Details
פרופ' שלמה מי-טל והרב אלישע וולפין משוחחים על פרשת תזריע, ובעיקר מגיפת הרוע שפשטה בעולמנו
Comment
Details
פרופ' שלמה מי-טל והרב אלישע וולפין משוחחים על פרשת תזריע, ובעיקר מגיפת הרוע שפשטה בעולמנו
Comment
פרופ' שלמה מי-טל והרב אלישע וולפין משוחחים על פרשת תזריע, ובעיקר מגיפת הרוע שפשטה בעולמנו
Listen to פודקאסט # 22: פרשת תזריע by Elisha Wolfin MP3 song. פודקאסט # 22: פרשת תזריע song from Elisha Wolfin is available on Audio.com. The duration of song is 32:01. This high-quality MP3 track has 2304 kbps bitrate and was uploaded on 9 Apr 2024. Stream and download פודקאסט # 22: פרשת תזריע by Elisha Wolfin for free on Audio.com – your ultimate destination for MP3 music.
Comment
Loading comments...
שלום שלומו, שלום אלישה, בוקר טוב וחודש טוב, היום ראש חודש ניסן, אנחנו גם ראש חודש ניסן ושלומו גם אגיד לזה כמה מילים אני מקווה, וגם עם פרשה מורכבת, לא פשוטה, יש לנו בוקר מעניין הבוקר. אינדיד, כן, ואנחנו מסתכלים מחוץ אלישה, פה בזיכרון, בזיכרון יעקב, ואנחנו רואים פריחה עצומה נהדרת, הטבע מתחדש, הלוח העברי הנהדר מתאים לעונות השנה ממדויק, וזה בעצמו מפליא, וזה מעודד, מעודד, כי אנחנו מסתכלים על הטבע ואיך הטבע מתחדש, כאילו העלים מפלים, והעץ אירום, ופתאום יש פריחה ויש עץ במיוחד יפה, כליל החורש, אני לא יודע מה הוא באנגלית, כליל החורש, פריחה ורודה מדהימה, והעץ חכם, הוא פורח לפני שהוא מביא את העלים, אז רואים רק את הפרחים וזה מדהים. אז לרגע ראש חודש ניסן, שזה ראש שנה, מה שהיה פעם, הבאתי גונג סיני, כשעברתי סדנאות, ועדיין מאביו סדנאות, הבאתי את הגונג הזה, כי הגונג בתרבות הסינית מסמל התחלה חדשה, והטבע מתחיל מחדש, כל שנה, ולנו גם הזדמנות להתחיל מחדש בראש חודש ניסן, לפני פסח, לפני חג החירות, אז בואו נשמיע את הגונג, ונגיד לעצמנו שלמרות הבלאגן הנוראי שקיים בישראל או בעולם בכלל, יש הזדמנות להתחלה חדשה, גם כאשר יש חורבן, דווקא מתוך חורבן יש התחלות חדשות. לגמרי, חד משמעית, חד משמעית, ואנחנו עדיין בעיצומו קצת שלחורבן, אז קשה לנו לראות את זה, אבל חשוב שנזכיר לעצמנו את זה, ובידיעה שיש אנשים כרגע שבעבל מאוד מאוד קשה, כולנו בעבל, אבל יש אנשים שאיבדו את ילדיהם, הוריהם, בני זוגם, בנות זוגם, ושם העבל מאוד קשה, ומנסתם ההתחדשות שם תיקח עוד זמן. בהחלט, אבישה. אני כותב תואו בכתבת, Jerusalem Report, התואה הבאה שלי נקרא The New World Disorder, Clash of Values, מלחמת ערכים. קודם כל, אני חייב להגיד לך, הכותרת נהדרת, ממש נהדרת. מנסים להבין מה קורה. אנחנו מסתכלים על חלקה הקטנה שלנו, אבל אלישה, זה אירוע עולמי, מה שמתרחש עכשיו. בקיצור, אני אסביר בקיצור. הייתה מחשבה אופטימית, שכשהעולם מתאשר, ובשלושים השנים האחרונות העולם מתאשר, הסינים היו עניים