Home Page
cover of המנחה  מהבית השכן סוגי משחקי תפקידים
המנחה  מהבית השכן סוגי משחקי תפקידים

המנחה מהבית השכן סוגי משחקי תפקידים

00:00-39:00

Nothing to say, yet

0
Plays
0
Downloads
0
Shares

Transcription

The hosts discuss their favorite types of role-playing games, including face-to-face, online, and text-based games. They mention that online games have become more popular during the COVID-19 pandemic. They also discuss the advantages of physical games, such as the social interaction and the ability to order food together. They mention that physical games allow for better immersion in the game, while online games offer more convenience. They conclude that both types of games have their own advantages and it ultimately depends on personal preference. המנחה מהבית השכן פרודקאסט משחקי תפקידים ישראלי. אז שלום אתם נמצאים בפרודקאסט המנחה מהבית השכן. איתי נמצאים כמו תמיד חן. היי. ונעם. מה שלומכם? מצוין. איך אתה? בסדר ברוך השם. הנושא שלנו על היום הוא איזה סוגי משחקי תפקידים אנחנו אוהבים לשחק. כי אנחנו יודעים שיש המון סוגים. יש אפשר לשחק בכתב, יש אפשר לשחק בטקסט, יש אפשר לשחק פנים אל פנים באופן פרונטלי. ואנחנו יודעים שבתקופת הקורונה המשחקים המקוונים מאוד מאוד עלו. ואלו דברים שפתאום השתנו גם היום. מה אתם אוהבים לשחק? פרונטלי, נקובן, לכתב, מה אנחנו אוהבים לשחק? הפייבור הצילים הוא תמיד משחקים פרונטליים. זה הרבה יותר כיף לראות את האנשים להרגיש את הוויידים. יש הרבה מאוד דברים שלא עוברים לא בקולים ולא בצ'אט. מימיקות. אז מבחינתי תמיד פרונטלי, זה היה מנצח. הזכרת פה קודם את הקורונה. אף פעם לא חשבתי על הקורונה בתור המשחקים בעצם המקוונים, המשחקים מהמחשב, שהם התחילו מהקורונה, במיוחד בגלל שכאילו אני תמיד שיחקתי עם משחקת עפקדים דרך המחשב. עוד אין לך טלפון. בתכל'ס כשהתחלתי, התחלתי משחק משחקים בטקסט ואיך שמישהו שכנע אותי לבוא ולנסות די אנ די זה שהוא אמר שזה כמו משחקים בטקסט רק שפנים מול פנים. אני לאט לאט מבין שזה תמיד הפוך אצל כולם שמתחילים מהמשחקים פנים אל פנים ומשם עוברים למשחקים בטקסט או למשחקים בדיסקורד. או בכל מקום אחר ובתכל'ס רוב המשחקי תפקידים ששיחקתי בחיי היו ככה או בטקסט או בדיבור דרך דיסקורד זום. סקייפ כל הדברים האלו אני יכול להגיד שאף פעם לא יצא לשחק משחק תפקידים בסקייפ. לא אמרתי זה לגמרי אני לא בסקייפ וגם לא בשבוע יצא לי. בזום כן יצא לי בזום כן יצא לי יצא לי להנחות בכנסים אפילו בזום אבל אצלי לדוגמה אצלי לדוגמה זה התחיל בצורה פיזית. אז אז בזמנו לפני שהתחלתי להנחות לפני 13 שנה אז. כאילו חבר שלי בא וצליח לי טוב יש לנו חברה של חברה שנפגשים איזה ממש מגניב בוא תצטרף ואז באמת הצטרפתי לקהילה ומשם שהגעתי אז בזמנו לישיבה שלי לפני. 12 שנה כאילו בניתי קבוצה פיזית וכאילו היה לנו ברור שמשחקי תפקידים מתקיימים סביב השולחן הם נקראים משחקי תפקידים שולחניים מסיבה כלשהי. הם שולחנים כי יש שולחן. נכון