ז אייר תשפג, 6.28​ סוטה ל

מסכת סותה דף למד עמוד אלף שורה חמישית אמצע שורה אמר רב עשה אמר רב ואמר אלה אמר רבא בר עשה אמר רב רבי מאיר ורבי עושה ורבי ישוע ורבי אלעזר ורבי אליעזר כל הוא סבירה להוא דה אין שני עושה שלישי בחולים אומרת לנו הגמרה כל רשימת התנאים האלה סוברים שבחולים יש דרגת תומעה עד שני והשני לא עושה שלישי במושגים שלמדנו הראשון הוא תמה בחולים והוא ראשון לתומעה והוא פוסל את השני הוא לא מתמה את השני אלא הוא פוסל את השני מה זה פוסל? כשדבר פסול הוא עצמו תמה אבל אין לו כוח לתמה דברים אחרים אז הראשון עושה שני בחולים הוא פוסל את השני רבי מאיר איך אנחנו יודעים שהוא סובר כך? זה תנאי שענינו במשנה כל הטעון בעט מים מדברי סופרים שחכמים גזרו בית שמי גברו על בית אילאל וגזרו כל מיני גזרות 18 גזרות באותו יום כל מיני תומעות על האדם שמהתורה הוא טהור אבל גזרו עליו למשל אם הוא בא ראשון ורבות ועם שיעובים אז הוא הופך להיות תמה והם גזרו שהוא נהיה תמה שני לתומעה אז אומר לנו רבי מאיר כל הטעון בעט מים מדברי סופרים שהוא שני לתומעה מתמה את הקודש הוא פוסל את התרומה הוא מותר בחולים ובמאסר אתה רואה שמה דרגת תומעתו שני לתומעה מה הוא עושה הוא יכול לטמה קודש הוא יכול לעשות שלישי בקודש הוא יכול לפסול את התרומה שהתרומה תהיה צמאה אבל היא לא תעשה רביעי בתרומה אתה רואה שהוא לא יכול לעשות שלישי בחולים כל מה שהוא יכול לעשות השני הוא יכול לפסול את התרומה הוא יכול לטמה את הקודש הוא מותר בחולים ובמאסר מותר לו לאכול חולים הוא מותר לו לאכול מאסר שני זה דברי רבי מאיר והחכמים אוסרים עליו לאכול מאסר שני בכל אופן מה יצא לנו שבין לשיטת רבי מאיר בין לשיטת חכמים שני לא יכול לעשות שלישי בחולים דבר שהוא חולים שני לתומעה לא יכול לטמה חולים שהם יהיו שלישי לתומעה הדבר היחיד שהוא יכול לעשות הוא יכול לפסול תרומה כלומר לטמה אותה באופן שהיא לא תוכל לטמה אחריה והוא יכול לטמה קודשים באופן שהם יוכלו לטמה אחריהם עוד אחד אז זה רבי מאיר רבי יוסה איך אנחנו יודעים שהוא סובר ששני לא עושה שלישי בחולים הדה אמרה מה שלמדנו בדף של אתמול דה אם איתה לאיתה לרבעים בתרומה וחמישים בקודש רבי יוסה למד ששני פוסל את התרומה מכלווחומר מטבול יום מה הוא אמר מה הטבול יום מותר בחולים אם הוא בתרומה כלווחומר שני שהוא פסול בחולים ודאי שיפסול את התרומה ככה עשה לנו רבי יוסה כלווחומר אבל אם היה צריך להיות ששני עושה שלישי בחולים הוא היה עושה כלווחומר הוא היה אומר שלישי יעשה רבעים בתרומה אבל הוא לא אמר את זה הוא היה אומר מכך שהוא לא אמר את זה משמע ששני לא עושה שלישי בחולים ואם הוא היה אומר את זה אם הוא היה אומר שחמישי זה דרגה נוספת הוא עושה בקודש חמישי בתוך זה שהוא לא אמר את זה משמע שגם הוא סובר רבי יוסה ששני לא עושה שלישי בחולים ולכן כשהוא רצה לעשות כלווחומר ולעלות דרגה נוספת הוא אמר ששני עושה שלישי בתרומה רבי יהושע איך אנחנו יודעים שהוא סובר ששני לא עושה שלישי בחולים בטנן רבי אליעזר אומר האוכל אוכל ראשון שני שני שלישי שלישי חכמים גזרו שהאדם יטמא מאוכל שהוא אוכל מדובר הייתה אדם לא יכול לטמא מאוכל אבל חכמים גזרו