ביותר, הם עכשיו לא. טיילנדים, אסיה, מקומות אחרים. הייתה מחשבה כשהעולם מתאשר, הם יאמצו את הערכים שהביאו את העושר, שזה ערכי המערב. ערכים ליברליים, ערכי יהדות, כבוד האדם, שוויון, לכבד את הבן אדם, דמוקרטיה, ליברליות. הייתה מחשבה כזאת, וזה לא עבד, אלישה, זה לא עבד. ויש הסבר למה זה לא עבד. כי אם אתה יכול להתאשר, אתה גם יכול להיות עני יותר. והיו מיליאדרים, ויש בעולם הרבה מיליאדרים, ויש המון המון אנשים עניים. והפער הזה יצר מצב שחלק גדול מהעולם תוחה את הערכים הליברליים של המערב. ואנחנו ישראל, אנחנו עם יהודי, בתוך המזרח התיכון. במזרח התיכון הערכים מערביים לא מקובלים, פחות ופחות. יש אנשי דת שמנהלים מדינות במזרח התיכון. ואנחנו כאילו עיר קטן של ליברליות וערכים מערביים בתוך ים של, צריך להגיד, שינה. כך שהמלחמה שלנו היא לא ישראל נגד חמאס. זה העולם המערבי והערכים הליברליים מול ערכים אוטוקרטיים לא ליברליים. והעולם המערבי לא מבין את זה, לא מבין את זה. אז אני רוצה, מאוד מעניין מה שאתה אומר, ואני רוצה, אתה מרשה לי לחלוק עליך קצת? כן. עכשיו, אתה פרופסור לכלכלה, אני קטונתי, אני באמת לא מבין בכלכלה. ותשאל את מנהלי הבנק הפועלים, הם יגידו לך שאלישה באמת לא מבין בכלכלה. אבל אני טוהה, אנחנו יודעים היום שלא מעט מהמשתתפים בטרור הם אנשים בעלי אמצעים. הם לאו דווקא אנשים עניים, אנשים שיש להם כסף, שיש להם השכלה אפילו. ובמשך הרבה מאוד שנים, מאז מלחמת ששת הימים, התפיסה הייתה לגבי השטחים שכל עוד יהיה להם טוב לפלסטינאים, יהיה להם טוב כלכלית, הכל יהיה בסדר, יהיה שיתוף פעולה והכל יהיה טוב. ואנחנו רואים פעם אחר פעם שזה פשוט לא נכון. אז מרוב מתחבר למה שאתה אומר שהגענו לרמת עושר מאוד מאוד גדולה ורווחה מאוד גדולה, ומסתבר שזה לא מה שמביא את העושר, לא מה שמביא את השמחה. אנחנו גם רואים אנשים שהם עשירים יותר, הם באמת לאו דווקא שמחים יותר. ואולי פה היה קשל שלא רק הפער בין עשירים ועניים, וגם זה, זה בעיה מאוד מאוד גדולה. ברור, בעיה מאוד גדולה בפער בין עשירים ועניים. אנחנו גורמים בזיכרון יעקב, וזיכרון יעקב היום, אני יודע שאם אני לא הייתי עובר לזיכרון יעקב בשנת 2000, אין סיכוי שהייתי יכול היום לגור בזיכרון יעקב. אז במקרה, לא במקרה, כי אנחנו לא עומדים במקריות, אבל הגעתי פה לזיכרון יעקב כשעוד מישהו שעוסק בחינוך, בקהילה, ברבונות, עוד יכול היה לרשות לעצמו, היום זה היה בלתי אפשרי. אז מה כן, וגם איך זה קשור אולי לפרשה שלנו, פרשה תזריעה. אולי נגיד רגע איזה מילה על הפרשה, פרשה תזריעה היא פרשה לא פשוטה, גם תזריעה וגם מצורה שהשנה, בזכות זה שזה שנה מעוברת, אז כל אחד זוכה לשבת משל עצמו, בשנה לא מעוברת, שזה רוב השנים, זה 12 מתוך 19 שנים הן לא מעוברות, אז בשנה לא מעוברת, תזריעה ומצורה מגיעים ביחד. השנה זכינו, יש לנו גם שבת תזריעה וגם שבת מצורה, שתי פרשות קשות