כן אבל גם אבל גם. אבל גם בהחלט יצא לי לשמוע לפני הקורונה הרבה מאוד אנשים שיחקו משחקים משחקים שולחניים. דרך הרשתות השונות בתקופתי אני זוכרת שאפילו עשו את זה במשחקים ותקופתים. אני זוכרת שעשו את המשחקים האלה בוואטסאפ ולפני שהיה וואטסאפ עשינו את זה באסמסים. כי הרבה מאוד פעמים לאנשים לא היה את הזמן לבוא ולהיפגש או שהם רצו לבוא לבוא לשחק יותר מפעם בשבוע. ולא באמת היה את הזמן או אנשים או אנשים שמאוד רחוקים פיזית אחד מהשני. אז הם לא באמת יכולים להיפגש כל הזמן כמו שהם היו רוצים. ובמקום פשוט לא לשחק ולהצפית את התחביב הזה. אנשים פשוט מוצאים לעצמם דרכים אחרות. אני יכול להגיד שכאילו גם אני יצא לשחק משחקים מקוונים אני זוכר את הפורום הכחולים של העמותה למשחקי תפקידים. ומי ששומע את זה יכול להעריך בין כמה אני פלוס מינוס. כן שיחקתי ביער בין העולמות שהיה שם האפשרות לבוא ולשחק וכאילו שיחקנו בטקסט. שלחנו הודעות לדמויות אחד של השני וכן יש עד היום את המשחקים שהם מתקיימים בפורום אופנדאק. בסופו דבר יש גם משחקים שמתקיימים בצורה בטקסט אבל השאלה היא אם אני שואל אותכם כן ונאה אם עכשיו יש לכם שלוש אופציות אחד למשחק בטקסט אחד למשחק פיזי ואחד למשחק הולי. מה אתם בוחרים בלי שום ספק פיזי בלי שום ספק בכלל זה אוויר זה אווירה אחרת. אני חושב שרוב הזמן אני הייתי בוחר להישאר בחדר שלי ולשחק במשחק קולי דרך הדיסקורד אני. בטח אני חושב שאתה ציינת קודם את זה שהמשחקים הם שולחניים. אני לא יודע כמה זה רלוונטי כבר הנושא של שולחניים לפחות למשחקים שאני משחק ברוב הזמן אני יכול לראות למה הוא שולחני כי יש לך מקובל לשחק עם. מיניאטורות ועם מפות קרב וכל הדברים האלה הגישה שלי למשחקים. קוראים נטו בתיאטה אופטמיינד נטו בדמיון שלנו נטו בדיבור שלנו ואז זה הרבה יותר קל לי לעשות את זה בנוחות שלי מהבית לשמוע מה אנשים אומרים. אני עדיין נפגש למשחקי תפקידים. לרוב פחות בתור יש לנו משחק שאנחנו כבו עושים פיזי אלה יותר אנחנו משחקים במשחק הזה כבר שנה בוא נעשה פגש פיזי חד כבוד שנה. דברים כאלו. אני כן נהנה מהמשחק המקוון. בעיקר בגלל המגבלה של המרחקים כל אחד מאיתנו ממקום אחר בארץ מאוד רחוקים אחד מהשני. כן מאוד רחוקים אחד מהשני וזה כן נותן לי איתו אני כן שיחקתי כן ברגע שעזבתי את הישיבה שלי אז. בקבוצה פיזית שלי נעלמה וכן הצלתי לשחק באופן מקוון לקח לי המון זמן חצי שנה כמעט. לקלוט שאפשר לשחק משחק תפקידים שולחני לא בצורה פיזית. הבנתי טוב או שנפגשים בצורה פיזית או נפגשים בכנסים במשחקים. אבל לבוא ולשחק בצורה וירטואלית ממש כמפגש. שרואים אחד את השני או אפילו לא רואים אחד את השני זה משהו שלקח לי המון זמן לקלוט כי. היה לי תבנית מובנית של ככה משחקים משחקי תפקידים משחקי תפקידים או יש את החיים את הלארפים. או יש את השולחני אין מצב שנפגשים בצורה שהוא לא פיזית. וואו. זה נכון מצד אחד. החוויה של משחקים שולחניים לארפים זה בכלל משהו מטורף אחר לחלוטין. זה חוויה אחרת ממשחק מקוון. אבל אני עדיין חושבת שאני עדיין חושבת שעדיף משחק מקוון מאשר לא משחק בכלל. ולהרבה מאוד אנשים