פודקאסט # 11 פרשת בשלח

שלום שלומו, אנחנו סיימנו ממש הרגע ככה את הפודקאסט באנגלית ואנחנו רוצים להקדיש את הפודקאסט הזה, הפודקאסט על פרשת בשלח, פרשת ים סוף לזכרם של 24 הנופלים שנפלו ביומיים האחרונים בעזה ובמיוחד אנחנו רוצים להזכיר את שי חיון ביטון זיכרונו לברכה, בעלה של אלה ואלה היא הבת של חברים טובים שלנו וקרובי משפחתה כאן בקהילה, חברים מאוד פעילים כאן בקהילה אנחנו ממש עוד כמה דקות נסיים את הפודקאסט ואנחנו הולכים ללוויה, אז אנחנו עם רב מאוד מאוד כבד כרגע אבל אין כמו שיחה על פרשת השבוע כדי לתת כוחות, לתת כוחות, אז שלומו פרשת בשלח בוא תפתח אותנו אני אפתח לי שאולי קודם אני אקראת השמות הפרטיים של חלק מהנופלים כי אני חושב שיש לזה משמעות יובל שי, יובל אגב יובל לופז מפירוב, שטנז כזה, קיבוץ גלויות מכל המקומות שהם עכשיו מאוחדים ביחידה אחת, משעותים ביחידה אחת, מתהפוך אל העם כמו שיחידות הצבא מכל מיני מקומות, אזורים, פריפריה, עיר, דתיים, חרידים, כולם אני שירתי ביחידה כזאת פרופסור מהטכניון וחרדי וחסיד ופושר שהיה בכלא וכולנו ביחד זה עם ישראל ואנחנו כעת מאוחדים והחמאס עשה את זה צריך להגיד בגילוי לב הם עשו לנו את זה כשהיינו מפורדים ואנחנו מאוחדים ולא נהיה מפורדים יותר לעולם בעזרת השם או אפשרות אחרת וכל פעם שאנחנו כנראה נהיה מפורדים אנחנו נקבל תזכורת ויש דיון שלם על האמלק והאמלק גם מוזכר בפרשה הזאת, בעצם זו הפעם הראשונה שהוא מוזכר, הסיפור של האמלק מוזכר בפרשת בשלח זה לא היה בכך הנושא שרצנו לדבר עליו אבל אולי נזכיר את זה, יש ויכוח האם אפשר להשוות את חמאס לאמלק אני חושב שאולי אפילו דיברנו על זה כאן בשיחות שלנו אני לא בטוח, אני חושב שדיברנו על זה נכון? כן. אז זה קשור לנושא, האמלק תמיד מגיע כשאנחנו מפורדים, תמיד תמיד יגיע כשאנחנו מפורדים וכשאנחנו מאוחדים הוא לא יכול לנו אז נזכיר גם את זה, גם זה מהפרשה שלנו אז אליש אני אקרא קצת מהדרשה, קטע שאני מאוד מאוד אוהב תמיד משמח אותי כשהסבר מרגש שמצאתי לחידה כזו או אחרת בפרשה מפסיק לרגש אותי אתה חדשן, אתה מחפש פרשנויות חדשות, יש פירוש ברור למה בני ישראל לא המשיכו ישירות לארץ הקודש שם פלישתים בעזה, כוח קשה בעזה, הם לא מוכנים, הם עדיין עבדים, הם לא מקופשים, צריך אימונים אז נצא למדבר ארבעים שנה, הזקנים ימותו, הצעירים יהיו חוץ פנים יותר או יהיו מוכנים ואז ניכנס לארץ הקודש וזה ההסבר וזה ברור, זה ההסבר של אלוהים וזה לא בדיוק ככה אולי אולי יש הסבר אחר, מה ההסבר האחר אליש? מה החדשנות כאן? כן, כן, אז היום יש הרבה מאוד הסברים ובאמת יש משהו מאוד מוזר בטקסט הטקסט באמת מאוד מוזר, הוא מספר לנו על בני ישראל שחוצים ככה את ים סוף אבל לפני כן, פרשת פלישנך מתחילה עם זה שבעצם בני ישראל יוצאים מארץ גורשן, עובר שבוע, הם עוברים כבר למדבר סיני הרי להזכיר עצמנו, פעם לא הייתה טלת סואץ, היה מעבר יבשתי והם עוברים בעצם מהמעבר היבשתי לסיני ואז נאמר שאלוהים משנה כיוון, הטירוץ הוא החשש מהפלישתים באזור עזה והחרדה של בני ישראל שהחרדה הזאת תבריח אותם חזרה למצרים אז בסדר, הפתרון הכי פשוט היה, אז ממשיכים