פודקאסט # 27: פרשת אמור

Good morning, Shlomo. Good morning, Elisha. Good morning, everyone. We are recording this early in the morning, on Memorial Day for the fallen soldiers of Israel and victims of enemy attacks and terrorism. This year, Memorial Day is especially difficult. We will talk about it in a moment, but I want to mention that we are both in a solemn mood. Today, we are also participating in the blood donation campaign that we do every year on Memorial Day. We hope that a lot of good and blessed blood will be donated to help the wounded. We think about the blood that has been shed over the years. I am traveling to the Tzofit Cemetery in Haifa. Fifty years ago, I visited this cemetery for the first time. We visit it every year and pay our respects to the fallen soldiers. It is painful every year. 25,000 people have been killed in Israeli wars, and this is unique to Israel. We remember the fallen before we בוקר טוב שלומו, בוקר טוב אלישה, בוקר טוב לכולם, אנחנו מקליטים את זה ממש בבוקר, מוקדם בבוקר של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וכל נפגעי פעולות האיבה והטרור, בשנה יום הזיכרון הוא קשה במיוחד אנחנו נדבר על הפרשה עוד רגע, אבל מציין שאנחנו שנינו גם שלומו וגם אני ככה במוד כרגע, אפשר להגיד במוד של יום הזיכרון מעבר לקיר פה, ככה בקירת ואהבת יש עכשיו את מבצע התרמת דם שאנחנו עושים כל שנה ביום הזיכרון, אז מקווה שהרבה דם טוב, מבורך, מועיל יתרם כאן לרפואת כל הפצועים בעת הזאת ואנחנו חושבים על הדם שנשפך במשך השנים, אני נוסע מכאן לבית הכפרות הצפאי בחיפה, לפני חמישים פקדתי לבית הכפרות, קבענו חבר שלי, ידיד ידיד קרוב, יוחנן קומי, נהרג במלחמת יום הכיפורים והכבר שלו היה האחרון בשורה אנחנו חוזרים ופוקדים את הכבר מדי שנה והשורות של הכברות, שורות שהשורות של הכברים מתהלכות אלי שם עד האופק, עד האופק כל שנה וזה כואב, זה כואב, 25 אלף אנשים נהרגו במלחמת ישראל וזה מאוד מיוחד רק בישראל, מדינה יחידה שזוכרת את החללים לפני שהיא חוגגת את העצמאות שלה כן, באמת בטקס הישובי אתמול בזיכרון יעקב היו תמיד איש המונים אבל הפעם הייתה לי תחושה לפחות שהיו הרבה יותר מהרגיל, גם הטקס היה ארוך יותר כי נוספו עוד שישה שמות לנופלים ולנרצחים כאן מזיכרון יעקב ומה שניתן לזה ביטוי כולל מפונה מקיבוץ בערי שנמצאת בזיכרון יעקב שאבא שלה נרצח בבערי והיא סיפרה עליו אתמול בטקס, היה טקס מאוד מרשים ומכובד כרגיל ואנחנו עם פרשת אמור הדרשה שלך היא מהספר שלך היאקה זה מלפני שנים אבל זה מתאים אתה פותח את הדרשה על פרשת אמור זה פרשה על הקוהנים ועל בעל מום שהוא כהן ולא יכול לתפקד אם יש לו מום ואתה כותב מצטטת רבי נחמן