א שבט תשפד, 6.52​ בבא קמא סט

מסכת במקמה דף סמך תת מתחילים מן השורה הרביעית גופה אנחנו דנים כעת בממר השובעה דרך אגב בדיון הקודם וכעת דנים בעצמה אמר רבי יוחנן גזל ולא נטיעשו הבעלים שניהם אינם יכולים להקדיש זה לפי שאינו שלו הגנב לא יכול להקדיש את הגזל הקהילו שלו וזה הבעלים לא יכול להקדיש לפי שאינו ברשותו אם כן אמר לנו רבי יוחנן שאדם לא יכול להקדיש דבר שאפילו שהוא שלו אם הוא לא נמצא ברשותו הוא לא יכול להקדישו בוא נדון כעת בממרה הזאת ומי אמר רבי יוחנן? אחי האם רבי יוחנן אמר כך שאדם לא יכול להקדיש דבר שלא נמצא ברשותו והאמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה רבי יוחנן אמר לנו כלל אם רבי יהודה הנשיא סידר דעה במשנה מסתמה בלי מי אומר אותה הלכה כמו הדעה הזאת והנה תראה משנה במסכת מעשר שני שציטטנו חלק ממנה בסוגיה הקודמת שממנה משנה בפירוש שאדם יכול להקדיש דבר אף על פי שהוא לא ברשותו יוחנן שנינו במעשר שני קרם רבאי היו מציינים אותו בקזוזות אדמה כאשר היה לאדם קרם והוא בשנה הרביעית אי אפשר לאכול את הפירות לכתוב ולאכול אותם כעת בכל מקום אלא צריך לאכול אותם בעל הבית בתערה בירושלים אז כדי שאנשים לא יתבלבלו היו מציינים מסביב לקרם בקזוזות של אדמה רגבי אדמה כשאתה רואה שיש רגבי אדמה כאלה מסביב לקרם דע לך שזה קרם רבאי עכשיו הגמרה עוצרת שנייה מלצטט את המשנה והיא מסבירה את המשנה שימו לב שהמשנה פה מצוטטת חלק משפט מן המשנה הסבר מהגמרה משפט מן המשנה הסבר בהגמרה כעת הסבר שהגמרה אומרת סימנה כי אדמה למה היו מציינים את הקרם רבאי דווקא בקזוזות אדמה לומר לך זה כמו אדמה מה אדמה היא כהנעה מנעה אדמה יש הנעה ממנה אחרי שתחרוש ותזרע ותקצור תהנה מן האדמה אף היינה מגם הקרם הזה כי מפארקה אפשר להתהנויה כשאתה תפדה את הפירות האלה של הקרם רבאי על כסף אתה תוכל באמת להנות מן הפירות האלה לכן הסימן המתאים פה הוא אדמה כן רבי יצחק רצית להעיר משהו? קזוזות פיסת רגבים פיסת רגבים של אדמה לא מניחים מסביב לגבול של הקרם בהמשיכה הגמרה לצטט את המשנה ושל אורלה אם יש לך שדה או קרם של אורלה שלוש שנים הראשונות איך תציל אנשים שלא יוכלו אורלה אסור אפילו ליהנות מאורלה מסמנים מסביב בחרסית מה זה חרסית? רעפים שבורים לוקחים את החרס הזה של הרעפים השבורים מסמים מסביב כל מי שרואה כזה קרם יודע שים לב זה שלוש שנים ראשונות זה אורלה מסבירה הגמרה סימנה כחרסית מה חרסית שאין הנאה מינה אף היי דלית בהנאה מינה כמו חרסית אין בהנאה גם תנסה לגדל בה לא יגדל טוב כך גם פה רוצים לרמוז לה עוברים ושבים שימו לב אין אפשרות להנות אפילו לא להנות מן הפירות האלה שבקרם או שבשדה הזה ושל קברות אם יש קרם או שדה שיש בו קבר ורוצים להזהיר את הכוהנים