את זה בכל מיני סיבות כגון שאם בפה שלו הייתה תרומה טהורה ואז הוא הכניס משקים טמאים לתוך הפה אז בתוך הפה הוא מטמא את התרומה זה לא בסדר לכן והוא גזרו שאם הוא אוכל מאכל טמא הוא בעצמו ייחשב טמא השיטת רבי אליעזר פה במשנה הזאת שהוא נהיה טמא כדרגת האוכל שהוא אוכל רבי יהושע אומר האוכל אוכל ראשון ואוכל שני שני כלומר לא משנה אם הוא יאכל אוכל שהוא בדרגת ראשון לטומאה או שהוא יאכל אוכל שהוא בדרגת שני לטומאה הוא יהפוך להיות שני לטומאה כלומר הוא לא הופך להיות באותה דרגה של האוכל שהוא אכל אבל אם הוא אכל אוכל שהוא שלישי לטומאה אז זה נחשב דרגת שני בקודש הגוף שלו נחשב שני לגבי לטמא קודשים כך שהקודשים האלה הפכו להיות שלישי והקודשים האלה גם יכלו לטמא קודשים רביעי ואין שני בתרומה הוא לא נחשב שני לגבי תרומה כלומר הוא לא יכול לפסול את התרומה ומסביר לך רבי אליעזר ואומר בחולים שנעשו על טהרת רבי יהושע סליחה מסביר לך רבי יהושע ואומר בחולים שנעשו על טהרת התרומה מסביר לך איך יכול להיות שאדם אכל מאכל חולים שהוא שלישי לטומאה הרי חולים יכולים להיות עד שני מקסימום תרומה יכולה להיות עד שלישי מקסימום קודש יכול להיות עד רביעי לטומאה מקסימום אז איך יכול להיות שהוא אכל חולים בדרגת שלישי לטומאה הוא מסביר מדובר על חולים שנעשו על טהרת תרומה מדובר על כהן צדיק שהכהן הזה אוכל בביתו חולים הוא אוכל בביתו תרומה עכשיו הוא מפחד מה הוא מפחד שיקרה הוא אומר ככה בני הבית יודעים את ההלכה ששני לא עושה שלישי בחולים אז הם יכולים לתת לי לאכול חולים שנגע בהם שני לטומאה כי הם אומרים זה טהור אבל מתוך שהם רגילים לתת לי חולים שנגע בהם שני לטומאה הם עלולים גם יום אחד בניימים להגיש לפני תרומה שנגע בשני לטומאה והם לא יודעים שבתרומה זה כן תמיד לכן אומר חבר'ה בבית שני מטמא את השלישי הכל נחשב אצלנו כאילו זה תרומה אז אפילו את החולים שלו הוא אוכל כאילו השלישי הוא טמא אומרת הגמרה מדייקת מדבריו של רבי יהושע חולים שנעשו על טהרת על טהרת תרומה אין על טהרת הקודש לה אין שני עושה שלישי בחולים הוא אומר לך ככה אם היה רבי יהושע סובר ששני עושה שלישי בחולים והשלישי הזה של החולים זה חולים שנעשו על טהרת תרומה לא צריך להגיד את זה אם חולים יכולים לטמא בטומאת שלישי אז חולים שנטמאו בטומאת שלישי הוא לא אמר את זה הוא אמר שהחולים של שלישי הוא כוונה שהם נעשו על טהרת תרומה כלומר הקוהן הזה מקפיד ואם הוא היה מקפיד יותר כשדבר רביעי אף אחד לא היה שומע לו משמע שמע סובר רבי יהושע ששני לא עושה שלישי בחולים אלא רק מי שמקפיד לנהוג בו כתרומה אבל באמת מי כרדין לא עושה רבי עזר מאיפה אנחנו יודעים שהוא גם סובר ששני לא עושה שלישי בחולים וטניה רבי עזר אומר שלושתן שווים הראשון שבקודש ושבחולים ושבטרומה הוא אומר ככה הייתה דעה אחרת שאומרת תראה על פי מה נקבע עד איזה דרגה תוכל הטומאה להימשך על אה לפי הדרגה של הדבר הראשון אם הוא היה קודש הטומאה יכולה להימשך עד דרגה רביעית אם הוא היה תרומה יכולה להימשך עד שלישי אם הוא היה חולים יכול להימשך עד שני רבי עזר אומר מה פתאום לא משנה לי מאיזה דבר זה נטמע בראשונה האם זה היה קודש או שזה היה תרומה או