מאחורי הקלעים של הרפתקון ועולמות

מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיקה מוזיק היי כולם, ועידן, היי נעים להיות פה, ואנחנו היום הולכים לדבר על הכנסי הפסח האחרונים שהיו כנס עולמות שבירוני א' וכנס הרפתקון שהיה בדיסנגוף סנטר בפריק אני יצא לי להיות ביום השני של עולמות ולהיות גם ביום הראשון והשני של הרפתקון ועידן. הוא המארגן של כנס הרפתקון כל הכבוד לו ותראו את מצדיכם. תודה רבה. אז כדי ליצור באמת סדר יש לנו באמת שני כנסים גדולים ועצומים יש הרבה הרבה מה לדבר עליהם אז נראה לי נתחיל בעולמות ואז נעבור לרפתקון. יום. אני ספציפית הייתי יום אחד בעולמות למי שלא מכיר כנס עולמות כנס מדע בדיונים ופנטזיה. תוכלות משחקת פנים לי יצא גם אתכם. גם את נעמל נכון שלא נמצא אותנו כרגע וגם את תהילה חיה לכמה דקות כן. אבל היו דקה וחצי מאוד מאוד משמעותיות אני אספקתי לקנות כמה ספרים אספקתי לקנות איזה ספר של נעמה ברשירה. של מלאכיות עליון זה ממש נחמד. והיה נחמד סובבתי בקוספליים פעם ראשונה משהו שהיה ממש ממש נחמד. אפילו זכיתי למחמרות על הקוספל הייתי בקוספלי של מרידה מבריאב. כן אני ירידתי. אני ראיתי חיפים על אנשים השאיפה שלי לבוא ולהגיע איתו להייקון ובשאיפה להגיע עם קוספלי נוסף. זה היה ממש ממש נחמד וחם אי אפשר לבוא להזכיר שהימים של הכנסים יהיו ממש ממש חמים השנה הימים של הכנסים היו גיהנום. זה ממש מתפקד לתמונה אני חייתי בתל אביב. אוקיי והייתה בריאה זה הייתי כזה איפה הייתה בזה שבוע הייתה בריאה בתל אביב את מבינה. וואי זה של עזרי אני כאילו של עירוני האלף והכל. כן כן כן שזה ממש שם וואו אני מרגישה עכשיו בגידה מצד תל אביב. וואו. אני השנה הייתי סגל בעולמות וכל הקבוצה שלנו כאילו שחקנו על החום וזה ואמרנו טוב צריך לפתל את האחראי נזג אוויר אלף קליל. איזה. אני מצטער שאני מתחיל מהי התפקיד שלך בסגל איזה תפקיד היה לך הייתי סגל סושיאל ספציפית איך קוראים לזה קוראים לזה סגל סושיאל אחראית רשתות חברתיות תת קטגוריה יוטיוב. אוקיי אני עומדת לך הסדר עכשיו. אז באמת רק תספרי לנו באמת מה התפקיד שלך אבל אם אני מבין נכון מה שסיפרת מה שם זה נראה שרוב העבודה שלך היא דווקא לפני הכנס ולא במהלכו זה היה. גם וגם מצד אחד לפני הכנס פרסמנו קודם כל שמתרסש הכנס מי עומד להגיע הרצאות למשל נפתחה תוכניה נסגרה תוכניה איך מבינים כרטיסים בתוכניה כל הפרקטיקה הזאת מסביב. ובכנס עצמו דווקא אפילו ככל שהכנס יתקדם ככה זה הפך להיות יותר ויותר עמוס ובכנס עצמו עשינו משמרות של מעבר ליוטיוב גם אני הייתי ברשתות החברתיות של הפייסבוק והאינסטגרם להודעות של אנשים ששואלים. מתי שתיה חדום האם זה נגיש למה כל כך חם למה למה חם אני לא יודעת למה חם. באמת אני תן שאלה כזאת אז מפוצעת סיפור מה ברצינות. אני לא יכולה להכניס את זה כל האלה של הזמן נוטל כנראה הרגישו בבית כי זה. איזה דיוק תודה לכם. אתה אמרת חזקי נוטל אמרת כן. כאילו את עצמך חכו עליי שאני הפכתי את הפרזנטורית הרשמית של חזקי נוטל כי כל בן אדם ראית חזקי נוטל אתה צריך לראות חזקי נוטל. מספר של רבה חברות ומעבר לזה גם אתה יודע בקטע צריך לצלם את זה. קטע צריך לצלם וידאו עוד עוד תמונות ודברים כאלה יש את זה בטיעות אבל מעבר לזה גם אלינו סוריס כל הזמן לאורך כל היום. אז איך העבודה. אז כמה זמן בעצם זה משאיר לך אבל גם להעביר אירועים גם להשתתף באירועים אם את רוצה. אז קודם כל לא הייתה יחידה בצוות אבל היינו כזה כמה מישהי אחת על האינסטגרם פייסבוק אני על היוטיוב היה לנו עוד מישהו שאחראי על הטיק טוק. ועוד כזה האלפים שלנו כן שבעצם אמרו לנו מה לעשות והשתבשנו למשמעות לפי מי יכול מתי ונניח הייתי צריכה לצלם הרצאה. חברים שביקשו ממני שאני אצלם את הרצאה אז אמרתי אוקיי פה אני לא יכולה או נניח אני נכנעתי מפגש קהילה אני נכנעתי פאנל אמרתי פה אין מה לעשות שמישהו אחר יעשה את זה זאת אחת מהסיבות למה צריך צוות ואי אפשר לעשות את זה לגד. כאילו. לי יש האמת עוד כמה שאלות. אני כן אשאל אם יש דבר אחד שאת ממש שמחה שקרה בכנס דבר אחד של דעתך היה אפשר לעשות יותר טוב. את יכולה להגיד על אחד מכל אחד. כאילו מהחוויה שלי כסגל כפעם ראשונה הייתי עושה לעצמי לוז קצת יותר מגווח. כי עבדתי ביום הראשון עשיתי משהו כמו. 8 שעות משמרות כי סבבה גם החלפתי וכאלה וגם אני לא צריכה להיות על הרשתות כל הזמן זה