ה מנחם אב תשפג, 6.30​ גיטין סח

מסכת גתין, דף סמכת, מתחילים בעמוד הקודם סמכ זין, עמוד ב' למטה תשע שורות מלמטה אמר לה, ראש גלותה לרב ששת אתמול דיברנו במה אנשי ראש הגלות עשו לרב עמרם חסידה ממשיכים באותו עניין אמר ראש הגלות, אמר לרב ששת, מהי טעמה לסעיד מר גבן למה כבודו לא אוכל אצלנו, אני מזמין אותו לסעודות, הוא לא מגיע לאכול אצלנו אמר לה, דלה מעלו עבדה, העבדים שלך הם לא נאמנים, בחשידי העבר מן החי אני חושד שהם מכינים אוכל לא קשר עד כדי כך אפילו עבר מן החי הם יכולים להגיש לך בסעודה אמר לה, מי ימר? מאיפה אתה אומר את זה? אמר לה, השתה מכווין עלך, בוא אני אראה לך אמר לרב ששת, אמר לשמה שלו, זיל גנוב, הייתי ליחד הקרעה מחבטה הם עכשיו הולכים שוחטים על זה בימה בשביל הסעודה לך תגנוב מהם רגל אחת של הבהמה איך מותר לו לרב ששת להגיד לשמש לגנוב? אפשר לומר תירוץ פשוט, שזה היה ברשות של ראש הגלות היי תלה, אז רגל אחת של הבהמה נגנבה, נמצאת עכשיו אצל רב ששת אמר לה הוא, ההד מולי, הד מאדיחה ועתה סדרו לבקשה, רב ששת אמר להם, סדרו לפניו את כל החלקים של הבהמה ששחטתם, נראה איזה סעודה אתם מכינים הייתו תלת קרעה, הוטיבו כמה מביאים את החלקים יש שם רק שלושה רגליים, שלושה רגליים, שמו את זה לפניו אמר לה הוא, רב ששת כידוע, הוא היה עיוור אבל מספרים לו מה שמים, או השמה שלו מספר לו אמר לה הוא, הבה עלה את שלושה רגליים, הווי מה זה שחטתם בהמה שיש לה שלושה רגליים? הם נבהלו, אמרו לא לא לא, רגל אחת שכחנו, מיד נביא גם אותה פסוק הייתו חד המעלמה, הלכו לקחו איזה בהמה חיה חתכו לה את הרגל ושמו שם, הנה הרגל, מצאנו את הרגל הרביעית הוטיבו כמה, סבלו, אמר ללשם ההה, אוט ונמי לאח דידך תשים בבקשה את הרגל שלקחת מקודם סים, עכשיו יש פה חמש רגליים אוטבה, שם את הרגל, אמר לה הוא, היי בת חמש רגליים, הווי מה זה שחטתם בהמה שיש לה חמש רגליים? הוכיח לראש הגולה מאיפה הגיע הרגל החמישית הם חתכו מבהמה חיה, עבר מן החי אמר לה, היי אחי, לעבדו כמה שמעי דמר וליכול טוב אתה לא סומך על העבדים פה, לא סומך על המטבח פה, הוא לא קשר אז בוא נגיד לעבדים שהם יכינו סירודה אבל היה עליהם משגיח קשרות השמה שלך, של רב ששת, הוא ישגיח עליהם, יעשו את הכל לפניו ואז הם יכינו סירודה, האם עכשיו אתה תסכים להשתתף, לאכול איתנו בסירודה? אמר לה, לחיה, כן, זה אני מסכים, אם יש משגיח שהכל בסדר, אני מסכים קריבו תחת כמיהו, הביאו שולחן לפניו, יכינו את הסירודה ואיתו כמה בישרה הביאו בשר לפניו ואותיבו כמה ריסטנה דה חנקה חנטה הם הביאו לו בשר שהם הביאו לו, הם עשו מאכל שנקרא ריסטנה והם שמו שם חתיכת בשר שנמצאת על קף הירח יש שם עצם קטנה שמי שאוכל אותה הוא נחנק, בולע אותה הוא נחנק הם רצו להתנקם ברב ששת על מה שעשה להם, דאגו שבצלחת שלו תהיה העצם הזאת גששה ושקלה, קרחה בסודרי, רב ששת לא היה פרייר, בשר שהוא היה אוכל, הוא היה ממשש בדק אז הוא הבין שיש שם את העצם הזאת על פי המישוש והוא לקח