תזהרו אם אתם תיכנסו אסור לכם להיכנס לשם ולעבור על הקבר מסמנים את זה בסיד שוב מסבירה פה הגמרה סימנה דחבר כעצמות למה סיד וסימן מתאים לקבר? כי הסיד הצבע שלו לבן כמו הצבע של העצמות הוא ממחה ושופך כאיך דניחה ורקפה הוא גם ממחה את הסיד הזה במים ושופך סביבות הקבר הזה כדי שיהיה לבן יותר ואפשר יהיה לשים לב לסימן מה המשיכה משנה? מה? לא, הסתבר שיש זה לא בתי קברות יש שם איזה קבר אמר רבן שמעון בן גמליאל המשיכה המשנה זה דברים אמורים שאנחנו תורכים לסמן קרם רווי אנחנו תורכים לסמן אורלה אנחנו תורכים לסמן קברות זה בשבעית בשנת חשמיקה בהפקר נינהו אנחנו מצילים את בני האדם העוברים וישבים כי בשנת השמיטה כל שדה שאתה רואה, כל קרם אתה יכול להיכנס לאכול רנבים, כנפשך כמה שאתה רוצה לאכול כי זה שנת שמיטה אז אנשים נכנסים בהתר במילה בוא נסמן להם שזה קרם רווי שזה אורלה שיש שם אמת כדי להציל אותם מן החטא אבל אומר רבן שמעון בן גמליאל בשאר שני שבוע אם זה לא שנת שמיטה הוא גזלן, מה פתאום הוא נכנס לאכול בקרם שאינו שלו היטה הוא לרשע וימות, תן לו אתה צריך לדאוג להציל אותו מן העברה שייכנס ויוכל אורלה שייכנס ויוכל קרם רווי שיתאמה שם אם הוא כהן אבל שפה המשנה ואומרת והצנועים, האנשים הצנועים שרוצים להציל את כלל ישראל מן החטא הגם שבאותו הגזלן שבא לגזול הם רוצים להציל אותו גם מן החטאים האלה מה הם עושים? מניחים את המאות ואומרים, הם מניחים מאות בצד מיוחדים לעניין ואומרים על הקרם רווי שלהם כל הנלקט מזה מחולל על המאות הללו הם באים בסוף היום ככה משמע כרגע והם אומרים כל מה שנלקט היום הזה מן הקרם רווי הזה תהיה קדושתו מחוללת על המאות האלה מה אתה רואה? איפה הענבים שנלקטו נמצאים? וכי אם נמצאים ברשותו של בעל הקרם לא, כבר אותו גזלן לקח את הענבים לעצמו בכל אופן אתה רואה שאחרי שהענבים לא ברשותם אומרים הבעלים כל מה שהענבים האלה נלקטו היום הם יהיו מחוללים על המאות האלה אם אתה יכול לחלל קדושה מענבים שלא ברשותך אז בוודאי שאתה גם יכול להקדיש דבר שלא ברשותך אם כן קושייה איך אתה אמרת רבי יוחנן שאי אפשר להקדיש דבר שלא ברשותך הרי סתם משנה פה ממסכת מעשר שני משמע שאפשר להקדיש דבר שלא ברשותך כי כתוב שזה הצנועים אמרו זה סתם משנה והלכה כי סתם משנה מנסה לתרץ הגמרא וחיתם המנתן הצנועים רבן שמעון בן גמליאל אם תאמר שהצנועים פה מה שכתוב במשנה זה המשך דבריו של רבן שמעון בן גמליאל במדבר אמורים בשביעית וכו והצנועים מניחים את המעוד ואמרים זה המשך דבריו של רבן שמעון בן גמליאל אם כן זה לא סתם משנה זה נאמרה כדעת יחיד אז אל תכריח שרבי יוחנן כוסק הלכה כמותו אם כן אין מכאן קושייה על רבי יוחנן כי זאת רק שיטת רבן שמעון בן גמליאל לא תוכל לתרץ כך מדוע