י אייר תשפג, 6.42​ סוטה לג

מסכת שוטה, דף למת גמל, שורה שביעית מלמעלה תפילה למדנו במשנה שיש דברים שיכולים להיאמר בכל לשון לא חייב בעברית דוגמא אחת תפילה, אדם יכול להתפלל באיזה לשון שהוא רוצה מסבירה הגמרא רחמי, התפילה היא רחמים כל היחיד הבא מצא איך שהאדם רוצה איזה שפה שהוא רוצה, הוא יכול להתפלל מסבירה שי אם הוא רגיל לדבר פורטוגזית כל החיים זו אותה השפה שלו איך הוא יתפלל עכשיו בשפה שלא מבין הוא לא הצליח לכוון כדי לכוון טוב הוא יכול, מותר לו, וקצתחיל אפילו להתפלל בשפה שהוא יודע לכוון בה שאלה טובה אז מה שבאמת ראיתי סידורים שבאמת מתרגמים את התפילה עצמה למרות שזה קשה לתרגם אשר הכנסת הגדולה הכניסו שם סודות בלשון עצמה שואלת הגמרא הוא תפילה בכל לשון מה, לקתחינה אדם יכול להתפלל באיזה לשון שהוא ירצה ואמר רבי יהודה לעולם אל ישאל אדם צרחיו בלשון ערמית ואמר רבי יוחנן כל השואל צרחיו בלשון ערמי אין מלאכי השרת נזקקים לו לפי שאין מלאכי השרת מכירים בלשון ערמית אז הנה אתה רואה שיש שפות שמלאכי השרת לא מכירים יש מחלוקת במפרשים האם הם באמת לא מבינים או שהם לא רוצים להבין השפה הזאת בזויה לא רוצים להתעסק איתה אז הנה ואולי דווקא ערמית היא שפה בזויה בכל אופן אתה רואה שלא כל השפות אתה רואה שיש שפה שאל תתפלל בלשון הזאת כי אתה צריך את עזרת המלאכים שיחניסו את התפילה שלך לפני הקב' ברוך הוא ואם הם לא מכירים בלשון ערמית מי יכניס את התפילה שלך? כן, כן זה עניין מיוחד עונה גמרא לקשייה הביחיד הבציבור אם אתה מתפלל ביחיד אתה לא יכול לתפלל ערמי וזה גם תשובה לשאלתך רבי יצחק כי ביחיד אתה זקוק לעזרתם של המלאכים אבל כשאתה מתפלל בציבור אפשר להתפלל בלשון איזה לשון שאתה רוצה השכינה שורה בציבור התפילה אפשר מתקבלת לפני הקב' ברוך הוא שואלת גמרא ואין מלאכי השרת מכירים בלשון ערמי? אתה אומר לי שהם לא מכירים? בוא נוכח לך שהם יודעים יפה מאוד את הערמית והטניה הרי שנינו יוחנן כהן גדול זה יוחנן של בית חשמונאי שמע בת קול מבית קודש הקודשים ביום הכיפורים הוא נכנס לקודש הקודשים והוא שמע בת קול שהוא אומר ניצחו טליה ועזלו לאגחה כרבה לאנטוכיה אמרה לו בת הקול שניצחו הטלאים כלומר הצעירים הלכו להילחם ביוונים באנטוכיה והם ניצחו אותם היא אמרה לו את זה באיזה שפה? ערמית כלשון הזאת ושוב מעשה בשמרון הצדיק ששמע בת קול מבית קודש הקודשים שהוא אומר בתילת עבידת דאמר שנאה להיטה לחלה ונהרג גס קלגס ובתלו גזרותיו כלומר היה איזה מלך יווני גס קלגס שהוא רצה להביא את הסלם שלו לאכל ורצה לכבוש את האכל והוא מת ובתלו גזרותיו כלומר ניצחו אותו מי ניצח אותו? אולי חשמונאים לא יודע אם היה חשמונאים אז אבל בכל אופן הגזרה נוצחה וגם בת הקול הזאת אמרה את זה לשמרון הצדיק בתוך קודש הקודשים ביום הכיפורים אמרה את זה בערמית וכתבו את השעה וכיוונו ובטקו באיזה שעה היא אמרה וראו שבאמת באותה שעה מת אותו מלך יווני ובלשון ערמי היה אומר בת הקול דיברה בלשון ערמי ומה זה בת קול? בת קול זה גם סוג של מלאך יש לכאורה מלאך ממונה על בת קול אז אם אתה רואה שהמלאכים מבינים יופי את הסופה הערמית עונה הגמרה איזה נשאר בת קול? למה לא בן קול? שמעתי פעם פירוש על זה אני לא זוכר למה דווקא נקרא בת קול ולא בן קול אז רבי יצחק יש לך שעורי בית להגיד לנו את התשובה תברר את זה כן כן יש לזה תשובה טוב אז סוף סוף נשארנו בקושייה הבת קול מדברת בלשון ערמית אז הנה המלאכים מבינים תשובה מה יתאמר בת קול שאני? זה להשמוע עבידה פירוץ ראשון תראה בת קול היא משהו אחר או שתגיד לי משהו אחר או