את כל החתיכה הזאת, קרח אותה בסודר שלו, בבגד לוותר דה אחיל, אחרי שסיימו לאכול, אחרי שהוא אכל, אמרו לו, אמרו העבדים שם של בית ראש הגלות איג נבלן קסה דה קספה, נגנב קוס של כסף ואנחנו רוצים לראות אצל מי היא נמצאת אז כל אחד בבקשה, נמשש לו בכלים, נמשש לו בבגדים, למה? כי הם ראו שרב ששת קרח משהו בסודר, הם רצו לראות מה זה, מה הוא מתכנן בעד עד כמה עיני ועטו, עוד הם מעיינים בדבר, מחפשים, השכחוה, דקרוכה בסודרי הם ראו שרב ששת קרח את החתיכת בשר בסודר שלו, אמר אלה, אמרו לראש הגלות חז אמר, הראה כמודו, דה לא מכל קבעה, אלא לצהרן, הוא לא רצה בכלל לאכול רב ששת רק רצה לצהר אותנו, עובדה שהוא לא אכל את החתיכה הזאת אמר להם רב ששת, אנא מכל אחלה, אני אכלתי וטעם דה, טעם עדי חברה אני טעמתי בחתיכה הזאת טעם שהבהמה הזאת הייתה מוקת שחין ולכן לא המשכתי לאכול אמר אלה, חברה לעביד לנו העדנה, אנחנו היום לא שחטנו שום בהמה שיש בשחין אמר לו, בדקו בדוכתי, תבדקו במקום שממנו הוצאתם את החתיכה, תבדקו את האור שמול אותו מקום יש סימן לדעת אם היה לה בהמה הזאת שחין, דה אמר רב חסדה, הוקמה בחברה וחברה בהוקמת לקוטה היא, אם יש בהמה לבנה ויש קטם שהוא כהה שחור או שבהמה שהיא כהה שחורה ויש קטם לבן, אתה יודע שזה סימן ששם היה שחין בדוק, אשכחוה, באמת מצאו כמו שהוא אמר קיצור העבדים האלה מכל הכיוונים יצאו לא מקצוענים כי כנפיק שיצא הרב ששת, קרו לבירה ושדו לצפתה אילווה הם רצו להכשיל אותו הוא היה עיוור שהוא לא יראה, עשו בור ושמו מחצלת על הבור ואפילו אם הוא יגשש ברגליים הוא לא ישים לב שיש פה בעיה, הוא יחשוב שאפשר ללכת על המחצלת והוא ייפול לבור ואמרו לו, הם עודדו אותו לצאת החוצה, אמרו לו לי תמר, לנח, יבוא כבודו, ינוח, אז יצא, בוא נביא אותו נחר לרב חסדא מאחורי, רב חסדא ידע את הסיפור אבל הוא גם פחד מהעבדים האלה שלא התנכמו אז הוא רצה לרמוז לו, איך הוא עשה? נחר לו, הכוונה עשה איזה קול כזה לא רגיל התחיל לקחקח בגרונות ובדיוק כשהוא הגיע לשם הזה, ככה כזה, איזה קול כזה ואז רב ששת שם לב, מה רב חסדא רומז לי פה? כששם לב רב ששת, עצר, אמר לו לי ענוקה, סוק לי פסוקך, סוק לי פסוקך, אתה למדת היום משהו בתלמוד תורה? איזה פסוק למדת היום? אמר לו, נתן לך על ימינך או על סמוליך זה מה שאבנר בנר אמר לעשאל כשהעשאל רצה להרוג אותו אז בדיוק את הפסוק הזה אמר התינוק, אמר לי לשמעה, מה היית חזית? אמר לשמה שלו, תגיד לי מה אתה רואה? מה יש פה לפנינו? אמר לי, ציפית בשדיה, יש פה מחסלת זרוקה אמר לי, הדר מן ה... בוא נסתובב מסביבה, בוא נחזור מסביבה, לא נלך עליה נוותר בנפק, אחרי שיצא הרב ששת, אמר לרב חסדה, מנהב הידה מר איך כבוד הידה, השם עשו לו מלכודת שם אמר לחדה, דנחר לימר, קודם כל אתה עשית לי איזה רמז, כך קחת לי, עשיתי רמז, הבנתי שמשהו פה בעייתי ועוד, דפסק לי ענוקה פסוקה, התינוק פסק לי פסוק והזה, ככה הם היו, הפסוק שהתינוק היה אומר, זה היה מהווה הסימן ועוד, דה חשיד