שם כל הזמן צריכים להקשיב להם לגמרי להיפטר מראשי הרקע נכון כן. אני רוצה לדבר גם בנסיעה אבל זה ככה שיחה אחרת אבל כן. הרעיון זה של שוטטות הרעיון זה של מטה לבזבז זמן כמו שאתה קורא לזה. בזמן הזה שאנחנו בזבזים אנחנו בעצם אנחנו נחשפים ואנחנו פותחים את הראש ואנחנו יוצרים סדקים במערכת כדי שאור חדש יוכל להיכנס. ומהו האור הזה האור של אהיה אהיה אשר אהיה זה האור שאנחנו מבקשים אנחנו בעצם כולנו רוצים את השני הבוער. אנחנו פוחדים ממנו כי אנחנו לא רוצים להשתנות אנחנו נעשה הכל כדי לא להשתנות אבל כל משהו אחר בנו מאוד רוצה את האהיה אשר אהיה להתחבר לפוטנציאל האין סופי שיש בנו. והמסר הזה להתחבר לפוטנציאל שלנו זה בעצם תמון באמירה של אלוהים למשה אהיה אשר אהיה. אתה אומר האמירה המשמעותית ביותר בתורה וקראתי את זה וחשבתי מה והגעתי למסקנה שאתה מאה אחוז צודק. באנגלית הסברתי אני חושב שאלוהים בתוכנו בתוך כל אחד ואחד מאיתנו ושכנתי בתוככם אלוהים שוכן בתוכנו והוא מבקש מאיתנו למנה את הפוטנציאל. יש תפילה יפה שאני אומרת לה בלילה שלום בבוקר מודה אני אמור להגיד את זה בבוקר אבל אני אומר את זה בלילה כדי להודות על היום ואני עובר על הברכות שזכיתי במשך היום. הוא אומר מודה אני לפניך רבה אמונתך מה זאת אומרת רבה אמונתך אלוהים נותן בנו אמון שאנחנו נמלא את הפוטנציאל שלנו אני אהיה אשר אני מיועד להיות. זה לא פשוט אבל כן זה הדבר המשמעותי בסופו של דבר התורה כל פרשה כל מילה זה בא להגיד לנו איך לחיות איך להיות ברכה בפלנטה הזאת שאנחנו יש לנו ייעוד צריך לגלות אותו ולמלא אותו. נכון נכון נכון זה באמת. חשבתי שאתה יכול לשמוע את האהיה של אהיה שנמצא ככה מעבר לתבניות שלנו מעבר להם מעבר לה. קירות של התודעה שלנו אדם צריך לזוז קצת בין זה לרוץ בין זה לשוטט בין זה ככה לבזבז זמן לצאת מהמשבצת הרגילה כדי לשמוע כל אחר כי במשבצת הרגילה אנחנו נחשוב את אותן מחשבות שתמיד עולות בתוך אותה משבצת רגילה. צריך לצאת מהמשבצות האלה מהמקומות האלה ובאמת לעשות דברים שונים כל פעם וצריך לעבוד בזה. אהיה אשר אהיה זה דורש מאיתנו עבודה ואם נצטט פה את ישראל לבוביץ' בעצם בא וטען שעם ישראל מעולם לא באמת באמת באמת עשה את רצון השם. ככה יכול לבוא ולומר בסוף כל יום שאתה אומר שאתה אומר מודה אני ככה לפניך על הדברים שעברת היום זה רעיון טוב אגב ההיפוך הזה היכולת הזאת באמת לצאת מהכונחייה הזאת שלנו שהמקום הבטוח שלנו המקום המוגן שלנו המקום שבו אנחנו מכירים כבר את הטווי. אחת הדרכים לצאת החוצה מזה לכל חדש זה באמת על ידי הודעה הודעה על מה שהיינו היום וזה מאפשר פתאום לחרוג המקום הזה ולצאת אל עבר האהיה אשר אהיה זה נכון. ואלישה אהיה אשר אהיה לדעתי זה במיוחד חשוב לנו לבני גיל הזהב ככה קוראים לזה אני קורא לזה אנחנו עוסקים אין שום דבר רע מלהיות זקן כי ככל שנסתכלים אני אומר את זה מתוך ניסיון נדבקים יותר להרגל למה שמוכר וצריך להילחם בזה צריך לנסות דברים חדשים. צריך לקרוא דברים חדשים לשמוע דברים חדשים לפגוש אנשים חדשים וזה