שהיה חולים זה לא משנה לי משנה לי איזה דרגה תומאה הוא היה אם הוא היה ראשון לטומאה הוא מטמא הוא מטמא את החולים אם הוא היה שני הוא פוסל את החולים ומטמא את התרומה אם הוא היה שני הוא פוסל את התרומה ומטמא את הקודש אם הוא היה שלישי הוא פוסל את הקודש מסביר מטמא שניים ופוסל אחד בקודש לא משנה מה זה היה הדבר הראשון אם הוא היה ראשון לטומאה אז אם הוא נגע בקודש הוא הופך אותו להיות שני ואם הוא נגע בקודש אחר הוא מטמא שניים והוא פוסל אחד אם זה נגע בקודש רביעי הוא פוסל אותו מטמא אחד הוא פוסל אחד בתרומה אם הוא היה ראשון לטומאה אז הוא נגע בתרומה ומטמא אותה ואם התרומה הזאת נגע בתרומה אחרת היא פוסלת את התרומה להיות שלישי באופן שלא תוכל לפסול הלאה או תרומה נוספת הוא פוסל אחד בחולים אם הוא היה ראשון לטומאה וזה חולים הוא נגע בחולים הוא רק פוסל את החולים השני הוא לא יוכל כבר לטמא חולים שלישי אותו כלל שאמרנו ראשון עושה שני בחולים שני עושה שלישי בתרומה ושלישי עושה רביעי בקודשים תזכרו את הכלל הזה בכל השאס כולו הכל תלוי מה הדבר שנטמא או נפסל אם הדבר שנטמא הוא חולים היכולת שלו לטמא נגמרת בשני אם הדבר שנטמא הוא תרומה היכולת שלו לטמא נגמרת בשלישי אם הדבר שנטמא הוא קודש היכולת שלו לטמא הלאה נגמרת ברביעי זה בעצם מה שכתוב כאן רבי אליעזר איך אנחנו יודעים שהוא סובר ששני לא יכול לעשות שלישי בחולים בתנאי רבי אליעזר אומר חלה ניטלת מן התאורה לתמיעה יש משנה שם במסכת חלה היא אומרת ככה אם אדם יש לו בצק הוא רוצה להפריש מזה חלה צריך לתת את זה לכהן לא כמו היום שאתה טמא ואנחנו שורפים איזה שיעור הוא ייתן לכהן שיהיה לו ככה לחמנייה נורמלית אז שיערוך החמים 1 מ-24 למשל אם עשית 2,400 קילו של בצק אז אתה נותן 100 גרם לכהן אז הוא מקבל לחמנייה יפה אגב הנחתום שעושה הרבה הרבה לחמים הוא צריך 1 מ-48 זה כמות יפה מה קורה אם הבצק של החלה נטמאה במקרה כזה לא מחייבים אותך להפריש 100 גרם מ-2,400 אלא אומרים תראה ממילא אתה לא תוכל לתת את זה לכהן זה צריך להיסרף הוא לא יכול לאכול את זה אז תפריש 1 מ-48 עכשיו יש פה בעיה יבוא אדם ירצה להפריש פחות מה יעשה הוא יטמא את הבצק שלו ואז במקום להפריש 100 גרם הוא יסתפק בהפרשת 50 גרם אמרו לו חכמים לא לא לא לא יצא חוטא נזכר אם תימאת את הבצק במזיד אתה חייב להפריש 1 מ-24 כלומר 100 גרם בא רבי אלעזר ואומר יש לי פתרון אחר מה זה יעזור שהוא יפריש 100 גרם מהבצק התמאה הזה הרי אתה צריך לסרוף הכהן לא יכול לאכול את זה יש לי פתרון יותר טוב חלה ניטלת מן התאורה על התמאה שתי עיסות אחת תאורה ואחת תמאה נטמעה לו עיסה אחת מה הוא יעשה ייקח עיסה אחרת חדשה תאורה ויחיל בצק טהור נוטל כדי חלה מהעיסה שלו הורמה חלטה ונותן פחות מכבצה באמצע כדי לטול מן המוקף הוא לוקח את הבצק שנטמע הוא לוקח פיילה הוא לוקח איזה קערה גדולה את הבצק שנטמע שם בצד אחד הוא צריך להפריש ממנו חלה אבל החלה הזאת תשרף לכן אומר רבי אליעזר יש לי פתרון ייקח בצק טהור ישים בצד שני של הקערה ועכשיו הוא רוצה להפריש מן הבצק הטהור פי שתיים גם על הבצק התמאה ומה נרוויח בזה שהכהן יקבל את כל החלה תאורה הם באמת יצאים בקערה אחת אבל אתה