יעל דה, דה לאן יעלו, העבדים האלה חשודים, כי הם המעשים שלהם לא ראויים ועובדה שהם עוד אומרים לי, שאני אצל לנוח, בקיצור, כל הסיטואציה הזאת הייתה חשודה מכל הכיוונים דורשתי תגמרה, פסוק שנאמר בקהלת על שלמה המלך עשיתי לי שרים ושרות, ותענוגות ביני האדם, שידה ושידות שרים ושרות, אלו מיני זמר, ותענוגות ביני האדם, אלו בריכות ומחצאות שידה ושידות, מה הכוונה, ככה תרגימו, שידה ושידתין בבבלה הסבירו את זה, שממש היה לו שד ושדה במערב העם בארץ ישראל הסבירו שידתא, זה מין עגלה שמתענגים בה, נוסעים בה ממקום למקום אמר רבי יוחנן, שלוש מאות מיני שדים היו בשכין, במקום שנקרא שכין ושידה עצמה איני יודע מה היא, כלומר, ראשי אמר שני פירושים, או שהוא לא יודע איך נראית שידה או שהאמא של כל השדים האלה, הוא לא יודע מה היה טבע אמר מור, ככה תרגימו שידה ושידתין, אמרנו שהיו לשלמה המלך שד ושידה שידה ושידתין, למה איבאלה, למה שלמה המלך צריך, כל התענוגות אני מבין מה שלמה המלך צריך להתעסק עם שדים, מסבירה גמרא, דכתיב, והבית והיבנותו אבן שלמה מסע נבנה את בית המקדש בנו מאבנים שלא נגע בהם ברזל, איך עשו את זה כך? אמר לו לרבנן, איך יעביד, איך אני אעשה אבנים לא משותטות, לא נוגע בהם ברזל, אבל מדי נהיו יפות ומתאימות לבית המקדש איך אפשר לסטט בלי ברזל? אמרו לה, איקה שמירה, דעיתם משה לאבני אפות יש את השמיר שמשה על ידו בקע וחקק את שמות שבטי ישראל על אבני האפות אמר לו, איך ההשתקח, איפה אני מוצא את השמיר הזה? אמרו לה, היית שידה ושלטין, תבשינו ההדדה אפשר ליד אהה ומגלו לך, תיקח שד ושדה, תכבוש אותם ביחד, אני טענה אותם, תכפה אותם עד שהם יגלו תלחס אותם יחד, עד שהם יגלו לך, היית שידה ושלטין, תכבשינו ההדדה, עשה איזה שלמה המלך הביא שד ושדה, העינה אותם ככה, כבש אותם ביחד, אמרה, אינן לא ידעינן, אנחנו לא יודעים איפה אפשר למצוא את התולעת השמיר דילמה, אשמדה עם מלכה דשידה ידע, אולי אשמדה עם מלך השדים, הוא ידע אמר לו, היכה איתה, איפה אני מוצא אותו, אמרה, לא, איתה בתואה פלן, יש הר פלוני, לך להר מסוים שם קר ילד בירה, הוא קורא שמה בור, הוא מלא למים, הוא ממלא את הבור הזה במים, הוא מכס ים בתינרה, הוא מכסה אותו באמן ואחד מהם בגוש פנקה, והוא חותם את זה בחותם שלו, וכל יומה סליק לרקיעה, כל יום הוא עולה לשמיים, וגמר מטיבתא דרקיעה הוא לומד בישיבה של מעלה, ונחית לאר אה, יורד בחזרה לארץ, וגמר מטיבתא דאר אה, ולומד בישיבה של הארץ ועטה, הוא מגיע עכשיו, אחרי שהוא לומד, הוא רוצה לשתות מים, אז הוא מגיע חזרה להר הזה, איפה שהוא חפר את הבור סייר לה לגוש פנקה, הוא עושה בדיקה מסביב שהחותם שלו שלם, הוא מדללה, ואז הוא רואה שהכל בסדר, פותח את הבור ושתה, הוא מכס אליה, וחתים לשותה את המים, מכסה וחותם, למה הוא היה כל כך מקפיד על המים שלו? קודם כל אתם רואים שהוא לא היה שותה מים סתם, לא היה שותה מים ישירות מאיזה מקום, אלא קודם כל הוא היה מכין אותן דבר שני, הוא היה