Nothing to say, yet
Transcription
איפה זה פוגש אותך? שיחות עם נשים ואנשים. בגישה, קרין ויימברגר, רביב. שלום לכולם, אנחנו ברדיו קול השפלה 103.6 FM. אני קרין ויימברג, רביב, ואני מערכת לכם בתוכנית איפה זה פוגש אותך? חודי שבוע האנשים מהאנשים. השבוע נערך את האחד והיחיד, אסף בניי. שלום, שלום, מה שאת אומר, קרין? אני מתרגשת מאוד ושמחה מאוד שאתה כאן איתנו. רציתי להציג אותך, אבל נראה לי שהדרך הכי נכונה תהיה שאתה תצליג את עצמך. וואלה. מי זה אסף בניי? עצמי לא יודע להציג את עצמי, אני רק יודע שנכנסתי פה לבניין הספרי הזה וזה נשכח אותי, הייתי בתלמיד בדישליט. האמת, תעיפו אותי כמעט מכל כיתה אפשרית. אבל איכשהו המקום הזה עדיין חביב עליי, במיוחד שאני יושב כאן לצדך. עצמי אסף בניי, אני נשוי שלוש בנות מהממות. היום אני עסק בשוק ההון, יש לי חברה גדולה, חברות ציבוריות. איכשהו הצליח לי ואני עושה עסקים. ובעיקר מחשיב את עצמי מומחה בקבלת החלטות בשוק ההון בכלל. ובפרט אני חושב כמה טיפים איך לקבל החלטות בתנאי ודאות, ממש כמו שאנחנו נמצאים עכשיו, בתקופה הזו. בתקופה הזו. אז קודם כל איזה כיף שבאת, אני גם זוכרת אותך פה בתור תלמיד בדישליט. אני זוכרת שאתה עושה הרבה דברים חוץ מללמוד באופן עקרוני, אבל מה שכן היית תמיד תמיד תמיד מאוד מצחיק. זה נכון. ואני חושבת שבתוכנית ובכלל בתקופה הזאת הדבר הכי הכי חשוב שיש זה לראות את חצי הקוסם מלאה, לסמוך אי אפשר באמת ממש בלב שלם. אבל כן אפשר לעשות השתדלות לראות את האור, נקודות אור. אז עצמי אני חייב להגיד זה לא השתדלות, האופי שלי הוא כזה שזה ספונטני. אפילו באופי מרגיל זה לפעמים בתקופות מסוימות אנשים מסוימים. ולצחוק כן, אני תמיד הייתי מצחיק, זה היה לצד הגוף המסוכס והשרירי שלי, הגובה במראה האתלטי, גם זו הייתה תכונה שמאוד מאוד הסיעה לי בחיים. מזל שזה רדיו אז יכולים לא להאמין לי שאני באמת מסוכס גבוה ושרירי. אבל מצחיק כי תמיד הייתי ואני חייב להגיד לך גם בקריירה שלי בכלל, אחד ההוגנים שלי הצלחתי לשלב בין אהבה שלי לבמה, כמו שאת יודעת פעם הייתי סטנדפיסט והייתי מורה לסארסה בגואטמאלה ובצוותי בידור באילת. איכשהו הצלחתי לשלב את זה יחד עם תחום משעמם של שוק ההון, אבל באמת להופיע הרבה מול קהלים ולהביא להם את כל מה שצריך להביא, אני הומור וצחוק ובתקופה הזאת זה ממש משמעותי, נכון קשה מאוד להפוך את זה ממש למצחיק, אבל יצאנו לדבר הרבה מאוד קהלים, אני עושה הרבה מאוד זוי גם בפגשים באינטרנט עם זומים למיניהם ולפי אנשים, ואני מקפיד תמיד להעביר את הדברים, להשתדל לפחות בצורה כלילה, אופטימית כפי שאני רואה אותה, אופטימית מאוד. היה תקופה קשה, היה שבוע הראשון היה מאוד קשה לראות איזה שהוא אור בכלל אני חושב, וגם בכלכלה שוב תחום ההתמחות שלי, אבל אנחנו אחרי שבוע שהתאפסנו זיהינו את הדברים נכון וכן חשבנו שחשוב לנו להביא בשורה, ואחר כך אני תרצה לדבר על זה קצת פה, ניתן טיפים לאנשים להביא בשורה אמיתית, איך להסתכל, העולם לא נגמר, ישראל לא נגמרה, העם היהודי קם בארצו, ימשיך לפוח וסגשג ונצח את הכל ואני משוכנע בזה, מאמין בזה וזה מקבל ביטוי כבר עכשיו בשוק ההון, לא בכלכלה, אחר כך אני תרצה להרחיב, אבל