Home Page
cover of יא מנחם אב תשפג, 6.26​ גיטין עב
יא מנחם אב תשפג, 6.26​ גיטין עב

יא מנחם אב תשפג, 6.26​ גיטין עב

00:00-37:53

Nothing to say, yet

2
Plays
0
Downloads
0
Shares

Transcription

מסכת גיתין דף עין ב' מתחילים מהעמוד הקודם במשנה, בערך באמצע העמוד, מתניתין אמרו לו נכתוב גית לאשתך ואמר להם כתובו אמרו לסופר וכתב ולעידים וחתמו אף על פי שכתבוו וחתמוו ונתנוו לו וחזרו נתנו לה, הרי הגית בטל עד שיאמר לסופר כתוב ולעידים חתמו כלומר אמרו לאדם שהוא תקין, הוא לא מדובר על חי רש, לא בעיה כמו שאמרנו קודם שאנחנו לא יודעים, יש לו דעת? יש לו דעת שאלו אותו, יכול להיות שהשחיל מרע, אבל דעת יש לו שאלו אותו האם לכתוב גית לאשתו והוא אמר בנוסח הזה, כתובו כתובו, מה הם עשו? הם לא כתבו בעצמם, הם הלכו לסופר שהוא יכתוב הם הלכו לעידים שהם יחתמו, אומרת המשנה לא מועיל, לא עשיתם כמו שהבעל ציווה אתכם לא מועיל שאמרתם למישהו אחר, זה גית רק במקרה שהבעל אמר לסופר שיכתוב והבעל אמר לעידים שיחתמו ככה כשאתה משנה, עכשיו הגמרה מנסה להבין כדעת מי המשנה הולכת בדייק את הגמרה, אומרת הגמרה תעמה דלה אמר תנו כלומר שאלו אותו נכתוב גית לאשתך, הוא אמר כתובו, הוא לא אמר תנו אמר תנו, נותנים, אם הוא אמר להם רק שיתנו גית לאשתו, הוא לא ישתמש בלשון כתובו ומדובר שהוא אמר את זה לשלושה אנשים, וכשאומר אדם לשלושה אנשים תנו הרי זה כאילו הוא אומר אני ממנה אתכם בדין לעשות את כל הפעולות הנצרכות לשם לתינת הגת לאשתו במקרה כזה יש להם את הסמכות למנות סופר ולמנות עידים ולתת את הגת אם ככה, אם זה כל העניין, שבמקרה פה הוא אמר להם כתובו ואז הוא לא אמר תנו אז זה לא כי הוא הדבריו, הוא התכוון שדווקא הם יכתבו, אז המשנה שלנו מני רבי מאיר אז המשנה שלנו הולכת כשיטת רבי מאיר, ואמר כל מילה ממסרן לשליח גם דברים, גם דיבור נמסר לשליח, כלומר אם אדם אמר לשליח לעשות משהו, הוא יכול להעביר את האמירה הזאת כמו ששלוחו של אדם כמונתו, ככה השליח, כמו שהוא שליח, הוא מעביר את האמירה אומר את הגמראה, טוב, זה בסדר אם אתה מדייק מהרשע שאמר לסופר, סליחה, הוא אמר להם כתובו אבל אם תדייק מהספה, אם הספה, הספה של המשנה אומרת לנו כלל עד שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו, עתן לרבי יוסף ואמר מילה למי מסרן לשליח, המשנה בספר שלה אומרת תראה גט הוא לא גט, עד שהבעל אמר בפירוש בעצמו לסופר שיכתוב ואמר בפירוש בעצמו לעדים שיחתמו, כמו מאיזה שיטה הזאת, כמו שיטת רבי יוסף שאמר מילה למי מסרן לשליח, אדם השליח לא יכול להעביר את הדברים שנאמרו לו הסופר עשה, רשע רבי מאיר וספר רבי יוסף, יכול להיות שהמשנה שלנו היא מורכבת כך שתחילתה כשיטת רבי מאיר, שמילה מי מסרן לשליח וסופה כרבי יוסף שמילה למי מסרן לשליח אומרת הגמרא, אם כן, כך הוא הדבר, רשע רבי מאיר וספר רבי יוסף יכול להיות דבר כזה שרבי יהודה הנשיא שסידר את המשניות עשה את זה באופן הזה ובעצם כאילו חסרים פה המילים ברשע דברי רבי מאיר ובספר רבי יוסף אומר, אבל באמת זה ככה הבעיה אמר, כולה רבי מאירי, כל המשנה הזאת כשיטת רבי מאיר אה, אבל אז אתם זוכרים שהיה קשה לנו על הספר הספר משמע שצריך הבעל בפירוש להגיד, ואי אפשר להעביר דברים מעלה אז איך תסביר את המשנה? ואחא במים הסקיננד לא אמר תנו, כלומר גם בספר של המשנה הוא לא אמר תנו אלא הוא אמר להם כתבו, אם הוא אמר כתבו אין מה לעשות הם בעצמם צריכים לכתוב ואם הם משנים הם שינו ממה שאמר להם הבעל יאחי, אם ככה