שעוסקות במחלות ועוסקות בהפרשות, פרשות מאוד מאוד לא פשוטות, אבל מדהימות כי אין פרשה לא מדהימה. אז איך הדברים אולי קשורים, ומעניין אותי גם לראות איזה חיבורים אתה עושה כאן, אבל מה שפתחת איתו, אני חושב שאנחנו מפספסים בגדול, ואתה יודע, אתה אומר את זה תמיד אצלנו בבית כנסת, תמיד שאתה קורא את ההפטרה, אתה נותן איזושהי פתיחה קצרה ומאוד מאוד יפה, בשם הפרופסור לכלכלה שמצטער על הבחירה שלו במקצוע הזה, שאנחנו יודעים שבעצם שמחת החיים, אנרגיית החיים, החיים והחיות, לא נמדדים באושר החומרי. ואנחנו בעד אושר חומרי, זה סבבה, הרבה כסף, למה לא? אפשר לתת צדקה, אפשר לתרום לעולם, אפשר לבלות וליהנות ולשאול לחוצה, הכל טוב. אבל אנחנו יודעים שהאנרגיית החיים לא נמצאת שם. אני חושב שבזה בדיוק עוסקת פרשת תזריה. היא בעצם שואלת איפה נמצא אנרגיית החיים, איפה נמצאת החיות, מה זה חיות בכלל? אוקיי, אז אני אחלוק על חלק ממה שאמרת. נהדר. בארצות ערב, בארצות מסביבנו אלישה, יש מנהיגים והם מושחתים והם גורפים כסף ומגיעים לשלטון במטרה להתאשר. הנכד שלנו, שהיה חייל באזה, סיפר לי שהוא ראה במו עיניו מאות אלפי שקלים בתוך המנהרות, בתוך המקומות ששם מנהיגי חמאס מתחבים. ידוע שהבנים של אבס התאשרו שחיתות בקיצור, וזה גורם לכך שהעם שלרובו, אני, מסתכל במנהיגים כביכול נבחרות באופן דמוקרטי, אבל תראו מה הם עושים. הפער הזה, אלישי, הפער בין עשיר ואני, שהוא ענק בארצות ערב, זה גורם למרירות, לסינה, במיוחד לגבינו, אנחנו מדינה עשירה, אנחנו נינפנו ערכים ליברליים כדי להיות מדינה של start-up nation, של רעיונות, של פעילות, של אנרגיה, בדיוק האנרגיה שאתה אומר. אבל מסביבנו, ארצות ערב לא, נפט כן, וזה ודאי, אבל זה לא אנרגיה, זה מזל. אז מסתכלים עלינו כדי סינה, אתם עשירים, אנחנו עניים, וזה יוצר איבה בכל העולם, הפער הזה. כן, אני מסכים איתך על העניין הזה שהפער בין עשירים ואני, ושחלק גדול מאחת הסיבות לאנטישמת, יש סיבות ברורות, סיבות פחות ברורות, ואפילו מסתורים גדול, אבל היהודים תמיד היו מושא לאנטישמת ולקנאה. גם כשיהודים היו עניים, היה משהו באופן שיהודי ניהל את חייו ששידר רווחה. כלומר, גם יהודים בשטטה למזרח אירופה שגרו באמת בעוני נוראי, באופן יחסי הנראות שלהם כלפי חוץ, האופן שבו התלבשו לשבת, כללי ההיגיינה למשל, שידרו איזושהי רווחה מסוימת. ויש לא לדבר על גם הצלחה, שניתנה ליהודים הזדמנות לשוויון ולהצלחה, וגם כשלא, הם הצליחו בגדול, וזה מושג גדול לקנאה, אז אני מסכים איתך, אז עדיין לא פותרת השאלה איך זה שגם אנשים בעלי אמצעים בעולם הערבי פנו לטרור. עושמה בן לדן היה מיליונר, באה ממשפחה מאוד מאוד עשירה ברב הסעודית, ושוב כמוה, אנחנו יודעים שלא מעט אנשים שהשתתפו בפיגועי התעבדות לאורך השנים, היו עמידים ולא... אז יש איזה... ברמה החומרית, יש את הקנאה הזאת בין אלה שיש להם לאלה שאין להם, ועדיין