כן ואני משתדל לעשות איזה, זה יצא לי טבעי להיות אור ככה, כלומר כתבתי אור, אז אני משתדל להעיר למרות שאני יודע שחור, אני משתדל להעיר. אז ככה בגדול אני רוצה שנתחיל דווקא בלמטה, במקום האפל הזה בשבע באוקטובר, איפה זה פגש אותך, מה קרה ביום הזה, איך שמעת את זה, איך קיבלת את זה, איך התעוררת לנוכח האזעקה ואיך הגעפת ומתי הבנת שלא צוחקים עלינו וזה באמת באמת קורה. אני התעוררתי כמו כולם בשעה שש או משהו הבוקר עם האזעקות, רצתי למעמד בבית שלנו בקדרון, אני גרם עכשיו בקדרון לא רחוק מפה, וזה באמת היה מפתיע מאוד והייתי בטוח שזה אוקיי, תינים כן, אוטו נומר זה יגמר אותו, לקח כמה שעות להנבין מה קורה, התחילו כולה כמו הווטסאפים, הטלגראמים, כל התמונות, היה היום בנורא, היום של החמקן, זה היה ההלם היותר גדול שהתבערה תמונה כולם, אותי זה פגש, זה אולי באמת אחד הימים, הבולדים שאני זוכר בחיי, מעטים כאלה שהיו, הייתי עמום, שבור, הלם וכועס, כועס כל כך, מושפל, כועס, באמת, וחסר עונים, כאילו אני חושב שכל אחד שזה פגש אותו באותו רגע רצה לקחת משהו, לעשות משהו, אבל בגלל שאני, בכל שאני יכול להרים אבן, כי אני חשוש, אז שם לא אחד יהיה מה שתסייע, אז הייתי מוקף תחושת חוסר עונים, ואחר כך החלטתי שאני אעשה מעשה, בהתחלה זה היה באמת לתרום ולהירתם יחד עם קבוצת אנשים נפלאים, גם אצלנו בחברה, אנחנו מאוד עובדים בחברה שלי, אז באמת כולם ניסו להירתם ולעשות דברים טובים, ולאחר מכן החלטתי שהדבר הנכון לעשות, זה להכנסתי את כל העובדים, ואמרתי להם את הסוכנים שלנו, ואמרתי להם חברים יקרים, אם השוטרים יוכלים ללכת לעבודה, והאבדוד הסוציאליות, גם אנחנו צריכים לקום לעבודה, כי בשבוע הראשון כולנו כזה באמת, אנחנו צריכים לקום לעבודה, ואנחנו צריכים למלא את חלקנו, ובשרשרת הערך, שיוצרת בסוף מה שנקרא, את הכלכלה הישראלית, מדינת ישראל, אנחנו צריכים לקום לעבודה, צריכים לחתור למגע, לדבר עם הלקוחות שלנו, גם להם לא נעים עכשיו, את יודעת, זה סוגיה, אנשים מבוהלים ומפוחדים, מי עכשיו ישאל משהו לגבי הכסף שמטפלים בעשרות מיליארדים של לקוחות, ועשינו את זה בזהירות, באמת ככה בהתחלה בנגיעה בוואטסאפ, ואחר כך הזמנו את כולם למפגש, הגיעו אלפי אנשים, זה באמת עניין אותם, שהדברים כרוכים זה בזה, את יודעת, הפאניקה הייתה גדולה מאוד, ההלם, ואנחנו הסתמנו לקום ולהיות שם בשביל הלקוחות שלנו, של כולם, ואז הרגשתי שיש לי עשייה שהיא תוחלת, ואז התחילו להגיע את השני משרד, ואז אין מה לעשות, בני האדם נפגשים, אז גם במציאות כזאת מתחיל לצחוק, את יודעת, אני הייתי בצבא, הייתי במדור נפגעים, זה כאילו, איך אני מודיע, מדור נפגעים, כאילו שם אתה מקבל את ההודעות הנוראיות של כל מי ש... וואו. אתה מפתח אומר שחור, אין מה לעשות. אבל לא סתם היית שם, אתה יודע. לא, כנראה לא סתם הייתי שם, עברתי שם שירות, שעברתי גם חוויות והודות באמת קשות, ממקרים מפורסמים, והכי חמוק גם היה המקרה של חבר טוב שלנו שאנחנו ללמו, ניר אברון, אני זוכר אותו טוב. זוכרת אותו, רגב, למדתי. כן, כן, אז זיכרונו לברכה, חבר קרוב, אז גם זה היה בתקופה ששירתי שם, אבל אין מה לעשות, ומפתח שם חוש אומור, זה צחיק, תמיד הייתי, אז