שהמלאך הממונה על הבת קול יש לו עניין אחר כי הבת קול כל יעודה זה להשמיע להודיע תודיע משהו למישהו שלא מבין מה תודיע בעברית? מודרים בשפה שמבין ולכן הבת קול היא כן עובדת בכל השפות אה? בסדר זה לא קושייה זה קושייה על הסיפור אבל העיקרון שבת קול מדברת בשפה שיבינו וכנראה השפה המדוברת הייתה ערמית והיא באה את מה? גבריאל אבא זה לא היה בת קול זה היה מלאך גבריאל מלאך גבריאל ידוע למקוור שהוא מבין את כל השפות ואמר מור בא גבריאל לימדו שבעים לשון יוסף הצדיק לפני שהוא יצא מבית העשורים להגיע על פרו בא גבריאל המלאך ולימד אותו שבעים לשונות אז הנה אתה רואה שגבריאל ידע יש לבד לבית דניאל שמי שדיבר תארוש למלאך גבריאל נכון אז הנה אתה רואה ראייה שהמלאך גבריאל יודע את כל הלשונות אז יש נפקמנה בין התירוץ הראשון לתירוץ השני אפשר לומר שלפי התירוץ הראשון שבת קול היא שונה אפשר לומר שהמלאכים לא יודעים באמת את הלשון הערמית רק בת קול יודעת זו איזה מידה אחרת אפשר לומר ככה או שלפי התירוץ השני משמע שהמלאכים יודעים רק הם לא רוצים להשתמש עובדה שכשהם נצטרכים לזה הנה המלאך גבריאל מלמד זה אומרים שלא אומרים אם אתה בעד ישיב לציבור כן אמרנו ברכת המזון נאמרת בכל לשון מאיפה אנחנו יודעים תכתיב ואכלת וסבעת וברכת את השם אלוהיך כלומר בכל לשון שאתה מברך ברכת לא התורה לא מקבילה איזה לשון שאתה יודע לברך תברך שבועת העדות שבועה שאדם ראה איזה דבר עדות לחברו והחבר שלו אומר לו תעיד בשבילי הוא אומר לא לא ראיתי אם הוא לא ראה אחרי זה הסתבר שהוא כן ראה אז השבועה הזאת שהוא נשבע ואז הוא מביא קורבן על זה שהוא נשבע בצורה לא נכונה היא יכולה להיות בכל שפה איך אנחנו יודעים כתוב ונפש קטחתה ושמעה קול עלה אני ממשיך לכם את הפסוק והוא עד או ראה או ידע אם לא יגיד ונסע אבונו אז למה כתוב ושמע קול עלה בכל לשון שהיא שמעת כלומר כמו שהוא שמע בכל לשון ככה משפיעים אותו בכל לשון שבועת הפיקדון אדם אומר לחברו יש לך יש לי פיקדון אצלך הוא אומר לא נכון הוא נשבע על זה אם מסתבר שהוא נשבע לשקר אז הוא מביא את הקרן והוא מוסיף על זה עוד חומש וכולי אז השבועה הזאת יכולה להיות בכל לשון איך אנחנו יודעים עתיה תחתה תחתה משבועת העדות לומדים את זה מהמילה תחתה בגדרה שווה מופיעה גם בשבועת הפיקדון בשבועת העדות כתוב בנפש כתחתה כמו שקראנו את הפסוק בשבועת הפיקדון כתוב נפש כתחתה הוא מעלה מעל באשם וכיחש בעמיתו בפיקדון או בצומת יד או בגזל או השק את עמיתו גם פה אתה רואה את תחתה מה שבועת העדות זה יכול להיות בכל שפה בכל לשון גם שבועת הפיקדון יכול להיות בכל לשון ואלו נאמרים בלשון הקודש כך למדנו במשנה מקרא ביקורים חליצה בלשון הקודש וכולי עד מקרא ביקורים כיצד הסבירה לנו המשנה וענית ואמרתה לפני השם אלוהיך ולעלן אומר וענו הלווים ואמרו אל כל איש ישראל זה במעמד הכללות והברכות מה עניה אמורה לעלן במעמד הכללות והברכות שהלווים אמרו זה דווקא בלשון הקודש עוד מעט נסביר איך אנחנו יודעים אף כאן בלשון הקודש אז גם מקרא ביקורים וענית ואמרתה לפני השם אלוהיך גם זה בלשון הקודש מיד שואלת הגמרה ולווים גופאי הוא מעמד הברכה והכללה בהר גרזים ובהר איבל מאיכן אנחנו יודעים שזה היה בלשון הקודש מנעלן עדיה כל כל ממשה לומדים גזרה שווה מהמילה כל כתיב כל רם כתוב אצל הלווים וענו הלווים ואמרו אל כל איש ישראל כל רם וכתיב בקבלת התורה משה ידבר והאלוהים יעננו בלשון הקודש קבלת התורה בלשון הקודש אף כאן גם הברכות והכללות של הלווים בלשון הקודש חליצה חליצה גם בלשון הקודש וראינו במשנה שיש מחלוקת