בהיבשה אבל במקום להגיע לעזה יורדים דרום על כיוון ההר הגבוה שם מקבלים איזה תורה או משהו כזה וממשיכים צפונה דרך אילת, נכסים דרך אילת דרך עבר הירדן, ממש לא חייבים לעבור דרך עזה אבל זה לא מחייב אותנו לעבור דרך ים סוף אז נאמר פה שאלוהים עושה להם בעצם אחורה פני, הוא מסב אותם חזרה, חזרה למצרים, יורדים דרומה בצד המערבי של ים סוף ונעמדים מול הים כאילו לבוא ולומר אנחנו הולכים להגיע לים לא כי היינו חייבים אלא כי יש פה משהו מאוד חשוב שצריך לקרות פה והים לא, זאת לא הייתה הדרך הקלה במילים אחרות אפשר להגיד שאלוהים פה אומר אני יודע יש דרכים, יש דרכים קלות להגיע לכל מקום אני רוצה שתמצאו עכשיו דרך חדשה, שביל, שאתם תמצאו את השביל שלכם לא בדרך המלך, תמצאו את השביל שלכם כי כשתגלו את השביל שלכם גם תגלו איך מגלים שבילים בחיים, בעולם, איך הופכים להיות יזמים, איך הופכים להיות start-up nation איך אנחנו נגיע לים במקום שבו אין דרכים ואין שבילים וברגע של אין ברירה כשים סוף מצד אחד והצבא המצרים מצד שני אתם תגלו שביל חדש כן ויש שיר אלישע שאולי מתאים לשוחח עליו של פול מקרטני שהוא כתב ב-69 והקליט The Long and Winding Road הוא קנה משק באנגליה והסתכל בחלון וראה שביל, כביש ושביל כזה מתפתל הוא כתב על זה שיר אבל אתה מציין בצדק ששביל, כביש זה משהו שקיים כבר אם הוא מתפתל או לא, לא משנה אבל זה לא הנושא אנחנו מחפשים path, אנחנו מחפשים דרך כיוון שאנחנו יוצרים לא שיצרו בשבילנו לא כביש שש או כביש שתיים שלוש שתיים בדרום אנחנו צריכים למצוא לנו שביל וזה מה שקורה עכשיו בישראל אנחנו מנסים לחלץ שביל חדש שאנחנו נתווה תווי בעצם תווי חדש והתווי הזה יוביל אותנו לעתיד טוב יותר ואני די בטוח בזה דרך אגב בקרטני היה לא מרוצה מההפקה של השיר עם תזמורת של פיל ספקטור המפיק היהודי אז הוא התנגד לזה ועל בסיס זה הוא פירק את הביטלס, פירק את הביטלס מספיק לי וואו אני לא ידעתי את זה כן ב1970 פנה לבית המשפט לפרק את הביטלס זה חלק את הכסף אני מוצא שביל חדש משלי כלומר השיר האחרון השיר שפירק את הביטלס זה אותה דרך מתפתלת ישנה כלומר בסופו של דבר הדרך המוכרת והישנה היא טובה טוב שיש אותה אני מאוד שמח שיש כביש שש למרות שגם הוא עמוס מאוד אבל לא משם יבוא החידוש כביש שש לא יחצה לנו את ים סוף אנחנו חייבים ללמצוא שביל חדש עכשיו אני רוצה לדייק פה איזה משהו בתור אדם מאמין אני מאמין שאנחנו לא מוצאים שביל חדש השביל החדש מתגלה הוא מתגלה לנו ויש את הסיפור המאוד מפורסם בקריאת ים סוף יש ויכוח שלם האם זה משה עם המטה המטה הקסם שלו פתח את ים סוף או שנחשון בין המינדב הוא זה שקפץ למים ובעצם כשהוא קפץ למים השביל התגלה אני מאוד אוהב את הסיפור שנחשון בין המינדב אני עוד יותר אוהב שבעצם שני הסיפורים מופיעים ביחד יש פה שילוב של תפילה תפילה זה רצון תפילה מפלל זה מאוד מאוד לרצות מאוד לרצות משהו ומתוך הרצון הזה מתגלה אם יש את האומץ מתגלה לנו שביל חדש אני בטוח שהיזמים שאתה עובד איתם ושלומדים ממך המסע היזמי הם לא יודעים לאן ניקח אותם השביל הזה בסופו של דבר אנחנו יודעים שכל מי בעולם היזמות מתחיל