Details
Nothing to say, yet
Details
Nothing to say, yet
Comment
Nothing to say, yet
The Mishnah in tractate Kiddushin teaches that a woman can be acquired through three methods: money, a legal document (shetar), or sexual intercourse (bi'ah). However, the Mishnah emphasizes that the woman can also acquire herself through two methods before the giving of the Torah. The Mishnah explains that the first stage of marriage is kiddushin, where the woman is forbidden to everyone except the man who betroths her. Then, there is the second stage of nisuin, when the man brings her into his home and consummates the marriage. The Mishnah further elaborates on the different ways a woman can be acquired, such as through money, a legal document, or sexual intercourse. It also discusses the specific amounts of money required for acquisition. The Mishnah concludes by explaining the conditions under which a woman can be released from her marriage, either through divorce or the death of the husband. The Mishnah also mentions the concept of yibum, בסימנה תווה מסכת קידושין דף ב' פותחת המשנה האישה נקנית בשלוש דרכים וקונה את עצמה בשתי דרכים קודם עתן תורה כשאדם היה רוצה להתחתן עם אישה הוא היה פוגש אותה בשוק איפה שרוצה הוא אמר לה, מעוניינת? מתחתנים? כן, מעוניינת לוקח אותה לביתו וזהו והוא עולה אותה בלי עדים, בלי קידושין והיא אשתו לכל דבר והיא אסורה בכל אדם אחר באה התורה ואמרה לנו שיש דרכים כיצד אדם מקדש את אשתו וגם אז יש שני שלבים יש שלב ראשון שהוא הקידושין שהיא אסורה לכל העולם ומותרת רק לו ועדיין הוא אסור במדר הבנן עד שהוא יכנוס אותה לביתו שזה שלב הנישואין פה אנחנו מדברים על שלב הקידושין התורה אומרת לנו שיש שלוש דרכים שהאישה נקנית את אמרה תסביר למה זה לשון קניין השלוש דרכים, אישה מתקדשת לבעלה ושתי דרכים שהאישה משתחררת מהקניין הזה מפרט את המשנה נקנית בכסף, בשטר ובביעה אז רשי פה מפרט לנו שבכסף, נותן לה כסף או שבכסף אומר לה הרי את מקודשת לי שטר, כותב לה על הנייר אף על פי שהנייר הזה לא שווה פרוטה הרי את מקודשת לי ונותן לה את הנייר הזה ובביעה בא עליה ואומר התקדשי לי בביעה זו ושימו לב שכל אחד מן הדרכים האלה צריך להיות עם עדים, שני עדים על הדבר ואז האישה מתקדשת אמנם חכמים גזרו שלא יקדש אדם אישה בביעה מפרט את המשנה בכסף, כמה כסף? באיזה שיעור של כסף? כסף הכוונה החומר שנקרא כסף רק תכף שנקראת כסף באיזה שיעור? בית שמאי אומרים בדינר ובשווה דינר צריך דינר או לפחות משהו שהוא שווה דינר הגמרא תסביר למה בית שמאי דורשים סכום גבוה ובית הלל אומרים בפרוטה ובשווה פרוטה מספיק פרוטה וכמה היא פרוטה? כי דינר אנחנו יודעים דינר של כסף זה ידוע שזה 1 מ-25 מדינר של זהב אבל כמה זה פרוטה? 1 מ-8 באיסר האתלכי יש מטבע שנקרא איסר האתלכי 1 מ-8 מהמטבע הזה זה פרוטה עשויה מנחושת אז או לפחות פרוטה או השווה של פרוטה בקונה את עצמה איך האישה איך מפסיקים אותם קידושים איך האישה משתחררת מהמחוימויות שלה כלפי בעלה מזה שהיא אסורה כלפי כל העולם שני דרכים כמו שאמרנו בגט ובמיטת הבעל או שהבעל נותן לה גט או שהבעל נפטר ואז היא מותרת לכל העולם נסייג ונאמר שאם הבעל שלה נפטר בלא בנים ויש לו אח אז היא לא נהיית מותרת אוטומטית אלא צריכה או ייבום או חליצה מנת המשנה כבר מסבירה לנו שהיבמה נקנית