צריך לחבר אותם כדי שאתה תוכל להפריש מהתאורה גם על התמאה איך אתה מחבר אתה לוקח עוד חתיכת בצק אחת קטנה אומר את המשנה פחות מכבצה שם באמצע באופן שהיא תחבר ביניהם מה הרווחת בזה הם נחשבים שתיהן מחוברות ואז אתה הפרשת מן העיסה התאורה פי שתיים 200 גרם הפרשת עכשיו גם על העיסה התמאה עכשיו למה פחות מכבצה? מה? בדיוק יפה עכשיו כל הדיון האם עכשיו העיסה התאורה נתמת מהעיסה התמאה אז קודם כל למה אתה צריך לשים פחות מכבצה כי אוכלים אין בהם כוח לתמא אוכלים אחרים אלא אם כן הם כבצה ולמעלה אם שמת פחות מכבצה אין בהם כוח לתמא אז נגיד שהעיסה התמאה היא ראשון לתומאה אז שמת את החתיכה של פחות מכבצה באמצע היא הפכה להיות שני לתומאה ואין בה כוח לתמא את העיסה השלישית ואז מהעיסה הם נחשבים מחוברים, הם נחשבים מן המוקף אתה יכול להפריש מנה תאורה ואם לא נתמאה לך התאורה אז זה ככה כתוב במשנה והחכמים עושרים, החכמים אומרים אל תעסק הדבר הזה, למה אנחנו נראה בהמשך ותניה שנינו בברייטה כבצה, בברייטה שנינו שמה שאומר רבי אליעזר אפשר גם את החתיכה שבאמצע לשים כבצה אבל מה אמרנו שחתיכה של כבצה שמקבלת תומאה יש בה כוח גם לתמא אחרים אז איך נסביר את המחלוקת של רבי אליעזר וחכמים אומרת הגמרא סברוה אידי ואידי בעיסה ראשונה, העיסה התמאה היא ראשונה לתומאה וחולין התבולין לחלה לא כחלה דמו, וגם העיסה התאורה שאתה לשתה אותה עכשיו ועדיין לא השרשת ממנה חלה היא נחשבת חולין כי אפשר להסתכל על העיסה התאורה הזאת בשני אופנים אפשר להסתכל עלה שנחשבת חולין או שאפשר להסתכל עלה תראה, סוף סוף העיסה הזאת עתידים להפריש ממנה חלה אולי בגלל זה נדון אותה כתרומה הרי חלה זה תרומה או לפחות את החלק שבה עתיד להיות תרומה נדון אותו כתרומה אבל אומרים לו, עויל ועדיין לא השרשת זה נחשב כחולין אז מה יש לנו פה, יש לנו ראשון לתומאה יש לנו בצק חולין כבצה באמצע ועוד עיסה שהיא חולין בצד השני והבצק חולין כבצה באמצע מחבר ביניהם ואז למה נחלקו? למה רבי אליעזר אומר אפשר לעשות את זה והכל בסדר וחכם הם אומרים, אל תעשה את זה מה איליו בהקה מפלגה? זה מר סבר אין שני עושה שלישי בחולין ומר סבר שני עושה שלישי בחולין רבי אליעזר אומר שהפטנט הזה עובד, למה? כי אין שני עושה שלישי בחולין הבצק התאמה הוא ראשון לתומאה הוא תימה את הבצק שבאמצע שלא אכפת לי שיהיה אפילו כיותר מן הכבצה, לשני לתומאה הבצק השני לתומאה חולין, יכול לטמא חולין אחרים להיות שלישי? לא, כי אמרנו שאין שני עושה שלישי בחולין, יפה הנה לך הוכחה ששיטת רבי אליעזר שאין שני עושה שלישי בחולין וחכמים שאומרים, אל תעשה את זה כנראה הם אומרים ששני עושה שלישי בחולין, אגב כמו רבי עקיבא שראינו במשנה שלנו רב מארי, ברדי, רב קהנה תקעו לאלמה אין שני עושה שלישי בחולין, לא לא אל תסבר תכף את המשנה הזאת אלא כולם סוברים שהבצק האמצעי לא יכול לטמא את הבצק שבצע את הבצק הטהור אז למה חכמים אומרים, אל תעשה ואחר, בחולין הטבולין לחלת המיפלגית מה הסבר ככה לאדם הוא, ומה הסבר למה ככה לאדם הוא חכמים חולקים הרבי אליעזר אם הבצק הטהור שאתה אומר לי שהוא נחשב חולין, הוא לא נחשב חולין הוא נחשב תרומה, לפחות החלק שבו שעתיד להיות