לא? ואמר רב הבר בר חנה אמר רבי יוחנן הרי רבי יוחנן אמר דבר נוסף כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתנו הלכה כמותו כל מקום שאתה רואה שרבי יהודה הנשיא ציטט את רבן שמעון בן גמליאל במשנה הלכה כרבן שמעון בן גמליאל חוץ משלושה מקומות הרב וצדן וראיה אחרונה שעורה בה את מי שרצה להסתכל פה בראשי ובמקורות והראה במה מדובר הרב זה הרב קבלן שרבן שמעון בן גמליאל אומר שאפשר לקחת ממנו ישירות ולא ללכת ללווה וצדן זה מעשה שהיה בצדן שאדם אמר לאישה הרזג איתך על מנת שתביא לי את הצטילתי והיא איבדה את ההצטילה שלו רבן שמעון בן גמליאל אומר שיכולה לזאת לו כסף תמורתו וראיה אחרונה הכוונה אם אדם אמר שאין לו ראיות להביא ופתאום הוא מצא ראיה האם הוא יכול להביא אותה לפי רבן שמעון בן גמליאל כן שלושת המקומות האלה אמרנו בקצרה הלכה לא כרבן שמעון בן גמליאל אבל בדרך כלל כל מקום שהוא מצוטט במשנה הלכה כמותו אם כן פה הלכה כרבן שמעון בן גמליאל אז גם אם תגיד שהצנועים פה זה שיטת רבן שמעון בן גמליאל עדיין קושייה איך אתה אומר רבי יוחנן שאי אפשר להקדיש דבר שלא ברשותו הרי פה הלכה שאפשר להקדיש דבר שלא ברשותו ותרסת הגמרא אמרה לאט אמא כל הנלקט מזה אלא אמא כל המתלקט מזה אל תגרוס במשנה הזאת שציטטתה כל הנלקט כלומר שהבעלים של הכרם בא בדיעבד בסוף היום ואומר כל מה שנקטו מן הכרם שני יהיה מחולל ואז אתה לומד מזה שהוא יכול להקדיש דבר שאינו ברשותו לא תנקוט במשנה כך כל אחד מתלקט מזה כלומר הוא בא בבוקר לפני בכלל שמישהו לקט מן הכרם שלו ואומר כל מה שיתלקט היום אני כבר מראש אני פודה את זה על המעות שיש לי אני אומר הערת ביניים שהיא תהיה חשובה בהמשך משמע שיש ברירה כי אף על פי שבשעת הבוקר הוא לא יודע איזה ענבים ילקטו לו היום מן הכרם אותם הגזלנים ולא רק שהוא לא יודע הוא גם לא יודע אם בכלל ילקטו לו למרות זאת האמירה שהוא אומר חל כי אנחנו סוברים לפי מה שאנחנו אומרים עכשיו שאנחנו סוברים שיש ברירה כלומר יוברר למפריע כשיבוא אותו הגזלן וילקוט את הענבים אמא שלנו הם ענבים שעליהם אמר בעל הבית שהם יהיו מחוללים אם כן בעל הבית חילל את הענבים כשהם עוד ברשותו אז אין מכם ראייה נגד רבי יוחנן אני שואל את הדברה ומי אמר רבי יוחנן אחי האם באמת רבי יוחנן אמר שהמדובר רק במקרה שהוא אמר את המשפט הזה מראש כשהם עדיין ברשותו הרי בוא תראה צנועים ורבי דוסא אמרו דבר אחד רבי יוחנן אמר שהצנועים האלה שמדובר עליהם פה במשנה במעשר שני ודברי רבי דוסא הם אמרו דבר אחד איפה רבי דוסא ורבי דוסא נלקט כאמר רבי דוסא מדבר על מציאות שאדם יכול בדיעבד להפקיר דבר אף על מישהו לא ברשותו בתניה ששנינו בבריתה רבי יהודה אומר שחרית בעל הבית עומד ואומר כל שלקטו עניים היום