אין שלם יותר מלב שבור נכון ורבי מקוץק סליחה רבי מקוץק ובהמשך אנחנו נדבר על השיר המפורסם של לנרד כהן שהוא מאוד מאוד רלוונטי ליום הזה על הנושא של אימפרפקשינס בעלי מום ומה המשמעות של להיות בעלי מום ומה אנחנו לומדים מפרשת אמור שכביכול זה פרשה על הקוהנים פרשה ארוכה אגב 1600 מילים 63 מצוות מובן בקשר לקוהנים 10% מכלל המצוות בתורה יותר מ-10% מה אנחנו לומדים האם אנחנו לומדים בעזרתך בעזרת הדרשה מספר שלך היאקה אכן אכן יש מה ללמוד בעזרת לנרד כהן כן כן אז כאילו למי שפחות מכיר פרשת אמור אנחנו בספר בעקרא שהיא תורת כהנים אנחנו ככה נוחתים מהפרשה מדהימה של קדושים מהשבוע שעבר שעסקה בכל עם ישראל ועכשיו אנחנו עוסקים בכהנים ונאמר בין היתר שכהן בא על מום שיש לו מום כלשהו והם מפרטים אבל הכוונה לכל המומים לא יכול לשרת בקודש הוא עדיין בן אדם הוא אפילו עדיין כהן אבל הוא לא יכול לשרת בקודש וזה מעלה שאלות מאוד מאוד גדולות בעת הזאת אנחנו מאמינים שהמום של בן אדם לא פוגע כהוזה בערכו במישהו באמת ולכן צריך פה להתמודד עם שאלת המומים אז באמת פתחת באמירה של רב מיקוצק אין שלם יותר מלב שבור אז אולי כבר נוכל להגיד שאין שלם יותר מומים אין שלם יותר מום שהוא כביכול חוסר שלמות זו השלמות במקום שבו יש רק שלמות כל הזמן אז לא יכול להיות שמה שלמות כי אז הדבר עומד לפני עצמו כשמשהו הוא בא על מום אז הוא מתחבר למשהו אחר ויוצר שלם גדול יותר כשמשהו הוא כבר שלם זה אומר שהוא לא יכול להתחבר לשום דבר אם הוא לא יכול להתחבר לשום דבר אז הוא לא מסוגל להיות עוד יותר שלם או אפשר לבוא ולומר שמום זאת הזמנה להשתלמות להשתלם ותהליך מתמיד של השתלמות בעמומים שלנו הם מדריכים הם חברים הם מקומות מאוד חשובים בחיינו מאוד מאוד חשובים ולמוסלמים אלישה יש דרך מיוחדת להביע את הדבר הזה הרי הם מייצרים שטיחים הם ארגים מאוד מאוד יפים והם בכוונה דואגים שטיחים גיאומטרים כאלה מאוד יפים הם דואגים בכוונה לעשות אי שלימות משהו לא מתאים בתוך השטיח למה כי רק אלוהים מושלם בני אדם לא מושלמים אז אין לייצר שטיח שכביכול הוא מושלם תמיד יש איזשהו מום שאפשר למצוא בשטיחים ומי שביטא את זה יפה זה הזמר לנרד כהן אני אספר קצת על לנרד כהן ואני רוצה לצטט את השיר חלק מהשיר שלו לנרד כהן קנדי כמוני נולד בווסט מאונט פרוור של מונטריול פרוור של דוברי אנגלית פרוור די עשיר והוא צייצר של רבנים לפחות רב אחד הסבא שלו היה רב שלמה קלוניצקי קליין רב ליטאי מאוד מפורסם והסבא השני שלו ליאן כהן ליאן כהן היה הנשיא המייסד של הקונגרס היהודי הקנדי שני סבים מאוד מפורסמים והוא גדל בבית דתי וידע תפילה וידע חזנות וזה מאוד השפיע על השירים שלו והשירים שלו מיוחדים אין כמוהם בשום זמר בכלל ומעניין שהם היו פופולריים למרות שהם חריגים ויש שיר אחד שנקרא אנתם אני אצטט חלק מהשיר הזה אני אעשה את זה באנגלית ודאי זה