פשוט רק לבדר שעוד עוד נכנסות להיות על זה. ביום השני עשיתי 4 שעות משמרות. זה מעבר לזה היה לי את המפגש קהילה זה היה את הפאנל עצמו. מפגש קהילה לפאנל הייתי כזה אוקיי הייתה לי שעה של הפסקה אמרתי אוקיי אני פשוט יושבת לא מדברת עם אף אחד בורה בקיר אני צריכה להתאם לפני. כן תנסית להשתלט על כיתה של 42. אז זה היה מאוד נטי לשמוע כל הזאת. בקטור סגל מה באמת חשבתי גם בסיכום מולמות שאלת לערוץ יוטיוב שאני ממליץ לכולם לערוץ. שאני ממליץ לכולם לעקוב אחרי ערוץ יוטיוב של תהילה חיה עד שעות. עוד פתחון. אני רואיתי שבאמת באמת חוויה שליות סגלברגית לחבות את זה את הכנס מאחורי הקלעים. משהו באמת מעניין אותי כמו שאידן אמר זה. אם זה גרם לך גם לראות סדדים פחות שוב אנחנו לא באים ללכת לך ללמוד. אבל אין זה גרם לך לבוא ולראות סדדים פחות חיובים שאת בדרך כלל רגילה לראות את לא רגילה לראות אותם כאשר. כאשר את מסתובבת או מתנדבת או רק מבקר אני אגיד ככה תפקיד שלי בסגל היה עוד איכשהו יחסית אדים. או מניח איזה שבמניעת התעוררות מניעות ששם אני חושבת. אם נהדרות כן מישהו עושה את זה באמת עבודת קודש אבל את כל הכנס. כל חוויית הכנס משתנה אוטומטית בעצם העובדה שהייתי בכלל שזה גרם לזה שזה היה יותר. רגוע מהבחינה הזאת כן ראיתי את מאחורי הקלעים אבל זה גרם לי להיות יותר מעורבת בכנס. מצד אחד זו הייתה מאוד מאוד חוויה גדולה ומצד שני אני לא מסתכלת על העולמות והייתי כזה וואי הייתי סגל לא עשיתי כלום. אני רוצה להמשיך להיות סגל בפעם הבאה זה היה כל כך כיף. לא ידעתי עד כמה זה יהיה מדהים עבורי זה ממש אבל קצת מדרגה מלהיות מתנדב. לתוך העניין התנדבתי כמה פעמים בכנסים אבל זה היה באמת יותר הייתי סתרנית. מה זה זה לעמוד ולוודא שיש כרטיסים בכניסה? זה חסיד בקטנה. זה יותר באמת גרם לי להעריך את העבודה ואת חווי הקלעים כמה כל אחד נניח אנחנו בפרשיה לאנשים שואלים אותנו שאלה אני לא יודעת את התשובות להכל. אז אני צריכה ללכת לדבר עם כוח אדם או עם מודיעין או עם מישה טאפים כל מיני דברים כאלה וזה גרם לי להבין כמה זה עוד יותר מורכב ממה שחשבתי. כי אומרים כזה אה להקים כנס מה צריך ואז זאת שאלה שמניחת אני אשמח לשאול את עידן בהמשך של איך מגיעים ללהקים כנס. בטוח שעידן אשמח לתת לנו עצות וחוויות אבל אני שנייה אמשיך לגבי אז בוא נשים את התוצאה שלה ובכללי בעולמות איך הייתה לך חוויה חוץ מחם. אם מישהו לא מתאר את עולמות זה אומר שלא היה לוחם. חשוב מאוד. הייתי בארצה ממש מעניינת של אופיר פורמן בערב אלפריה צרפתי על האודיסאה. לא קראתי את האודיסאה בכלל אבל וגם לא ראיתי ברבי. לא ראיתי את הסרט ברבי? תהילה תהילה בבקשה לשריין ביומן שאתם הולכים לראות את הסרט של ברבי. העם עם הקבוצה. מעבר לזה בעולמות הזה גם יצא לי להשתתף בפאנל מהצד של התופעה בקהל. אבל חברים שלי היו הפאנליסטים ככה שזה גם היה מאוד מאוד כיף. זה הייתה די חוויה למניבה עצמה. המפגש קהילה היה קאוטי ברמות שלא התקיימו מתחילות קאוטיות וואו. הדבר הכי קאוטי שיצא לי אי פעם להנחות בחיים. ואמת אני אפריד בנשום. מה? בני לבן בן? בני לבן מי? ואת תגידי בני לבן עצמך. וזהו והפאנל היה קטור. גם העבר פאנל אחד. נכון וגם העבר פאנל אחד. זה כיף פשוט לשבת ולשמוע נקודות של אנשים שבחיים לא חשבתי עליהם. עודריה גולדמן שהיא אחת מהפאנליסטיות שלי אז היא אמרה שבעצם הסוחסנים הם כעיקרון דמות חיצונית לדיכאון. ובחיים לא חשבתי על זה. וזה כל כך נסתדר. אז כן איך היה לך עולמות? חוץ מחמה? וואו, וואו. היה גאינום. היה ממש כיף. היה מאוד מאוד עמוס. בעולמות השנים. אני הגעתי בעולמות ממש לשעתיים הראשונות של הכנס ביום הראשון. שהכל היה מאוד מאוד שקט. ואנשים ודוכנים נמצאים רק בהקמות. שזה לשלעצמו מחזה מאוד סוריאליסטי ומוזר להסתכל בכל מקום. והדעת שזה עוד חצי שעה, שעה. הכל הלכה כל כך עמוס ולא הולך להיות מקום אין שום. וביום השני של העולמות אני הייתי כמעט כל היום נפגעתי עם חברים. דיברתי עם אנשים. אני לא יכולה לרוב להגיד שהיה לי איזשהו תפקיד חשוב בעולמות כמו של טהילה. שהיה תפקיד מאוד מאוד חשוב ומשנה. בטח שהיה אחרי נרגנת כל המפגש כלילה, אוקיי? בלעדיה זה לא היה קורה. תודה רבה. אנחנו נדון את זה אחר כך מול אפרח שלא מאמין לחלוטין ביכולות הארגון שלי. אפרח. זה נורא קטן. זה ממש מוזר כמה אני מתה על הכינוי הזה. וואו, אני מתה