אני חושב שיש פה איזושהי כניהה נוספת שאנחנו רואים שגם מי שיש לו, זה לא מספיק, מבקש בעצם משהו מעבר לשפע החומרי. אתה צודק. אני רואה את זה כך. המיליאדרים בארצות הברית הפעילו את הכסף שלהם לתמוך בפוליטיקה, פוליטיקאים שנתנו להם התוות. מיליאדרים בארצות הברית בקושי משלמים מס. וזה תוצא מלובין ענק. יש מקומות אחרים גם שהם מיליאדרים, הפעילו את הכסף שלהם לא לטובת העם. ולכן הפעל הזה בין עשיר ואני זה לא עשה טוב, זה עשה רע. זה גורם לכך שיש מצב בעולם של פוליטיקה של פופיוליזם, כאילו לתמוך בעם אבל מנוצל באופן לא טוב. בוא נעבור נעבור דף אלישה וקודם יש לנו איזה חובה מישהו שעבר. פודקאסט שעבר בשבוע שעבר נתתי לעצמנו ואתה זוכר אני זוכר עכשיו תרגיל תרגיל של הקשבה ואני אמרתי בוא אני ואתה אלישה. ננסה לקשיב ולקלות משהו חדש מבנות הזוג שלנו שאנחנו מכירים ממש ממש טוב. בוא נקלם משהו חדש על ידי active listening הקשבה פעילה אני עשיתי את זה תוצאה מפתיעה. בוא נקשיב האם אתה גם עשית חלקית חלקית מאוד אני מודה אבל אני כל הזמן ככה נזכרתי בשיעורי בית האלה וזה היה לי מין מצפן. עזב לי רגע אלישה עכשיו עכשיו עכשיו להקשיב עכשיו להקשיב וקודם כל ראיתי כמה זה קשה זה ממש קשה. וזה השאיר אותי עם הרבה הרבה מאוד שאלות והתלבטויות אז אני אשמח לשמוע סיפורי הצלחה שלך כי אני לא יכול לשתתף כרגע את הסיפור עצמכם מרשים. אז הכלל היה שעשו להגיד ספרי לי משהו חדש על עצמך שאני לא יודע זה לא active listening. אז נהייתי שיחה עם בת הזוג שלי שרונה על bucket list רשימת דברים שהיינו רוצים לעשות ולבצע ליהנות מהם. ושוחחנו על זה אנחנו אני ושרונה עשינו טיול סביב העולם ב2014 וכו'. אבל הגענו לדברים פרקטיים כי הרי פסח בפתח זה בראש מעיוניה של כל אישה והגעתי למשהו חדש שלא ידעתי שהוא מאוד פרקטי. קיבלנו החלטה ביחד שבשבת לפני ליל הסדר אנחנו קומרים ניקיון ויוצאים לבית מלון לבלות שבת. ונחים ונהנים ואז חוזרים הביתה והבית נקי ומוכן לפסח ואז אנחנו רק מבשלים שזה הנאה. קומרים את הניקיון הולכים לנוח נחים חוזרים עם אנרגיה ומתכוננים לסדר מדברים על הסדר על ההגדה ומבשלים ולבישול זה כיף. אז זה לא עשינו אף פעם כבר 57 שנים ונעשה את זה השנה ואני מקווה כל שנה בעתיד וזה יצא משיעור הבית. מתוך ההקשבה אתה אומר? מתוך ההקשבה לא היה קל כי בת הזוג שלי היא מאוד מקבילה על כלכלה טובה ובריאה ולא להוצאות שווא אבל כן זה היווי. יפה כלומר בעצם הקשבה מובילה לכל מיני פתרונות מעניינים וכל מיני דברים שאולי 50 משהו שנה לא יאפשרים ופתאום מתוך ההקשבה פתאום מתאפשר משהו חדש והכל בזכות ההקשבה. כן הקשבה זה פלא זה באמת פלא גדול. אוקיי אלישה נושא שבואה בי. לאחרונה אני עוסק בנושא של אתיקה. אני עובד עם אנשים בטכניון עם אישה במיוחד מעניינת היא מובילה פעילות יסומית לימוד יסומות בטכניון אנחנו עובדים ביחד בונים קורסים ביחד ויש לה