יהיה הפקר רבי דוסא אומר לעתותי הערב אומר כל שלקטו עניים יהיה הפקר הבריתה הזאת מדברת באדם שקוצר את השדה שלו יש לנו מצוות לקט אם נפלו שני שיבולים זה הפקר והעניים יכולים לטול אם נפלו שלושה שיבולים אז זה לא הפקר וזה שייך לבעל הבית מה הבעיה? העניים לא יודעים את ההלכה העניים הם רואים כל מה שנופל מן הקוצרים הם לוקחים הם לא באים לבדוק עכשיו שני שיבולים שלושה שיבולים שם יש בזה שתי בעיות בעיה ראשונה שאם נפלו שלושה שיבולים והם לקחו זה גזל בעיה שנייה שאם נפלו שלושה שיבולים והם לקחו לא רק שזה גזל זה גם מחויב בתרומות ומעשרות כי רק מתנות עניים פטורים אבל זה עכשיו חייב בתרומות ומעשרות אז הם אוכלים גם תבל שחיובו מיטה בידי שמי מה אתה עשה כדי להציל את העניים המסכנים האלה שלא יודעים את ההלכה אז יש פה שתי עצות כבר מן הבוקר תפקר את מה שהעניים ילקטו היום כבר מן הבוקר תפקר את מה שהעניים ילקטו היום ואילו רבי דוסא אומר לא תלך בערב בדיעבד אחרי שהעניים כבר לקטו ואז תגיד כל מה שלקטו העניים במהלך היום שהיה זה כבר זה יהיה הפקר אם כן אתה רואה שלפי רבי דוסא אתה יכול להפקיר אף על פי שזה לא ברשותך ואמר לנו רבי יוחנן שהצינורים במשנה במעשר שני ורבי דוסא בברייטה הזאת זאת אותה שיטה שיטה מדברת שאתה מחלל את הפירות שיטה מדברת שאתה מחלל את הפירות את הרבה הזה בדיעבד אף על פי שזה לא ברשותך חזרנו לקושייה הראשונה שלנו איך אתה אומר רבי יוחנן שאי אפשר להקדיש דבר שלא ברשותו הרי יש לנו פה ראייה מן המשנה ומן הברייטה שהן עומדות באותה שיטה שאדם יכול להקדיש דבר שלא ברשותו ותרץ את הגברה אפוך ורבי יהודה לרבי דוסא ורבי דוסא לרבי יהודה מה שאמרת בברייטה שרבי יהודה אומר שהוא מפקיר את התבואה הזאת מן הבוקר תהפוך את זה ותאמר שזאת שיטת רבי דוסא ומה שכתוב בברייטה שרבי דוסא אומר שהוא עושה את זה בדיעבד בערב תהפוך את זה ותאמר שזאת שיטת רבי יהודה ואם כן כשרבי יוחנן אמר שהצנועים ורבי דוסא עומדים באותה שיטה הכוונה ששניהם אומרים שהוא מן הבוקר מפקיר או מן הבוקר הוא מחלל כלומר הוא מחלל ומפקיר דבר שבמשותו ואין מכאן קושייה מה שאמר רבי יוחנן אצלנו שואלת הגברה המה הפכת מתנית למה בחרת לתרץ ולהפוך את השיטות בברייטה הפכה לרבי יוחנן ואימא צנועים ורבי יהודה אמרו דבר אחד במקום שתהפוך את השיטות בברייטה תהפוך את דברי רבי יוחנן ותאמר שרבי יוחנן לא אמר שצנועים ורבי דוסא אמרו דבר אחד אלא תאמר צנועים ורבי יהודה אמרו דבר אחד ואז גם אם אתה משאיר את הברייטה כלשונה המקורית מסתדר לשיטת רבי יוחנן ואין קושייה האמרה אומרת הגברה נכון הייתה יכולה תרץ ככה אבל לסגיה דלה מתהפכת מתניתה את הברייטה הזאת הייתה צריכה להפוך בכל מקרה ולא רק בגלל הקושייה הזאת למה? דבהה