על הכינוי הזה. היה ממש ממש כיף. זה כל כך מדהים לבוא ולראות את כמויות ההשקעה של אנשים בקוספליין. ובארגון באופן כללי של הכנס. דוחנים כמובן מדהימים. ונמצאים כל כך הרבה אומנים קטנים שלא שומעים עליהם כמעט ביום יום. ורואים ומגלים אותם בעיקר בכנסים הגדולים. וזה פשוט כיף. כנסים זה תמיד חוויה מדהימה ומלאת אנרגיה. ואחרי זה את קורסת מרוב אנרגיה. כן, וואו, אני חושבת שהשנה אני יותר קרבתי במכת חום. כי אני די בטוחה שקיבלתי מכת חום. אני די בטוחה שבדרך הביתה אני ממש חיפשתי תסמינים של מכת חום. אבל אני כן יודעת שכאב לי הראש לאיזה שלושה ימים אחרי הכנס. לא היה כיף, לא היה וואו. הכנס עצמו חוויה כל כך מיוחדת. ובלתי נשכחת שמשכן חום לא חום היה שווה בטרוף. אז אני חושב שאני יודע אם עוד מישהו רוצה לשאול על הערכיב על עולמות. אז זה סיכום העולמות שלנו ואני חושב שזה הדגש בעיקר שיש לנו פה את עידן. שהקים ויצר את כנס ארפתקון. אז אני אתרחשתי על הסיכום שלי של ארפתקון. אז עידן בוא תספר לנו על ארפתקון. קודם כל מה זה, איך זה ומה הצד שלך כמאמת מארגן של קים כנס, מארגן כנס. אני אגיד שהשם הוא בעצם המשך של כנסים אחרים שהתקיימו. בתקופה שהקטיפה לפני הקורונה, אנחנו מדברים על 2020. אלה כנסים שהורגנו על ידי דרור אפרפורט. ואיתה היא עשתה שדה בדיסקרייב, דרך העמותה למשחק התפקידים. ואני פשוט ניקשתי עם מרשת אינסטרנט בשביל להמשיך את העמותה הזו במידה מסוימת. אוקיי, זה מגניב. עכשיו הייתה שאלה, תהילה שאלה, לאיך קורה שמקים עם כנס. ואני אגיד שאצלי לפחות, זה התחיל לפני שנה בערך. לפני שנה היה עולמות, ולניגוד לעולמות השנה, ועולמות שנה שעברה ירד גשם בסוף. ואם איזה אוויר מגיע, בסוף אז בום, טרף גשם. כן, כן, זה תמיד קורה. או שיש גשם היום, או שיש חומים, אם אין אמצע. אין אמצע. אביב בישראל. אני ישבתי בדוכן של חרבות וקשפים במהלך כנס עולמות הקודמים. והסתברתי באירועים, ונהניתי עם עולמות כמה שיכולתי. אבל ראיתי באמת שפרט לשולחן אחד שהיה דגמות לפי פיינר פירי, אין משחקת עסקינים בעולמות בכלל. מי שיחפש משהו טוב, ימצא אוהל שמשחקת קופה. מי שיחפש אפילו עוד יותר טוב, אולי ימצא איזשהו שולחן של כמה חבר'ה שהתארגנו והם משחקים באופן פרטי. אין משהו רשמי מטעם הכנס. נכון. ולי באופן אישי זה היה טיפה עצוב. זה היה טיפה עצוב כי אני באופן כללי מאוד אוהב כנסים. אני אוהב ללכת אליהם, אני אוהב לשחקת ממשחקת עסקינים בכללי. וזה הגזעמות שלי, להכיר שיטה שבדרך כלל לא הייתי מכיר בקמפיין ומושח. והקו המחשבה היה שאם אין כנס ומבחינת מי שיכול לארגן כנס אז אפשר לראות שעמותיים משחקי תפקידים ארגנת כנס בספר האחרון שלה ב-2019. בסדר, נניח שהיא לא יוצאה לארגן אחד לשנה. זה נכון, יש קול לחנויות אבל בחלקם הגדול יש גם קטנות. אז יותר קשה להם לארגן גם כנס, אז גם הם נפלו. ומסתכל סביב אתה רואה שאין באמת אנשים שרוצים או יכולים לארגן כנס פסח. אז אני החלטתי לעצמי שאני רוצה לעשות כנס פסח. כי ככה, כי אני רוצה שיהיה כנס, כי אני רוצה שתהיה הזדמנות לילדים החמודים בעילת להגיע ולשחק. כי אני רוצה שתהיה הזדמנות להרבה מאוד אנשים שרוצים להכיר שיטות חדשות, לשאת ולשחק. היום בינינו שסתם אוהבים לשאת ולשחק בדיוק ככה שיטה ולמנחה אחר, גם זורק. וזה היה באייקון, לפני חצי שנה, אנחנו מדברים על שלישי עד החמישי לאוקטובר. טרום ומלחמה. אני זוכר שעכשיו דיברת איתי על הרפותקום, לפני האייקון. נכון, כי אני אמרתי לעצמי, אוקיי, קודם כל להתבשל, זה מספיק הרעיון, אני מוכן. והתחלתי לדבר על זה עם אנשים שונים. דיברתי על זה עם הבעלים של חברות הקשפים, ספציפיתים, ניסאל גורדין ומרן מולות. ואז עוד הרעיון היה שאני מומן את הכל מהכיס שלי. ואני כבר דיברתי על זה שזה תהיה כאן מושגה של כמה אלפי שקלים, והייתי מוכן לזה ברמה המשפטית. אבל אמרתי לפחות שאני אגיע לזה יותר ארוך. הלכתי לאירוע סיום של האייקון. ומה אני מדלה? מבחינת כל המועד, אין לי שום אפשרות לארגן כנס שהוא לא כנס יומי. אלא אם היית מארגן אותו רק בימי שישי. שלא התנגש עם עולמות, סליחה. אלא אם הייתי מארגן סב אחד ביום שישי. כן, זו הייתה אפשרות. אז אני רוצה רק שנייה אחת להבהיר לכל המיליונים ששומעים אותנו. כשאתה מתחבא מול כנס גדול מבוסס עמיד. זה קצת כמו להקביל את זה לעולם המלונאות. תחשבו על עולמות כמו על רשת פטל. ואני מלונית