אתה מסביר את המשנה אז הייתה צריכה המשנה לנקוט בלשון אחר הייתה המשנה לומר שאין הגט גט עד שיאמר תנו מבאלה למה המשנה אמר עד שיאמר לסופר כתוב ולהידים חתום הוא זה לא משמע כמו שהסברת עכשיו אלא אחא במים הסקיננד זה לא אמר לבי תלתא מדובר כאן למה צריך שהבעל יגיד לסופר עצמו שיכתוב ולהידים עצמם שיחתמו כי מדובר פה שהוא נתן את ההוראה לשני אנשים ברגע שנתת ההוראה לשני אנשים הם השליכם שלך והם לא יכולים להעביר את זה הלאה גם לשיטת רבי מאיר כל מה שאמרנו שלרבי מאיר הם יכולים להעביר את זה הלאה כשאמרת לשלושה אנשים אומרת הגמרה אם ככה זה החילוק בין שניים לשלושה יחי עד שיאמר לשלושה המשנה בספר הייתה צריכה לומר עד שיאמר לשלושה למה היא אמרה עד שיאמר לסופר כתוב ולהידים חתום הוא ולכן הגמרה דוחה את הבהור הזה במשנה ואומרת אלא כולה רבי יוסי היא כל המשנה הזאת היא כשיטת רבי יוסי שמילא למי מסרן לשליח אם כן קשה הרשע של המשנה הרשע של המשנה היה משמע לנו כרבי מאיר בגלל שאמר כתוב הוא ולא אמרתנו אז איך נסביר את זה אומרת הגמרה ביחד במים אסכינן זה לא אמר אימרו כלומר לפי רבי יוסי מילא למי מסרן לשליח אבל אם הבעל אמר לשליח אמר לשליחים אמרו לסופר פלוני שיכתוב אמרו להידים פלוני שיכתיבו זה בסדר גם לשיטת רבי יוסי אז כל הבעיה פה שלא אמר אמרו אומרת הגמרה אם ככה אתה מסביר את המשנה יאחי עד שיאמר אמרו אז גם בספר של המשנה כשהמשנה התבטא כלל הייתה צריכה לומר עד שיאמר אמרו ואז הסתדר המשנה כולה לפי רבי יוסי ועוד קושייה מימודי רבי יוסי באומר אמרו מה אתה מניח שרבי יוסי אומר שמילא למי מסרן לשליח אבל אם הוא אמר להם אמרו אז בזה הם כן יכולים הרי לשם כך הוא מינה אותם ובזה כן הם יכולים למנות מישהו אחר והתנאי שענינו במשנה בהמשך המסכת כתב סופר ועד כאשר אם יש לנו גט שהוא כתוב על ידי הסופר ועד חתום עליו הגט הזה כאשר הסביר רבי ירמיה ואמר רבי ירמיה אתה סופר... סליחה ואמר רבי ירמיה אתה סופר שענינו כלומר הסביר רבי ירמיה שמדובר שהיו על הגט שתי חתימות רק הסופר הוא גם אחד מן החותמים ויש עוד עד נוסף ואמר רב חסדה מתניטין מני המשנה הזאת כשיטת מי? כשיטת רבי יוסי רבי יוסי ואמר מילא למי מסרן לשליח ולכן הגט הזה הוא קשר למה? הסופר עצמו לא היה חותם על הגט אם הבעל לא היה נותן לו את ההוראה הזאת בפירוש אם כן רק לשיטת רבי יוסי הגט הזה הוא קשר שואלת אדמרה ואיסה על כדעתך מודה רבי יוסי באומר אם הוא נפיק מני חורבה אם אתה אומר שרבי יוסי מודה שאפשר שהשליח יעביר את הדברים הלאה אם הבעל אמר לו את זה בפירוש שהוא יאמר לסופר שיחתום הוא יאמר לעדין שיחתמו ייצא מזה חורבה למה? דה זימנין אמר לו לשניים אמרו לסופר ויחתום ולפלוני ופלוני ויחתמו ומשום כיסוף הדה סופר חי שהוא מחתם מילא הבעל לא אמר אחי כלומר יכול להיות מקרה שהבעל יגיד לשניים תגידו לסופר פלוני שהוא יחתום את הגט ולשני האדים מסוימים שהם יחתמו הם הלכו לסופר הסופר כתב את הגט עכשיו באים לחתום על הגט הסופר שואל אותם מי חותמים עכשיו לא נעים להם להגיד שהוא לא חותם הוא יבוא ויפגע יגיד אה אני ראוי רק לכתוב אבל כדי לכתוב אתם לא סומכים עליי אז משום הבושה הזאת הם אומרים לו טוב טוב תחתום אותה חתימה אחת והיה דאוי יחתום חתימה אחרת וזה לא כמו שהבעל סיבה אז אם מגיע אליך הגט שאחד מהחותמים עליו הוא הסופר עצמו אולי זה גט כזה שנעשה בצורה לא תקינה והחשש הזה קיים גם לרבי יוסי אם אתה אומר שבאמרו הם יכולים לומר כך מה? לא מקובל ככה היה אבל יש חשש שכן משום שלא