מתנית אין קטני דעית לרבי יהודה ברירה בברייטה הזאת כתוב שיש לרבי יהודה ברירה למה? כי אומר מן הבוקר יכול בעל הבית לעמוד ולהגיד שכל החיטים שילקטו היום יהיו הפקר איפה אתה יודע איזה חיטים? אתה לא יודע רק כשילקטו אותם בפועל יסתבר בדיעבד למפרע שאלו החיטים שדיברת עליהם בבוקר זה אומר שיש ברירה ממש מה מן הברייטה הזאת של שיטת רבי יהודה יש ברירה אבל ושמעין הלילה לרבי יהודה בעלמה זה נטל ברירה רבי יהודה שיטתו באופן כללי שאין ברירה זה תנן ששנינו במשנה הלוקח יין מבין הקוטים הוא קנה יין ברגע האחרון לפני כניסת שבת ערב שבת בין השמשות הוא קנה יין מבין הקוטים והקוטים לא נאמנים על הפרשת תרומות ומעשרות עכשיו הוא רוצה לשתות מיני יין בשבת ואין לו יין אחר לשתות איך הוא יפריש תרומות ומעשרות? כבר נכנסה השבת מה הוא עושה? שני לוגים שאני עתיד להפריש שתי מיני יין ומה שאני עתיד להפריש שני לוגים במוצאי שבת הרי הם תרומה עשרה לוגים מתוך המאה זה מעשר ראשון אחרי שהורדתי את העשרה זה מעשר שני הוא מחלל את המעשר שני על מטבע שיש לו כבר מוכנה זה רק אמירה בעל מה הוא יכול לעשות את זה בשבת ועכשיו הוא שותה מיני יין מיד למרות שבפרעה הוא לא יפריש את היין הוא רק אמר מה שאני עתיד להפריש למה? יש ברירה מסתבר שמה שנשאר לך למוצאי שבת הן הן הלוגים של התרומה הגדולה, של המעשר ראשון של המעשר שני מה שאתה שתית זה מהלוגים האחרים זה דברי רבי מאיר שהוא סובר שיש ברירה רבי יהודה ורבי יוסף ורבי שמעון אוסרים לעשות את זה משמע מכאן שרבי יהודה סובר ש אין ברירה ואילו מן הברייטה שמדברת על אותם עניים שלוקחים מן החיטים שנפלו משמע שרבי יהודה סובר שיש ברירה כי מן הבוקר אתה כבר אומר להפקיד את החיטים האלה למרות שאתה לא יודע מי הם החיטים ולכן אתה צריך ממלא להפוך את הברייטה ההיא אמרה סוף סוף המייקה הפכת לי למטניתין למה אתה הפכת את הברייטה הזאת משום דיקה שעדי רבי יהודה עדי רבי יהודה אמרת לי שממלא היה צריך להפוך את הברייטה כי קשה משיטת רבי יהודה שאוסר לעשות הפרשת תרומות ומעשרות בשבת על סמך יש ברירה כי הוא סובר שאין ברירה אז טענה ניקה שעדי רבי יוחנן עדי רבי יוחנן אותה קושייה תהיה קשה גם על רבי יוחנן למה? דה אמרת לרבי יוחנן למה כל המתלקט אתה אמרת שלפי רבי יוחנן צריך לגרוס במשנה במאסר שני לא כל הנלקט אלא כל המתלקט כלומר שבעל הבית בא בבוקר ואומר מראש שכל מה שהלקטו מהנטע מהקרם ריבי שלי יהיה מחולל כלומר על מעט לברירה אתה הסברת לרבי יוחנן שיש לו ברירה כי איך אתה יכול מראש לדעת איזה ענבים יהיו מחוללים משמע זה רק יתברר למפריע אז לשיטת רבי יוחנן לפי הסברך יש לו ברירה אבל גם פה קשה והרבי יוחנן ליט לברירה הרי לפי שיטת רבי יוחנן אין ברירה איפה אנחנו