כמו אנשים שבאמת. או עמוסים מאוד או גרים במקומות רחוקים מאוד. אני אשאל שאלה אחרת. אנחנו אני אתה וכן נפגשים בצורה וירטואלית בצורה פוליט פעם בשבוע. אם לדוגמה אם נפגשים בצורה פיזית לדעתך המשחק היה מתנהל בצורה יותר טובה. לא אני לא חושב שהיה מתנהל בצורה יותר טובה גם לא פחות טובה אני חושב שהרוב היה נשאר אותו הדבר. ההבדל בין פולי לבין פיזי הוא לא גבוה מדי מבחינתי אני חושב שהם מתבטלים הרבה יותר מפגשים. אבל באופן כללי הרוב היה נשאר כמעט אותו הדבר. נפגשים לדעתי הדבר העיקרי שאני שם לב במפגשים פיזיים לעומת קולים זה שמפגשים פיזיים. אני שם לב שמבזבזים בהם יותר זמן כשנפגשים קולי אז אתה. יושב ואתה משחק ואתה יכול להתעסק עם כל הדברים שאתה צריך בבית ואתה נמצא במקום הנוח שלך. זה מפגש פיזי אני הרבה יותר מרגיש שפתאום רוצים להזמין משהו לאכול ופתאום דברים כאלו אז המפגשים הם באמת יותר ארוכים. אבל מעבר לזה הכל כמעט אותו הדבר מבחינתי לפחות. הדבר היחיד סליחה נום הדבר היחידי שאני מסכימה איתך פה זה שהיו הרבה יותר ביטולים. כי בסופו של דבר חלק מהחוויה של משחק פיזי זה בהחלט המפגש עם החברים על לבוא ולהגיד. עכשיו יושבים על פיצה או עכשיו פשוט מדברים על איך היה היום בהחלט שמתי לב שהרבה מאוד פעמים במשחקי צ'אט מקוונים בגלל באמת שכל אחד נמצא בבית. וכל אחד נמצא עם הרבה מאוד השכות דעת הרבה מאוד פעמים המשחק מתנהל הרבה הרבה הרבה יותר לאט כי פשוט אנשים לא באמת שמים לב לדברים שנכתבו או שמשהו פתאום משיח להם את הדעת. והם חייבים לטפל בו אז הם פשוט קמים לטלפון ולפעמים הם יכולים להיעדר גם עשר ועשרים דקות עד שהם חודרים למשחק ואז פשוט צריך לתקצר להם על כל מה שהיה בזמן הזה במשחק שהם היו עסוקים במשהו אחר. נכון נכון וזה גם נכנס פה לנקודה שבסופו של דבר לא משנה איזה משחק עושים צריך לראות מה כמה אפשר לפנות אם היה אפשר למשחק פיזי לבוא ולפנות זמן שבו אתה לא תעשה כלום באותה מידה אפשר לפנות זמן במשחק שלך להחליט. אומנם אני בבית שלי אבל משמונה עד עשר אני לא עושה שום דבר אחר כי אני כרגע משחק משחק תפקידים. אני שואלתך שאלה אחרת האם אני לפחות מרגיש ככה למרות שגם כשהנחיתי משחקים פיזיים זה היה ככה אבל למשחק פיזי לפחות אם אתה קובע שעה עם מישהו. במקום כלשהו וכולם קובעים שנפגשים במקום כלשהו בזמן מסוים באופן קבוע לבטל את זה הרבה יותר קל לבטל מפגש מקוון או קולי או בטקסט מאשר מפגש פיזי. מישהו אומר לך טוב אני בכל מקרה אני בכל מקרה לא פוגש את הבן אדם עצמו מול העיניים אני בכל מקרה נמצא בבית שלי אז אולי אני כן. המשיך את מה שאני עושה טיפה יותר מאוחר או כן אני אמשיך להיפגש עם חברים שלי או טיפה יותר מאוחר. כי אני יכול לבוא ולשחק את המשחק הפיזי את המשחק המקוון בצורה אחרת אני מרגיש לפחות שהרבה פעמים. משחק קולי או משחק בטקסט. בגלל יש להם מין מעמד אם אני אגיד את ההיררכיה של. אני לא חושב שהיא קיימת אבל אם נגיד אותה של משחק חי גדול כמו לארפ. משחק שולחני ואז משחק קולי ואז משחק טקסט אני חושב שככה בנויה ההיררכיה. בן אדם הרבה יותר קשה לו לבטל מרגיש פחות נעים לבטל