בביעה היבמה הדרך מהתורה שהיבם יכול לקנות אותה היא רק בביעה שימו לב שהאישה נקנית בשלוש דרכים כסף, שטר וביעה לעומת זאת היבמה מן התורה רק בביעה כסף לא יועיל שהיבם ייתן כדי ליבם את אשת אחיו ושטר לא יועיל שהיבם ייתן כדי ליבם את אשת אחיו מן התורה צריך רק ביעה כדי שהיא תחשב כדי שהיא תתייבם לו אלא שלמדנו במסכת יבמות שבאו חכמים ותקנו שאפשר לעשות מאמר המאמר הזה אומנם לא גורם שזה יהיה ייבום מן התורה אבל הוא גורם לזה שהוא יכין שיוכל ליבם ושאר האחים לא יוכלו ליבם וקונה את עצמה אותה יבמה בחליצה ובמיטת היבם או שהייבם ימות ואז ממלה עם שוחרת מהזיקה אליו או שהוא יחרוץ לה וגם פה חכמים תקנו שאפשר גם לתת גט רק שהגט הזה לא מונע מהצורך לעשות אחר כך חליצה הוא רק מונע את האפשרות של כל האחים ליבם אותה ואילו אחד מן האחים נתן לה גט אומרת הגמרה האישה נקנית מה זה לשון נקנית? מה ישנה החדתני? האישה נקנית ומה ישנה התמדתני? האיש מקדש למה בפרק שני שמה שנינו לשון האיש מקדש? בואו בשלוחו אז קראנו לכל המעמד הזה קידושין ואילו פה במשנה שלנו אמרנו האישה נקנית למה לא נגיד האישה מתקדשת? כמו ששנינו בפרק הבא האיש מקדש למה אמרנו לשון קניין? עונה הגמרה משום דקה בא אלא מתנה כסף בגלל שהמשנה רוצה לשנות באחד מן הדרכים שהאישה נקנית האישה רוצה לשנות קניין כסף וכסף אנחנו נלמד בהמשך המסכת שמה המקור לזה שאישה מתקדשת בכסף כסף מנהלן אנחנו נלמד גמר כיכה כיכה משדה אפרון יש גזירה שווה של המילה כיכה משדה אפרון מכניין מערת המכפלה של אברהם אבינו מאפרון אחיתי כתים הכה כי כך איש אישה זה כתוב בקידושים וכתים הטעם בכניין שדה המכפלה נתתי כסף השדה כך ממני אז אתה לא רואה שכיכה נלמדת בגזירה שווה מכניין של כסף שדה וכיכה יקרי כניין דכתי בשדה שרקנה אברהם אם כן כיכה נלמדת בגזירה שווה משדה אפרון וכיכה של שדה נקראת כניין אז גם כיכה של אישה נקראת כניין ככה זה לשון של תורה הנה מי שדות בכסף יקנו יש לנו פסוק בירמיה שמלמד אותנו ששדה כניינו נקרא כניין אז אם כן למדנו שגם כיכה של אישה נקראת כניין לכן המשנה פה נקתה את הלשון הזאת תנה האישה נקנית שואלת הגמרה וניתני הטעם האיש קונה טוב שכנת אותי שבאמת צריך לעשות לשון כניין למדנו כיכה כיכה בשדה אפרון וכניין של שדה נקרא כניין אז למה בפרק השני אמרת האיש מקדש אז גם שם תאמר האיש קונה כמו שפה אמרת האישה נקנית ולבסוף תנה לשנדי רבנן כלומר בהתחלה בתחילת המסכת המשנה רק רוצה להכיר לנו את העניין הזה היא קודם כל מתחילה מהלשון של התורה בלשון של התורה זה נקרא כניין אחר כך בהמשך המשנה עוברת ללשון די רבנן בלשון של חכמים המעמד הזה נקרא קידושין שואלת הגמרה למה זה נקרא קידושין ומה הלשנה די רבנן למה הלשון של חכמים קוראת לזה קידושין זה אסר לה כהקדש כשהוא מקדש אישה הוא אוסר את האישה הזאת על כל העולם כמו שהקדש אסור על כל העולם עוברת הגמרה לשאלה הבאה וניתני הח האיש קונה למה פה הנושא זה האישה האישה נקנית בשלוש דרכים הרי בפרק הבא הנושא היה האיש האיש מקדש אז הסברנו למה אומרים פה לשון כניין אבל למה פה הנושא היקדש זה האישה למה פה לא שנינו האיש קונה בשלוש דרכים והגמרה בשום דקה בא אלה מתנספה וקונה את עצמה בדידה תנה נעמי רשע בדידה בגלל שבהמשך המשנה אנחנו רוצים לומר באיזה דרכים האישה קונה את עצמה ואז הנושא פה זה האישה לכן גם בתחילת המשנה התחלנו שהנושא זה האישה אומרת הגמרה למה זה לא מוכרח אתה יכול לעשות את כל הנושא של המשנה שזה האיש והאיש קונה בתחילת המשנה האיש קונה בשלוש דרכים הוא