יט אייר תשפג, 6.31​ סוטה מב

The main ideas from this information are: - The role of the anointed priest in encouraging the people before war. - The surprise that the anointed priest spoke in Hebrew, despite the people being used to speaking in other languages. - The motivation given to the people to not fear the enemy. - The story of David defeating Goliath and its significance. - The difference between the anointed priest and other priests, and the importance of being appointed to the role. - The importance of not praising the wicked. - The description of Goliath as a formidable warrior. מסכת סותה דף ממבט תחילת פרק שמיני משוח מלחמה בשעה שמדבר אל העם בלשון הקודש היה מדבר היה כהן ממונה שהתפקיד שלו היה לדבר אל העם, להטרות בהם ולעודד אותם לקראת המלחמה רועל ובתחילת הפרק הקודם דיברנו כל מיני דברים שצריכים לעשות בלשון הקודש גם הדיבור של משוח מלחמה אל העם הוא נעשה בלשון הקודש והאמת שזה מפתיע כי היו תקופות שהעם היה רגיל לדבר בלשונות אחרים, ערמית וכדומה בכל אופן הדיבור של הכהן משוח מלחמה צריך לעשות בלשון הקודש אמנם יש מקרים שהיו השוטרים חוזרים על דבריו נראה בהמשך הגמרא אז ייתכן שהם לא מחויבים בלשון הקודש שנאמר איך אנחנו יודעים שהוא היה מדבר בלשון הקודש את הדברים האלה והיה כקרובכם אל המלחמה וניגש הכהן, זה כהן משוח מלחמה ודיבר אל העם, אומרת המשנה, בלשון הקודש הגמרא דיבר איך בדיוק הלימוד הזה נלמד ואמר עליהם שמה ישראל אתם קירבים היום למלחמה על איבכם על עירך לבבכם, אל תראו ואל תחפזו ואל תארצו מפניהם על אויביכם, אתם קירבים לו מלחמה על אויביכם ולא על אחיכם לא יהודה על שמעון ולא שמעון על בנימין שהם טיפלו בידם ירחמו עליכם כמה שנאמר ויקומו האנשים אשר נקבו בשמות ויחזקו בשוויה וכל מערומיהם מלבישו מן השלל ויאלבישו ויאנעלו ויאכילו וישכו וישכו ואינעלו בחמורים לכל כושל ואומי ריחו עיר התמרים אצל אחיהם וישובו שומרון הייתה מלחמה בין פקח בן רמליהו לבין אחז מלך ישראל ובני יהודה נפלו במלחמה לפני ישראל והם הרגו שמה וגם לקחו בשבי עודד הנביא ואמר סוף סוף זה אחים שלכם אתם לוקחים אותם בשבי ורוצים לעשות אותם לעבדים זה לא ראוי תשחררו את האחים שלכם והכן הם לא רק שחררו את האחים הם גם טיפלו בהם ומי שקשל ולא יכול ללכת שמו אותו על הסוסים ואלבישו אותם ושכו אותם וישבו אותם אל עיר רחוק כלומר השמר אחם אם מגיעים למצב של מלחמה בין אחים עדיין יש רחמים ופה אתם לא יוצאים למלחמה על אחיכם על אויביכם אתם הולכים שאם טיפלו בידם אין מרחמים עליכם ולכן הוא נכניס בהם מוטיבציה אל תרחמו על האויבים זה לא אחים שלכם אין רחמים על האויבים במלחמה מי שמרחם על החזרים וכו אל ירח לבבכם אל תראו ואל תחפזו וגומר למה זה נאמר בכמה לשונות מסבירה המשנה אל ירח לבבכם בפני צהלת סוסים וצחצוח חרבות הגויים במלחמה הם היו עושים הרבה רעש גורמים לסוסים שלהם שיצהלו צהלות מאימות ומצחצחים את החרבות זו בזו זה גורם לאמה וזה נכון שעיקר הנפילה במלחמה זה העניין של נפילת הרוח אפילו עם ישראל השתמש בשיטה הזאת במקום המדינה עם