דואג שאף אחד לא יגע לו במים, כי אולי מישהו רוצה להרעיל אותו, סוף סוף מלך השנים, זה לא האוכלוסייה הכי מטורבתת הוא חסה שירעילו אותו, ולכן הוא היה חותם את זה בחותם כזה, לדעת שאף אחד לא נגע במים שלו, והחת עם לב ואזיל, ככה הוא עושה אשמדאי שדרה לבנייהו בן יהוידה, שלח שלמה המלך את בנייהו בן יהוידה ללכוד את אשמדאי, יהוולה הביא לו שלמה המלך ששילת דחקיק עליה שם, שרשרת שחקוק עליה שם השם, ואז עזקת דחקיק עליה שם, גם הביא לו טבעת שחקוק עליה שם השם וגם הבאת דהמרה וגזות של צמר וזיקה דהחמרה ונונדות של יין, כל זה הביא לו צדה, אם זה הלך תתפוס את אשמדאי אז הלך בנייהו בן יהוידה, קר הבירה מתתאי, הוא חפר בור, הרי הבור היה בהר במורד, אז הוא חפר בור במורד מתחת לבור של אשמדאי ושפין הוא למים וסתמין הוא בגם הבאת דהמרה, הוא עשה בור ועשה חור בין הבור שלו לבור של אשמדאי כל המים התרוקנו מהבור של אשמדאי לבור שלו, את החור עכשיו הוא סתם בחזרה בגזות הצמר וקר הבירה מעילה עכשיו הוא חפר בור נוסף מעל הבור של אשמדאי ושפין הוא לחמרה, שפך משם יין, עשה שם חור, כל היין נכנס מהבור שהוא עשה למעלה אל הבור של אשמדאי עכשיו מה קרה? הבור של אשמדאי סגור וחתום נראה, אבל בתוכו במקום שיהיה מלא מים, מה הוא מלא? יין ותמין הוא, ואת הבורות שהוא עשה, הוא תמן אותן בחזרה, שמה עליהן בחזרה אדמה, תשתש את העקבות, הכל נראה תמין סליק יטיל באילנה, הלך בנייהו בני ידע, ישב באילן, עלה באילן לראות מה קורה כי אתה, הגיע אשמדאי, סיירה לגוש פנקה, עשה את הסיבוב מסביב רעשה, החותמת שלו כמו שצריך, גליה פתח את הבור, אשכרה חמרה, הוא מוצא שם במקום מים, הבור מלא יין אמר, הוא היה חכם, עכשיו הרי היה למד תורה, אמר, כתיב, לץ היין עומש חר, וכל שוגע בו לא יחכב, הוא כתיב, זות ויין ותירוש ייקח רב, לא אשתה, אני לא שתה את היין, לשתות יין זה לא טוב אבל הוא מסכן, צמא, כי צריך, לסג ילא, כשהוא היה צמא, הוא לא יכול לעמוד בזה, שתה את היין, רבה וגנה, אז הוא התמלא ביין, הלך לישון ברוב היין, נחית, ירד מהעץ בנייהו בני ידע אתה שדה בשושלתה, הלך, קשר לו את השושלת מסביב לצוואר שהוא לא יכול להוציא את הראש, סתמה, סגר אותו היטב, ועכשיו התעורר השמידי, כי התערה וקם מפרזל, הוא ניסה להוציא מעצמו את השרשרת לברזל אמר לה, שמה הדמרך הלך, שמה הדמרך הלך, אתה לא יכול לנתק אותה, יש על זה שם השם עליך, אתה לא יכול לעשות כלום, תקנה, אין לך ברירה, כי נקית ללעטה, אז הוא לקח את השמידי עם השרשרת וחוזרים חזרה בדרך לשלמה המלך אז בדרך, מטה דקלה, הגיעו לאיזה עץ דקל, חף בי, שדה, אז השמידה התחכך בו, העיף את הדקל, מטה לבטא, הגיעו ליד איזה בית, אז הוא גם, התחכך בו, שדה, העיף את הבית מטה דקלה, קובע דאי ארמלטה, הגיעו לאיזה צריף של איזה רשעה על מנה אחת, נפקה, היא ראתה שהוא הולך לעיף לה את הבית, להפיל לה את הבית, התחננה לפניו, כפה לקומתי מנה, אז הוא באמת שמע בקולה, והוא כפה את קומתו משם, היא התברבה