שם פתחנו חוש אומור, אז זה עזר לי בתקופה הזאת, ואני חושב שזה בסופו של דבר משחרר. את רואה היום בטלוויזיה אפילו משפחות של החטופים, את רואה אותם בהפגנות, ואת רואה אותם מצליחים בין לבין לצחוק ולהיות, כי לא צריך להתבייש בזה, זה משחרר, זה בריא, זה טוב. זה עוזר לנו, זה עוזר לנו מאוד. אז אתה אומר שגם בתקופות ממש קשות, כשמודיעים לך על חבר שנהרג, וגם בתקופות שהמדינה שלך שאתה בעצם מרגיש לא מוגן, אתה לא יודע לאיזה מציאות אתה מתעורר, אבא לילדים ובכלל בעל עסק ועובדים, צריך למצוא את נקודת העור דרך הומור. זה אחד שהוא... קודם כל, אתה לא במכה ראשונה, לא רוצה באמת צחוק עם המכה הראשונה, שמתקבל משהו כזה דרמטי, אבל אתה כן רוצה להיות משהו באיזושהי פעל תנות, להיות עם איזושהי תחושה שאתה יכול לעשות משהו. לפעמים זה חסר תועל את מה שאתה עושה, אבל אתה מרגיש, אם אני נכנס למות טיפולי כזה זה מרגיע אותך, אבל אחר כך כן להסתכל על הדברים. אני לא יודעת אם להגיד במוח זה אופטימיות יותר, וכשאתה אופטימיות אני יכול לצחוק על הדברים. זה ה... אבל צריך קצת מרחק. זאת אומרת, ברגישות המתחיימת, ואתה עם מי וליד מי, ועם עצמך. כן, לא צריך להיות באלימה עם התנים שלך. כשהיינו עצובים, היינו עצובים. אף סנדאפיסט במדינה לא הצחיק, וגם ארץ נהדרת, אני זוכרת, ניסתה לעשות פרק ראשון. נחיל באדם. אז כן, זה צריך להיות באלימה. אבל אני מסתכלת, אתה יודע, מהאזור ומהתחום שלי, של הרמב״ם, ותורת האותיות, המספרים, ונדר בוטו, והכול. כשמסתכלים על בן אדם... הרמב״ם היה חבר טוב, למדתי את המעממים ביחד, אני והרמב״ם. ישבנו אחד ליד השני. כשמסתכלים נגיד על אסף בעניי, אמרתי, אני לא אחפור ולא אעמיק בזה, אבל זה ממש קרץ לי. אז הסתכלתי, עשיתי נגיד ניתוח הכי ראשוני, אסף בעניי, ואת התאריך מידע שלך. קודם כל, הנתיב גורל שלך, הסכום שלו הוא חמש. זה אומר שאתה בן אדם... איך אתה מספרה חמש? אין לי ספרה, מה זה אומר? לא, סתם, יש לך... ספרה חמש? אתה בן אדם של מספרים. איזה מספרים מדברים עליך? חמש. חמש, חמישים, חמישים. חמישים, חמישים, חמישים. לא, יש איזה מספר שאתה רואה, אבל אף שום לא היה? לא, לא. כן, מדהים. אז בגדול חמש זה מספר שמביע המון תנועה, תנועה, שינויים, צ'וקה, לאוכל, עשייה, שפים. אתה זוכר שיש לך תקופה? זה משתדל. תנועה, אוכל, שפים. שפיות. שפיות. צ'וקה. כן, צ'וקה. צ'וקה המון, כן. אז אתה בן אדם שהמון תנועה מניעה אותו, ואני בטוחה שאם נגיד העובדים שלך שומעים, אז הם אומרים, אין, זה בול, בול, בול. בול, בול, בול. בול, בול, בול. יש משרד שלנו, יש די-ג'יי. כן, יש תמיד אירוע. אבל אני נכנס, כולם יודעים שאני נכנסתי, וזה נכנס בריקוד ובשירה. מה אתה אומר על די-ג'יי? אנחנו אוהבים, זה חברה משוגעת כזאת. אתה בוא, יום אחד אני אזמין אותך אלינו למשרדים, ויש קפיטריה עם בר, ודרפטים של בירות, וחזר כושר, וסנוקר, ומוזיקה, ודי-ג'יי. כשהחברה בכלל מתעסקת בשוק ההון, זה מקום, את מגיעה, את לא מאמינה לאנרגיה. לא מאמינה. אנחנו מאמינים באנרגיה, אנחנו ממש, השותף שלי, שלומי, ואני מאמינים באנרגיה. שלומי אהורך דין. שלומי אלברג. חבר של גילי. לא. זה אותו שלומי מה... לא, זה אמית. אה, זה