מקנה את האישה לעצמה בשתי דרכים ואז תמיד הנושא פה היא האיש ואתה שומר על רציפות ואחידות לאורך המשניות אבל הגמרה לא אי אפשר במשנה שלנו שהאיש יהיה הנושא למה? משום דקה מיטת הבעל אתה לא יכול להגיד שהוא מקנה את האישה לעצמה בשתי דרכים בגט ובמיטת הבעל הרי במיטת הבעל זה לא הוא מקנה מן שמה יהודה מקנה לה לא הוא מקנה את האישה לעצמה משמיים גרמו שהוא ימות אז האישה הוא קנתה לעצמה משמיים אז אי אפשר לומר שהאיש מקנה פה אלא האישה קונה את עצמה אם כן האישה זה הנושא של המשנה וגם בהתחלה אנחנו אומרים מתחילת המשנה האישה נקנית עד כאן פירוץ ראשון פירוץ נוסף והיא באיתה למה אנחנו מדברים פה דווקא שהאישה נקנית ולא מסתכלים על האיש כנושא היא תנה האיש קונה הבאמינה אפילו בעל כורחה תנה האישה נקנית דה מדעתה אם שלא מדעתה לא בא המשנה להדגיש לנו תדע לך אין דבר כזה נישואים קפואים קידושים קפואים אין דבר כזה אמנם בסוף מסכת גיטי אנחנו למדנו שאפשר לכפות על הגט לכפות על האדם שהוא ייתן גט לאשתו עד שיאמר רוצה אני אם אדם בא לאישה וכפה אותה שתקבל ממנו קידושים עד שיאמרה רוצה אני זה פועל? לא אין דבר כזה קידושים בעל כורחה של האישה ולכן המשנה שלנו מדגישה האישה נקנית זה חייב להיות לדעתה של האישה ולא שמכריחים אותה ומאי איריה שואלת הגמרא שאלה הבאה דה תנה שלוש ליטני שלושה והיא עוברת לדון בדיוק הלשוני של המשנה בשלוש דרכים האישה נקנית דרך מה זה זכר או נקבה אה? זה נקבה אז נראה לנו בסדר אבל אני שואלת פה הגמרא לשון המשנה בכל המקומות שכשמונים משהו משתמשים בלשון זכר אז תגיד לשון זכר שלושה דרכים האישה נקנית והגמרא משום זה קבעה אלה מתנה דרך ודרך לשון נקבה הוא תכתיב והודעתה להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשו כלומר רואים בה המשנה באה לבנות דרכים שהאישה נקנית ותכף זה לשון נקבה כמו שנמדנו בפרשה כתרו והודעתה להם את הדרך ילכו בה אז המשנה אומרת שלוש דרכים ולא אומרת שלושה כמו שרגילים בכל המשנאות לומר לשון זכר אוקיי אז אתה אומר לי שדרך זה לשון נקבה ולכן אמרנו פה שלושה בנקבה והדתניה הרי שנינו באמת זה משנה בשבעה דרכים בודקים את הזו זו שיוצאת לו זיבה אז אם הוא ראה את הזיבה יצאה מעצמה הוא תמה אבל אם הזיבה יצאה כתוצאה מאיזה מעשה שגרם לו אז הוא לא תמה אז בודקים אותו האם היה איזה מעשה שגרם לו אז אם הוא ראה את הזיבה מה כתוב במשנה שם בשבעה דרכים בודקים את הזו שבעה לשון זכר אמרנו לפני רגע שדרך זה נקבה הנה אתה רואה ששמה לא הקפדנו על זה ואמרנו שבעה לשון זכר ניתני שבע לפי החשבון שאמרת לפה היה צריך שם לומר בשבע דרכים בודקים את הזו עונה גמרה בשום דקה ביי למיתני דרך נכון אמרנו שם בשבעה דרכים בודקים את הזו נכון דרך בעיקרי לשון זכר נכתיב בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוס לפניך פסוק מפורש שדרך זה לשון זכר אם ככה הדלה הקושייה באופן כפול הוא חופל היא ההחיקה שהוא קרא הפסוקים קשים אחד על השני כי מצד אחד הפסוק קורא לדרך נקבה והודעתה להם את הדרך הלכובה אם הפסוק קורא לדרך אחד יצאו אליך בשבעה דרכים ינוסו לפניך אז הפסוקים קושים אחד על השני וכאשר נעמי מתמיטים העדה גם המשנהיות קשות אחת על השנייה פה המשנה אומרת שלוש דרכים ואילו בזאב שבעה דרכים פה זה נקבה ובזאב זה זכר עונה גמרה קראי העדה זה לא קשים הפסוקים לא קשים זה בתורה קאי בתורה איקרי לשון נקבה דכתיב תורת אדוני תמימה משיבת נפש כתב לה בלשון נקבה הטעם זה במלחמה קאי זה דרכו של איש לעשות מלחמה ואין דרכה של אישה לעשות