עולים? דה אמר הרבי יוחנן האחים שחלקו לקוחותיהם ומה חזר זה לזה ביובל הרי רבי יוחנן אמר שאחים שחולקים ירושה כל אחד היו שני אחים ויש לאבא שלהם שתי קרקעות קרקע אחת שווה מאה מנה וקרקע אחת שווה מאה מנה הם חלקו את הירושה עכשיו מגיעה שנת היוביל מה הדין? אומר רבי יוחנן הקרקעות האלה חוזרות בחזרה להיות בשותפות אצל שניהם ואז הם מחלקים אותם מחדש למה? כי האחים שחולקים את הירושה הם כמו לקוחות בעצם הירושה נופלת באופן שווה לשני אחים יחד כל קרקע שייכת לשניהם וכשהם מחלקים זה כאילו כל אחד קנה את חלקו של השני ממילא אם זה קניין שכל אחד קנה את חלקו של השני אז קניין כזה הוא חוזר ביוביל תראה הוכחה מכאן שלשיטת רבי יוחנן אין ברירה אנחנו לא אומרים שכשהם חלקו את הירושה ביניהם התברר למפרע שזה זה החלק שנפל לאח הראשון בירושתו וזה זה החלק שנפל לאח השני אלא אנחנו אומרים אין ברירה וכל האחים שותפים מבחינת הירושה בכל החלקים אז אם כן לרבי יוחנן אין ברירה איך אתה אומר שלרבי יוחנן יש ברירה אז כל הטירוט שצרצנו לשיטת רבי יוחנן ואמרנו שתגיד שמדובר שהוא עושה את זה מראש במשנה לא מתאים לשיטתו אלא לעולם כל הנלקט אכן כך המשנה במאסר שנים מדברת שבדי עבד בלילה בא ועלים ואומר מה שנלקט היום יהיה מחולל ואף על פי שזה לא ברשותו הוא יכול להקדיש או לחלל דבר שלא ברשותו נו אבל אנחנו אקשנו שהרי זה סתם משנה ורבי יוחנן סתם האחרינה אשכח נכון לסתם משנה שאומרת שאי אפשר להקדיש דבר שלא ברשותך אבל רבי יוחנן מצא סתם משנה אחרת שגם היא אומרת שאי אפשר להקדיש דבר שלא ברשותך כלומר למטה משנה במאסר שנים שאומרת שאפשר להקדיש דבר שלא ברשותך והיינו חושבים שרבי יוחנן יפסוק הלכה כמו אתה רבי יוחנן מסתמך על משנה אחרת שאומרת שאי אפשר להקדיש דבר שלא ברשותך והיא סתם משנה והוא פוסק הלכה כמו הסתם משנה למה? למה הגנב השני לא משלם כפל? מי שמע לגנב הראשון לא משלם? כי כתוב וגונב מבית האיש ולא מבית הגנב אז אני מבין למה לגנב הראשון הוא לא ישלם כפל אלא לבעלים נשלם מדוע שהגנב השני לא ישלם לבעלים המקורי את השלומי כפל? אלא למה? מה אנחנו לומדים על המשנה הזאת? זה לפי שאינו שלא הגנב לא מקבל את השלומי הכפל הגנב הראשון כי הגנבה הזאת לא שייכת לו וזה הבעלים המקוריים לא מקבל את השלומי כפל מנגנב השני לפי שאינו ברשותו אם כן, מה מוכיח רבי יוחנן מהמשנה הזאת? שאדם לא יכול להקדיש דבר שלא ברשותו כי הנה עובדה שמה שלא ברשותך לא מחשב שלך לכל דבר הנה אתה לא מקבל על זה את הכפל שואלת הגמרה רגע, אם כן, ומה ייחזית דעזיל בתראי סתמה? להעביד כי היי סתמה דה צנועים אם כן, יש לך שתי משניות סתומות משנה אחת סתומה אצלנו לגבי הגנב שאומרת שאדם לא יכול להקדיש דבר שלא ברשותו משנה אחרת במאסר