משחק פיזי. מאשר היי טוב אני אבטל את המשחק המקוון כי טוב אני בכל מקרה לא לא נפגש עם האנשים האלה אני אני רק שומע אותם או אני נפגש איתם רק בזום. אוניברסיטה בדיסקורד ואני לא נפגש באמת עם הבן אדם עצמו בצורה. יש הרבה מאוד דברים שצריכים לתשום את הלב שלך באותו רגע. ולעומת זאת שאתה יוצא מהבית ואתה יוצא מהאזור הנוער וכשאתה יוצא מהבית אתה מתרכז אך ורק במשחק. ואין לך באמת את כל הדברים הקטנים שקורים בבית שאתה נמצא בו. אני חושב שכל זה נכון לגמרי ומצד שני אני מסתכל פה על החוויות האישיות שלי ואני חושב שגם במפגשים שהם היו פיזיים גם במפגשים שהם היו קוליים גם בטקסט קורה הרבה שאנשים מבטלים ברגע האחרון. לדעתי זה יש משהו בזה שזה משהו שקורה כל שבוע וזה שזה משהו שהוא קבוע שגורם לדברים חד פעמים ממדם סמת לגבור עליו. כי ברגע שאתה עושה משהו כל שבוע הרבה פעמים יש את המחשבה של יש פה משהו חד פעמי יש פה משהו שאני לא עושה כל שבוע אז אולי עדיף לי אותו. ואני חושב שזה הכל הולך בסופו של דבר למחויבות של שחקנים ושאנשים. לעמוד במה שקבלו בלי קשר עם זה קולי עם זה טקסט אפילו עם זה לערב. הכל סביב מחויבות אני מסכימה עם זה לחלוטין שהרבה יותר קל לבן אדם לבוא ולבטל. או לבוא ולהגיד אני מאחר או שבן אדם פשוט נעלם באמצעי משחק מקובל ולא במשחק פיזי. אז אני חושב שבואו ננצח שנייה את כל אחד מהם אז מה לדעתכם יש את היתרונות למקדש הפיזי לעומת הקולי והטקסט. שאין לי טקסט וכולי. אוקיי אז היתרון הראשון ומבחינתי לפחות הכי מרכזי זה ההווה החברתית. העובדה הזאת שאתה באמת רואה את האנשים אתה באמת נפגש איתם אתה באמת יכול לדבר איתם. ולחוות איתם חוויות נוספות שיש כמו שאמרתנו הקטע הזה של הקטע של להזמין אוכל בכל ביחד זה חוויה מהממת. זאת חוויה ממש מהממת ובתקופה שהייתי במשחקים פרונטליים זה היה אחד מהדברים הכי אוהבים עליי. פשוט לעצור את הכל להזמין פיצה ולשבת עכשיו. להזמין פיצה ולשבת לדבר ובאמת להיות אחד עם השנים. ופשוט להיות אחד עם השנים בתור בני אדם. אחד מהיתרונות המאוד נהדרים הנוספים של משחק פיזי כמו שכבר אמרתי אותי קודם אני די בטוחה. העובדה הזאת שיש הרבה מאוד רובדים נוספים שאין במשחק הכולית אתה רואה את הבן אדם אתה רואה את המימיקות שלו. את את את את את תנועות הגוף. שמחנתי לפחות שמחנתי לפחות הדברים הדברים האלה מקפיצים את החוויה את החוויה של משחק. במאה במאה ולא בתור דמויות. מפגש פיזי ברור פן חברתי הוא הרבה יותר חזק ושנפגשים כולם. אבל אני חושב שבאמת כמו שאמרנו יש גם לכל היתרון אבל לא מה אתה חושב. מה יתרונות לפיזי. אני חושב די כמוכם שהמשחק הפיזי הוא בסופו של דבר הרבה יותר. הוא הרבה יותר מפגש חברתי יש בו גם את הפן של המשחק תפקידים אבל גם שמפגש חברתי זה קצת נעלם הקולי גם בקולי אפשר לדבר ולהתעדכן עם אנשים אבל מרגיש לי. כשבאים ונפגשים עם אנשים זה שונה זה נותן את הדבר הזה לעומת זאת במשחק הולי אני מרגיש הרבה יותר קל לי להישאב לדמות ולסיפור. אני. מרגיש שכל הדבר הזה יותר פרוס לפני וגם אני מרגיש במשחק קולי שיש לו את היתרון הגדול של הנוחות קל לי אני לא צריך אני