גרמה, נשברה לו עצם אמר, היינו דכתיב, בלשון רכה תשבר גרם, חזה סמיה, דאה בקטאה באורחה, הוא ראה איזה עיוור שהוא טועה בדרך, עסקה לאורחה, העלה אותו, השמידה היא חזרה לדרך, עשה לו חסד חזה רביה, דאה בקטאה באורחה, ראה איזה שיקור שם, כולו שיקור, טעה בדרך, עסקה לאורחה, גם אותו הוא העלה אל הדרך, חזה חדווטה, דאה בו כמחדלה, הוא ראה שעושים חתונה, עושים בחתונה, שמחה גדולה מאוד, בחה, ראה את החתונה, שמחים, הוא בחה שמע אליהו גברה, דאה בקטאה אמר לי, הוא שקפה, עבד לי מסנה לשב שנה, אחיך, ראה אדם אחד שאומר לסנדלר, תכין לי בבקשה נעליים, שהחזיקו שבע שנים, צחק, צחק השמידהי חזה הוא קסמה, דאה בקסים, אחיך, ראה אחד היה עושה קסמים לאנשים, מגיד להם עתידות, ספר להם סיפורים, ראה את זה, צחק, אחרי זה גברה תסביר מה קרה פה כמעט הרהטן, כשהוא הגיע אל שלמה המלך, אז הכניסו אותו כנראה לאיזה תא, דאה עילוה לגבי שלמה עד תלת היום שלושה ימים, לא הביאו אותו לפני שלמה, הוא מחכה, למה תפסו אותו, למה הביאו אותו, הוא מחכה יום הקמה, אמר לי הוא, המילה קבעה אלי מלכה לגבי, יום הראשון, יום הראשון הוא אמר להם, למה המלך לא קורא לי, לא רוצה אותי שאני אבוא לפניו, בשביל מה תפסתם אותי, אמרו להם, אנסה משתיה, הוא שתה יותר מדי, הוא לא צלול מספיק כדי לפגוש אותך עכשיו שקל לבנתה, או תבאה חברתה, מה עשה השמדאי, לקח לבנה, שם אותה על חברתה, לבנה על לבנה, אתו אמרו לשלמה, אמרו לשלמה, זה מה שהוא עשה בתגובה למה שאמרנו לו, אמר להוא, הכי אמר לך הוא, הדו אשקיוה, לכו תשקו את המלך עוד יין, אם כבר שתה יין, תנו לו עוד יין לשתות, רצה להכשיל אותו, כמו שלמה המלך הכשיל אותו על ידי שתיית יין למחר, אמר להוא, ואמר לה כבא לי מלכה לגבי, למחרת עוד פעם, למה המלך לא רוצה שאני אבוא אליו היום, אמרו לה, אנסה משתיה, הוא אכל יותר מדי, אכל הוא כבד, הוא לא יכול לפגוש אותך היום, שקל לבנתה, מחברתה, או תבאה חברתה, אתמול הלבנה הייתה אחת על השנייה, הפעם הוא הוריד את הלבנה ושם אותה על הארץ אתו אמרו לו לשלמה, זה מה שהוא עשה, אמר להוא, אחי, אמר לך, נגידו מנה מכלה, תמשכו ממנו את המאכל, אל תאכלו, שלמה המלך, יותר מדי אוכל לסוף תלת היומה, איי לקמה, והיום השלישי, אז הוא אמר לו טוב, עכשיו תביאו אותו לפניי, תשמדי לפני שלמה, שקל קניה, הוא משך ארבעה דרמידה ושדה קנה, כשנכנס אליו לשמדי הוא לקח קנה, הוא מדד גודל של ארבע עמות וזה רק לפני שלמה המלך אמר לו, מי חדקי, מה יתעוגברה, להתמלא בהדן עלמה, אלא דלת גרמידה, אשתה קבשת לקולעמה, ולא סבאת עד לקבש נעמי לדידי, הרי, הוא אומר לו, הרי, הרי, מאה ועשרים, מה יישאר לך מן העולם, ארבע עמות של הקבר, אז אתה קבשת את כל העולם, לא הספיק לך את כל העולם, גם קבשת את תשמדי מלך השדים אמר לו, לא קבעי נעמי נחמידה, אמר לו שלמה, אני לא רוצה ממך שום דבר באופן אישי, אני רק צריך בעיניי לבית המקדש, אני רוצה לבנות את בית המקדש, וכמבעילי שמירה, אני צריך את התולעת