מחיה זה ממש מחיה. אפשר למות מישהי עמום אז להשבור את זה למלא פוטנציאל לא רק בבני 20-30-40 בגיל 80 גם למלא את הפוטנציאל יש. כן מאוד יפה אתה אומר פה כמה דברים כמה ששינוי חשוב לעשות דברים אחרת לעשות דברים באופן שונה אפילו זה. משחק בטלפון לשחק עם הידע עם הידע חלשה יותר בטלפון. כדאמת לגרות Pathways חדשים בתודעה שלנו כדאמת לפנות מקום לאהיה שראיה להתממש אין כמו הרגלים כדי לתקור אותנו במקום הרגיל כדי לתקור אותנו במקום המוכר הקטן הצר אפרופו מצרים ושינוי הרגלים הוא קשה. הרגלים זה זה זה זה על הבית של חינוך זה על הבית של כל התנאיות שלנו שקיבלנו ביהדותינו ולעשות איזושהי עבודה נגד התנאיות ונגד הרגלים זה נוגד את הטבע זה נוגד את אלוהים אלוהים הוא הטבע זה נוגד את אלוהים לכן זה אהיה שראיה זה השם זה שם השם שם הוויה. ואהיה שראיה זה למעשה מתחיל כיוון חדש בתורה נפרדתי בצער רב בספר בראשית הסיפורים הנפלאים סיפורים של אב ובנים משפחה סיפורים מורכבים והנה סיפור חדש מתחיל בפרשת שמות הסיפור של שיעבוד ויציאה לחופש. מה שמעניין בסיפור הזה ורב סאקס מציין את זה בדרך כלל הסיפור יש התחלה אמצע וסוף אנחנו לנו העם היהודי אין לזה סוף כי אנחנו עדיין יוצאים ממצרים ואתה מציין את זה עדיין אנחנו משועבדים דווקא למצרים ולדברים אחרים ואנחנו עדיין נאבקים על חופש. יש ספר יפה שנקרא never ending story ספר של ילדים אנחנו אנחנו העם היהודי אנחנו never ending story אנחנו סיפור ללא סוף ואנחנו חיים אחד הפרקים הכי מרתקים בספר הזה שזה הקמת מדינת ישראל הקמת המדינה היהודית מחדש. אז אני מצפה מאוד לדיון איתך בפרשת בספר שמות הסיפור הסיפור הזה מפני שזה כל כך רלוונטי התהוות של העם ואנחנו שוב בתהליך הזה של התהוות של העם וואלה זה כמו לידה אלישה זה כואב במיוחד עכשיו. אבל להיות אופטימים כי זה מרתק וזו ברכה שאנחנו אני ואתה חיים בתקופה הזאת חיים בתקופה של תקומת מדינת ישראל. ומתוך ההקשר הזה שאתה מדבר עליו באמת לזכור זה לזכור שהמקומות הצרים האלה דינם להישבר ולהתפרק כי ההישר היה לא יעזור בדין הוא ירצה לבוא ידי ביטוי ולכן אנחנו במתקופה כל כך קשה כי אנחנו היינו במצר היינו במקום שמצד אחד הגענו למנוחה והנחלה כביכול. ופתאום מתוך הסדקים האלה נשמע קולוש להיה אשר יהיה ושמה אני חושב גם נמצאת התקווה הגדולה זה לא ינחם את מי שאיבד את יקיריו המיידין זה כמובן לא ינחם. אבל זה יתן לנו כוח להמשיך במסע שלנו כוח שהאופטימית שלו נגזרת מהנכונות שלו לשמוע קול חדש לא להישאר תקווה באותו מקום אלא באמת לשמוע קול חדש מי שלא מוכן לשמוע קול חדש מי שלא רוצה להתחדש אבל באמת להתחדש. תעברו לספר בעיקרה תצלחו על ספר שמות ככה תעשו לנו טובה ופשוט תוותרו על הספר הנפלא הזה אבל אם אתם מוכנים להתרענן להתחדש כל פעם מחדש. תודה רבה ותודה לכם על ההקשבה ואנחנו נתראה בשמחות ושיהיה לנו מחשבות יצירתיות ושנשמע את הקול הזה שקורה לנו פעם אחר פעם אהיה אשר אהיה אמן שבת שלום.
There are no comments yet.
Be the first! Share your thoughts.