לבייש את הסופר הם יעשו את זה אולי הבעל עצמו לא מתבייש הוא אומר אתה תכתוב אתה תחתום אבל שזה עדין כבר כלי שני אז הם חוששים לא לבייש את הסופר אלא מכאן מה המשמע שאם אתה אומר שלרבי יוסי גט כזה קשר זה אומר שלרבי יוסי בוודאי הגט הזה בהוראת הרבי יוסי בוודאי הגט הזה בהוראת הבעל אם זה בהוראת הבעל בוודאי אלא מחברת שאלה מה ברור שרבי יוסי סובר שמי ללמי מסרן לשליח בכל מקרה אם כן חזרנו לתירוץ הראשון מחברת רשע רבי מאיר הרשע של המשנה זה שיטת רבי מאיר בגלל שאמר כתבו ולא אמרתנו וספר רבי יוסי הספר זה רבי יוסי שמי ללמי מסרן לשליח וגט הוא קשר רק כשכל הנוגעים בדבר הוא קורשת מן הבעל ולא על ידי שליח אין רע שהסופר יחתום אין רע שהסופר יחתום אם הוא קיבל הוראה ישירה מהבעל איך תדע שהוא קיבל הוראה ישירה מהבעל והוא לא חתם רק בגלל אי נעימות של המשולחים שהבעל אמר להם מישהו אחר אבל עכשיו לא נעים להם מן הסופר איך תדע אז אומר רבי חסדה תראה לפי רבי יוסי ברור שאתה תדע לפי רבי יוסי לא יכולה להיות מציאות אחרת לפי רבי מאיר אתה לא תדע כי לפי רבי מאיר אפשר להעביר את המסר על ידי שלוחים זאת אומרת אם הבעל לא אמר הוא לא יכול לחתום על דעת עצמו לפי רבי יוסי אם הבעל לא אמר הוא לא יכול לחתום על דעת עצמו לפי רבי מאיר אם הבעל לא אמר אז השליחים יכולים להגיד לו לחתום מה הבעיה לפי רבי מאיר אולי הבעל אמר להם שהם יחתמו אבל הם שינו ממה שהוא אמר אז תהיה בעיה איפה יכולה להיות בעיה כזאת רק לשלטת רבי מאיר לא יכולה להיות בעיה כזאת לשלטת רבי יוסי אם אתה אומר שלפי רבי יוסי זה מוחלט שרק מי שהבא על מינה ישירות הוא זה שיכול לחתום אז אם אתה רואה גד כזה בוודאי שהבא על מינה ישירות אז זה תירוץ אחד חזרנו לתירוץ המקורי הרשת של משנהי רבי מאיר והספר של משנהי רבי יוסי משנה כשיטת רבי יוסי שמי למי מסרן לשליח אז אתה שאלת אותי אם כן היה צריך לומר עד שיאמרו וכו' ולמי בעיה כאמר למי בעיה המשנה הלכה בצורה הדרגתית לא למי בעיה איך הדלה אמרתנו אלא אפילו אמרתנו לא אפילו אם הוא לא אמר ברור שאם הוא לא אמרתנו הגטה זה פסול אבל אפילו אם הוא אמרתנו שבשיטת רבי מאיר הגטה זה קשר גם פה הגטה זה פסול ולמי בעיה אחד הדלה אמר לבטלטה שהוא לא אמר לשלושה שגם לרבי מאיר זה פסול אלא אפילו אמר לבטלטה של רבי מאיר זה קשר לא אז זה פסול הגטה זה ולמי בעיה אחד הדלה אמר אימרו איפה שהוא לא אמר אימרו שברור שזה פסול גם לרבי יוסי אמרו שיכתוב גם בזה לא כלומר המשנה פעלה איתנו בצורת רגעתית ובאה להגיד לנו כל מה שאתה חושב גם באופן כזה הגטה זה פסול תן לקוותת לרב אשה שנינו בריתה כמו שאומר רב אשה כתב סופר לשמה כמו שצריך וחתמו עדים לשמה כמו שצריך אף על פי שכתבו הוא וחתמו הוא ונתנו הוא לו והוא נתנו לה למה? כי לא קיבלו הוראה ישירה ממנו הם עשו את זה מדעת עצמם עד שישמעו קולו עד שישמעו קולו שיאמר לסופר כתוב ולעידים חתומו למה כתוב פה עד שישמעו קולו ישמעו להפוך וממדה אמר בודה רבי יוסי ואומר אין דבר כזה צריך להיות ישירות גם אם הבעל אומר תאמרו לו שיכתוב תאמרו לו שיכתוב לא תופס לשיטת רבי יוסי עד שישמעו קולו למה כתוב ישמעו קולו? להפוך ומדה רב קהנה אמר רב מהדף הקודם של המדנו שרב קהנה אמר רב שאם מדובר בחרש שהוא יכול לכתוב לך הוראה מעל ידי הכתיבה אתה תוכל לבצע גט גם את זה הוא לא מסכים רב אשה והוא אומר אי אפשר עד שישמעו את קולו שהוא יכול לדבר ולתת לך הוראה בעצמו למרות שהוא עצמו נתן את הגט לאישה הגט הזה הוא פסול הוא נתן גט פסול כן