סטארט-אפ מתחיל עם כל תרועה וחצוצרות ואז החיים נעשים מאוד מאוד קשים מאוד קשים אני רואה אנחנו פה בזיכרון יעקב מלאים בסטארט-אפיסטים חלק גדול הם באמצעות עצמנו טקסי בר מצווה והם מספרים לי את הסיפור שלהם והם עובדים מאוד מאוד קשה ואפילו הם מתחרטים על זה שמתחילים את הסטארט-אפ ואולי נוותר על זה ופשוט נהיה סחירים באיזה שמקום ונצעד בדרך בכביש בשביל שמישהו אחר כבר סלע לנו אבל אלה שנשארים תוך כדי מסע תוך כדי הליכה השביל מתגלה להם ולא תמיד לפעמים לא מתגלה שביל אבל זה חסד אלוהים מאוד מאוד גדול שהשביל הולך ומתגלה חלקנו החלק שלנו בתוך כל זה זה א' לרצות את זה מאוד להאמין בזה מאוד לדבוק בזה מאוד וגם לדעת שאנחנו מחפשים פה חידוש שאנחנו מחפשים פה ששביל חדש יתגלה זה מה שמגרה את הדמיון שלנו אתה מומחה ליזמות, אני צודק? אתה צודק לגמרי ואולי אני אביא דוגמה לתמוך במה שאתה אמרת. ב-1982 שני אנשים ישראלים נפגשו בבוסטון אחד מהנדס מרפאל מהנדס טילים השני גסטרואנטרולוג מאחד בתי החולים בשבתון והגסטרואנטרולוג אמר למהנדס יש לי בעיה אני מטפל במחלות של דרכי העיכול ואני לא יכול להבחן מחלות בתוך המאי הדק כי זה חשוך אני לא יכול להגיע לשם והוא שאל את המהנדס במה אתה עוסק והמהנדס אמר אני עוסק בטילים אני ממזהר ראש נפץ של טילים ומקטין את הכל שיהיה קטן שמטוס יכול לצאת את זה אז ב-1982 הרופא אמר בצחוק אתם מזהר לי מצלמה וידאו ורדיו שדר שאני אוכל לראות בתוך המאי הדק שאדם יבלב כדור וישדר לי מה בדיוק יש שם מצלמה וגבי עידן המהנדס חשב שזה רעיון טוב הוא עבד על זה ועבד על זה אתה מציין ששביל חדש זה צורך ורצון ויש צורך והיה רצון של המהנדס ועבד על זה המון שנים ב-2001 קיבל אישור מה-FDA לפילקאם כדור שבולעים והוא משדר מה יש בתוך המאי הדק והרופא מסתכל ורואה ומגלה שם גידולים ובעיות ומציל חיים מיליוני אנשים ניצלו מזה אלה שכולל אנטישמים רבים שבטח לא ידעו שמה שהם בולעים כעת הם בולעים את ישראל הם בולעים את הגאונות של היהדות וזה סיפור נפלא וסיפור אחד מני רבים על איך צורך ורצון פוגשים תעוזה חוצפה ואמונה מאוד גדולה שיש פה איזשהו שביל שרק מחכה להתגלות והוא מחכה לי המאנדס ומחכה שאני אגלה אותו את השביל הזה ואם אני לא אגלה אותו יש סיכוי שהוא לא יתגלה לעולם ויש פה ממש שילוב מדהים של חוצפה ואמונה זה מאוד יפה נושא פחות נחמד וזה נושא שקשור לטראומה כי אלישה אתמול אני הרגשתי שעם שלם עובר טראומה ממות החיילים 21 החיילים ו16 הלוויות אתמול ועוד כמה היום ומפריע לי במיוחד את טראומה של ילדים זה נתון שמצאתי זה נתון של ארגון הרופאי הילדים הישראלים 83% מילדי ישראל הם בסטרס במתח בחרדה שזה מובן מאליו לא הולכים לבית ספר הרבה זמן עקרו אותם מהבתים הם לא חברים זה גורם לחרדה מה עושים עם זה? זה קשור מאוד לזיכרון אלישה איך אנחנו נזכור את התקופה הזאת? האם נזכור אותה ככישלון, קטסטרופה, טבח? האם נזכור אותה כגבורה, כהתאחדות העם? וזה בשליטה שלנו מצאתי מחקר של פסיכולוגית יהודית קוראים לה אליזבאס לופטוס והיא התמודדה במחקר עם פרויד הפסיכואנליסט היהודי פרויד אומר שיש לנו זיכרונות והם קבועים