שני לגבי צנועים שאומרת שאדם יכול להקדיש דבר שלא ברשותו מדוע רבי יוחנן הולך דווקא סתם המשנה הזאת אצלנו ולא הולך אחר סתם המשנה של מסכת מאסר שני? אמרת הגמרה, בשביל שמסייע לקרע, הוא עדיף ללמוד כמו המשנה אצלנו, כי מסייע לו הפסוק שכתוב אדם יכול להקדיש את ביתו חודש לה' מה ביתו ברשותו, אתה יכול להקדיש בית שלך שהוא ברשותך אף כל ברשותו, אתה יכול להקדיש רק דבר שהוא ברשותך ומה שלא ברשותך, אתה לא יכול להקדיש ולכן רבי יוחנן עומד בשיטתו כמו הסתם המשנה הזאת ולא כמו הסתם המשנה שבמאסר שני אמרת הבעיה, אילמד אמר רבי יוחנן צנועים ורבי דוסא אמרו דבר אחד אם רבי יוחנן לא היה אומר לנו שהצנועים במשנה במאסר שני לגבי הלקט של הטבועה אמרו את אותו דבר אבא אמינה, הייתי אומר שהם ממש לא אמרו את אותו דבר הייתי אומר כך, אומר רבי יוחנן הייתי אומר שצנועים התליהוד לרבי דוסא הצנועים מסכימים עם מה שאומר רבי דוסא אבל רבי דוסא לא התליהד לצנועים רבי דוסא לא מסכים עם מה שאמרו הצנועים למה? צנועים התליהד לרבי דוסא למה? ומה בגנב עבדו רבנן תקנת? הצנועים מדברים על גנב שגונב גנב מן הקרם רבאי, אנחנו עושים לו תקנה כדי שנכון הוא אוכל גזלה, לפחות שהוא לא יוכל קרם רבאי אז עניים צריכה לממר אז בוודאי שגם עניים שמסכימים, הם לא יודעים את ההלכה והם לוקטים והם חושבים שמותר להם ללקוט את השלושה שיבולים אז שבוודאי אצל העניים אנחנו נעשה תקנה ולכן הצנועים מסכימים עם רבי דוסא לעומת זאת הייתי אומר שרבי דוסא לתליהד לצנועים הוא לא יסכים עם הצנועים, למה? כי עניים הוא עבד להוא רבנן תקנת לא עניים אנחנו עושים תקנה להציל אותם מן הגזל ומן הטבל אבל גנב, אם הוא כבר הלך לגנב לא עבדו לרבנן תקנת לא בהכרח שרבי דוסא יסכים עם מה שאמרו הצנועים ויגיד שלגנב אנחנו לא רוצים לעשות תקנה אבל עכשיו שבא רבי יוחנן ואמר לנו שהצנועים ורבי דוסא זה אותה שיטה אז אם כן אנחנו עושים תקנה גם לגנב וגם לעניים אמר רבא, אילנדה אמר רבי יוחנן שאמר רבי יוחנן, צנועים ורבי דוסא אמרו דבר אחד אם לא היה מגלה לנו רבי יוחנן שצנועים ורבי דוסא אמרו את אותו דבר הבא אמינה מה נטען הצנועים? הייתי אומר, מי שנה את המשנה של צנועים במעשר שני? רבי מאיר היא רבי מאיר, לב אמר רבי מאיר מעשר ממון גבוה הוא רבי מאיר אמר שהמעשר לא שייך לך המעשר שני זה ממון גבוה לכן אם אתה רוצה לקדש אישה במעשר שני אתה לא יכול לקדש כי זה לא שייך לך ואפילו לעניין פדייה הוא כמירה חמנה ברשותה לעניין פדיון מעשר שני הקדוש ברוך הוא אפשר לך לפדות את המעשר הזה בכסף למרות שהוא לא שלך דרכתיב, ואם גאול יגאל איש ממעשרו חמישתו יוסף עליו קריירה חמנה מעשרו הוא מוסיף חומש אז כן, הקדוש ברוך הוא נתן לך אפשרות לפדות המעשר שני למרות