כי אין מה לעשות הגט צריך להיות ספר קריטות הגירושים לא מתבצעים באמירה שלו חייב שיהיה פה חפץ של גט קשר בגלל שיידואי נשמח במהידים לא כי מי ללמי מסרן נשליח לפי שיטת רבי יוסי ולפי שיטת רבי יוסי ולפי שיטת רבי יוסי אז בעצם הם כתבו את הגט מעצמם גט שנכתב מעצמו אז הגט הזה לא קשר הוא גירש בגט הזה ויותר מזה הגט נכתב לישמע הגט נכתב לישמע דרך אגב זה חייב לומר שעדי חתימה קרטה ולא עדי מסירה קרטה לפי זה כי הגט עצמו הוא בעייתי החתומים עליו לא נכתבים לא נכתבים הגט עצמו הוא בעייתי החתומים עליו לא היו מוסמכים לחתום עליו הכותב לא היה מוסמך לחתום החתומים לא מוסמכים לחתום מתניטין זה גיטך אם מתי זה גיטך מכל הזה זה גיטך לאחר מיטה לא אמר כלום אם אדם נתן לאשתו גט והוא אמר שהגט הזה יכול אחרי מיטתו לא אמר כלום אם הוא ימות מאחורי לאחר מיטתו כלום, זה לא שווה למה? כי אחרי מיטתו היא כבר על מנה אי אפשר לגרש אותה אחרי שהוא מת אבל אם הוא אמר בלשון הזאת מהיום אם מתי מעכשיו אם מתי הרי זה גט כלומר אם הוא נתן לגט ואמר לה שהגט הזה יחשב גט משעת נתינתו אם הוא ימות האם ימות זה תנאי משעה שהוא ניתן אז הגט הזה בסדר הגט הזה קשר אם הוא אמר בלשון הבאה מהיום יהיה גט ולאחר מיטה אז יש פה בעייתיות בלשון הוא לא אמר מהיום אם הוא ימות אלא אומר מהיום לאחר מיטה, תחליט או שגט יהיה מהיום או שגט יהיה לאחר מיטה האם התכוונת פה רק לעשות תנאי כמו שאתה אומר מהיום אם מתי או שהתכוונת בדבריך לאחר מיטה אז כאילו התכוונת רק לאחר מיטה בזה אומרת המשנה יש ספק גט ואינו גט ואם מת חולצת ולא מתייבמת למה היא לא יכולה להתייבם כי אולי באמת זה היה גט והיא גרושה אז היא לא יכולה להתייבם ולמה היא חולצת כי אולי באמת זה לא היה גט והיא צריכה חליצה כדי להיות מותרת לשוק אמר לאדם לאשתו זה גיתך מהיום אם מתי מחולי זה הגט הזה אמור לתפוס אם הוא מת מהחולי כי הגט הזה מהיום ועמד והלך בשוק אחרי החול הזה כי חול התרפה עמד והלך בשוק וחלה ומת עכשיו השאלה האם הגט הזה תפס או לא עומדים אותו אם מחמת חולי הראשון מת הרי זה גט כי באמת הוא אמר זה לא גט מחמת החולי הראשון אלא מהחולי הראשון הוא עברי וחולי אחר הוא זה שתקף אותו ומת אז הגט הזה אינו גט כי באמת לא התקיים התנאי שהיה בגט הגט דיבר על אותו חולי הראשון אומרת הגמרה זה גיתך אם מתי עלמה אם מתתי כי לאחר מיטה דמי הרשת של המשנה ברור שאם אדם אומר שזה גיתך אם מתי הכוונה שנהיה הגט לאחר מיטתו ואז ארתן בהמשך של המשנה מה שנהינו אם הוא אמר לה מהיום אם מתי מעכשיו אם מתי עלמה אם מתי לאו כי לאחר מיטה דמי אם הוא אמר לה מהיום אם מתי זה כן תופס לומר מה שמה שאם מתי זה לא נחשב כי לאחר מיטה כמו מה שכתוב בהמשך המשנה מהיום ולאחר מיטה יוצא שיש הבדל במשנה ולאחר מיטה זה נחשב לגמרי לאחר מיטה אז גם אם הוא הוסיף את המילה מהיום זה בעייתי לעומת זאת אם מתי זה לא נחשב לאחר מיטה כי אם הוא הוסיף את המילה מהיום זה תופס איך יש הבדל בין הלשונות של המשנה אמר הבעיה אם מתי שתי לשונות משמע משמע כמחשב ומשמע כלאחר מיטה כי מנדה אמר לה מעכשיו דמי לא אמר לה מהיום כי מנדה אמר לה לאחר מיטה דמי המושג אם מתי זה יכול לקבל שתי משמעויות זה יכול להיות משמעות של לאחר מיטה ויכול להיות משמעות של תנאי שהקבלה מעכשיו אבל אם הוא לא אמר כלום הוא לא אמר מהיום אז כאילו הוא אמר לה לאחר מיטה והגטה זה לא תופס אבל אם הוא אמר לה מהיום אז זה קיבל את המשמעות של מעכשיו ולכן הגטה זה תופס אם האדם הזה תהיה מות וגיטך