שמיר, ורק ממך אני יכול להשיג את זה אמר לו, לדידי למה סיר לי, התולעת הזאת לא נמצאת אצלי, לשר הימא מה סיר לי, התולעת הזאת נמצאת בחזקתו של שר הימא, ולא יהיו לה, אלא לתרנגול הבר, דה נאמן להשמועתי שר הימא לא נותן לאף אחד את תולעת השמיר הזאת, אלא לתרנגול הבר, תרנגול הבר זה הדוחיפת, הוא נאמן לו על שמועתו שהוא יחזיר לו חזרה את התולעת השמיר, ומה יעבד ב, למה הדוחיפת הזה, למה תרנגול הבר הזה צריך את תולעת השמיר מנטלה לטורה דלת והוא ישוב, הוא מביא את התולעת השמיר הזאת לאיזה הר שאין שם ישוב של בני אדם, כי אין שם מספיק גידולים, אין שם עצים, אין שם ממה להתפרנס, הוא מנח להשין עדת טורה, הוא מניח את התולעת השמיר הזאת בתחתית של ההר, הוא פקע את טורה והיא מבקעת את ההר, והביקוע הזה גורם לזה שיכולו לגדול שם גידולים כי ההר, האבן היא חזקה, הגידולים לא יכולים להיכנס שם, הוא מנקית, פקע את טורה הוא מנקית, הוא מנקית מייטל ביזרנה מאילנה ושדה אטם הולך לתרנגול הבר הזה, לוקח זרעים מאילנות ואז הוא זורק שם, והוא ישוב, אז הזרעים גודלים, תופסים כי התולעת השמיר כבר ביקעה את ההר ואז יש שם עצים, אילנות, אפשר שיהיה שם מקום ישוב, והיינו מתרגמים להם נגר טורה דוחיפת בטורה, מתורגם נגר טורה שהוא מבקע את ההר, בדקו קינה לתרנגול הבר דעית לבנה, מה עשו? פספסו איזה קן של תרנגול הבר שיש שם את הגוזלים שלו וחפיו על קינה זוגית החברת, מה עשו לקחו מין מחסק כזה של זכוכית של שקופה ושמו לו על הקן ככה שהוא רואה את הילדים שלו, הוא לא יכול להגיע אליהם כי הוא נתקע בזכוכית כי עתה הגיע לתרנגול הבר הזה, בא אליהם מעל ולא מצא, הוא לא מצליח להיכנס לילדים שלו, אז על אייטה שמירה, אז הוא אמר אין בעיה, הלך לשר הים, הביא את השמיר שהוא יבקע על אותה זכוכית וכך הוא יכול להגשת לילדים שלו והוא תמיר אליהם ושם את השמיר על הזכוכית, רמה בקהלה, עכשיו השליח של שלמה המלך צעק על התרנגול הזה בדיוק כשהוא שם את השמיר, הוא נבהל, ברח, עכשיו שקלה יכול לקחת את תולעת השמיר, באופן הזה השיגו את השמיר אז על חנק נפשי אשמועתי ואז התרנגול הבר הזה הרג את עצמו על זה שהוא עבר את שמועתו ולא יחזיר את תולעת השמיר לשר של הים, אמר לבניהו, חוזרת הגמרה לסיפור של אשמידי שבניהו הביא אותו, שאל אותו בניהו בדרך מה היא טעמה כחזיתה להאו סמיה, דעה וכתה באורך, עסיקתה לאורכה, למה אתה העלית את העיוור הזה שראית שהוא טועה בדרך, העלית אותו חזרה לדרך, אמר לה, מכרזה עליה ברקיעה וצדיק גמור הוא, ומן דעוות להניחה נפשי זה כלעל מדעתי מכרזים עליו על העיוור הזה בשמיים שהוא צדיק גמור, ומי שעשה לו נחת רוח יזכה לעולם הבא, אז עשית לו נחת רוח שאני אזכה לעולם הבא, אז הוא שאל אותו, מה היא טעמה כחזיתה להאו סמיה, דעה וכתה באורכה, עסיקתה לאורכה, ולמה שראית את השיקור הזה שהוא כנראה לא היה צדיק וטועה בדרך, העלית אותו חזרה לדרך אמר לה, מכרזה עליה ברקיעה ורשע גמור הוא, מכרזים עליו ברקיעה שהוא רשע