מופרש לחלה הוא נחשב תרומה, ושני פוסל את התרומה אז אם הבצק הראשון או ראשונה טומאה והבצק שבאמצע הוא עכשיו נטמא הוא שני לטומאה והבצק החדש הטהור הוא נחשב שיש בו תרומה אז השני יכול לפסול את התרומה אז מה ראית בתקנתך, אתה פסלת את התרומה אתה תתן לכהן תרומה לכן תעשה פחות מכבצה בבצק שבאמצע כדי שהוא לא יהיה לו כוח לטמא את הבצק הנוסף או שאתה אומר ככה, אבל בכל אופן מה יצא לנו שכולם סוברים ששני לא עושה שלישי בחולין, פשוט אם אתה מגדיר את זה כתרומה, אז שני מטמא את זה הם פוסל את זה, ואם היית מה או שנסביר את מחלוקתם בצורה אחרת דקו לאלמה, חולין עצבו לי לחלה לא ככה לאדם הוא כלומר באמת זה נחשב, הבצק הטהור נחשב עדיין חולין הם מסכימים שאל תעשה את הפטנט הזה למה החכמים חולקים לרבי אליעזר ואין שני עושה שלישי בחולין הם עדיין מסכימים ששני לא יכול לעשות שלישי בחולין אז למה הם חולקים עליו ואחר במותר לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראל כמפלגי מרס עבר מותר לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראל ומרס עבר אסור לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראל הרי סוף סוף בשביל הפטנט שלך רבי אליעזר אתה פצק שבאמצע אתה הופך להיות תמי האם מותר לגרום טומאה אפילו למטרה טובה האם למטרה שבסוף אתה תפריש מנחלה התאורה על הכל והכהן יקבל האם מותר לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראל החכמים אומרים לא רבי אליעזר אומר תראה אם זה לשם מצווה כזאת שאתה רוצה לתת לכהן מותר ובזה הם נחלקו אבל כולם מסכימים ששני לא עושה שלישי בחולין עוד אמרנו במשנה שבו ביום דרש רבי עקיבא דרשה לגבי מגרשי ערי הלוויים פסוק אחד אומר שהמגרשים הם אלף עמה פסוק שני אומר שהם אלפיים עמה אומר רבי עקיבא אלף עמה זה לתשמישי העיר אלפיים עמה לתחום שבת וחלק עליו רבי אליעזר בנושא של רבי עושה גלילי תמדו מני שם והוא אומר שאלף עמה זה לתשמישים ואלפיים עמה זה לדינות וכו' לקרמים וכו' תחומים דהורייטה אומר סבר תחומים דהורייטה במייקה מפלגה הם נחלקו האם תחומים דהורייטה או תחומים דהורייטה רבי עקיבא שדרש את הפסוקים במגרשי ערי הלוויים הוא אמר שהם מודדים מחוץ לעיר אלפיים עמה זה הם מודדים תחום שבת יוצא שמי שיוצא מתחום שבת זה דהורייטה ולכן הוא לוקח על זה ואתן לה שני רבי אליעזר בנושא של רבי עושה גלילי הוא סובר לא הוא דורש את אלפיים עמה לדבר אחר הוא לא דורש לזה תחום שבת הוא אומר שתחום שבת זה דה רבנן תנו רבנן בוא ביום דרש רבי עקיבא עוד דרשה שם שגם הובאה במשנה שלנו בקשר לשירת הים ועכשיו אנחנו מביאים ברייטה על זה דרש רבי עקיבא בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר שירה וקצת אמרו שירה באיזה אופן התנהלה שירת הים כגדול המקרה את הלל והם עונים אחריו ראשי פרקים כלומר אומר רבי עקיבא מה היה משה אמר אשירה לאשם והם אומרים אשירה לאשם משה אמר כדאוגה והם אומרים אשירה לאשם כלומר משה בעצם היה זה ששר את כל השירה עם כל התוכן שלה והם על כל חצי פסוק על כל קטע הם עונים אחריו אשירה לאשם את המילים הראשונות משה אומר אשירה לאשם כדאוגה הם עונים משה אומר אשירה לאשם הם אומרים