אם מתי אמרנו במשנה שלא אמר כלום אמר הבהונה וחולצת אבל היא עדיין צריכה חליצה כי אולי אולי מה? ולא מתייבמת ואסור לה להתייבם כי אולי הגטה זה כן תפס שעולה את הגמרא איך אתה אומר כזה דבר? הרי המשנה אמרה בפירוש מה? לא אמר כלום קטני אם הוא אמר זה גיטך אם מתי כאילו הוא אמר שהגט תהיה לאחר מיטה טוב והגט הזה הוא כלום כי אין גט לאחר מיטה אז בוודאי שהיא לא צריכה חליצה סליחה אז בוודאי שהיא יכולה אפילו להתייבם כי זה לא גט היא רק נחשבת על מנה אומרת הגמרא לא אמר כלום שהיא אסירה לעלמה וליבם נעמי אסירה כוונת המשנה לא אמר כלום שהיא אסורה לכולם היא אסורה גם לעולם כלומר זה לא גט אבל זה כן גט במובן הזה שהיא תהיה אסורה גם ליבם והאפשרות היחידה שלה אחרי מיטתו של הבעל להיות מותרת לשוק זה על ידי חליצה שואלת הגמרא אם ככה אתה מסביר שזה גיטך אם מתי אז היא צריכה חליצה איפה חולצת בכלל דרשה יבוא מנה ממיד הרי בהמשך המשנה אנחנו אמרנו במקרה שאם הוא אמר הרי זה גיטך מהיום ולאחר מיטה אמרנו שזה מקרה של ספק זה גט ולא גט ולכן היא חולצת ולא מתייבמת אם רק בזה אמרת ככה במה שאמרת קודם שלא אמר כלום הרי זה גיטך אם מתי אז זה לא גט בכלל והיא גם יכולה להתייבן איך זה מסתדר נראה שהמשנה פה סותרת את עצמה עונה הגמרא מתניתין כרבנן באמת המשנה הולכת כשיטת חכמים ורב הונה דאמר כרבי יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו מה שרב הונה אמר שבמקרה הזה שהוא אמר הרי זה גיטך אם מתי היא לא יכולה להתייבן כי יש ספק אולי הגט הזה כן עשה משהו וזה הוא סובר כשיטת רבי יוסי כרבנן לא כמו המשנה שסוברת כרבנן מה סובר רבי יוסי שזמנו של שטר מוכיח עליו במה הדברים אמורים החכמים ורבי יוסי מחלקו במסכת באבא בטרה אם אדם כתב מתנה לילדיו לאחר מותו השאלה אם הוא צריך להגיד שהמתנה היא מהיום או לא לפי חכמים אם הוא לא כתב מהיום המתנה הזאת לא תופסת כי אין שלטון ביום המוות אחרי שהאדם מת והילדים אחרי מותו כלומר אם כותבים צבעה בנוסח של לאחר מתה היא לא תופסת הלכתית חייב לכתוב מהיום לפי רבי יוסי הוא לא חייב לכתוב מהיום אלא ברור שכוונתו מהיום למה? תסתכל מה הדרך שכתוב על השטר השטר שכתוב זה היום אז בוודאי כוונתו הייתה שהמתנה תהיה מהיום רק הוא ימשיך לאכול את הפירות ולאחר מותו גם הבן שלו גם יקבל את הפירות אם כן אם מתי לשיטת רבי יוסי רואה זה בגט הזה כתוב זמן כוונתו מהיום למה כתוב זמן בגט אז הכוונתו שמהיום זה גט אם הוא ימות שואלת מיד הגמרא על רב הונה היא רבי יוסי אם אתה אומר שאתה סובל כמו רבי יוסי אז במקרה שאדם אמר על איזה גיטך אם מתי חליצה אני לא טבעה אז היא לא תצטרך חליצה אלא בוודאי זה גט גמור אם היא מותרת לשוק מיד סליחה, אם היא מותרת לשוק מיד כן נכון, אם בעלמת היא מותרת לשוק מיד כי הסתבר שזה היה גט שהגט הזה כבר חל וחיתמה, אז למה רב הונה אומר שהיא צריכה חליצה הוא שיהיה על רב הונה אם אתה סובל כרבי יוסי וחיתמה מספקה לרב הונה היא הלכת כרבי יוסי או אין הלכה כרבי יוסי אולי תאמר תראה באמת רב הונה מסתפק האם לסמור כרבי יוסי באמת האם הזמן של השטר בוכי החלב ולכן אני אומר תראה זה לא יהיה גט גמור וזה לא יהיה, היא לא תהיה על מנה גמורה לכן במקרה שבעלה נפטר היא תיאבב, היא לא תאכל אבל היא גם לא תהיה מותרת לשוק ולכן היא צריכה חליצה שואלת הגמרה יכול להיות כדבר הזה ומי מספקה לה האם רב הונה מספקה האם הלכה כרבי יוסי בוא אני הוכיח לך שברור לו שהלכה כרבי יוסי והרב הבר אבוע חלש רב הבר אבוע חלש הוא