קטנה פרטית שבה אני גם המציל, גם הטבח בחדר אוכל, גם הסבת בידור, וגם המערך בכניסה. לא נשמעי כל כך היגיעני, אבל סבבה. בוא נגיד במדינת ישראל אפשר לסבר הכל. זה מה שיפה במדינה הזאת. או שאתה הבאת דוגמה של מלונאות, אבל זה די להשוות בין צימר למלון. נקבל. ואמרתי שאני זורם על זה. אני הולך על זה בכל סימן. אני צריך להתנגש עם עולמות, אני הולך על זה. אחרי האירוע סיום, אני הולך לליאד. אני הולך להתנגש אותו ברחבה שאני אשחק לגופסה. ואנחנו עוברים ביחד על כל המועד. עוברים ביחד בלוח השנה, ממש מחפשים יום שבו לא נתנגש עם עולמות ולא מוצאים. ואז אני אשאל אותו, מה דעתך? מה כדאי לעשות? וליאד אומר לי ללכת על זה. והוא צדק. ואני אמרתי, אוקיי, אני אסיים את אייקון, אני אנוח יום יומיים, ואז אני אתחיל לאסוף אנשים ולהתארגן על זה. יומיים אחרי זה, העולם הולך להזזל. ואין מילים אחרות לתאר את מה שהיה. פשוט העולם הולך להזזל. עכשיו, בניגוד לעולמות, שהוא כנס בתיק, אני לא חיפשתי משהו גדול וגם לא יהיו לי הרבה קשרים. חיפשתי משהו שיעתים לבין 100-150 אנשים. והחלטתי שאני אעבור קודם כל בין מרכזים קהילתיים. כי זה גם מאשר לי מקום שהוא כנראה יהיה בסביבות מסחר בטוח, וכנראה גם מקום סופה רחבה בחוץ, כדי שאנשים יכולו לשאת וגם לדבר. וגם רחבה בפנים, אולי גם חדר אחד או שניים למשחקים יותר אינטימיים. ואני עובר בתל אביב, מרכז קהילתי אחרי מרכז קהילתי, והם כולם אומרים לי לא. כולם אומרים לי בדיוק אותו דבר. אנחנו, לפי הנכון פיקוד העורף, אנחנו לא יכולים לאשר לך לזכור את המקום נכון לעכשיו. אנחנו לא יכולים להתחייב לך. שזה דבר רעש, כי הדבר הראשון שאני חייב זה מקום. לפני כל השאר, אם אין לי מקום, אני לא יכול להתחיל לבנות את הדברים הקדימים בטנס. טוגליסטיקה, קדימות של חנון, כפי זה התוכן שיהיה בטנס. אז אמרתי אוקיי, מה המקום שאני יכול לחשוב עליו? שתמיד פתוח, לא משנה, נופלים מטאורים, אגיפה עולמית, המקום תמיד פתוח. וישר קפץ לי שם לראש. דיזיגו סנטר, למי שלא יודע, כשכל העולם היה סגור בתקופת הקורונה, איכשהו דיזיגו סנטר עבד. לא משנה מה קורה בעולם, דיזיגו סנטר איכשהו עובד. אמרתי אוקיי, מעולה. זאת אומרת שלא משנה מה יקרה, אני יודע שיש לי מקום שהוא בטוח. פניתי לחנות בשם עמותה, של חנות שנמצאת בדיזיגו סנטר. ואמרתי להם שאני מעוניין לארגן את הכנס, אין לי בעיה לעשות את זה בהתנדבות מוחלטת, פשוט תזכרו את הרחבה, תנהלו את החלק הכלכלי, ואני אדאג על כל השאר. הסיבה שעשיתי את זה דרך אגז היא כי חנויות שצוחרות רחבות בדיזיגו סנטר מקבלות את זה בהנחה מאוד גדולה. אז אם אני הייתי רוצה כאדם פרטי לזכור את זה, הייתי צריך קודם כל לשלם יותר, כמעט כפליין. ודבר שני, הייתי צריך גם להקים מושג מורשה, בשביל להיות מסוגל גם לגבות כסף שבעצם ככרטיסים, ולחסות שאחר לספרת על ההוצאות. מירוקרטיה ישראלית. כן. ודווקא ידעתי שלפחות בשביל כנס אחד הוא פחות רלוונטי לי. אז אמרתי, אוקיי, היה וזה לא במרכז קהילתי ואין לי איזשהו גוף שדרכו אני יכול לקבל את הכסף, אז כבר עדיף שאני אתן את זה לאיזושהי חנות, שהם ירוויחו, או יוסידו. וזה התנהל דרכם. ממותא אומרים לי, אנחנו לא עושים דברים כאלה לפני לפריק. אז פניתי לאוריאן. אוריאן למי שלא מכיר הוא המנהל של הרשת שבה נמצאים גם פריק בתל אביב וגם הממלכה בראשון לציון. אודה שרון, נכון. אני מצטער, הממלכה באודה שרון. והוא אמר לי, בכסף מעולה, מה שאתה צריך יש לך. וכן. ככה באזור חודש דצמבר ידעתי שיש לי מקום. וככה התחלתי קודם כל למצוא אנשים. וזה קצת נתיק. חודש דצמבר אנחנו מדברים עדיין על אש גופרים. אמצע המלחמה. אני יודע שחלק גדול מהאנשים שאני סומך עליהם, במילואים בעומת עזה. ליד בניהם דרך אגב. לא יכולתי לפנות להרבה מאוד אנשים שכן רציתי. אז אמרתי, אוקיי. מי אני מכיר לו, שיצא לי כבר לעבוד איתו צמון. שלמרות שהוא אין לו ניסיון בכנסים, אבל מה סתום לעבוד על זה ביחד. ופניתי למישהו שבעצם שיחקתי איתו בפבוצה בעבר. קוראים לו דוטן כהן. הוא היה מי שהרגנתי את הכנס. ואני חייב לומר, אם לא דוטן, הכנס לזה לא היה כך. וואו מדהים. כי לבד זה לא היה אפשרי. וחילקנו את העבודה בינינו. אני לקחתי פרסום, לוגיסטיקה, והתנהלות בירוקרטית עם כל הנגופים. ונקח לדאוג למרג', תוכן ועוד דברים אחרים. והתחלנו לעבוד על איזה דברים אנחנו רוצים שיהיו