הדודקה היינו עושים הרבה רעש הרעש הזה הוא מפחיד את האויבים אז אתם אל תפחדו מהרעש שהאויבים עושים אל תראו מפני הגפת תריסים ושפעת הקלגסין אותו דבר אם היו מגיפים את המגנים מכים זה בזה וזה היה יוצר רעש עצום היו עושים את זה בקצב מסוים וזה היה מפחיד את האויב שבה מנגד ושפעת הקלגסין משפע החיילות אם רואים כל כך הרבה חיילים אשל האויבים שלכם אל תפחדו מזה אל תחפזו מכל קרנות הם היו תוקעים בקרנות כדי להפחיד אל תפחדו מזה ואל תירחו מזה אל תארצו מפני כל צבחות האויבים היו צומחים צבחות איומים הכל כדי להוריד את הרוח כדי לנצח אז הקוראן היה מעודד את הרם לא לפחד מכל השיטות האלה של האויבים כי ה' אלוהיכם ההולך עמכם הם הגויים באים בניצחונו של בשר ודם ואתם באים בניצחונו של מקום פלשתים באו בניצחונו של גוליאט הם באו ובטחו בבשר ודם בגוליאט שהיה הגיבור שלהם מה היה סופו? לסוף נפל בחרב ונפלו עמו ונפלו עמו כלומר הפלשתים נפלו עמו בנעמון באו בניצחונו של שובח שהיה שר צבא הדד עזר והם בטחו בו, זה היה הגיבור שלהם מה היה סופו? לסוף נפל בחרב ונפלו עמו ואתם עם ישראל כי אתם כן ומי אתם מותחים? כי ה' אלוהיכם ההולך עמכם להילחם לכם אימו אבכם וגומר זה מחנה הארון הארון הקודש הולך איתנו למלחמה להראות שהקדוש ברוך הוא איתנו במלחמה ועליו אנחנו סומכים אומרת הגמרא מה היא כאמר? מה אמרה המשנה כשהיא למדה שבלשון הקודש היה מדבר שנאמר ודיבר אל העם מסבירה הגמרא אך היא כאמר שנאמר ודיבר אל העם ולעלן אומר משה ידבר והאלוהים יעננו בכל בקבלת התורה גם כתוב לשון דיבור משה ידבר מה לעלן בלשון הקודש בוודאי שקבלת התורה הייתה בלשון הקודש אז כאן ודיבר אל הרם הכהן המשוח מלחמה זה בלשון הקודש תנו רבנן וניגש הכהן ודיבר אל הרם התורה לא אומרת באיזה כהן מדובר יכול כל כהן שירצה סתם יבוא איזה כהן הראשון שתפס הוא זה שידבר אל העם כלומר ודיברו השוטרים גם השוטרים מדברים מדברים את דבריו של הכהן מה שוטרים? בממונה אז כאן בממונה לא כל אחד יכול לעשות את עצמו שוטר הוא בא אומר אני שוטר זה לא עובד ככה אתה צריך שיהיה לך מינוי להיות שוטר אז גם הכהן הזה לא יכול כל כהן לקפוץ ולהגיד אני אדבר אל העם אתה צריך שיהיה לך מינוי לשם זה טוב אומרת אם ככה שזה צריך להיות ממונה ואימא כהן גדול אולי הכהן הגדול הוא זה שמדבר אל העם מי אמר שזה כהן אחר עם מינוי מיוחד לשם זה? אומרת הגמרא דו מיד השוטר מה שוטר שיש ממונה על גביו? אף כהן שיש ממונה על גביו גם השוטרים מדברים השוטרים הם בדרגה הכי גבוהה בהיררכיה? לא יש ממונים על גביהם מי ממונה על גבי השוטר? השופט השופט אומר לשוטר מה לעשות והשוטר מבצע את דברי השופט אז לא יכול להיות כהן גדול כהן גדול בהיררכיה אין מישהו מעליו אומרת הגמרא מה אתה אומר? כהן גדול נמי העיקר מלך על גביו בהיררכיה המלך הוא מעל הכהן הגדול כמו שראינו כשמעבירים את הספר תורה מעבירים לידי הכהן הגדול והכל והכהן הגדול מעביר למלך אומרת הגמרא נכון אמנם המלך הוא מעל הכהן גדול אבל מה שאנחנו מדברים שיש מישהו מעליו בעבודתו כאמור כלומר בהיררכיה של אותו סוג עבודה השוטרים יש מישהו מעליהם בעבודתם הכהן הגדול אין אף אחד מעליו בעבודתו ולכן אנחנו צריכים