חלש לבטר מן העולם או לדבר רב הונה ורב נחמן עלו לפניו רב הונה ורב נחמן לבקר את החולה אמר לרב הונה לרב נחמן באמיני מרב הבר אבוע תשאל בבקשה את רב הבר אבוע את החולה, תשאל אותו הלכה כרבי יוסי או אין הלכה תשאל אותו האם פוסקים הלכה כרבי יוסי בזה אמר לו בחזרה רב נחמן לרב הונה תעמה די רב יוסי לידנו אני בכלל לא מבין את תעמה של רב יוסי הלכה עם אמיני תשאל את רב הבר אבוע האם הלכה כרבי יוסי כשאני בכלל לא מבין מה הטעם שלו אמר לו רב הונה את באמיני הלכה אתה תשאל אותו את השאלה הזאת האם הלכה כרבי יוסי או לא ואל תדאג לגבי הטעם ותעמה די רבי יוסי אבא אמין עליך אחרי זה אני אגיד לך מה הטעם של רבי יוסי באמיני באמת רב נחמן שאל את רב הבר אבוע ואמר לו רב הונה עכשיו אני אספר לך מה הטעם של רבי יוסי היינו תעמה די רבי יוסי וכספר זמנו של שתר מוכיח עליו אם כן רואים שברור לרב הונה שהלכה כרבי יוסי אתה לא יכול להגיד שהוא מסופק בדבר האם הלכה כרבי יוסי האם לא ולכן אומר שבמקרה כזה שאומר לה הרזגתך כמעטי צריכה חליצה ואין לו ספק בזה ברור לא שהלכה כרבי יוסי ולכן לכאורה היה צריך להיות לשיטתו הדין שהרזגת גמור לא צריך לומר שצריכה חליצה למה הוא אמר שצריכה חליצה במה הוא מסופק אלא מספק עליה מה זמנו של השתר מוכיח עליו כן לא חכמים לא מסכימים שזמנו של השתר מוכיח עליו כי הם אומרים כתוב בשתר שהמתנה האלה אחר מיטה נכון יש תאריך אבל כתוב בשתר שהמתנה האלה אחר מיטה אז רק לאחר מיטה היא חלה ואם היא חלה רק לאחר מיטה היא לא אוכלה אומר רבי יוסי אז למה כתוב בשתר זמן סתם סתם כתוב לא כוונתו הייתה שזה אחרון מהיום יש מחלוקת מה הכוונתו של אדם שכותב את הזמן בשתר אז במה רבונה היה מסופק אלא מספק עליה היא רבי יוסי בעל פה היא לא אמר כלומר הוא מסכים עם שיטת רבי יוסי והוא סובר לך כמותו רק הוא מסופק האם רבי יוסי אמר את שיטתו רק כשהזמן והתנאי שניהם כתובים בגט אז הכל כתוב בגט ואז אתה אומר הזמן של השתר מוכיח שזה מעכשיו אבל במקרה שהזמן כתוב בגט אבל התנאי נאמר בעל פה אולי בא התנאי וביטל את הזמן שכתוב בגט אם אדם כתב לאשתו גט ואז הוא כן זה לא כתוב בתנאי כתוב בתאריך כתוב בגט ואז הוא נותן לה את הגט ואומר לה הרי זה ביטח אם מתתי אז הזמן איפה כתוב בשתר התנאי איפה נאמר בעל פה אולי בזה יודע רבי יוסי שהתנאי ביטל את השתר והוא בא להגיד שהגט יתקף רק לאחר מיטה ולא אכפת לי שיש זמן בשתר הזמן של השתר כבר לא מוכיח עליו הוא מי מספק עליה האם הוא מסופק בזה בדברי רבי יוסי כשהאמירה נאמרה בעל פה התנאי נאמר בעל פה והתנאי יש לנו משנה הרי זה גיטח אם לא באתי מכאן ועד ידבט חודש כלומר הוא אמר לה הגט הזה יחול רק אם הוא לא יבוא בתוך שנה ומתי הגט הזה יחול אחרי משמע מקשד דבריו אחרי הוא מת בתוך ידבט חודש הוא באמת לא בא בתוך שנה אבל מה קרה הוא מת באמצע מה אתם אומרים אומרת המשנה אינו גט למה אינו גט כי הוא אמר שהגט הזה יחול רק עוד שנה עוד שנה הוא כבר מת בר מנן מת יכול לאכיל גט זהו נגמר הסיפור ולכן זה לא גט ככה אמרה המשנה רבותינו יתירו עלי נשא רבותינו אמרו שזה תופס אמרי ננן מהם רבותינו אמר רב יהודה אמר שמואל בדין הדשאר ומשחה אותו בית הדין שהטיר שמן של גויים יש לנו איסור על יין של גויים שמן של גויים מותר לנו וסברלה כרבי יוסה דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו הנה אתה רואה פה מה קרה הוא נתן לגט תקין והגט הזה כתוב תאמיך מה התאמיך שכתוב התאמיך של היום הוא אמר לבעל פה הגט הזה יגט אם הוא