יכול לשחק עם מי שבא לי. אני יכול להיות דקה לפני זה היה לי משהו ורק סיימתי אותו אבל אני יכול ישר לתים אוזניות ולהתחבר לדיסקורד אני מרגיש שהזמינות פה גם היא משאב. אתה כבר נכנס לנושא של היתרונות של הקולי אז מה את חושבת על היתרונות של הקולי. היתרון המרכזי דעתי זה כמו שנאמר. הקטע הזה שאתה יכול באמת להיפגש להיפגש להישמע יותר נכון עם אנשים שהם. מכל רחבי הארץ מכל רחבי הארץ אתה יכול אפילו אתה יכול אפילו לדבר עם אנשים שהם במדינות שונות לחלוטין עםך ואתה עדיין ואתה עדיין יכול להיפגש לשחק איתם ולא משנה כמה הם רחוקים אני חושב שבסופו של דבר. כאילו יתרונות של הקולי אלף כמו שאמרתי לי לדוגמה במשחק קולי. משחק מקוון גם אם עושים אותו בזום. כאילו אם אתם עושים אותו בקולי בלי עם עצמה. היתרון שלו באמת זה כאילו טוב אני יכול לסחק את זה בהרבה מקומות אני לא חייב אני יכול לעשות את זה מהבית שלי אני יכול לעשות את זה לא דווקא מהבית שלי אני יכול לעשות את זה. במקומות שהם לא דווקא טריוויאלים אני במשך שנים. באתי והנחיתי מאוטובוסים והרבה אנשים סבלו מזה ועד שהפסקתי מזה פסקתי לעשות את זה. ויש לי דוגמא במשחק קולי היתרון הגדול בעיקר זה להיכנס לדמות הרבה יותר קל לי לעשות שטויות. שאין מול איתה אנשים לעשות השטויות להיכנס לדמות להגיע למשחק דמות עמוק. שאני חושב שהייתי מציג אותו גם בפיזית אבל לא דווקא הרבה פעמים הרבה מגבלות של הפיזית דווקא המימיקות דווקא הדברים שאתה יכול להיות להתגלת כחסרון במשחק. הפיזית אני רואה שאתה כועס עליי אני רואה שהגעת עכשיו זכות מהעבודה ואתה לא מאה אחוז מרוכז או. אני רואה שבמשחק פיזי זה לא מתאים לך אני רואה שמשהו שאני עושה מפריע לך. אני חושב שזה כן היתרון שיש שיש למשחק הקולי אני חושב שכן אם אנחנו ניכנס לחסרון של הקולי. לפני שנעבור לדבר על טקסט חסרון של הקולי דוגמא זה כן אם לדוגמא אנחנו נכנסים למרחב של בטיחות. הקולי לדוגמא זה אחת הבעיות הגדולות ביותר שלו. בלי מצלמה גם אם מצלמה אבל בעיקר בלי מצלמה. אתה יכול לפגוע בשחקן או שחקן אחר יכול לפגוע בשחקן. בלי שהוא שם לב בלי שהוא יודע בלי שהוא יתכוון ודברים כאלה קורים ולצערנו אנחנו בקבוצה שלנו. אבינו את זה לא מעט פעמים ששחקנים בגלל שזה. קול עד כולי וזה כולה דמויות ולא מרגישים באמת חיבור לקבוצה. הגענו למצבים ששחקנים באמת פגעו בשחקנים אחרים. דווקא בגלל שהם מרגישו שטוב זה משחק קולי טוב אני לא רואה את הבן אדם בצד השני. אני כן חושב שדוגמא צריכות באמת הפרדה בין משחק קולי. משחק פיזי מצולם גם משחק מצולם ומבחינתי כמו משחק פיזי. אם אני רואה אותך משחק. אני רואה איך אתה מגיע ואני רואה את כל הנואנסים לעומת קולי שאני רק שומע אותך אני לא יכול להתאפס את הנואנסים הקטנים ואני הולך לפגוע בך. אני חושב שיש משהו במה שאמרת שאתה פחות שם לב למי שנמצא בצד השני כשאתה בכל ירי מי שיכול. לשים מיעוט לעזוב לגמרי ואתה אפילו לא לא תדע שקרה שקרה משהו אם אנחנו יושבים סביב שולחן ומישהו. ומישהו כאילו עצבני אז ישר קל לראות את זה ומצד שני יש גם הרבה מקומות שיש יותר הזדמנות לפגוע באנשים במשחק