שזה יהיה ממונה ושיש מישהו מעליו בעבודתו טוב אז איזה זה יהיה? אומרת ההגמרא ואין מהסגן הסגן של הכהן הגדול הנה הוא גם ממונה להיות סגן וגם יש מישהו מעליו בעבודתו הכהן הגדול אז אולי הסגן הוא זה שמלבר מי אמר שצריך כהן משוח מלחמה דווקא? אומרת הגמרא סגן למה ממונה הוא? הסגן הוא לא נקרא ממונה בטניה ששנינו בבריתה אמר רבי חנינה סגן הכהנים למה סגן למעשה סגן ממונה? שאם הרע בו פסול בכהן גדול נכנס ומשמש תחתיו הסגן הוא כאילו עומד בכוננות אם הרע פסול בכהן גדול ביום הכיפורים אז הוא מיד נכנס ומשמש תחתו בעבודה אבל כל עוד לא הרע פסול בכהן הגדול הסגן אין לו שום מינוי הוא מתפקד ככהן רגיל לחלוטין אז זה לא יכול להיות סגן כי הוא לא ממונה הוא לא נקרא עכשיו ממונה הוא רק בכוננות אז אתה צריך איזה כהן שהוא ממונה לזה אם כן היה כהן שהיה ממונה במיוחד לדבר הזה של לדבר אל העם ביצעתם למלחמה והוא נקרא משוח מלחמה יש מסרשים והרב אומר שהיו מושכים אותו ממש בשמן המשחה לתפקיד המיוחד הזה ואמר עליהם שמה ישראל? מה ישנה שמה ישראל? למה הוא פותח במילים שמה ישראל? אמר רבי יוחנן ושום רבי שמעון בן יוחאי אמר לעין הקדוש ברוכו לי ישראל אפילו לא קיימתם אלא קריאת שמה שחרית וערבית אי אתם נמצרים בידם כלומר שמה ישראל שימו לב בזכות שמה ישראל שאתם עושים בבוקר ועושים בלילה אין אתם נמצרים ביד אויביכם אלא אתם מנצחים אל ירח לבבכם אל תראו וכו' תנו רבנן שנינו בבריתה פעמיים מדבר עמם הכהן המשוח מלחמה יש שני מעמדים שהוא מדבר עמם לקראת המלחמה אחת בספר אחת לפני היצעה למלחמה בעיר הספר מה שקוראים היום בשטחי הכינוס ואחת במלחמה אחת במלחמה עצמה בספר מה הוא אומר? הוא אומר שמעו דברי מערכי המלחמה וחזרו כלומר הוא היה אומר מי שבנה בית חדש מי שרס אישה מי שנתקרם וכו' ולא חנכו ילך וישוב לביתו הירח לבבה וילך וישוב לביתו זה מתי נאמר? זה בספר לפני היצעה למלחמה סמוך במלחמה עצמה מה הוא אומר? אל ירח לבבכם אל תראו ואל תכפזו ואל תערצו למה הוא אומר ארבעה דברים? כנגד ארבעה דברים שהגויים עושים במלחמה מגיפים, מרעים, צופחים ורומסים כנגד זה הוא אומר להם ארבעה דברים לעודד אותם שלא תופל רוחם שלא יפחדו מהאויבים עוד אמרה לנו המשנה שפלישתים באו בנצחונו של גוליאט הם בטחו בגוליאט והוא נפל והם נפלו איתו גוליאט אמר רבי יוחנן למה הוא נקרא גוליאט מה פירוש השם שעמד בגילוי פנים לפני הקבש ברוך הוא הוא היה כזה חצוף הוא גילה את פניו בעזות פנים לפני הקבש ברוך הוא שנאמר בירו לכם איש וירד אליי למה הוא אמר איש ואין איש אל הקבש ברוך הוא שנאמר אדוני איש מלחמה הוא בא בחוצפה אפילו תביאו את הקבש ברוך הוא ילחם איתי אני אנצח אותו אמר הקבש ברוך הוא הגוליאט כזה חצוף הרי אני נפלו על ידי בן איש שנאמר בדוד בן איש הפרטי הזה אתה אמרת תביאו לי איש שילחם אני אביא לך בן איש נער צעיר דוד אפילו לא זכה להיקרא איש עדיין באותו זמן אלא רק קראו לו בן איש אבא שלו היה איש הוא היה עוד נער והוא הנער הזה שאף אחד לא ציפה הוא ניצח את גוליאט מה זה היה אני לא יודע תמצא לי את המקור באיזה גיל שעורי בית רבי יצחק אמר לא כל השעורי בית ששלתי עליו עד היום יום למחורת הוא בציע אותם כן אני