לא יבוא עד יותר בית חודש אומרים חכמים תשמע הוא מת באמצע יותר בית חודש הגט הזה לא תופס בר רבי יוסף אומר רגע תסתכל מה כתוב איזה תאריך כתוב הגט היום מה כוונתו הייתה שאם הוא לא יבוא תוך יותר בית חודש הגט הזה יגט ממתי מאות שנה לא הכוונתו הייתה מהיום שרבי יוסף סובר ואין ספק בדבריו שגם אם הזמן הוא כתוב בגט והתנאי נאמר בעל פה התנאי לא מבטל את הזמן ועדיין אנחנו מתחייבים בזמן והוא התכוון לומר שהגט הזה יחול מהזמן שכתוב בגט אז לא יכול להיות שרבונה יסתפק בדבר הזה אם כן חוזרת השאלה על רבונה למה אתה לא אומר שזה גט גמור למה אתה אומר שהיא צריכה חליצה אלא מספק כאלה היא הלכה כרבי יוסף בעל פה והוא פוסק כמו רבי יוסף במקרה ששני הדברים נחתמו בשטר הוא יודע שרבי יוסף סובר שגם אם התנאי נאמר בעל פה הולכים אחרי הזמנו של גט מוכיח עליו רק הוא משופט אם בחלק הזה הלכה כרבי יוסף או לא ולכן במשנה שלנו שהוא אמר לה הרי זה גטיך אם מתתי אז הזמן של השטר כתוב בגט האם מתתי נאמר בעל פה אני יודע שרבי יוסף סובר שזה גט גמור ואני משופט כמו ברבונה אני יודע שרבי יוסף בזה או לא שואלת הגמרא הוא אומר מספק כאלה האם אנחנו מסופקים אם הלכה כרבי יוסף בדבר הזה והוא אמר רבה הרי זה גטיך אם מתתי ושאני מת הרי זה גט כשאמות ולאחר מיתה אין זה גט ככה אמר רבה שימו לב מקרה ראשון אמר הרי זה גטיך אם מתתי שואלת הגמרא איך ידע מי מה זה הרי זה גטיך אם מתתי מהיום ורבה נען אם הוא אמר לה הרי זה גטיך מהיום אם מתתי וזה הולך לפי שיטת חכמים צריך עליה ממר צריך רבה לחדש לנו את הדין הזה ואת נען שענינו מפורש במשנה מהיום אם מתתי הרי זה גט אז על מה מדובר פה ואלא לב זה לא אמר לה מהיום אלא בוודאי שהוא אמר לה הרי זה גטיך אם מתתי בלי להגיד את המילה מהיום ורבי יוסף וזה שיטת רבי יוסף ולמה הגט הזה תופס מהיום למה זה כאילו הוא עבר מהיום כי זמנו של אשתר מוכיח עליו ככתוב תאריך בגט שמע מינה הלכה כרבי יוסף הנה מפורש מדברי רבה שהלכה כרבי יוסף גם שהזמן כתוב בגט עצמו והתנאי נאמר בעל פה הלכה כרבי יוסף רונה הגמרא בסדר ממי הוכחת בזה שהלכה כרבי יוסף מדברי רבה אני אגיד לך פשוט לרבה פשיט עליה לרבה ברור לו שהלכה כרבי יוסף בזה רבה רונה עצמו מסתפק בזה ולכן רבה רונה אמר שבמקרה כזה שהוא אמר הרי זה גטך אימתי היא צריכה חליצה ולא אומרים שזה גט גמור זה תירוץ אחד תירוץ שני ואם הייתה אמה אפשר להסביר את הבריתה הזאת לעולם דה אמר לה מהיום ורבה נעל הבריתה הזאת היא בכלל לא שיטת רבי יוסף מה שאמר רבה זה לא שיטת רבי יוסף זה שיטת חכמים והוא אמר לה מהיום ולכן הגט הזה הוא גט כאם מתי דמי כשאמות כלאחר מיטה דמי ולא זה החידוש שבא רבה לחדש לנו אלא הוא בא לחדש לנו עניין לשוני להסביר לנו שאם הוא אמר כאם מתי זה כמו שאמר כשאמות ואם הוא אמר סליחה שאני מת זה כמו שאמר שאם מתי ואם הוא אמר כשאמות זו הכוונה כלאחר מיטה זה לשונות של גט שיכול אחר כך ולכן הגט לא תופס וזה מה שהוא בא לחדש הוא לא בא לחדש עיקר עדין והדמת נהילה אספה עד עכשיו שוננו דברי רב הונה על הרשע יש כאלה ששונים דברי רב הונה על אספה זה גטך לאחר מיטה שלאחר מיטה זה לשון הרבה יותר חזקה שהגט הזה יכול רק אז אמרנו שזה גטך אם מתי אפשר לתפוס בזה שתי לשונות אם מתי זה משמע אחר כך משמע מהיום אבל אם הוא אמר זה גטך לאחר מיטה בלשון הזאת אין להסתפק לאחר מיטה הכוונה לאחר מיטה אמר אברונה ולדברי רבי יוסף חולצת לדברי רבי יוסף היא צריכה לחלוץ במקרה הזה על זה אמר אברונה את דבריו אז כל