פיזי דווקא. ואני חושב שעולה פה העניין של שאנחנו נדבר עליו גם של איך שומרים על בטיחות במשחק שיש הרבה דרכים שהכי חשוב מבחינתי זה ליצור מצב שהקבוצה. יכולים לשחות קצת לסמוך אחד על השני לדעתי גם במשחק שהוא רק בדיסקורד או רק דרך המחשב חשוב לדבר ולהתעדכן ולא להיות רק על המשחק וזה מזכיר לך תמיד שאתה משחק פה עם עוד בני אדם. זה לא נשמע כיף לפגוע במישהו גם אם זה בטעות. סליחה סליחה לאז אני מסכימה איתך לחלוטין העובדה הזאת של שתבוא ולזכור שמאחורי הדמויות מאחורי המשחק אנחנו בני אדם. זה משהו שהוא כל כך חשוב ושמתי לב שכל כך הרבה שחקנים יש להם נטיע לשכוח אותו. שהם שוכחים אותו גם שיש מצלמות דלוקות דרך אגב כי הרבה מאוד אנשים נמצאים באיזשהו. תחושה לפעמים. משחק תפקידים זה רק דמויות זה לא באמת משנה מה אני אבוא ואגיד או אעשה או איך אני אתייחס כי אני מתייחס לדמות מה שנקרא. והרבה מאוד פעמים הבן אדם נפגע. זה לחלוטין לא אמור לקרות. אנחנו משחקים בשביל הכיף אנחנו אמורים לשחק במקום בסביבה שהיא בטוחה. זה הקטע הזה ששחקנים פוגעים בשחקנים בין אם זה בלי חוונה ובין אם זה בכוונה כי גם זה קורה הרבה יותר מדי טעמים. הוא פשוט לא אני באמת חושבת שאין לזה שום הצדקה. לבוא ולפגוע בבן אדם אחר ולא משנה אם אתה חושב שאתה רק משחק או שאתה מוציא איזה שהם אגרסיות סמויות. על בן אדם שאתה פחות מחבב או יש לך איזה שהוא משהו פתוח. אני חושב שכבר דיברנו על זה שבמשחק הפיזי זה נכנס פה הרבה יותר. זה הרבה יותר מפגש חברתי מאשר המפגש הקולי במפגש חברתי יש הרבה יותר הזדמנויות למטה אנשים יכולים להיפגע כי זה כבר לא רק מה קורה בתוך המשחק זה גם מי יותר חבר של מי מחוץ למשחק. לא אוהבים את הטון זה כאילו יש הרבה יותר דברים שדעתי יכולים להצלעת מעצם העובדה שזה הפך להיות מפגש הרבה יותר חברתי. ואני לא חושב שיש פורום אחד של משחקי תפקידים שיהיה בו יותר רבים או פחות רבים אני חושב שאו יותר אנשים שנפגעים או פחות אנשים שנפגעים אני חושב שזה פשוט מה שיקרה בכל משחק תפקידים וצריך לדעת איך להתמודד איתו ואיך למנוע אותו כמה שיותר. אני מצד אחד אני מסכימה איתך. אבל אני חושבת ומאמינה שאם בחרת להיפגש עם אנשים מסוימים זה כי אתה אוהב את האנשים האלה וכי האנשים האלה הם איזושהי סביבה בטוחה סביבה בטוחה שאתה יודע שלא יפגעו בך. ושלא יעשו לך משהו רע. וגם אם יסיימו לב שבלי כוונה הם פגעו בך. עדיין חשוב להם שהם ירצו לוודא שאתה בסדר וזה פשוט בסדר. אני אתן את השנקל שלי בנושא אני חושב שבאמת לגבי נושא בטיחות כמו שאמרנו זה לא כזה משנה איפה אתה משחק אתה יכול להיפגע בצורה פיזית אתה יכול להיפגע בטקסט אתה יכול להיפגע בפיזי בקולי כל עוד הסביבה בטוחה סביבה שולחן. ואם אני לדוגמה לא מסכים עם שחקן מצוין או משהו מצוין אני אבדל את זה איתו גם בצורה פיזית וגם בצורה קולית כן כמו שאמרנו בצורה קולית לדוגמה כן יותר קשה לי בעיקר כמנחה יותר לעקוב ואני כן צריך לבדל באמת שהשחקן איתי ששחקן לא נעלם ששחקן עדיין נמצא ששחקן לא נפגע. וכן אם לבטאות מישהו זה רק מילה לשחקן השחקנית אחרת אני כמנחה. יותר צריך לבדל את