שכחתי להתקן רבי יצחק מבצע את כל שעורי הבית אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר בשלושה מקומות לכדו פים לאותו רשע כלומר גוליאט הפה שלו הכשיל אותו הוא פתח את הפה שלו לרעתו וזה גם לכד אותו אחד מקום ראשון הוא אמר בירו לכם איש וירד אליי מה זה וירד אליי כלומר הוא מעליו כלומר גוליאט למטה וצריך לרדת אליו אז האיש הזה מעליו מי שמעל מישהו הוא המנצח כן אז כלומר הוא אמר זהו הוא ינצח אותו ועידך עוד פסוק שהוא פתח פיו לחד אותו פיו הוא אמר אם יוכל להילחם איתי ויקני בזה הוא פתח במקום להגיד אם אני אלחם איתו ויקני הוא קודם כל פתח אם יוכל להילחם איתי ויקני כלומר הוא פתח שהאיש השני ינצח אותו אז הוא לחד אותו פיו ועידך עוד מקום שלישי שלחד פיו את גוליאט זה כאמר לילה דוד הכלב אנוכי כי אתה בא אליי במקלות אז הנה הוא קרא עצמו כלב שמנצחים אותו במקלות וזה באמת מה שקרה לו שואלת הגמרה אתה אמרת שבשלושה מקומות לחדו פיו את גוליאט אבל במקום האמצעי אתה אמרת אם יוכל להילחם איתי ויקני כלומר שהוא פתח קודם כל ברעתו הרי דוד נמי אמר לי אתה בא אליי בחרב בחנית ובקידון כלומר גם דוד פתח שהנה הוא בא אליו כלומר הוא פתח שגוליאט קודם כל בא אליו אומרת הגמרה לא הדר אמר לי ואנוכי בא אליך בשם השם צבעות אלוהי מערכות ישראל אשר חרפת כלומר גם כשדוד פתח ואמר שגוליאט בא אליו הוא בא להגיד אתה בא אליי ואתה חושב שאתה בא אליי עם איזושהי עוצמה אתה כלום אני בא בשם השם אז מה שאתה בא זה כלום כלומר גם זה לרעתו של גוליאט כלומר דוד לא לחדו פיו אבל גוליאט כשהוא אמר שאם אתה תקע אותי אז לחדו פיו כי הוא אמר את זה ברצינות הוא אמר את זה על צד שדוד יקע אותו והגעה שהפלשתי אשכם והערב למה הוא בא דווקא בשעות האלה הוא היה רשע גדול גוליאט כדי לבטלן מקריאת שמה שחרית וערבית כמו שצייננו קודם שזכות קריאת שמה שחרית וערבית אנחנו מנצחים במלחמה והוא רצה לבטל אותם שלא תעמוד לנו על זכות הזאת והתאצב 40 יום למה דווקא היה לו כוח להתאצב 40 יום אמר רבי יוחנן כנגד 40 יום שניתנה בהם תורה הרשי מפרש פה שזה שהיה צריך 40 יום זה חלישות זאת אומרת זה שהתורה תקווה 40 יום זה בעצם לגרעותה וזה נתן כוח ביד הפלשתי להתייצב עלינו 40 יום יש מפרשים אחרת שזה פשוט זה לא לגרעותה זה מעלה שהתורה ניתנה בה 40 יום אבל זה לעומת זה עשה אלוהים וכנגד זה גוליאט רצה לבטל את זה אז הוא התאצב 40 יום ויצא איש הביניים גוליאט נקרא איש הביניים ממחנות פלשתיים מהי ביניים? למה הוא נקרא ביניים? אמר רב שמבונה מכל מום הוא בנוי בצורה מושלמת אין בו שום מום ושמואל אמר בנוני שמאחד היו ארבעה אחים כאלה גיבורים והוא לא היה החזק שלהם ולא החלש שלהם הוא היה הבנוני כל האחים האלה כמו שנראה בהמשך היו הבנים של אורפה דבר רבי שאלה אמר שהוא עשוי כמניין מה זה איש הביניים? הוא עשוי כמו בניין, בניין חזק רבי יוחנן אמר מה זה בניים? בר מאה פפה וחד הננה כלומר הוא היה בניים בניים מלשון בן אנשים באו על אמא שלו מאה אנשים ורק אחד אבא שלו ולא יודעים מי זה אבא שלו זה נקרא איש הביניים הוא בא בן אנשים ובאו עליה מאה פלשתים וכלב ובזה יצא גוליית וגוליית שמו מגת למה צריך לומר מגת ולא