באתר. היינו צריכים לדבר עם ספציפית המנהל של סנות פריק, כדי שהוא אשכרה יישאבי, יבנה לנו את האתר בוויקס. וזה לא מערכת מאוד סימפטית. ואחרי זה, זה להתחיל לגייס את התוכן. שזה גם כן לא פשוט. כי אתה מגייס הרבה מאוד משחקים. ובהתחלה אין לך הרבה מאוד משחקים שמוגשמים. אתה צריך ממש ללכת ולגייס באופן אקטיבי. כי זה דורז זמן. דורז זמן, תוך כדי יש לך עבודה שצריך לעשות, יש לך חיים אחרים. זה סברה שאתה גם רוצה לתחזק. וכן, זה דבר שהוא מאוד שואב. הוא שואב ושואב ושואב ושואב. ואם אין לך את התמיכה הנכונה, בסוף זה עוזב ממך. הצלחנו לגייס את כל המשחקים. המשחקים עולים לאתר. מלא אנשים מתחילים לפנות אליי. עם המשחק האחרון גם ליד. למה המשחק שלי לא התקבל? מסתבר שהיה בג באתר. והמון המון המון משחקים בכלל לא נשלחו אלינו. אנחנו מתחילים לגלות שיש הרבה מאוד דברים שהם מתפקששים בדרך. אז אני מתחיל לסגור עם אנשים משחקים, בשיחות וואטסאפ, ובאופן עצמאי להתחיל להדבין אותם במערכת שלנו. הגענו למצב שיש לנו תשעה שולחנות, מלאים במשחקים, אנחנו מתחילים לפרסם אותן, קצת באיחור, כי אין לנו בעיות עם האתר, קצת באיחור מפרסמים, למשיאת כרטיסים. אנחנו מתחילים לקרוא כרטיסים, והיו שולחנות שהתמלאו מאוד מהר, והיו שולחנות שהתמלאו לא מהר כמו אחרים. ואז שובו לפני הכנס. יום שבת 12 בלילה, אני מגלה משהו מאוד עצוב. מסתבר שהרחבה שבה היה אמור להתארגן הכנס, רחבת הבוטיק, לא תהיה זמינה. הרחבה מוקדשת לאירוע חסר תקדים, אירוע מדהים בחשיבותו, יום הולדת 25 שנים לבובספוג. אירוע שמתקיים במשך שבועים וחדי, עטוף. אוי, מה? נכון, אני מגלה את זה ב-12 וחדי בלילה. שובו לפני הכנס. פחות, זה היה ביום. ביום שבת בלילה, הכנס ביום חמישי, ושתי שעות מתחיל. קודם כל שותים קוסטי. ונושמים. קודם כל. ונושמים. וואו, זה תמיד טוב. ונושמים. אבל ברגע הזה שאני הבנתי את זה, ירד לי אדם מהראש. זה היה רגע שבו אתה רואה עבודה של חודשים, אתה מבין איך עבודה של חודשים, עבודה קשה, מתפרקת לך בידיים. וככה. כי בובספוג. יש אמונית לבובספוג. ואיכשהו זה נפל בין הפיסות, ולא הודיעו לי בזמן עכשיו. בשלב הזה אני הבנתי כמה דברים. דבר ראשון, האירוע כנראה צריך להתקיים במקום הרחבה שהיא הרבה יותר גדולה, וגם התכוננו לתשעה שולחנות בא, הוא התקיים בחנות פריק. שאני לא יודע מי מכם היה, אבל אני יודע בעצם שליעד ו... ליעד וחן היו שם, וזה כמו שאתם ראיתם. אי אפשר באמת להכניס במקום הזה יותר מחמישה שולחנות. וגם זה היה קשה, וזה לא כולל את הדוכן שהיה לנו של חררות וקשפים. זאת אומרת שאנחנו נאלטנו לבטל. וזה גם, אני שנייה שאני כותב אותך, וזה גם כולל את העובדה שהחנות צריכה להתקיים כרגיל כחנות. נכון. וגם להסתדר עם נשיא תנ״ך שמתקיימת באותו יום, ביום חמישי. אז בעצם אנחנו מבינים, אני ואני גם מתקיימת את התנ״ך, ואנחנו מתחילים להבין, במהלך יום ראשון, שהוא היה מאוד מאוד קשה, שבערך חצי מהמשחקים שגייסנו, הולכים להתבטל. אז אנחנו צריכים, 4 ינים לפני הכנס, להתחיל לבטל משחקים, להוציא פרסום שעברנו מקום, ולהתחיל להתקן את האנשים שנרשמו, שהם או יכולים לקבל, פשוט לרשם למשחק אחר, או לקבל זיפוי. ואתה שוכח שמדובר על ערב פסח. כן. יום ראשון עבר, אני, כל הדברים האלה שקורים, כולל פרסומים, כולל גיוסים, כל הדבר שקורה ביום ראשון, קורה תוך כדי שאנחנו בעבודה, אני ודותן. דותן עושה את זה בשמירות על היישוב שלו, אני עושה את זה בין העבודה שלי. ואנחנו, אנחנו באמת ערב חג, עכשיו ערב חג זה גם לא כזה פשוט, כי יש גם סידורים, ומי הולכים, מה מביאים, כל הדבר הזה קורה, ואני רוצה להגיד כאן, שדיברו איזה קצת בפודקאסט, תהיה מתמשך, הפודקאסט של העבודה, שהדיברו על אקבול סנסים, לארגן כנס זה דבר שמביא איתו הרבה מאוד לחצים. המון לחצים. כי דברים משתפשים, דברים תמיד ישתפשו. בוא נגיד לחלקכם יהיה יותר מזל ממני, לא לכולם יש שיקסטורום פסיכי, ולא צפוי כמו שקרה את שיקס. אז אני לא מניח שזה יהיה עד כדי כך נורא, אבל זה כן יהיה קשה. ולכן אם מישהו רוצה לארגן כנס, אני חושב שהדבר הראשון והכי חשוב, לפני מקום, לפני חדון של איך לראית כנס, לפני כל דבר אחר, זה שתדעו שיש לכם לפחות אותו שני אנשים, שאתם סומכים עליהם. אנשים שיכולים להחזיק את חיים שקשה לכם. אנשים שיוכלו לתפוס פיקוד על דברים צמים, אם פתאום משהו חמץ לכם בין העקבות. כי אם