דוקטורט בפילוסופיה. חיבור מאוד מאוד מעניין מנדסת מובילה פרויקטים ברפאל פרויקטים מאוד חשובים ובעלת דוקטורט בפילוסופיה ואיך זה קרה כי כל פעם שהיא למדה התואר ראשון שני וכולי. המרצים עודדו אותה תמשיכו כי יש לה כישרון בזה. אז אנחנו מנהלים שיחה לא על יסומות אלא על אתיקה דורות של אתיקה אינטואיציה וכדומה ומצאתי משהו שאני רוצה לשאול אותך. הגדרה מאוד מעניינת של אתיקה ואני דווקא מחבב אותה. אתיקה הם כללים שמובילים לסיכוי הגדול ביותר לסרוד וההזדמנות הכי גדולה לרווחה עבור המספר הכי גדול משך פרק הזמן הכי ארוך. זה לא הגדרה קונבנציונלית של אתיקה כאילו אתיקה זה מה שגורם לחיים טובים. וכשמסתכלים על התורה בכיוון הזה אני חושב שאנחנו מגלים שזו הגדרה מתאימה ליהדות. המצוות הכללים תזריע הנושא כללי הנידה של האישה, התהרה של כהנים שלא יכולים להיכנס לבית כברות אלא אם כן זה קור משפחה. כל הדברים האלה זה אתיקה אבל אתיקה שמובילה לחיים טובים. האם נראה לך הדבר הזה? באמת מאוד יפה והשאלה היא איך מגדירים חיים טובים. אם מגדירים חיים טובים כחיים של אושר כלכלי וכו' אז לפעמים אולי לנצל אנשים אחרים כמו שעושים אותם מיליארדרים שאתה ציינת בארצות הברית. דווקא ניצול המערכת ניצול אנשים הוביל אותם לרווחה כלכלית מאוד מאוד גדולה. וזה כמובן לא אתיק כי יש משהו פה לא נכון בנוסחה הזאת. אם חיים טובים זה במובן העמוק יותר שאתה מרבה טוב בעולם. זאת אומרת זה לא רק חשבון הבנק שלך אלא אתה מחויב לטוב הקולקטיב לטוב שלך ושל סביבתך ושל מדינתך והעולם כולו. אם זה המצפן אז אני חושב שזה יכול להיות נוסחה מאוד מאוד יפה. אבל זה באמת דורש את ההגדרה של מה זה אומר חיים טובים. בהחלט. אני חושב למשל על הכלל הזה שכהן לא נכנס לבית כפרות בגלל שהוא קדוש. בגלל כללי התארה. במשפחה שלי משפחה של אשתי הדודים הם כהנים והם מקפידים על זה ולפעמים זה גורם לכאב. אנחנו מציינים את הירצאית של אמא של שרונה בזיין ניסן וכשהיא נפטרה והבינו אותה לכפורה אח שלה כהן לא התלווה אלינו לבית הכפרות. לפעמים קוברים כהנים בקצה של בית הכפרות כדי שקוראי משפחה כהנים יכולים כאילו לגשת, לגדר לפחות. אבל יש אבל גדול בפרשת תזריה. קרוב משפחה של הכהן נדמה לי שהוא כן יכול במצב מסוים. התורה מאוד מאוד אנושית במרוון הזה. אבל גם מנסה למצוא את שביל הזהב עם הנושא הזה של קדושה. ותמיד תמיד אתיקה מעשית, אתיקה פרגמטית. אתיקה שהעם יכול לעמוד בו. כלומר זה מעניין לי לראות את כל ההלכות של תזריה ומצורה שעוסקות בהפרשות ובמחלות אור וכולי וכולי. כקוד לאתיקה שאפילו נגיד בן אדם לחברו שמוביל לעולם טוב יותר לחיים טובים יותר. אני חושב בהחלט החזל הרי קווי שבצורה זה מישהו שמוציא רע. מישהו שמוציא רע. והוא מישהו שהוא מצורה. הכהן שולח אותו להסגר לשבעה ימים. ויש כל מיני סיבות ואנחנו עוסקים בזה כאן. אבל אחת הסיבות היא לבודד אותו שיפסיק להוציא רע. שיפסיק