קוראים לו גוליית הגיתי למה צריך לומר מגת תנה רב יוסף שהכל דשים את אמו כגת דורחים את הענבים ככה אמא שלו הייתה פרוצה שכולם דשים אותה כתיב מערות וקרינן מערכות כל מה שכתוב יצא ממערכות פלשתים כתוב בנביא מערות פלשתים למה יש פה קרי וכתיב תנה רב יוסף שהכל העירו באמו מערות מלשון עירות כלומר הייתה פרוצה כזאת שהייתה מזומנת לכל כתיב הרפא בני הרפא וכתיב אורפא פעם אחת קוראים לאמא שלו הרפא ואילו בעירות קוראים לה אורפא למה השינוי הלשון הזה רב ושמועה נחלקו בזה הרפא שמה, שמה האמית היא הרפא ולמה נקרא שמה אורפא שהכל עורפים אותה מאחריה כלומר מזומנת לזנות וזנות בצורה הכי גרועה כמעשה בהמה שאחריה ואחד אמר אורפא שמה ולמה נקרא שמה הרפא שהכל דשים אותה כהריפות, היו לוקחים חיטים והיו דשים אותם במכתש זה נקרא ריפות אז גם היא ככה הייתה מזומנת שכל אחד ידוש אותה מזומנת לזנות וכן הוא אומר איך אנחנו יודעים שהריפות זה קטישת החיטים ותיקח האישה ותפרוס המסך על פני הבאר ותשטח עליה הריפות שמה במרד אב שלום כשחושי הפר את עצת החיטופל אז הוא שלח את יונתן ואחימאץ והלשינו עליהם ואב שלום שלח לחפש אותם והם התחבאו שם בבאר והאישה פרסה על הבאר את הריפות כדי שלא ידעו שהם מתחבאים שם אז הנה אתה רואה שהריפות זה החיטים שקודשים אותם והיא בהתאם המאחר אם תכתוש את העביל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסוף מעליו עבלתו זה פסוק במשלה הנה אתה רואה שהריפות זה מקום שקודשים במכתש אז גם ככה האורפה הזאת הייתה מזומנת לקטישה ואת ארבעת אלה יולדו להערפה בגת והפלו ביד דוד כל ארבעת הגיבורים שילדה אורפה נפלו ביד דוד וביד אבא דו מה העניין הוא מיהם אותם ארבעת האחים בני אורפה אמר רב חזנה שמותם סף ומדון גוליאט וישבי בנוב והפלו ביד דוד וביד אבא דו למה? דכתיב בתישאק אורפה לחמותה ורות דווקא בא כידוע במגילת רות השניהם בהתחלה רצו להצטרף לרות להתגייר ורות הפצירה בהם שלא אז אורפה נשקה והפנתה לה עורף לכן נקראת אורפה ורות דווקא בא אמר רבי יצחק אורפה רצתה להתגייר? בהתחלה בהתחלה היא רצתה לבוא עם רות היא רצתה לבוא איתה ולהיות איתה לכל דבר כך היה בהתחלה אבל מיד בהפצרה פנתה עורף כלומר היא לא באמת רצתה אמר רבי יצחק אמר הקדוש ברוך הוא יבואו בני הנשוקה ויפלו ביד בני הדבוקה הרי הם אחיות אחת נשקה ואחת הפנתה עורף בני הנשוקה הנצחו את בני הדבוקה סליחה בני הדבוקה נצחו את בני הנשוקה אז הבני האדם פרש כאן שהמשכרות לאורפה בעצם הוציאה ממנה את כל כוחה את כל החלקים הטובים שבה וככה לא נשאר בה שום חלק טוב ועכשיו בני הדבוקה יכולים לנצח אותם דרש רבה בשכר ארבע דמעות שהורידה אורפה על חנותה זכתה ויצאו ממנה ארבעה גיבורים כלומר הקדוש ברוך הוא שילם לה כבר את השכר שנאמר ותיסנה כולן ותפקנה עוד הם בכו פעמיים פעמיים בכי כל עין מורידה דמעה יוצא ארבע דמעות בזכות ארבעת הדמעות נולדו לה ארבעה גיבורים כתיב חץ חניתו וקרינן עץ חניתו כתוב עץ חניתו של גולת היה כמנור אורגין כמו קוראה הנתית של האורגין וכתוב במילים חץ ואנחנו קוראים עץ למה יש שם קריב וכתיב אמר רבי אלעזר לא הגענו לחצי שבחו של אותו רשע למה כתוב חץ מלשון חצי כלומר כל השבחים שסיפרו על