שיר נפלא מצטטים את החלק הזה על סדקים נורא להיכנס אבל החלק השני הוא משמעותי גם כן שאנחנו פליטים אנחנו מגיעים לאהבה אבל כמו פליטים ושחבר כל החלקים אבל לא נגיע לסכום לא נגיע לשלם כן יפה כאילו הוא אומר forget your perfect offering זה גם קריאת תגר על אשליית המושלמות כאילו הקורבן התמים הקורבן השלם כאילו תשכחו מהקורבנות השלמים בואו נחגוג ובואו נקבל את המומים שלנו כי דרכם בעצם מגיע האור ואני חושב שהמחלות הנפשיות הגדולות שלנו זה המחשבה שלנו צריכים להיות מושלמים לא יודע מאיפה זה מגיע אני לא בטוח משהו בנו מאוד נבוך מהקטמים שלנו מהמומים שלנו אנחנו לא אוהבים להציג אותם אנחנו אוהבים להציג את עצמנו כמושלמים וא' כמו שאמרת גם בפודקאסט באנגלית הדבר היחידי שמושלם זה אלוהים ויותר מזה אנחנו במסע משהו מושלם אין לו מסע הוא לא נוסע לשום מקום הוא לא יכול להתפתח כבר והיופי של מום זה שהוא חסך ומקום שלמנו מתחיל מסע התפתחות מסע להשלמת החסך הזה הוא מסע של פליטים של פליטים שמחפשים בית ועל הדרך אנחנו לומדים שיעורים מאוד חשובים וסיפור חיינו סיפור של פליט שלומד איך להיות בבית בעולם הזה ויש לי להסבר אלישה למה אנחנו יהודים במיוחד מקפסים את ההשלמות הזאת אנחנו מיעוט תמיד היינו מיעוט תמיד נהיה מיעוט מיעוט מאוד מאוד קטן בקרוב ישראל תגיע לאוכלוסייה של עשרה מיליון אבל יש בעולם שמונה מיליארד ויש שני מיליארד מוסלמים רבע מהעולם זה מוסלמים אז הם רוב אנחנו מיעוט קטן כשאתה מיעוט קטן אני הרגשתי את זה חזק מאוד איפה שגדלתי בקנדה כשאתה מיעוט קטן קצת נרדף קצת צנו אתה חייב להצטיין להראות להם אז יש ליהודים שאיפה כזאת של שלמות להצטיין וזה בא מההיסטוריה שלנו אבל אתה מציין בתשה ברובד שמסתתר מתחת לכמיהה לשלמות יש תחושת חסך שבר וכלכול זה נכון יש לנו נכדים קטנים והם כבר ספגו בדם שלהם את הצורך הזה לשלמות ואחד הקטנים סך הכל בן חמש הוא מצייר בתוך הקווים במדויק ושיבחנו אותו והוא אומר זה לא פרפקט זה לא מושלם אז כבר בן חמש הוא חותר לשלמות יש פה לקח אני חושב האם אפשר בכל זאת להצטיין כיהודים ולקבל את השלמות הזאת שיש תבוע בתוך כל אדם כל אחד אני חושב שבעצם החתירה שלנו לשלמות היא באה מתוך המקום הזה כמו שאמרנו פה של החסך כלומר היהודי מרגיש באיזשהו מקום פגום באיזשהו מקום מרגיש פגום שהוא בעצם צריך להשקיע את כל חייו לתקן את הפגם הזה ואולי מה שחשוב להגיד זה שלפני שנשאף לתקן את הפגם באמת שנקבל דיברנו על זה בפודקאסט באנגלית ואנחנו ממליצים לכולם מי שרוצה להקשיב גם לפודקאסט באנגלית דיברנו על זה שלפני שעושים איזשהו שינוי איזשהו שיפור איזשהו שדרוג יש ערך אדיר לקבל את מה שיש לקבל את הפגם מרכאות פגם לא מרכאות את המום ככה בדיוק כפי שהוא ואז כשאנחנו מקבלים את המום כפי שהוא אנחנו לומדים אוטומטית איזה ערך יש למום הזה המום הזה יש לו תפקיד הוא בא ללמד אותנו משהו