אשירה לאשם משה אומר כדאוגה הם עונים אשירה לאשם הם עונים אשירה לאשם וכולי רבי אליעזר בנו של רבי יוסף גלילי אומר כקטן המקרה את הלל והם עונים אחריו כל מה שהוא אומר משה אמר אשירה לאשם והם אומרים אשירה לאשם משה אמר כדאוגה והם אומרים כדאוגה כלומר רבי עקיבא הדין הוא כמו גדול שמקרה את הלל כלומר רבי עקיבא הדין הוא כמו גדול שמקרה את הלל אז אתה יכול לענות את הפסוק הראשון ועדיין יוצאת את דחובת הלל רבי אליעזר בנו של רבי יוסף גלילי אומר כמו קטן שמקרה את הלל לציבור ציבור שלא יודע לקרוא קטן מקרה להם את הלל הוא לא יכול להוציא אותם את דחובה אז כל פסוק שקטן אומר הם חוזרים אחריו על כל הפסוק וככה היה שירת הים כלומר משה אמר אשירה לאשם כדאוגה הם חזרו אחריו אשירה לאשם כדאוגה כדאוגה הם חוזרים אחריו וככה הם חזרו אחריו את כל שירת הים רבי נחמיה אומר כסופר הפורס על שמה בבית הכנסת סופר זה מלמד תינוקות הוא יודע הכי טוב לקרוא באים לכנסת אומרים לו תעלי חזן הוא מתחיל את הברכות קריאת שמה הוא פותח תחילה והם עונים אחריו כלומר הוא מתחיל וכולם נזכרים אומרים איתו ביחד אז כולם אומרים ביחד וככה היה ממשה רבנו התחיל את השירה וכולם אמרו איתו ביחד את כל שירת הים איך הם ידעו? ידעו בנבואה ומה הייתה מפלגה? במה נחלקו התנאים האלה? נחלקו בהבנת הפשוקים רבי עקיבאס עבר למור ויאמרו למור אמיל תקמה איתה למור זה אשירה לאשם לכן כתוב אז אשר משה בן ישראל את השירה הזאת וכולי למור רבי אליעזר בנושא רבי יוסי הגלילי סבר למור הכול אמילת ואמילת מה זה למור? כל מילה ומילה כל משפט ומשפט חוזרים אחריו זה הכוונה למור ורבי נחמיה סבר ויאמרו למור ויאמרו דאמור כול הוא בעד דאדד למור זה פתח משה ברשע ויאמרו כל עם ישראל אמר את השירה ביחד פתאום ידעו בלי שהכינו את עצמם מראש למור הם רק אמרו ביחד אחרי שמשה פתח תזור רבנן דרש רבי יוסי הגילילי בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר שירה וכיצד אמרו שירה עולל מוטל על דרכי אימו שזה תינוק אחרי שהוא נגמר יותר גדול מיונק ותינוק יונק משדה אימו כיוון שראו את השכינה הם ראו את הקב' ברוך הוא על הים את השכינה אז הם מכירים אותו כבר כמו שלמדנו בתחילת המסכת לפני כן במסכת שהמלאכים השכינה הייתה וניקה ודבש מסלע ושמל מחל משצור וכולי הם נולדו שם בשדה אז הם הכירו את השכינה עולל הגדיע צבאו ותינוק שמע צדד מפיו ואמרו זה אלי ואנבאו התינוק שלא יודע לדבר פתח את הפה ואמר שירה שנאמר מפי עוללים ועונקים ייסדת עוז זה שירת הים אפילו העוללים והעונקים אמרו שירת הים היה רבי מאיר אומר מניין שאפילו עוברים שבמאיים אמרו שירה אישה בהיריון אומרה איזה חודשת אני חודש רביעי חודש רביעי בשירת הים פתאום בוקעה עלה מן הבטן כל כזה כל פעמונים חמוד התינוק שלה גם אומר שירה שנאמר במצלות ברכו אלוהים אדוני ממקור ישראל אדוני ממקור ישראל מהמקור אפילו אותם שאלה שבמקור שברכם גם הם אמרו שירה ויש כאן גרסה בגמרא ששואלת ואלו חזו איך הם רואים הבטן מספירה להם איך הם רואים את השכינה אמר בטנחום קרס נעשה להם כאספקלריה מהירה הקרס הפכה להיות כמו זכוכית כזאת שקופה מהירה וראו את הכל ואמרו שירה ברוך ה' לעולם אמן ואמן