הדיון שעשינו קודם לא שייך אלא הוא מדובר פה אומרת הגמרא פשיטה מדספה לרבנן חולצת רשענמי לרבי יוסף חולצת הרי במקרה הזה שהוא אמר את הלשון הזאת היא החזקה הרי זה גטך לאחר מיטה אמרה המשנה בעצמה שאם הוא אמר מהיום זה נפק מצד אחד מהיום מצד אחד הוא אמר במפורש לאחר מיטה ולכן מה היא עושה במקרה שהבען נפטר היא חולצת ולא מתייבמת נו אז ברור כי הרי לרבי יוסף גם אם הוא לא אמר מהיום זמנו של השטר מוכיח עליו וזה כאילו הוא אמר מהיום אז זה דין כמו הספר של המשנה מה חידשת רב אונה אמרת לנו דברים פשוטים אומרת הגמרא יש פה חידוש למה? מהו זה תמה היית חושב רבי יוסף בה וחליצה מה מילה תבעה כמה שמלה לא רבי סבר לה כרבי יוסף ולא רבי יוסף סבר לה כרבי היית חושב אומרת הגמרא שרבי יוסף סובר בזה כמו רבי רבי במקרה כזה כשאדם אמר הרזג אתך מהיום ולאחר מיטה רבי סובר שזה גט גמור למה? כי המילים שהוא אמר לאחר מיטה ברור שהוא לא בא לחזור עליו מהמילה שהוא אמר מהיום אלא בסך הכל הוא לא אמר מהי כמו שהוא אמר הרזג אתך מהיום וזה כוונתו שהוא אמר ולאחר מיטה סך הכל אמר תנאי לפי רבי זה גט גמור בא רבונה ואמר תדע לך אל תחשוב שרבי יוסף סובר ככה רבי יוסף חולק על רבי בדבר הזה והוא אומר תשמע לאחר מיטה יכול להיות באמת שזה ביטל את הדיבור הראשון ולכן אנחנו בספק שלא תחשוב שרבי יוסף חולק בזה על רבנן וסובר כרבי בא רבונה ואמר לך תדע לך רבי יוסף בזה מסכים כמו חכמים ותדע לך שגם רבי הוא לא סובר כמו רבי יוסף הרי רבי יוסף אומר שזמנו של אשתר מוכיח עליו וזה כאילו אדם אמר מהיום רבי לא מסכים עם זה אם כן רבי יוסף לא מסכים עם רבי במקרה שאמר מהיום ולאחר מיטה רבי לא מסכים עם רבי יוסף שזמנו של אשתר מוכיח עליו רבי לא סבר לה כרבי יוסף איפה ראינו למה אנחנו אומרים את זה דה קטני כזגת למעוטת דה רבי יוסף על המקרה הזה של מהיום ולאחר מיטה רבי אמר את המילים כזגת אני מטיר כלומר רק כזה ולא מה שרבי יוסף מטיר ורבי יוסף לא סבר לה כרבים ורבי יוסף לא סובר כמו רבי איך אנחנו יודעים דה קטני כזגת רבי יוסף אמר על המקרה הזה דווקא כזגת ולא מה שאמר רבי למעוטת דה רבי כלומר אני לא סובר כמו רבי ועכשיו הגמרה תראה לנו איפה אמר רבי את דבריו האלה שהוא לא סובר כרבי יוסף ואיפה אמר רבי יוסף את דבריו האלה רבי אימאי היא איפה רבי אמר את הדברים זה טניה שאיננו בבריתה מהיום ולאחר מיטה בדיוק המקרה שלנו במשנה שאמרנו שזה ספק גת ואינו גת בברך הבמים ככה פסקנו במשנה רבי אומר כזה גת כזה דבר זה כן גת אבל לא כמו שרבי יוסף אומר שאם לא עבר מהיום זה גת אל תחשבו אני לא מסכים עם רבי יוסף רק פה אני אומר זה תנאי זה לא בלבטל את דבריו הראשונים זה רק כרבי תנאי שאיננו במשנה כתבו ותנו גת לאשתי אם לא באתי מכאן ועד יוצבאת חודש כתבו בתוך יוצבאת חודש ונתנו לאחר יוצבאת חודש אינו גת רבי יוסף אומר כזה גת הוא אומר להם תכתבו ותנו גת לאשתו אם הוא לא יבוא עד יוצבאת חודש אחורה משמע מדבריו שהם צריכים לכתוב ולתת את הגת רק אחרי שהוא לא בא מה הם עשו הם כתבו את הגת בתוך 12 חודש וגת לא עשיתם כמו מצוותו הוא אומר רבי יוסף זה כן גת כי הוא אמר כתבו וקודם כל כתבו ואז תתנו אבל דווקא זה גת אבל אם הוא אמר הרבי גיתך מהיום ולאחר מטה תור ולאחר מטה כמו שרבי אומר וזה לא גת אם כן יש לנו משנה שרבי יוסף אומר לא כמו רבי יש לנו בריתה שרבי אומר לא כרבי יוסף ויש לנו עוד רב הונה שבא להסביר לנו שלא נתבלבל שרבי יוסף בדבר הזה ברוך ה' לעולם אמן ואמן

Listen Next

Other Creators