הוא בא לראות לנו משהו הוא בא לתת לנו משהו וכשאנחנו מסוגלים לקבל את המום אנחנו מקבלים גם את מתנותיו את גם את השיעורים שבא איתו ואז אנחנו פתאום נלמד שהתיקון של המום הוא משהו שונה לגמרי מה שחשבנו חשבנו שתיקון המום הוא X אבל מתוך קבלה עמוקה של המום אנחנו פתאום מבינים לא זה בכלל Y ולא זה מה שצריך לתקן זה צריך לתקן כן אני שווה בפרשה גם יש מושגים שקשה קצת להבין קידוש השם וחילול השם אנחנו יהודים מתבקשים להיות קדושים ולקדש את השם ולא לחלל את השם לפעמים קידוש השם בא להגיד משהו על יהודי שלא מומר שהכריב את חייו כדי לא להמיר את דתו זה אפילו כתוב ביגדל של הרמב״ם אבל רב סאקס שלנו יש טייק אחר על הנושא הזה של קידוש השם וחילול השם אנחנו יהודים מתבקשים נדרשים על ידי התורה לקדש את השם כיצד על ידי התנהגות על ידי מימוש ערכי היסוד של התורה קידוש השם זה לא רק למות עבור אלוהים קידוש השם זה להיות יהודי לקיים את הערכי היסוד להיות בן אדם להיות מנש המושג הזה של מנש ביידיש מושג נהדר אין מחמאה גדולה יותר ביהדות מלהגיד לבן אדם שהוא מנש ואין אלבון יותר גדול להגיד שהוא לא מנש וחילול השם זה כשאנחנו לא נוהגים כמו היהודים וזה כואב לי מיוחד כי אני חושב שדווקא אלה ליטים לא תמיד אלה ליטים שכביכול מקיימים את המצוות לא מקיימים את קידוש השם במובן זה להיות מנש להיות בן אדם להתייחס לשכנינו הערבים להתייחס לערבים הישראלים שהם בחלקנו ואגב בתוך המלחמה כשערבים רבים נהרגים בעזה הערבים הישראלים הם בעדינו הם בעד ישראל בעד המדינה והם שקיטים וזה לא מובן מאליו וחלקם דרוזים הדרוזים נלחמים נהרגים דרוזים יש להם תפקידים לפעמים גבוהים בצבא אז יהודי להתייחס לאחרים כולל לא יהודים בכבוד ולעשות אחרת זה חילול השם אני מסכים איתך אני מסכים איתך לגמרי כל אדם נברא בצלם וזה קשה במיוחד ביטות מלחמה ביטות מלחמה שאנחנו כן יודעים שהקם לא הורגך אשכם לא הורגו אבל מצד שני היכולת לצאת למלחמה ועדיין ועדיין לשמור על ערכי היסוד זה מאוד מאוד קשה ופרשת כי תצא כי תצא למלחמה זה באמת מובן בצורה של אישה שבויה אישה יפה שבויה לשמור על כבודה לא לחלל את כבודה בשום צורה בשום אופן גם בלעת המלחמה וקשה להיות אדם ובאמת אולי במובן הזה כאילו המצוות שבואו נשים לנו איזה שהם גבולות מתוך המומים שלנו מתוך המקומות הפגומים שלנו מתוך המקומות החסרים שלנו שלא נפעל מתוך המקומות החסרים האלה מתוך המומים כי הדברים הרי הקשים ביותר ונוערים ביותר שבני אדם עושים לאחרים זה נעשה מתוך הפצעים שלהם מתוך הפצע מתוך המום ואם אנחנו מסוגלים לקבל את המום שלנו לקבל את עצמנו באמת כמו שאנחנו אנחנו לא נפצע אחרת אני חייב לשאול אותך על נושא שמאוד מאוד גורב לי ומדריב אותי אני צרכן מאוד מאוד גדול של חדשות בטלוויזיה בעיתונות ובאינטרנט לפעמים אני כותב על אירועים בעולם ואני מרגיש שאני חייב להתעדכן עכשיו