זה במשחקים שהם לאו דווקא קוראים שאנחנו נתביישים פנים לפנים זאת אומרת כן בטקסט וכן בקולי זה הרבה יותר יכול לקרות לעומת פיזי שכן אפשר להיפגע ואפשר דברים שיקרו אבל אפשר הרבה יותר לראות את זה. אני אשים אני אשים שנייה את זה בצד כי זה נושא של דעתי הוא כבד ואנחנו עוד נדבר עליו בהמשך על גבולות על גבולות במשחקי תפקידים ואני חושב שאפילו נזמין אורח לזה יש לי מישהו שאני אשמח. יצרף לנו לנושא הזה אז אני חושב שאני מדבר אני חושב שאני מדבר שגם על הטקסט. אני חושב שיתרונות של הטקסט ויצא לשחק לומד פעמים. זה באמת את השחרות אתה לא מוגבל במקום אתה לא מוגבל בזמן. כן מוגבל בזמן כי אנחנו שמים פגשים אני מדבר גם על משחק טקסט קבוע לא על משחק טקסט מתמשך אלא על משחק שזה שני דברים שאני משחק. משחק קולי ומשחק פליטי אנחנו יודעים טוב זה מוגבל בזמן לומד טקסט. אפשר לחלוק אותו לשני סוגים של משחקים יש לנו את המשחק טקסט המתמשך יש לנו את המשחק טקסט הקבוע. טקסט קבוע לדעתי הוא כמו כל משחק קולי. ההבדל היחיד הוא באמת שאני יכול לעשות אותו ביותר נחת זאת אומרת אני יכול להיות בעבודה ולשחק את זה אני יכול להיות בנסיעה ולשחק את זה אני לא מוגבל. כמובן עם הגבלות של באמת לא לרמוס אחד את השני בטקסט זה אחת הבעיות לדוגמה בטקסט. אתה באמת רומס את השחקן האחר ושאתה כותב עוד דעות בלי לתת את השחקנים אחרי. זה לדעתי את החיסרון שלו של משחק הטקסט אני חושב שהיתרון הגדול באמת זה עובדה שאני יכול לעשות אותה מתי שאני רוצה זה של המשחק הטקסט הקבוע. מה אתם חושבים. אני לא מסכימה עם זה לחלוטין כי בהחלט יצא לי לספק עם קבוצה. שבמזמן משחקים קולים אני מאוד מאוד נפגעתי מהם והם עשו הרבה מאוד דברים שהם לא תקינים בשום צורה. ובמשחקים פיזיים שאתה באמת שאתה באמת נמצא ואתה באמת רואה את הבן אדם הכל היה בסדר והם היו הכי נחמדים והכי חברים. אז אני התחלתי לשחק עם משחקי טקסט לאט לאט עברתי למשחקים אחרים היום זאת כנראה צורה פחות מעדפת עליי. בעיקר בגלל שאני דווקא מרגיש יותר תפוס בגלל זה אני הרבה יותר קל לי לשבת ולדבר מאשר לפנות זמן ושידיים שלי לא יהיו תפוסות ושאני אוכל להקליד וכשיש משחק טקסט שיש בו הרבה אנשים אני פשוט ישר מרגיש. עובר ולמדמי לקרוא את כל ההודעות ותוך כדי לכתוב הודעה ואז כותבים עוד הודעות ואני מרגיש שאני אוהב משחקי טקסט אבל אני מעדיף שהם יהיו של שני אנשים אולי שלוש וכשזה קבוצות ענקיות אפילו של ארבע זה נהיה לי מוקסם. מבחינת המשחקים וירטואלים משחקי טקסט הם מעדיפים עליי. אני באמת אני באמת מרגישה שהם נותנים לי יותר זמן להגיב. אני חושב שאתה ידעת. משחקים בטקסט זה פחות הפייבורית שלך מה אתם כן חושבים לדוגמה על זה אנחנו דיברנו על משחקים בטקסט. מה דעתכם על משחקים בטקסט הרגילים מה שאנחנו רגילים לפני כן שבאמת. משחקי פורום מגיבים מתי שרוצים מתי שזה אין בעצם מגבלה שבדלות אפשר להגיד כמה שרוצים איך שרוצים מתי שרוצים. אני רואה שלמשחקים כאלה יש יתרון מאוד גדול אני נכנסתי משחק גדול כזה לתקופה. אני חושב שלא חיסרון הגדול באמת כן אני לא מוכרח לזמן אני כן מוכרח למגבלת הודעות