גמור, ועבדה להניחה נפשי כאיך דליכלה לעלמה, עשיתי לו איזה התווה כזאת שהוא יקבל את כל הזכויות שלו או שכר שלו בעולם הזה, יגמר לו כל הזכויות ואז הוא ימות, ילך לעולם שכולו לא טוב במקרה שלו עוד הוא שאל אותו, מה היא טעמה כחזיתה להאו חדוותה בחיתה, אתה ראית את החתונה הזאת איזה שמחה במקום לשמוח איתה מתה בחיתה, אמר לה, בא ימימת גברה בגוטלטין יומין, ובא ימינתר ליבם קטן לעשרה שנים, הם שמחים, הם לא יודעים שמרכם שהחתן שם הולך למות תוך שלושים יום ואז אשתו תישאר יבנה, היא תצטרך ליבום, ומי יכול ליבם, לחתן הזה יש רק תינוק קטן, אח תינוק קטן, הוא היחיד שיכול ליבן, היא תצטרך לחכות לו שלוש עשרה שנים עד שהוא יגדל, לביש את השערות והוא יוכל לעשות לה חליצה, שלוש עשרה שנים מסכנה היא תהיה אגודה עוד הוא שאל אותו, ולכן הוא בכה, עוד הוא שאל אותו, מה היית אמר כשמעתה לה אהוגברה, ואמר לה, לאושקפה, עביד לי מסנה לשבע שנים אחי חת, למה שראית את ההוא שביקש מהסנדלר נעליים לשבע שנים אתה צחיחת, אמר לה, ההוא, שבע יום עלת לי מסנה לשבע שנים, ביי, אין לו שבע ימים, הוא רוצה נעליים לשבע שנים אולי הכוונה שהוא לא יודע אם הוא יחש שבע ימים, או שהכוונה שהוא באמת ידע שתוך שבע ימים מה הוא הולך, והוא מחפש נעליים לשבע שנים עוד הוא שאל אותו, מה היית אמר כחזיתה לה אהוגברה, דהבה קאסים, אחי חת, ראית את אותו מגיד עתידו, אתה קוסם, עושה קסמים לאנשים, ספר להם דברים גדולים, אתה צחקת אמר לה, דהבה יטיבה בגזה דמלכה, ליקסו מיידה איקה טוטה, הוא היה קוסם, ספר לכולם על כל הסודות שלהם וכל הנסתרות, אבל הוא יושב על עוצר, הוא לא יודע שמתחתם כבוך עוצר ענק של מלך בוא נראה שיקסו ממה שיש מתחתם, הכל הבל ושטוט רוח, דהבה השאיר אותו שלמה המלך אצלו את אשמדאי עד לבניה לבית המקדש, עד שיסיים לבניות את בית המקדש, אמר או שלא יפריע או שמצטרך אותו לאיזה משהו, נשאיר אותו פה כלוא יום אחד אבא קאי לחודה, היה אשמדאי לבד ושלמה דיבר איתו, היה איתו, אמר לה כתיב כתועפות רעם לו, הוא אומר לשלמה הוא כתוב בפסוק כתועפות רעם לו ואמרינן דרשנו על זה כתועפות אלו מלאכי אשרת רעם אלו השדים מהי רבותיי חומנן? אני מבין למה הקב' עשה מלאכי אשרת, יש להם מעלה עלינו, אבל למה הקב' עשה שדים? מה המעלה שלכם על בני אדם? אתם אוכרים, שותים, פרים, רבים, אותו דבר, מה צריך אתכם בעולם? אמר לה שכל שושלת מני תוריד ממני את השרשרת שאני עזוק בה ואהב לי עזקתך תביא לי את התבעת שלך ואחבל לך אני אראה לך איזה רבותה, איזה יתרון יש בנו מאשר בכך אחבל לך רבותיי, שכלה לשושלת מני ואהב לי עזקתך, באמת שלמה המלך נתן לו, תוריד ממני את השרשרת נתן לו את התבעת בעלה, בעלה אשמדאי שלמה המלך, הוא טבע לחד גפה ברקירה ושם כנף אחד שלו ברקירה לחד גפה בארעה, כנף אחד בארץ, פתקה ארבע מאה פרסה והוא זרק את שלמה ארבע מאות פרסאות ומי ישב עכשיו על כיסא המלך במקום שלמה, אשמדאי, עשה שנאות את עצמו שהוא נראה כמו שלמה המלך, הוא ישב במקומו