בטלוויזיה באינטרנט ובעיתונות בכל מקום יש תיאורים שובוי לב על הספר בעזה אנשים רעיבים ילדים ארוכים זה זרם תמידי של דברים קשים ואני נוטה לסגור אני רואה את זה אני סוגר האם אני חייב בתור יהודי כאילו להשתתף ולרחם על הסבל של אלה שהם אויביי ורובם שונאים אותי במיוחד עכשיו שונאים אותי הרבה יותר כי תראה מה עשינו להם האם אני מחויב להשתתף בסבל לרחם לצער ולצפות בסבל באופן מודע או האם מותר לי עם הקליקר לסגור ולהתעלם מה אני חייב בתור יהודי טוב אני כן רוצה להזכיר לעצמנו שאת הסבל מי שהביא עליהם את הסבל זה לא ישראל ישראל לא הביא עליהם את הסבל הסבל נגרם בלעל מנהיגות נוראית שהם בחרו בה שהם תמכו בה והעלו אותה לשלטון והסבל הזה יכלה להיגמר מזמן הסבל הזה גם לא היה צריך לקרות יכלה להימנע אז זה יכלה להיות מקום שהוא גן עדן עלי אדמות לא ישראל הביאה עליהם את הסבל הזה ואני חושב שהסיבה לחבות אם לחבות שבעצם יש פה הנדסת תודעה שבאה ואומרת שאנחנו אלה שגורמים לסבל הזה נכון נכון שאנחנו אלה שמטילים את הפצצות ללא ספק ללא ספק אבל הקם לא רגעך שקם לא רגוע כשמישהו בא אליך ומציג לך ומכה בך ויורה בך ואתה נותן לו אגרוף והוא אחר כך הולך ובוכה ואתה נותן לו אגרוף אז אם העולם כולו רואה בקורבן את ה' אז יש פה משהו מאוד מאוד מאוד בעייתי ולצפות בדברים האלה זה באמת לשתף פעולה עם שקר מאוד מאוד גדול ואני חושב שיש פה שקר מאוד מאוד גדול זה טרגי זה טרגדיה שבמנהיגות שלהם זה מה שהיא ביקשה לעשות היא ביקשה להעמית עלינו את הטרגדיה הזאת כשגולדה מאיר באחת האמירות היפהפיות שלה היא אמרה השלום יבוא כשהערבים שהפלסטינאים היא לא הכירה בפלסטינאים אבל שהערבים יאהבו את הילדים שלהם יותר משהם יסנעו אותנו הבחירה הזאת להעמית אסון על העם הפלסטיני היא בחירה של העם הפלסטיני היא בחירה של המנהיגות הפלסטינאית ומי שאומר שחמאס הם לא פלסטינאים או שאין זהות בין שניהם אז לא מאמין בערכי הדמוקרטיה חמאס נבחר בצורה דמוקרטית אמנם עלה לשלטון במהפכה אחזרית ביותר כמו שרק הוא יודע לעשות בהשלכת אנשי הפתח מהגגות והרג נוראי של המנהיגות הפלסטינאית שהייתה שמה אבל מאז הם נבחרו בצורה דמוקרטית לחלוטין אז אכן אנחנו לא צריכים לצפות בזה כי זה חלק משקר אחד מאוד מאוד גדול וחבל ועצוב וטראגי שאנחנו נקלענו לבהירה הזאת זה תובנה מאוד חשובה לי ומאוד מאוד מכל לי אני מודה לך אז אנחנו עודם צריכים לסיים ולא דווקא בנימה הזאת רוצים לסיים אבל זה המום שלנו אנחנו נושאים פצע שאנחנו שותפים לסבל של עם אחר שלא באשמתנו אבל זה פצע שהוא פצע שלנו ואנחנו נצטרך עם הפצע הזה אני רוצה לקבל את הפצע הזה ונצטרך להתמודד איתו זה המום שלנו משכים עם כל מילה תודה אז שירנו עד שתשמעו את הפודקאסט זה כבר יום הזיכרונים אחרינו גם יום העצמאות אז שיהיה שבת שלום בשורות טובות ושישובו החטופים במהרה הביתה אמן שבת שלום לכולם להתראות