לרחל, שיפסיק לפזר לשון הרע בכל מקום. ואנחנו רואים כמה לשון הרע יש היום בחברה שלנו ברמה הפוליטית וכולי. שממש קורא את העם לגברים. אז במובן הזה ההלכות האלה של המצורה באמת באות לייצר אתיקה טובה יותר לכלל החברה. לכל החלקים בחברה, לכל המערכת כולה. כולל גם החלק הראשון של הפרשה שזה פרשה תזריה. אישה שהרתה וילדה. יש לה בעצם תקופה של תומאה. ותומאה זה לא משהו רע. תומאה זה לא משהו רע, זה גם לא משהו מלוכלך. תומאה זה פשוט הרבה מאוד דברים. אבל בין היתר נותנים לה זמן לשוב אל החיים. לשוב על אנרגיית החיים שלה. ואת השיחה עם מישי אתמול שדיברנו על חיי נישואין, זוגיות, על מיניות בחיי נישואין. וכמה שעד לא מזמן, עד לפני נגיד 50, 60, 70, 80 שנה לפני המהפכה הפמיניסטית, לפני המהפכה המינית. היה נדיר שמיניות היה דבר נעים עבור האישה. והחיים בעצם בכלל היו מאוד מאוד קשים. וגברים לא למדו כיצד לקם מיניות מענגת גם עבור האישה. ודווקא הלכות התומאה שנתנו לאישה רגע להתרחק. ונתנו לה את הפרטיות שלה ואת היכולת שלה פשוט להגיד עכשיו עכשיו, עכשיו לא נוגעים בי. עכשיו לא נוגעים בי. אני חושב שמפחד אותה אתיקה זה ממש שמר על אנשים מפני היצר המיני של בעליהם. שאומרים עכשיו תתרחק, עכשיו תפוס מרחק. יש רומן יפה, נכון, של ענידה דיימאד, אוהל האדום, The Red Tent, בדיוק על זה, נכון. היה אוהל אדום, שם היו נשים עם תומאה. לא נוגעים בי, נותנים להם לנוח, להתושש, להיות ביחד, בחברה ביחד, מאוד אנושי, מאוד חכם בכלל. זה מוזר. דווקא בפרשת תזריע אנחנו לומדים על אחת המחלות הקשות של החברה המודרנית. בתזריע, לפי הרבנים, צריך להרחיק אנשים שעוסקים בלשון הרע. בטיק טוק, בטלגרם, בפייסבוק, באינסטגרם וכולי, במיוחד בטיק טוק. כל המשימה היא לשון הרע, שימים. קוראים דברים נוראים, ולפי התורה היו צריכים להרחיק אותם. ובכלל לסגור את האפליקציה הזאת. אגב, בהודו, בגלל השנאה לסינים, סגו הטיק טוק בין לילה. אין טיק טוק בהודו, בכלל, לא קיים. בארה״ב מנסים, יש קשיים משפטיים. הלוואי ואינו עושים את זה בישראל גם כן. זה בא מהסיבות הלא נכונות, סיבות אולי טובות. אבל זה לא מסיבות של... הלוואי סוגרים את זה בגלל הרוע. סוגרים את זה בגלל החשש מהסינים וכולי. ובאמת, זה מאוד חשוב מה שאתה אומר. עכשיו, שפרשת תזריע ופרשת מצורה שעוסקים בהוצאת רע. הפרשות שיוצאות מאיתנו, הפרשות הרעות שיוצאות מאיתנו. באמת, אנחנו נמצאים היום בתרבות שזה מה שהיא עושה. מפרישה רע, ואנחנו רואים את זה בפוליטיקה, אנחנו רואים את זה בשיח הפוליטי המפלג. ואנחנו רואים את זה כמובן ברשות החברתיות. וזאת מחלה, אנחנו בעצם חברה מצורעת כרגע. צודק, צודק. מעניין. לא הייתי מדמיין שדווקא בספר העקרא, בתזריע מצורה על צרעת. דווקא שם נמצא משהו חשוב, לקח חשוב, אתיקה חשובה. כיצד להיות אנשים טובים יותר, וכיצד להיות חברה טובה יותר. אבל זה ישנו. כן, באמת. מכיוון