מלחמה כתב לה בלשון זכר כלומר המילה דרך סובלת גם לשון זכר וגם לשון נקבה אבל לפי מה אנחנו קובעים אם נבחר לשון זכר או נקבה לפי ההקשר על איזה דרך מדובר פה כשאתה אומר והודעת להם את הדרך ילכו בה מה אתה מלמד אותם את התורה מה זה נקבה תורת אדוני תמימה כשאתה מדבר על מלחמה או יותר מדויק אתה מדבר על אנשי המלחמה בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים אנשי המלחמה הם הזכרים, הם לא הנקבות לכן פה אתה בוחר לשון זכר אז הפסוקים לא קשים אחד על השני אותו דבר אם כן גם המשניות לא קשות האחת לגבי אישה קהה פה מדובר על אישה קטנה לה בלשון נקבה שלוש דרכים האישה נקנית מדובר כל אישה נקבה לכן בחרנו להשתמש ביחס למילה דרך בלשון נקבה אבל לגבי איש קהה לגבי הזוו המשנה מדברת דווקא על איש בדרכו של איש להיבדק ואין דרכה של אישה להיבדק כי האישה נעמי באונס מתאמה כל הבדיקות האלה שעושים בזוו זה מועיל רק בזוו גבר אז אם יש סיבה לזווה אז הוא לא תמה אבל אישה גם באונס גם אם היו סיבות שגרמו לה לראות את הזווה גם אז היא מתאמה אז אם אתה מדבר רק בזכר אז ביחס למילה דרך אתה משתמש בלשון זכר תנאי לשון זכר אם כן, פתרנו את השאלה שאלה תגמרה טוב אתה מסביר לי בגלל שהשתמשת במילה דרך מה היא תאמת תנאי שלוש למה פה השתמשת בשלוש שזה נקבה שלא כדרך המשניות שמונות בלשון זכר אמרת לי למה משום דרכים כי שלוש דרכים האישה נקנית מה ההקשר של אישה זה נקבה מה הבעיה? ניתני דברים וניתני שלושה בואו נתיישר במקום להגיד בשלוש דרכים האישה נקנית נגיד בשלושה דברים האישה נקנית למה אתה מתעקש להשתמש פה במילה דרך וזה הכרח אותך להשתמש בלשון נקבה תשתמש במילה דברים ואתה תוכל להשתמש בלשון זכר עונה גברה בשום דקבה אלה ניתני ביעה וביעה היא קריא דרך דרך תכתיב ודרך גבר בעלמה כן דרך אישה מנעפת אם כן יש לנו אחד מהדרכים שהאישה נקנית הוא ביעה והביעה יש לנו פסוקים מפורשים שקוראים לה דרך אם כן בגלל שהולכים לשנות פה את הביעה כאחד מן הדרכים שנינו דרכים אם כן אמרנו דרך מיד שנינו ללשון נקבה שהיא תגמרה טוב התנח ביעה אמר לא נקראים דרך מה יקרה למה אבל גם כסף אשתר יש לך פה הם לא נקראים דרך אז למה אמרת במשנה שלוש דרכים משום ביעה כלומר בגלל ביעה הכרחת את כולם להיקרא דרכים ואתה נתרת את אוחדה בגלל אחד עשתת את כל השלושה קראת להם דרכים רק ביעה מתוך זה נקרץ דרך עונה הגמרה הנחנמי שהורך ביעה נינו כסף אשתר לא נקרא דרך אבל זה צורך כדי שהוא יוכל להיות מותר בה זה צורך של ביעה וביעה נקראת דרך ולכן על כל הדברים האלה שהיה לשון דרך אם כן נקראת לשון נקבה ואם בהתאמה תירוץ אחר למה אנחנו נוקטים פה דווקא לשון דרך למה חשוב לנו המני המשנה שלנו כשיטת מי רבי שמעון היא כי היא ייקח איש אישה ולא אמרה התורה ולא כתב כי היא לקח אישה לאיש למה אנחנו תולים את כל הקידושים שהאיש לוקח את האישה ולא האישה לוקחת את עצמה לאיש מפני שדרכו של איש לחזר על אישה ואין דרכה של אישה לחזר על איש האיש הוא האקטיבי הוא היוזם הוא היוצר את כל התהליך הזה זה דרך העולם הנכונה למשל לאדם שעמדה לו עבדה מי חוזר על מי בעל העבדה מחזר על עבדתו והאדם הזה הרי האישה נעשתה מהצד של האדם היא עבדה ממנו הוא הולך ומחפש את עבדתו ולכן דרך העולם שהאיש מחזר לך אישה לכן בא המשנה לומר לך שיש בנושא הזה של קידושים דרך של העולם רועיל ויש פה זה דרך העולם שהאיש מחזר לך אישה נקטה משנה לשון דרך רועיל ונקטה משנה לשון דרך אז נקטה משנה בלשון נקבה נמשיך את הדיון בזה מחר ברוך אדוני לעולם אמן ואמן