וצריך להוציא אותם מהארכיב וכך הטיפול עובד דרך הוצאת הזיכרונות הקבועים שהם בארכיב שלנו ואליזבאס לופטוס אומרת לא לא ככה הזיכרונות שלנו מזילים ואנחנו יוצרים אותם ומשנים אותם כל הזמן והיא עידה בבית המשפט בנושא הזה אני חושב שזה רלוונטי כשעם שלם בטראומה אי אפשר לטפל בתשע מיליון אנשים אנחנו נטפל בעצמנו כיצד אנחנו נעצב את הנרטיב שאנחנו חווים עכשיו והנרטיב הזה הוא חציית ים סוף בדיוק כמו בפרשת בשלח אנחנו חוצים את ים סוף עם אמונה באלוהים ואנחנו נצא לארץ הקודש אנחנו נצא לאופק חדש זה צריך להיות הנרטיב ואם נצליח לא נחיה בטראומה יש כאן עוד חציית ים סוף שאתה מציינו פה שבעצם אבא אומר שהזיכרונות שלנו אלה מחשבות הזיכרונות שלנו הן אלה שבעצם יכריעו האם אנחנו נצא מהתקופה הזאת בטראומה או שנצא בצמיחה הייתי בכנס של קרן הני בתחילת השבוע ואחד מהמרצים המרכזים שם פסיכולוג בכיר ואמר באמת אנחנו מהמלחמה הזאת נצא בצמיחה גדולה ויש פוסט טראומה ויש צמיחה מטראומה ואנחנו נצמח מתוך הטראומה כן הייתה פה טראומה אבל אנחנו נצמח ממנה כי אנחנו באמת נספר סיפור סיפור של גבורה סיפור של גבורה וסיפור מופלא של עם שעמד על הגנת המולדת וניצח ועשתה בלתי אפשרי ובאמת ממקום כל כך קשה אנחנו יצאנו למקום שבו אנחנו עכשיו מובילים את המלחמה ולא מובלים בה אז כן אז הסיפור שאנחנו מספרים איזה סיפור אנחנו בוחרים לספר וזה ממש בידינו זה צריך כמובן להרגיש אותנטי אנחנו לא יכולים לספר סיפור שהגוף לא מרגיש אותו אנחנו לא יכולים לספר על עצמנו סיפורי גבורה ואנחנו לא מרגישים סיפורי גבורה אבל אנחנו כן יכולים לבחור למה אנחנו בוחרים להקשיב וזה מאוד מאוד חשוב בתקשורת עכשיו ואני לא נגד התקשורת לעולם לא אבל אין ספק שהתקשורת אוהבת סנסציות והתקשורת אוהבת להפחיד וזה מה שהיא עושה זו דרכה וזה בסדר גמור זה התפקיד שלה התפקיד שלנו הוא לסנן מאוד מאוד את מה שאנחנו צורכים מהתקשורת דיברנו על זה גם שבוע שעבר ולתחיל באמת לסוחח את סיפור הגבורה הגדול שהיה כאן וסיפור הגבורה גם יעודד בתוכנו את הגבורה ומה שיתגלה בתוך הים יהיה שביל של גבורה, גבורה בזמן הלשון להתגבר ואחד מהיפים שאמר המרצה ביום ראשון בכנס הוא אמר נפש האדם בנויה לעמוד בטראומות כאלה היא בנויה לעמוד בזה עכשיו אני לא אומר שהיא בנויה לעמוד בכל דבר אני לא רוצה להתיימר ולא רוצה להמיד את עצמי ואחרים במבחן אבל נפש האדם בנויה לעמוד בקשיים השאלה היא מה הסיפור שנספר לנפש כדי לעזור לה לעמוד בקשיים האלה ואנחנו צריכים לבחור טוב טוב את הסיפור שנספר משכים בכל מילה ומכיוון שאנחנו כן צריכים לסיים כי אנחנו צריכים רוצים ללכת ללוויה ללוות את שי ביטון חיון ככה בדרכו האחרונה אז אנחנו נברכת כולם בטו בשבת שמח נתחיל היום בערב בשבת שלום בהרבה נחמה נחמה גדולה למשפחות הנופלים נחמה לעם ישראל ושבמותם אנחנו אומרים את זה אמירה כל כך שחוקה וכל כך נכונה במותם ציבו לנו את החיים לא את המוות את החיים בדמי חיי בדמי חיי אנחנו נחיה ואנחנו נחיה נכון ואנחנו נחיה טוב ואנחנו נלמד שוב איך לחגוג את החיים ואנחנו נמשיך כיהודים כישראלים להביא ברכה לעולם אמן אמן להתראות להתראות