כלשהי אבל אני חושב שלא חיסרון הגדול ביותר שלו. זה העובדה שבאמת קשה מאוד לתחזק אותו באמת צריך לוודא שאנשים יכתבו הודעות. זה פשוט. ולעקוב אחרי זה שבאים וכותבים הודעות באמת יש התקדמות כי למשחקים כאלה לצערי יש נטייה למות. אני בהחלט מפגישה של שחקנים יש הרבה יותר זמן. קורא בנחת ולהבין את הסיטואציה איזה דרך זה דווחה את משהו שאפשר לחזור כמה פעמים. אפשר לחזור כמה פעמים על אותו על אותה הודעה. אם שכחנו או. אם. נכון. זה אמנם מאוד מצעיר. אבל אחת מהסיבות. שלפחות אני נתקלתי בהם שהרבה שהרבה מאוד אנשים פורשים פורשים ממשחקים מרציפים. זה בגלל שבגלל שיש להם איזה שהיא תחושת סומו בלתי פוסקת שהם צריכים תמיד במשחק ותמיד צריכים לעקוב. אז זה אז הרבה פעמים אנשים פשוט. מפסיקים לחיות. מפסיקים לחיות בעולם האמיתי. כל הזמן נמצאים בטלפון ובהודעות ובלהגיב כי בהחלט במשחקים רציפים. אתה יכול לכתוב תגובות שהן הרבה יותר ארוכות והרבה יותר מלאות. ברגש ובתיאורים ובמחשבות של המשחקים של המשחקים שנמצאים במגביל. במגביל לדבר מסוימת אתה לא יכול לכתוב אותם. במשחק רציפת במשחק רציפת אפשר עכשיו להתפרע להתפרע בפסקאות מטורפות. אז באמת יוצא מאוד מצב שאנשים רוב היום כותבים הודעות למשחק. ומאבדים את הקשר לעולם. לי זה קרה דרך אגב זה בדיוק אחת מהסיבות שאני. זה אחת מהסיבות שעל אף אהבתי המאוד רבה למשחקי צ'אט. אני פחות מעדיפה משחקים שהם רציפים. כי שמתי לב שבאמת המשחק האחרון ששחצנו במשחק רוגב. וואו אפשר לבוא ולהגיד שקצת טבעתי בתוך הדמות. וקצת איבדתי אתכם והייתי הדמות כל זמן כל רגע כל שעה. וזה לא כזה כיף. אני חושב שהבעיה העיקרית כשאנחנו מגיעים לא מוגדר להם זמן. זה שבעצם כל אחד נרשם למשהו אחר. מזמינים אותי למפגש אומרים לי שהוא רציף. אני מבחינתי אני רוצה פעם ביומיים להיכנס לשלוח הודעה. ושאני עדיין תמיד אהיה על המצב. בזמן שמשחקים שלא מוגדר להם זמן. באותו מצב יכול להיות מישהו ש24-7 נמצא למשחק. דברים זזים שונה לכל שחקן. מבחינתו זה משחק רציף. אני עדיין משחק במשחקים רציפים. אני פשוט גבלתי אותם לשני שחקנים. כל המשחקים הרציפים שאני משחק בהם יש בהם שני שחקנים. אז אף אחד לא יכול להתקדם בלי השני באמת. אני ושחקן נוסף. אני חושב שנשארה שאלה אחת. כי אנחנו בטח עשינו פה דיון על שיטות לשחק. מהי השיטה שהיא בסופו של דבר הכי טובה? איך הכי נכון לשחק? מה שרציתי להגיד זה שאני לא חושבת שיש שיטה אחת נכונה. כי בסופו של דבר כל שחקן מתחבר ליתרונות ולספרונות אחרים של כל שיטת משחק. וכל בן אדם שמעוניין להתחיל לשחק משחקי תפילים. או שהוא אוהב לשחק משחקי תפילים. אני כן חושב שלכל דבר יש יתרון וחסרונות שלו. לי עדיין הפיזי הרבה יותר עדיף. ואני חושב שכל אחד מאיתנו יצא בנאמנה פה את היתרונות והחסרונות. גם של הפיזי, גם של הקולי וגם של הטקסט. ואני חושב שבהחלט היה פה דיון פורה. כן, מאוד פורה. ואנחנו נפגש שבוע הבא. ביי כולם, תודה שהצטרכו לנו. תודה רבה שהזנתם לפודקאפט המנחה מהבית השכן. הפודקאפט הופך על ידי אליעד לרנר, חן בחר ונועם בלומפלט. שייך יום טוב.

Listen Next

Other Creators