אמית. אוקיי. אז השותף שלך הוא בטח מאזן אותך, הוא לא כמוך בכלל. הוא מאזן אותי, כן, ממש קשה לאזן אותי. ביטי ניתן לאיזון. ביטי ניתן לאיזון. תרשמתי. כן. אז הספרה חמש, אמרת תנועה וכן הלאה, יפה. והשם, מה זה אומר השם? השם אומר, השם אומר הרבה. השם, הסכום שלו הוא שש, שש זה בעצם הרמוניה. אוי, זה מילה שאני משתמש בה המון. עכשיו, אנחנו מדברים עליה. עכשיו, לאחרונה אני אומר תמיד לכולם, אני שואף להרמוניה. וכל דבר בהחלטות, אני אומר לאנשים, לא, אני לקראת מהלך עסקים משמעותיים, שדורש כל מיני מאמצים משותפים, והרמון, הרמון. בני אדם, נגיד, ואנחנו, כל אחד יש את האגו שלו. מה שמניע אותו. ואני תמיד אומר, בסוף התוצאה צריכה להיות הרמוניה. והרמוניה זה אומר שכולם בסוף הם רוצים, זה פשוט מתנגן באופן שלהם. וזה קשה לייצר הרמוניה, צריך סבלנות, וצריך אמונה ואהבה בשביל להגיע להרמוניה. אנשים רוצים, בדיוק עכשיו, אני הייתי בשיחת טלפון, אולי הוא שומע אותי, אם שומע אותי חבר שלי, שהוא חשוב לו דברים שיקרו בסדר מסוים, אני אומר לו, עזוב, צריך את הרמוניה, אנחנו צריכים להגיע לתאה, ואי אפשר לעשות את זה עם קפיצת אמונה, והיא באה מהאהבה, ולהגיד, רגע, טוב, אני נותן צעד ראשון, זה צעד שני, ואני ממש, זה עומד מולי כל הזמן המילה של הרמוניה, זה יפה מאוד. זה יפה חמש שנים, והרמוניה, הנה, פגעת, ראית? לא, אז ככה, קודם כל, זה לא אני, זה הכי כתוב בספרים, במספרים, אתה נולד איתה, וכמו שאומרים שבחרת את ההורים שלך, לא שאתה בחרת את ההורים שלך, גם השם נבחר עבורך, עכשיו, תחשוב על השם הסף, אני עושה את זה קצר, למה אני עושה את זה? כדי שנבין שכשיש חיבור בין הבן אדם לשם שלו, לבין כל מה שהוא, מה שהוא מאמין, אז הוא מצליח בעסקים, והוא מצליח במערכות יחסים, יש הלימה בין הפנים לחוץ. עכשיו, הסף זה בן אדם שאוסף, אוסף אנשים בדרך, אוסף חוויות, והסכום שלו הוא שש, שש זה בן אדם סופר משפחתי, בן אדם ערכי, בן אדם שיש לו אמונה באמונה, ואהבה, כל המילים שאמרת ציינתי, אוקיי? תמחת חיים, פתיחות, פתיחות ואומור, אוקיי? ובעיניי הסכום שלו הוא תשע, תשע זה סכום שהוא כולל את כל האתגרים, מאחד התשע, זאת אומרת שיש לך ארגז גנים מאוד מאוד גדול, וגם בעיניי בונה, שיש לך פעולה, עניינים, עכשיו, כל הדברים האלה זה כמו, אני אסמיק, אני אסמיק, לא מי, רק אתה יכול לגרום לצלחה להסמיק, אני לא באמת, אני משקר זה, כאילו, כן זה קוור, מבוכה, זיוף מבוכה, זיוף ענבה כזה, איזה דברים האלה, רק באים להמחיש לנו, בכוונה, להתחבר למי שאנחנו, כל אחד סתם, שיסתכל על שם שלו, שיסתכל על האותיות, על המספרים, ואומר הרבה, אבל אני רק רוצה להגיד את הדברים האלה, כדי שתבין, שכל הקודה גנטי, וכל מי שאתה, וגם אם מסתכלים עליך, יש משהו בעיניים, שהוא כל הזמן מבריק, כאילו, יש ברק תמידי, אתה סקרן עוד, עוד, מה עוד, מה עוד, זה נכון, נכון, עכשיו מי שרואה אותך, או מגיע לפגישה, פגישה עסקית, אומר כאילו, מה, מה אני יכול לתת לו, מה אני יכול להציע לו, איזה תפקיד פעולה אפשר לעשות, בוא נעבר, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, עוד, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow, Ow,