שהוא לא שלך הוא שם אותו ברשותך לעניין זה שתוכל לפדות אותו כי אתה מוסיף חומש בקרב רבאי נעמי נלמד ממעשר שני גמר קודש קודש ממעשר נלמד בזרע שבע של המילה קודש ממעשר שני כתיב הכה קודש הילולים בקרב רבאי הוא נקרא קודש הילולים הוא כתיב גם במעשר בכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ להשם הוא קודש אז גם פה כתוב במעשר שני קודש מה קודש? תכתיב גם במעשר הפלגה ותממון גבוה הוא לעניין פדייה הוא כמירה חמנה ברשותה המעשר שני למרות שזה לא שלך אתה לא יכול לפדות אותו הקדוש ברוך הוא עשה כי אם הוא ברשותך אז הי קודש גם נתע רבאי נעמי בכתיב גם בקרב רבאי גם הקודש שכתוב על קרב רבאי הפלגה ותממון גבוה הפלגה שזה לא שלך הפירות האלה של הקרב רבאי לעניין אחולה לעניין לחלל את קדושת הפירות על הכסף על המצביעות הוא כמירה חמנה ברשותה דהא כי איתה ברשותה נעמי הלו דידהו גם כשזה ברשותך הוא אמר שזה לא שלך והקדוש ברוך הוא אמר שאתה יכול לחלל את זה והמצאי מאכיל אז בגלל שממילא זה לא שלך והקדוש ברוך הוא נתן לך אפשרות לחלל את זה אז גם אם העניים לקטו את הענבים האלה וזה לא ברשותך הקדוש ברוך הוא נתן לך אפשרות לחלל את זה הייתי אומר שהדין הזה הוא מיוחד בקרב רבאי שהוא דומה למעשר שני אבל דבי לקט אבל לקט שזה שלך אף אחד לא סובר שזה לא שלך מתי אתה יכול להפקיר את זה כי איתה ברשותה הוא יודע מה אתה מאפקר לה רק אם זה ברשותך אתה יכול להפקיר כי איתה ברשותה לא מה אתה מאפקר לה הייתי אומר שהדין הזה לא יהיה נכון בלגבי העניים כשהם כבר לקטו זה לא ברשותך אתה לא יכול להפקיר את זה אבל עכשיו כשאמר לנו רבי יוחנן שהצנועים ורבי דותא זו אותה שיטה אז גם בעניים אפשר לעשות את זה והטעם זה לא משום הטעם הזה אלא מטעם שאתה יכול להקדיש דבר שלא ברשותך אמר רבינה זו הממרה האחרונה פה לגבי דברי רבי יוחנן אמר רבי יוחנן צנועים ורבי דותא אמרו דבר אחד אם רבי יוחנן לא היה מגלה לנו שצנועים ורבי דותא אמרו דבר אחד אתה יודע מה הייתי אומר אבא הנה הייתי אומר מה נתנה הצנועים הייתי אומר מי הוא התנה ששנה את צנועים מי זה? רבי דותא היא זה עצמו רבי דותא זה לא ששני תנאים אמרו דבר אחד אלא זה אותו תנה אמר את הדברים האלה כי איך זה לא תקשה אז רבי דותא התנה לרבי יוחנן ורבי יוחנן כסתם יחידה לא אמר כלומר ואז הייתי מתרץ לכושייה שהייתה לנו אנחנו אמרת איך שנה לרבי יוחנן הרי אתה פוסק על אחת כסתם משנה והנה סתם משנה מזכירה את הצנועים הייתי מתרץ ואומר לא הצנועים האלה זה לא סתם משנה הצנועים האלה זה שיטת רבי דותא דווקא ורבי יוחנן לא פוסק על אחת כדעת יחיד אבל עכשיו שרבי יוחנן אמר לנו שהצנועים ורבי דותא עומדים בשיטה אחת והמהלך שעשינו עומד על כנור ברוך ה' לעולם אמן ואמן