איך לומדים את החליצה שזה דווקא בלשון הקודש חכמים לומדים את זה בגזרה שווה כתוב וענתה ואמרה וכתוב בלווים וענו ואמרו בא וענו ואמרו הלווים בכללות הברכות זה בלשון הקודש גם האישה וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו זה גם בלשון הקודש ורבי יהודה אמר לא לא צריך גזרה שווה אלא לומדים את זה במילה ככה וענתה ואמרה ככה כלומר ככה היא צריכה להגיד דווקא בלשון הקודש ולא בלשון אחרת עכשיו הגמרה מסבירה איך כל אחד מה הוא לומד מהלימוד של השני שואלת הגמרה ורבנן היי ככה רבנן למדו שחליצה בלשון הקודש מגזרה שווה ענתה ואמרה אז מה אם יעשוי עם הלימוד של רבי יהודה שהוא למד מהמילה ככה מה מלמדו ממנו מה העבדלי מי בא אלי לדבר שהוא מעשה מעכב ככה יעשה תדע לך המעשים בחליצה כל מעשה הוא מעכב החליצה וכל המעשים שעושים והיריקה כל מעשה הוא מעכב ככה יעשה אז במילה ככה למדו שהמעשים מעכבים ורבי יהודה שנייה שנייה אתה כבר יש לך מידע מוקדם ורבי יהודה מככה איך הוא הלמד את הדבר הזה שהמעשים מעכבים בחליצה מכה ככה היה מספיק לומר כה יעשה לאש אשור לבניית בדכים למה נאמרה עוד כך ככה יעשה אז זאת אומרת רבי יהודה את אותו לימוד של רבנן למדו שצריך להיות אם יעשו עם הלימוד עם הכף המיותרת כה ככה זה המשמנה הוא הם לא נדרשים ללמוד מלימוד כזה ורבי יהודה עכשיו אנחנו עוברים אליו היי וענתה ואמרה מה רבי יהודה לומד מהלימוד של חכמים חכמים למדו גזרה שווה וענתה ואמרה אומר רבי יהודה מזה להגמור אל הלוויים זה בלשון הקודש אומר תראה אני לומד מהמילה ככה שהחליצה זה בלשון הקודש וכתוב וענתה ואמרה וכתוב בלוויים וענו הלוויים ואמרו אני לומד גזרה שווה מחליצה שמה חליצה בלשון הקודש גם מעמד הברכות והקללות בלשון הקודש שואלת הגמרה הרי אנחנו הראינו קודם שלומדים את הלוויים הברכות והקללות ממקור אחר ולאף כל ממשה למדנו גזרה שווה משה ידבר והאלוהים יעננו בכל שגם כמו כל כתוב במשה שזה בלשון הקודש וגם הלוויים אז למה רבי יהודה לא לומד את זה מהגזרה שווה של כל כל למה הוא לומד את זה מענייה ואמירה של חליצה עונה הגמרה ענייה ענייה גמיר כלומר ענייה ואמירה הוא למד את הגזרה שווה הזאת כל כל לא גמיר את הגזרה שווה של כל כל הוא לא למד מה הכוונה הוא לא לא קיבל את זה במסורת מרבותיו גזרה שווה אדם לא עושה מדע טוב אלא אם כן הוא קיבל במסורת אז רבי יהודה לא קיבל את הגזרה שווה של ענייה ואמירה לא קיבל את כל כל ולכן זאת הדרך ללמוד שמעמד הברכות והכללות היה בלשון הקודש מגזרה שווה מחליצה תענה נמאחי עוד ראייה שזאת שיטת רבי יהודה ללמוד מגזרה שווה הזאת רבי יהודה אומר כל מקום שנאמר כה ככה ענייה ואמירה הנוהל הלשון הקודש כה רק בלשון הקודש כותב וערכו את בני ישראל למור להם ברכת כהנים כה שזה חליצה כה יעשה לאיש ענייה ואמירה של הלוויים של מעמד הברכות והכללות הנה לך שהוא למד את זה מגזרה שווה של ענייה ואמירה מסבירה הגמרה את מה שפרטה לנו המשנה את מעמד הברכות והכללות באר גרזים ובאר איבל ברכות וכללות כיצד כיוון שעברו ישראל את הירדן וכולי עד כאן סיטוט מהמשנה תנו רבנם הלאהמה בעבר הירדן כתוב בפסוק הלאהמה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני היושב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מורה עכשיו נדרוש את כל הפסוק הזה הלאהמה בעבר הירדן מה זה בעבר הירדן אומרת אומרת תנה רבי יהודה מעבר לירדן ואלך הרי אר גרזים ואר איבל זה לא ממש בעבר הירדן אם אתה רוצה את הירדן מערבה אתה לא מנסה לצלם את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את את