יהיה לכם את זה, אתם תוכלו לעבור איזה קושי שיגיע. אנחנו מגיעים, אנחנו מגיעים, ליום, יום חמישים. אנחנו באים, אני רציתי להגיע עם אתיום לפני, ביום רביעי, לסדר בראש את הרחבה של פריק. לא את הרחבה, את החנות. בשביל הכנס, היה לדעת שהכנס, כביכול אני רק צריך להגיע, לפתוח את החנות, וצילו הכל סבבה. אז כמו שילד אמר, אני לא יכול לעשות כלום. אז חזרתי הביתה, הגעתי יום חמישים, הפתיחה של החנות. הגעתי עם העובד שפתח, בשעה שבע, התחלנו לסדר את כל החנות, להתחיל לשים הפות. עכשיו אחרי שהגיע המתנדב הראשון, אופיר העבר, שהתחיל לשים את הצרוכים, על כל את הגשם, ואז התחיל לתלות את הסילוציה של חנות. ואז אנחנו מגלים, אוקיי, צריך לחכות שקרפור יפתח בשביל לקנות מים, אז מישהו רץ לקנות מים, וצריך לחכות שמסוק יפתח בשביל לקנות מפות, כי המפות מקרפור לא היו טובות. וכל הדברים האלה קורים, שאנחנו, זה תשעה או ארבעים דקות, לפני שכבר אנשים מתחילים להגיע. ואז אנשים מתחילים להגיע. ופה מתחיל החלק הקשה. כי עד עכשיו, דברים האלה עוד קצת זמן, זה עשר דקות לעשות משהו, עשר דקות זה המקום זמן. אבל הנקודה שהיא לפני פתיחת הסבב, סבב המשחקים, וקצת אחרי זה, זה פרק זמן של עשרים דקות, שהוא אינטנסיבי. כי אתה צריך דבר ראשון לדאוג שהמנחה מגיע. חלק מהמנחים מבריזים, חלק מהמנחים מאחרים, וכמה אחרים מאוד. חלק מגיעים ואומרים לך במקום שצריכים שתתפיס להם דתי דמות, ואז אתה צריך לוודא שהשחקנים מגיעים. כי מגיע המנחה, אתה מבטא אותם, אתה על השולחן הזה, אתה על השולחן האופי, אני למעלה, תתנה פה. ואתה צריך להתחיל גם, עם תוך כלים מתנדבים שעושים את זה, להתחיל להתקשר שחקן שחקן, לבדר שאנשים באמת מגיעים, אם הם לא הגיעו. להתאמן מי הגיע ומי לא. להתאמן רשימות, כדי אפשר להתקשרו לאותו בן אדם שלוש פעמים. משיבים את כולם, הסב נסתך, כולם משחקים, עברנו סבב אחד, יש עוד שלושה. וככל שעובר היום, מתנדבים באים, מתנדבים הולכים, בסבב האחרון זה היה אני ודנדן, דנדן הגעני, ואני ועוד מתנדב אחד, וזה היה טיפה יותר קשוח, כי באמת גם היה לנו ביטולים של משחקים, תוך כדי הכנס, ואז היה להתחיל להתקשר שחקנים, וכל דבר הזה תוך כדי להתחצר, אבל עברנו את זה. אז, לשאלה שלך, תהילה, מה דורש, מה בעצם דרוש של הקנקנת, דבר ראשון זה אנשים, טובים שאתה סומך עליהם, דבר שני זה הרבה תהי ומים, ודבר שלישי זה, את הרצון, ואת ההבנה שאם לא תעשה את זה, זה לא יהיה. אז נכון, אנשים הגיעו לעולמות, והם ייהנו בעולמות, אבל כמו שאני הרגשתי, אין להם חסר, זה לא מהפוך זמונות לבלתי נשכחות. זה נכון, זה רלוונטי לי כמנחה, אבל אני לא משתתף אקטיבי, בתוכן שאני עובר, אני צופה מהצד, זה כמו שאני הולך ורואה סרט, זה לא כמו משחק תפקידים שאני מגיע ומשתתף, זה חוויה שונה לגמרי. ובשביל שהחוויה הזאת תקרה, צריך שקבוצת אנשים, פשוט תקום ותעשה את זה, כי אם לא זה פשוט לא יהיה. זה סבל. כנסים זה כיף, זה קקי גדול לארגן אותם. אני לא אומר גם שאני ארגנתי כנס גדול מאוד, לא, בסוף ארבעת קונות לא היה כנס גדול. שעולים מהדרגות של באמת מה שהיה פעם ביגור או מה שהיום זה קוניקון, זה יהיה מסובך בחסקת כמה וכמה. אבל הם כן דורשים אורך חוח, ולהתמודד עם לחץ, ולעשות את כל הדברים האלה תוך כדי העבודה ויום יום וחגים, שגם כן זה דבר שחשוב, אבל בסוף זה שווה את זה. אני נשאל רק שאלה אחת, ואם חן ותהילה ירצו גם לשאול שאלות. בהסתכלות, עכשיו שאתה אחרי זה, ואתה אומר וואלה, היה לי שווה את זה, או כל הלחץ והבלגן לא שווה לי את זה, ועזבו אותי, אני לא מוכן לארגן יותר כנסים בחיים. קצת לפני, קצת אחרי אייקון למען האמת, דיברתי עם חברה מאוד קרובה, ואמרתי לה תראי, אני הולך לארגן כנס פסח. זו הייתה מישהי שהיא לפתעה אותי בכל כנסי פסח של העמותה, מ-2017. בעצם זה היה רק שניים, אבל היא לפתעה אותי בהם. והיא אמרה לי, אתה יודע שזה הולך להיות גוש חרא? אמרתי לה, אני יודע. היא אמרת לי, אבל אני גם יודע שאני אצטער יותר אם אני לא אעשה את זה. אז אם אני משווה את כמה שבאמת יצאתי עייף מהכנס, וכמה ששמחתי שעברתי את זה, לעומת איך שהרגשתי אחרי עולמות לפני שנה, אני שמח שעשיתי את זה. אני לא חושב אבל שאני יכול לארגן עוד משהו כזה בדיוק. אני חושב שגם אם אני ארגן משהו זה יהיה בקונסטלציה מאוד מאוד שונה. אבל אני לא סוגר את הדלת. יכול להיות שמדגדג לי בעצמות