על הכיסא ושלמה המלך זרוק בכלל באיזה יבשת אחרת שהוא ערירי מכל מה שהיה לו על האיש שעתה אמר שלמה, על אותה שעה אמר שלמה, מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש וזה היה חלקי מכל עמלי, נשאר לו רק זה, רק דבר אחד נשאר לו מכל העמל שהוא עמל, מהי וזה, רבו שמואל, אחד אמר מקלו רק המקל שלו נשאר לו, אחד אמר גונדו רק הלבוש שהוא היה איתו באותו זמן נשאר לו אבא היה מחזר על הפתחים שלמה, הולך דמטה אמר אני כהלת הייתי מלך על ישראל בירושלים ואף אחד לא היה לוקח אותו ברצינות, מזה המשוגע הזה שמספר שהוא כהלת מלך על ישראל בירושלים, אבי שלמה המלך יושב על כיסאו הם לא יודעים שזה אשמדאי כמעט אגבי סנדרין הוא הגיע לסנדרין וגם אמר להם את אותו דבר אמרו רבנן, אמרו החכמים מכדשותה וחד המלתה לא שריך, אדם שהוא שהוא משוגע אז הוא לא נדבק בשגעון אחד באותו דבר כל הזמן, הוא משנה פעם בדבר הזה פעם בדבר הזה אבל הוא תשמע הוא עקבי כל הזמן הוא מספר את אותו סיפור כל הזמן הוא מספר את אותו סיפור ברגל איך הוא חזר הוא בא בפרסה ברגל כל הזמן הוא מספר את אותו סיפור אז כנראה צריך לבדוק אחריו, מה עשו? צריך לבדוק מה איהי? אמרו לי לבנייהו התחילו לעשות תחקיר שאלו את בנייהו, קבעי לך מלכה לדבר? תגיד המלך בתקופה האחרונה קורא לך? מתייעץ איתך? שולח אותך לכל מיני שליחויות? אמר לי אולי לא, באמת מעניין כבר הרבה זמן לא קורא לי שלחו לי אלי מלכה בתא, שלחו למלכות, קעת מלכה לגבייך? המלך בא אליכם? אל אנשים שלו? שלחו לאו, אם כן הוא בא אלינו, קעת, שלחו לאו, בדקו בקרא, תבדקו בבקשה פעם הבאה שהוא בא אליכם תבדקו את הרגל שלו, איך היא נראית, למה? כי הרגל של השדים זה כמו רגל של אוף, של תנגולת, כן, שלחו לאו, במוקקעת, הוא מגיע, כשהוא מגיע לאנשים שלו, הוא מגיע עם הגרביים, חסר את הרגל שלו, אנחנו לא יכולות לראות איך הרגל שלו נראית מלמטה לכתב עליהו בנידותיו, והוא תובע את נשותיו כשהם נידות, לכתב על אדם לבת שבע אמא, הוא גם תובע את בת שבע שלו, את אמא שלו הטיעו עלי שלמה, הבינו שבאמת זה אשמדאי יושם שמה ולא שלמה, הביאו את שלמה בחזרה, והיו לו את הבעת, הוא נשושלת את החקוק עלי אשם וגם את השרשרת הזאת של חקוק עלי אשם אשם כי איל ואז אמרו לו תלך בחזרה, תפוס את אשמדאי בחזרה, כשהעלה לשם שלמה, חזיה פרח, ראה אותו אשמדאי, פרח בחזרה וברח משם, ואפילו אחי, אפילו שעכשיו שלמה חזר למלכותו והיו עליהם בעתות המיני, הוא היה עדיין מפחד ממנו, מהאשמדאי, היינו דחים, הנה נתתו שלמה שישים גיבורים סביב לה מגיבורי ישראל, כולם בחוז החרב מלומדי מלחמה, איש חרבו על ירחו מפחד בלילות ודורשים את זה גם על ברכת הכהנים, רב אושמואל, חד אמר מלך והדיות, כלומר ששלמה לא חזר למלכותו אחרי הסיפור הזה, או שגם אם חזר למלכותו לא חזר לאותה דרגה ומעלה שהוא היה בו, שהיה מלך על העליונים ותחתונים וחד אמר מלך והדיות ומלך וכן חזר אחרי זה לדרגת מלכותו המקורית שהייתה לו, ברוך אדוני לאולן, אמן ואמן