גולת כמה שהוא היה גיבור וחזק זה אפילו לא חצי מהשבחים שלו וכלומר מומד לנו הפסוק שתדעו לכם שיש פה עוד כפול שבחים על גולת מכאן שאסור לספר בשבחן של רשעים אנחנו לא מעריכים כדי לספר בשבחן של הרשעים אומרת הגמרה אם ככה ולא לפתח בכלל אז למה בכלל סיפרת על שבחו של גולת תשתוק ואל תספר כלום להודיעו שבחי דוד כלומר הודענו מחצית שבחו של גולת להראות לך כמה הוא היה גיבור וחזק ולהודיע לך שבחו של דוד שדוד ניצח אותו אבל להמשיך ולפרט את כל שבחם של גולת את זה אנחנו לא נעשה מה? לא כתוב לך רבי יצחק מה היה עוד שבחים? לא נדע כי לא כתוב בני עמרון באו בניצחונו של שובח אומרת הגמרה כתוב בפסוקים שובח כתיב שובח וכתיב שופח אז איך קראו לו? קראו לו שובח או שופח? רבו שמואל נחלקו בזה חד אמר שופח שמו ולמה נקרא שמו שובח? שרשוי כשובח הוא גבוה כמו שובח של האונים והם נקראו אותו על עמוד גבוה לכן הוא נקרא שובח למרות ששמו האמיתי שופח וחד אמר שובח שמו זה שמו האמיתי ולמה נקרא שמו שופח? שכל הריאותו נשפך לפניו כקיתון כלומר כל מי שמתקרב אליו אז הורג אותו בצורה כזאת יעילה כמו ששופחים קיתון של מים ככה נשפך דמו כמו מים מי שמעז לעמוד לפניו עוד דרשו את הפסוק השפתו כגבר פתוח כולם גיבורים זה הפסוק בירמיה זה לא קשור לענייננו אבל אוהיל ורבו שמעון נחלקו בפסוקים הקודמים גם בזה מביאים את מחלוקתם וזה מדבר על הגוי הגיבור שנאמר בירמיה רבו שמעון נחלקו בזה ואמר אליה רבי עמבה ורבי עשה חד אמר למה השפתו כגבר פתוח? מה הכוונה? בשעה שזורקים חץ הם עושים אשפתות אשפתות של חללים כלומר הם כל כך גיבורים כל כך חזקים שכשהם זורקים חץ אז זורקים את זה כל כך חזק וגבורתם שהם עושים אשפתות ערמות ערמות של מתים מהחץ שהם זורקים ושמעת אומר שאומנים בקרב אולי הם לא באמת גיבורים אלא יש להם שיטה יש להם טכנולוגיה מיוחדת שהחץ שלהם יודע להרוג הרבה הם אומנים מקצועיים בשיטה שלהם הם לא גיבורים הם חלשים תלמוד לומר כולם גיבורים זה מצד גבורתם זה דעה אחת בסבר הפסוק דעה שנייה חד אמר בשעה שעושים זורקיהם עושים אשפתות אשפתות של זבל השם מרחם כשהם עושים זורקיהם זה כמות אדירה אדירה של זבל יוצאת מהם ושמעת אומר הזמר אמא שהם גיבורים למה? כי אדם שהוא גיבור אוכל כמויות אדירות של אוכל ושמעת אומר מפני שחולה מראה עםהם אולי הסיבה שיוצא מהם הרבה זה לא בגלל שהם גיבורים אלא בגלל שהערכת העיכול שלהם לא פועלת כל מה שמכניסים מיד יוצא הם חולים תלמוד לומר כולם גיבורים זה בגלל שהם גיבורים אמר רב מראה שמה מינה האמן דנפיש זבלה אם אדם רואה שיש לו הרבה הרבה הרבה יציאות יוצא לו הרבה חולה מראה עם הוא והוא לא גיבור אז כנראה זה חולים מראים למה ענף כמינה? למה אנחנו צריכים לספר לנו את זה? למה הוא צריך לשים לב לזה? להתרח בנפשה ילך ישר, יקבע תור אצל הרופא מה קורה במצב כזה? יטפל בעצמו ולא יזניח את רפואתו ברוך ה' אלהה דאגה בלביש ישכנה אל תקראי ישכנה אלא ישיכנה רבי עמי ורבי עשי חד אמר ישכנה מדעתו כלומר ישיח אותה מדעתו את הדאגה וככה הוא ישיח אותה ככה הוא ינמיך אותה וחד אמר ישיכנה לאחרים על זה שאדם ישיח לאחרים דאגתו ככה הוא משיח, ככה הוא מנמיך את הדאגה ברוך ה' לעולם אמן לעמן