לארגן כנס בהמשך ואני אעשה את זה. אולי הוא יותר קטן, אולי הוא יותר גדול. אין לדעת. תהילה אכן, אני רוצה לשאול את עידן, הן שאלות? זה בעיקר מה שנהיה אותי זה מה תפקידך בעולם משחקי התפקידים כאילו מעבר להשתתפות בכנסים לפני. אוקיי. אני לא חושב ש... בניגוד לאיך שזה עובד בעולם של מדע בדיניו פונטזיה העולם של משחקי תפקידים הוא קצת יותר כאותי ושבור כי אין באמת ארגון שמתפלל ומרכז את הכל כמו אגודה. מה ש... מה עם העמותה? העמותה למשחקי תפקידים? העמותה למשחקי תפקידים עמותה למשחקי תפקידים כבר לא כל כך מתעסקת בזה לצערנו. העמותה למשחקי תפקידים גם כשהתעסקה בזה עדיין היו הרבה יותר דברים שמיוזמות פרטיות ממה שיש באגודה. באגודה יש הרבה מאוד דברים שפשוט מתארגנים דרכה או בחסותה או באיזשהו קשר אליה. ועם העמותה גם במהלך השנים היה לי מאוד קשה לעבוד אני כן ניסיתי אבל זה פחות הלך אז אם נשאל מה התפקיד שלי אני יכול להגיד לך שאני עושה מעמתים בשביל להגדיל את קהל אנשים שהם עוסקים במשחקי תפקידים קהל אנשים שנהנים ממנו אני יכול להגיד לך שאני משתדל להשתמש במשחקי תפקידים ככלי בשביל לעזור למי שאני חושב שאפשר לעזור למשחקי תפקידים למי שזה יכול לתת לו קצת נחת אז אני חושב שפרילנסר דואג זה הטייטל אם אפשר להגיד את זה כתפקיד כי זה לא באמת תפקיד רשמי מטעם אף אחד תגדרה נהדרת אני כן אגיד שלפני הכנס הזה כן הרגנתי בעיקר הרבה משחק אף פעם לא בקנה מידע של הרפתקון הם תמיד היו סב אחד עם שניים שלושה שולחנות שרצים במקביל ואני כן רגנתי ואני כן גם במהלך המלחמה הלכתי והעברתי משחקים במלונות לילדים שפונו בעיקר מהדרום מישובי עוטי פאזה ואשקלון, אשדוד, סדרות ולפני זה העברתי משחקים בבית החולים העיתנים שזה בית חולים למתמודדי נפש העברתי את זה במחלקת ילדים ובמחלקת תנועה אז זה קצת עליי ומה עשיתי לפני זה זה מורשים מדהים מאוד את רוצה לשאול שאלות? לא, כל השאלות היו לי כבר נהנו טוב, אז אני אתן שנייה את הסיכום שלי אני יכול להגיד שמאוד נהנתי אני מאוד נהנתי בכנס אני יכול להגיד שמאוד לי היה חסר כנס בפסח ואני כבר בכנסים וציינתי בביגור הזה מותא פתיחת שנת ה-15 שלי בתחום אז ככה ככה שכן כנס הראשון פעם ראשונה שהייתי במשחק תפקידים היה בביגור 10 וזה היה ב-2010 אז ככה שכן 14 שנים במה 10? ביגור, פעם בעבר היה כנס שנקרא ביגור שהוא היה כנס משחקי תפקידים שהיא ארגנה עמותה למשחקי תפקידים בישראל אוקיי זה רשתבות של ביג אני רק רוצה לפערה אחת קטנה הכנס פסח האחרון שהורגן על ידי העמותה התקיים ב-2019 זאת אומרת לפני 5 שנים ואני הייתי חלק מהמרגנים שלו דרך כלל הייתי במבוכים במבוכים ב-2019 הייתי חלק מהסגל אז אז אני יכול להגיד להגיד להם כל הכבוד שלי היה מאוד חסר בעולמות את העובדה שבאמת אין משחקי תפקידים והתחביב שלנו לא מתקיים ובאמת העובדה שהיה את ארפתקון גרמה לי להבנה של היי יש כנס בפסח נכון הוא לא כמו שהיה ביגור והוא לא גדול ולא יודע אבל כן אני יכול להגיד בתור מה שגם מסתובב היה בשני הימים של ארפתקון מאוד נהניתי לראות את האנשים את האנשים חזרו ל היי יש משחקי תפקידים בפסח והם מאוד התגעגעו לכנס ובאמת כל הכבוד לעידן ולדותן ולכל המארגנים אנחנו גם התערכנו עשינו הקלטה בארפתקון שהיה ממש ממש מגניב פעם ראשונה לעשות הקלטה מול קהל חי זה מאוד משעשע כן זה היה הפעם הראשונה לבוא ולשבת עם אנשים עם אנשים רנדומליים שפשוט מגיעים לשולחן והיי לצפות אותה הקלטה בדיוק בפרק שזה יעלה או עלה אני כבר לא יודע בלולה איזה זמן שאנחנו נמצאים בה לא יצא עם לילה כן אבל אני כן יכול להבין אני כן יכול לבוא ולהגיד לעידן שבאמת כל הכבוד לי ארפתקון היה במקום ואני מקווה שיהיו עוד כנסים נוספים אני מקווה שיהיו עוד כנסים של פסח בין אם אתה תארגן אותם אתה לא משארגן כנס פעם אחת כן זה הרבה הרבה לחץ זה הרבה הרבה אנשים שאתה צריך לתמוך עליהם הרבה הרבה אנשים שיהיו לצדך מתי אתה מתרסק כי זה כי זה יקרה אנחנו באמת צריכים להחמיל אנחנו באמת צריכים להחמיל לך עידן ולכל הצוות שהיה איתך על באמת הארגון אני יכול להגיד שאני מאוד נהניתי אני רוצה להרחיב על המשחקים שהייתי בהם ועל המשחקים ששיחקתי וכן תוכל להרחיב על הצד שלה אבל באמת כל הכבוד אני אתן להגיד דבר אחד אם יש מישהו או מישהי שרוצים להארגן משהו זה לא חבל בפסח זה יכול להיות בפנוכה או בכל חלק אחר או אפילו ביום שישי או יום