שאדם יכול, בתוך כל אדם יש אנרגיית חיים נצחית, שבה רק לברור בעולם. אנחנו נברינו בצלם אלוהים. והצלם הזה זה לא הידיים והרגליים שלנו, זה המעטפת. זה הצורה שהצלם קיבל. והצלם האלוהי שבנו הוא אומת היכולת לברור עולמות. בדיבור אנחנו בוראים עולמות. גם במעשים אנחנו בוראים עולמות. וזה ממש בידיים שלנו, יש לנו בחירה חופשית עם לברור עולמות טובים, עם לברור מציאות טובה, עם לברור סיטואציה טובה. זה יכול להיות משהו מאוד נקודתי. אנחנו לא צריכים לשם לפתור את כל בעיות העולם. אם כל אחד לעצמו פשוט יראה את עצמו כבורא בעולמו, ויקח על עצמו להיות ער למה הוא בורא, למה הוא מפריש מתוכו, למה הוא מוציא מתוכו, אז כבר הבאנו קצת גאולה לעולם. אתה יודע אליש, מה שקורב לי במיוחד זה הנושא הבא. המדיה החברתית יש בתוכן אלגוריתמים. האלגוריתמים האלה בנויים בדיוק לטפח לשון הרע. למה? כי לשון הרע זה מעורר אמוציות. אמוציות, רגשות, זה גורם לאנשים להשתתף יותר. הנתונים על טיק טוק מדהימים. בארה״ב צעירים מתייחסים או נכנסים לטיק טוק בממוצע 19 פעמים ביום. הם בונים שם שעות רבות בדבר הזה וכל זה כדי כאילו לבייש מישהו אחר, לתקוף מישהו אחר. תראה אליש, מה אנחנו הבוגרים עשינו לצעירים. זה בעיקר לצעירים. זה פשע, זה ממש פשע ואין לזה כפרה לדעתי. כל זה בשביל כסף. אנשים עשו מיליאדים מהדבר הזה כי אפשר לעשות מזה כסף וזה כסף רע. זה כסף שהוא מצורה לחלוטין והחודים פתרו את הבעיה. גם אנחנו יכולים. למה מחכים? כן, כן. טוב, כשיש לנו מערכת פוליטית שכל כולה, גם היא עוסקת בהוצאת רע והחפשה ושקרים, אז מן הסתם מערכת כזאת לא רואה את ברכת הטוב הזה. מאוד מאוד עצוב כי באמת מי שמוביל היום במידה רבה את הפוליטיקה הישראלית לטוב ולרע זה דווקא אנשים דתיים, חופשי כיפה שמכירים את התורה ועדיין מרשים לרוע זה להתפשט. אז אנחנו צריכים לסיים, נכון? אז אני חושב שלא טוב שנסיים בנימה שלילית ונימה רעה. אני חושב שחשוב כן להגיד שאפשר בקרות להתייאש ולהגיד מי אני הקטן הזה מול טיק טוק ופייסבוק ואינסטגרם ומול הממשלה והכנסת והמערכות השונות. אבל הדרך להביא שינוי זה שכל אחד בדן את עמותיו, כל אחד בחיים שלו באמת יתחייב לשים לב למה הוא מפריש מעצמו, מה יוצא ממנו לעולם הזה ויתחייב להרבות טוב וזה באמת לא קל. אפילו אמירה שאמרתי עכשיו על הממשלה והכנסת וכולי גם בה יש איזושהי הפרשה רעה. אז באמת אני מזכיר גם לעצמי וגם לכולנו שנבחר להיות אנחנו הפתרון, להיות אנחנו השינוי ולאט לאט השינוי ילך ויתפשט בעולם, יהיה הרבה טוב בעולם. כל אחד מאיתנו אם נפעל כמו שאתה אומר, אלישע זה יתפשט, זה יהיה אי קטן והאי הזה ילך ויגדל. אני מאמין שזה יהיו בין היתר של התנועה המסורתית. אמן, אמן. אז שלמה תודה ושיהיה שבת שלום לכולם. שבת שלום, חודש טוב. חודש טוב. ושנה טובה. שנה טובה. נכון.
There are no comments yet.
Be the first! Share your thoughts.