חמישי בערב אני אשמח לעזור במה שאני יכול גם אם זה רק לייעץ בקצת שאני יודע כי אני באמת לא יודע כזה הרבה דבר אחר שנראית לכם שונה מגוונת יצירתית לא משהו שמישהו עשה ואתם סתם רוצים להעלות את הרעיון ולראות אם יש עוד איזה שידה טיפה פרסטרקטית או עוד משהו שאפשר לעשות עם זה או לקבל איזשהו כיוון לאיך להתחיל אני אשמח לעזור ממש ממש מגניב אז אני אתן שנייה סיכום שלי ואז חיים תוכל לתת סיכום שלה על הרפתקום אז קודם כל אני שיחק אני לא שיחקתי אני בקושי משחק אבל אני שיחקתי שני משחקים אני חייתי שני משחקים שיחקתי שני משחקים וקודם כל אני יכול להגיד תודה באמת לידן שהשאיר את המשחקים שלי המוזרים והאזורים שהיו לי אני הלכתי משחק של פסיונדלס פסיונס משחק תשוקת התשוקות שבו בעצם שיחקנו טלנובלה סטייל טלנובלה דוקו ריאליסטית סופר ראשית בחדר מורים בית ספרי יסודי ברחובות המשחק היה משחק שולחני אבל אנחנו הרעשנו כמו בלארפ והיה ממש מגניב היינו ארבעה וידן דיבר על הקטע של המאחרים אז אני הייתי מהמנחים המאחרים אמנם לא יותר מדי אבל מהמנחים המאחרים ובאמת החוויה וקודם כל גם התרומה והשאי שידן והמנחים הם ממש ממש נחמד ותודה רבה והיה משחק מדהים זאת אומרת שיחקנו והייתה חוויה אדירה והמשכתי אחרי זה לשבת ולדבר עם עידן אחד השחקנים באמת לבוא ולדבר שעות על המשחק והשחקנים ממש נהנו התחלנו בתור ארבעה וסיימנו בתור שישה ששניים הצטרפו אחד אחרי חצי שעה ואחד אחרי שעה והשחקנים כאילו נכנסו לדמויות ממש של המורים ושל יושב ראש ועל הדורים ועשו קולות וגם עכשיו משחק שוקת התשוקות זה משחק שבו יש לא כולם חייבים להשתתף זאת אומרת חלק מהשחקנים משמשים כחלל שצופה ובעצם אין עניין כזה ש אין דמויות ללא שחקן שאני כמנחה מצחק אלא מי שלא משתתף בצלם מצחק דמויות ללא שחקן ככה זה נותן לכולם לשחק וזה היה ממש ממש ממש ממש מגניב ממש מצחיק וממש ממש מגניב מאוד דרמטי הייתה תהקלטה שעשינו זה באמת כל הכבוד לפריק ולידן בכנס בכנס הרפצקון באמת על הפלטפורמט ועל הזכות לבוא ולהקליט פרק חיון והיה ממש מגניב שצרפו אלינו לשניים לי ולכם והייתה תהקלטה ממש ממש מגניבה פעם ראשונה לבוא להקליט שאתה רואה את הבן אדם שאיתך ולא רק מאוחרו המיקרופונים אלא ממש לשבת על מיקרופון ולחלוק אותו זה היה ממש חוויה וביום שישי הנחיתי משחק שנקרא Kids on the Bikes שבו שיחקנו ילדים ילדים בני נוער ומבוגר אחד שעוברו משחק סטייל איימה על חוויה שהמשחק התקיים בתחילת שנות האלפיים אז זה קודם כל להתחזרי להם כן אין סמארטפונים ואין וואטסאפ וזה תל אביב בתחילת שנות האלפיים אז האוטובוסים מתפוצצים פה לשימו לב לזה וכל הקטע הזה של כן אם אתה רוצה ליצור עם מישהו קשר אז אתה צריך ליצור איתו קשר דרך ה-ICQ כל מי ששומע מהמאזינים החדשים שלנו והצעירים שלנו לא מבינים מה אני מדבר אבל פעם פעם פעם היה משהו שנקרא ה-ICQ שזה זה הדור הקודם של הוואטסאפ רק לא דרך הטלפון והשחקנים כאילו כן היה ממש נוסטלגיה והמשחק מאוד אימתי אני זוכר שאידן בשלב מסוים כזה אמר לי ליד תקפל ואני כזה טוב אנחנו כבר מקפלים ובסוף המשכנו לשחק 40 דקות אחר כך לא נראה לי שאתה שמח לשמוע את זה אבל התחלנו את המשחק בשעה 12 וחצי היינו אמורים לסיים אותו בשתיים בפועל סיימנו אותו בשתיים וחצי תראה אני אתנה אם שיחקתם ונהנתם בעיניי זה השיג את המטרה אני לא יודע אבל אחד מהשחקנים שהיה הצלחה זה המשחק הראשון שלו משחק שמונה שנים המשחק הצלחה היה הראשון שהוא לא היה בשיטה ובכל זאת קונים מהדורה חמישית והוא מאוד נהנה והוא מאוד נהנה וואו וואו זה באמת טורף וואו מה? ליד ליד ליד ליד ליד אתה אתה מתחיל שאתה יודע מה אני הולכת להגיד עכשיו אני רוצה את המשחק הזה אפשר אפשר תעשו את זה בפודקאסט המשחק מצוין מה שהצחיק אותי זה שהיה זה שהיה באמת נער שהצטרף אלינו עכשיו רוב השחקנים מה שמצחיק זה שהיו מתחת לגיל 20 הם לא יודעים מה זה אומר אז כזה כן באנו והתחלנו כן כזה אמרתי טוב אנחנו חוזרים לשנת 2004 והם כזה עדיין לא נולדנו וואו אוקיי וואו אז זה היה זה היה מאוד מאוד מצחיק היינו נער בן 16 שהצטרף למשחק שהוא הוא כזה אמר טוב יאללה כמה זמן אתם משחקים טוב יאללה בוא מקסימום תצטרפת אליך הוא כזה כן אני טוב אני אשאר ל10 דקות בפועל הבן אדם נשאר לשעה וחצי חמוד אני כזה באת כן ואז דיברתי אליו בסוף המשחק הוא כזה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה