יד מנחם אב תשפג, 11.08​ גיטין עז

The main ideas from this information are: - The validity of a divorce document (get) is dependent on certain conditions, such as the husband not coming back to the wife for a specified period of time. - There is a debate among the sages regarding the exact timing and conditions for the get to take effect. - The husband can give the get to the wife either directly into her hand or by throwing it into her property, such as her courtyard. - The concept of "kinyan chatzer" (acquisition of property) is discussed, where the wife's property can be considered acquired by the husband in certain cases. - The discussion also includes the concept of theft and its implications in relation to the acquisition of property. - The importance of clear language in the writing of the get is emphasized. - The sages analyze various scenarios and discuss the validity of the get in each case. מסכם גיתין דף איינזיין מתחילים מהעמוד הקודם הענבה במותבט בשורה האחרונה אמר הבא יהי אנחנו למדנו במשנה שאם אדם אמר הרי זה גיתך אם לא באתי מכאן ועד יותבט חודש כלומר הוא אמר שהגט שלה יהיה תקף רק אם הוא לא חזר עד יותבט חודש והוא מת בתוך יותבט חודש אין לו גט כי יוצא שהגט יקרא גט רק לאחר מיטתו וקיים עלה שאין גט לאחר מיטה ככה אמרנו במשנה בגמרה ראינו ששנינו בברינטה רבותינו היטירו על ינשא ואמרנו מי הם רבותינו זה בית הדין של רבי יהודה נשיאה שהם סברו כמו רבי יוסף הם אמרו שבמקרה כזה הגט חל מראש מה אבא יהי ואומר לנו מזקק לנו את העניין במה בדיוק נחלקו ובאיזה דינים הכל מוסכם אמר אבא יהי הכל מודים איך הדה אמר ליך שתצא חמה מן ארתיקה אז לכי נזקה כאמר לה וכי מית בליליה הווה גט לאחר מיטה כולם מודים שאם אמר אדם בלשון ליך שתצא חמה מן ארתיקה היו הוא ואשתו היו עומדים יחד בלילה הוא נתן לגט ואמר לה הרי זה גטך ליך שתצא חמה מן ארתיקה כלומר כשיבוא הבוקר והחמה תזרח ברור שכוונתו שהגט לא חל מעכשיו אלא הגט יחול רק כשתזרח החמה מה קורה אם בינתיים הוא מת בלילה אם הוא מת הגט לא יכול לחול וזה גט שלאחר מיטה אותו דבר כמו במשנה הרי זה גטך אם הוא היה אומר הרי זה גטך ליך שלא אבוא לאחר 12 חודש אז אם הוא מת בזמן הביניים ודאי שזה לא גט כי הוא התכוון לומר שהגט יחול רק מאוחר יותר אז זה מקרה ראשון שכולם מסכימים ליך שהכוונה שהגט יחול בהמשך אם הוא אמר הרי זה גטך על מנת שתצא חמה מן ארתיקה כולם מסכימים שמעכשיו כאמר לה דמה רבו נעמה רב כל האומר על מנת אומר מעכשיו דמי אם הוא אומר הרי זה גטך על מנת שתצא חמה מן ארתיקה כלומר הגט הוא מת מעכשיו במידה בצנאי שבאמת בבוקר החמה תזרח אז כשהסתבר שהגיע הבוקר ובאמת החמה זרחה אז הסתבר שכבר מהלילה הגט נחשב גט גם אם הבעל מת לאחר נתינת הגט עדיין זה לא נחשב גט שלאחר מיטב והגט הזה בתוקף כי הוא חל רטרואקטיבית אם כן וזה כולם מסכימים לכשה אז הגט יחול רק אחר כך על מנת אז הגט חל מראש במה הם נחלקו לא נחלקו אלא בלשון באם תצא אם אדם אמר לאשתו הרי זה גטך אם תצא חמה מן ארתיקה מה אורס אמר לה כי רבי עושה גם זמנו של שטר מוכיח עליו הרי סוף סוף תראה יש בגט הזה תאריך אז למה יש בו תאריך כמה אותו לומר שאם תצא חמה מן ארתיקה אז הגט יחול מעכשיו אותו דבר במשנה אם לא באתי מכאן ועד יודעו את חודש או אילו יש זמן בגט הגט יחול מעכשיו זה בעצם בית הדין של רבי יהודה נשיאה לכן הם אמרו שאישה יכולה לנסה על פי זה ולא צריכה לא חליצה ולא איבו והבלה כמה היום אם מאתי כמה עכשיו כמה עכשיו אם מאתי כלומר כאילו הוא הוסיף את המילה מהיום כמה עכשיו מור לעומת זאת התנה של המשנה שלנו לא סבר כרבי עושה והבלה כי אם מאתי גרדה הוא לא מסכים עם רבי עושה שהזמן שכתוב בשטר מוכיח עליו אלא אמר אם הכוונה אם מאתי אז מתי שזה יהיה יש לנו יכולה פחות ספק וזה נחשב כאילו הגט חל מאוחר יותר אם כן אם הוא מת באמצע הגט לא תקף עוד אמרנו במשנה כתבו נו גט לאשתי אם לא באתי מכאן ועד יודבית חודש אם כתבו את הגט לפני שעברו יודבית חודש ורק לאחר יודבית חודש נתנו גט לאישה אז אמרנו שהגט הזה הוא פסול כי הוא נכתב לפני שהיה התקיים התנאי שהם יכולו לכתוב את הגט לעומת זאת רבי עושה אומר שהגט הזה הוא קשר כך למדנו במשנה אומרת הגמרה אמר לרב יבר לרב אשה למה כספה רבי עושה כתב גט על תנאי קשר יוצא מכאן ששיטתו של רבי עושה שגם אם אדם כתב גט שהסמכות שלו לכתוב את הגט היא מותנית בתנאי והתנאי הזה עדיין לא יתקיים עדיין הגט הזה יהיה קשר אולי כך שיטת רבי עושה אמרה הגמרה לא לא יכול להיות לעולם אם הלך פסול אם אדם כותב גט כשכתיבת הגט עצמה היא מותנית בתנאי ועדיין לא נתקיים התנאי הגט הזה פסול וגם רבי עושה מסכים עם זה אז למה פה רבי עושה אומר שהגט הזה קשר אף על פי שכתבו אותו לפני שעברו יותבית חודש ושנה אחת מדיהיו על אלה מאמר אם לא באתי כתבו אותנו הוא היה צריך להגיד את לשון ברורה אם לא באתי מכאן בעד יותבית חודש אז תכתבו אותנו גט לאשתי אז ברור שהכתיבה וגם הנתינה שניהם אחרי שיעברו יותבית חודש אבל הוא לא אמר ככה הוא אמר כתבו אותנו גט לאשתי אם לא באתי כלומר מה כוונתו האחיקה אמר כתבו מעכשיו כתבו פסיק אתם יכולים לכתוב עכשיו אבל אותנו מתי אתם תיתנו אם לא באתי מכאן בעד יותבית חודש כלומר רק הנתינה צריכה להיות אחרי יותבית חודש אבל אפשר לפרש את דבריו שהכתיבה יכולה להיות מיידית וזאת הסיבה שרבי עושה הכשיר את הגט הזה לאורמתו ורבנן ורבנן לשנאחים ולשנאחים אומרים לא משנה בלשון את מהו הקדים למה אם הוא אמר כתבו אותנו אם לא עבור תוך יותבית חודש או אם לא עבור תוך יותבית חודש כתבו אותנו כוונתו הייתה שגם הכתיבה מחויבת שתהיה אחרו יותבית חודש ולכן אם הוא כתב את הגט לפני שעברו יותבית חודש הוא לא כתב את הגט על פי התנאי והגט הזה פסול טובו רבנן אם אדם אמר לאשתו הרי זה גיתך על מנת שלא עבור לאחר שבוע כלומר אם אני לא עבור אחרי שבוע שבוע הכוונה שנות השמיטה כמה זמן היא תחכה אחרי שיעברו שבע שנות השמיטה וזה נחשב שהוא לא בא אומר את הבריתה שנה כלומר מה זה נקרא אחרי השמיטה זה נקרא תקופה של שנה אם הוא לא בא בתקופה הזאת נחשב שאכן התקיים התנאי והגט הזה תקף אם אדם אמר לאשתו הרי זה גיתך על מנת שלא עבור לאחר שנה כלומר אם אני לא עבור אחרי השנה הנוכחית כמה זמן האישה צריכה להבטין וזה נחשב עדיין אחרי השנה ומתי זה כבר נחשב שהוא לא בא והגט הזה תקף אומר את הבריתה חודש כלומר כמה זה נחשב אחרי השנה הזאת במשך חודש שלם אם אדם אמר לאשתו הרי זה גיתך על מנת שלא עבור לאחר חודש כמה זמן זה נחשב אחר חודש מה זה התקופה שאחרי חודש שבת כלומר שבוע שלם יש לו לבוא אם הוא לא בא אז הגט נכנס ותוקף מה הדין אם אדם אמר לאשתו הרי זה גיתך על מנת שאני לא עבור לאחר השבת לאחרי השבוע כמה זמן נחשב אחרי השבוע ואין לנו בבריתה עברת הגמרא יתיב רבי זרע כמדר רבי עשה ואברלה יש אומרים שרבי עשה כמדר רבי יוחנן וכאמר חד שבע עוטרה עוטלתה בתר שבתה ארבעה וחמישה ומעלה שבתה כמה שבתה כלומר מה זה נחשב אחרי השבוע אחרי השבת יום ראשון שני ושלישיים נחשבים אחרי השבת הקודמת אז אם הוא אתנה את מתן הגט בתנאי שהוא לא יבוא אחרי השבת הכוונה שהוא לא בא ביום ראשון שני ושלישי אבל אם הוא בא כבר ביום רביעי חמישי ושישי זה כבר לא נחשב אחרי השבת הקודמת זה נחשב לפני השבת הבאה אז כבר הגט התנאי נכנס לתוקף והגט חל טניה רבי אומר לאחר הרגל שלושים יום אומר רבי תראה אם אדם אמר הרזגתך בנת שלא אבוא לאחר הרגל אז כמה זמן לאחר הרגל עם המתינה ואם הוא לא בא יודע שנתקיים התנאי והגט הזה בתוקף אומר רבי מושג של אחרי הרגל זה שלושים יום כלומר אם אדם אומר לחברו אני אעשה את זה אחרי החגים הוא מתחיים לו על אחרי החגים אחרי החגים הכוונה חודש אחרי החגים נפג רבי חיה דרשה משמעת זה רבי רבי חיה דרש את ההלכה הזאת ברבים משמע של רבי שלאחר הרגל זה שלושים יום וקלסוה שימחו עם דבריו אמרו לו שכח איזה שיעור יפה נתת אבל אחרי זה הוא בא רבי חיה יצא ודרש את זה משמעת זה רבים הוא שנה את זה כאילו זה סתם בריתה כלומר זה הלכה ולא בשמו של רבי ולא קלסוה לא שימחו אותו על דבריו אין הלכה כמו רבי בדבר הזה שאחרי הרגל זה שלושים יום ולכן שימחו אותו כשהוא אמר את זה רק משום רבי משום דעת יחיד כך מבינים שזה לא הלכה אבל כשהוא אמר את זה מסתמה כאילו זה בעת רבים לא שימחו אותו כי סוברים שאין הלכה כדבר הזה הדרן הלך מי שאחזו ואנחנו מתחילים בשעה טובה פרק שמיני הזורק גט לאשתו אומרת המשנה הזורק גט לאשתו והיא בתוך ביתה או בתוך חצרה יכול להיות שלאישה יהיה בית ששייך לה או חצר ששייך לה איך זה יכול להיות זה נקרא נכסה מילוג גופיו שייכים לאשה והבעל אוכל פירות אז אם בעל זרק לאשתו גט לתוך ביתה או לתוך חצרה ואגב כתוב פה במשנה והיא בתוך ביתה משמע לכאורה שהיא גם צריכה להיות שמה הגמרא תסביר מה הכוונה והיא בתוך ביתה בכל אופן הבעל זרק את הגט לתוך נכס ששייך לה הרי זו מגורשת יש לנו פודיד של קניין חצר החצר של האישה קנתה לה את הגט וזה נחשב שהוא נתן לה גט והיא מגורשת אבל זרקו לה בתוך ביתו או בתוך חצרו הוא זרק לה את הגט אפילו הוא עםה במיטה אינה מגורשת כלומר היא נמצאת במיטה המיטה הזאת שייכת לו היא נמצאת בבית שלו הוא זרק לה במיטה היא אינה מגורשת כי אין פה מה שיקנה בשבילה את הגט אבל אם זרק לה לתוך חכה כלומר לתוך חכה קשת הדברים לתוך הידיים שלה רק שזה לא לתוך כף היד אלא לתוך חכה ויש מסבירים שהכוונה לתוך הבגדים שלה שנגררים אחריה או לתוך קלטה הרי זו מגורשת מה זה קלטה זה סל כזה שהיא הייתה היו אנשים מהחסנות שבה הדברים לצורכן הרי זו מגורשת למה? ההסבר הפשוט הוא בלי להיכנס לעניין האם חפץ של אדם קונה גם ברשות של אדם אחר ההסבר הפשוט הוא בגלל שהבעל מסכים שהסל הזה שלה יהיה בחצרו זה כאילו הוא משאיל לה את אותו מקום שהסל נמצא אם כן אותו מקום שלה החצר שלה שמה היא זאת שקונה לה את הגט אומרת הגמרא מנה הנה מילה מאיפה אנחנו יודעים שיש קניין חצר בגט? תתנו רבנה נשאנו חכמים בברייטה דרשו את הפסוק ונתן בידה ואחת עבלה ספר קריטות ונתן בידה אין לי אלא ידה אולי באמת התורה מתכוונת לומר שצריך לתת את הגט דווקא בידה של האישה ובכל אופן אחר אין גירושים גגה חצירה וקרפיפה מניין אם שמת את זה בגב שלה בחצר שלה או בקרפף שלה שזה חצר אחורית שנחשפת לשימושים מניין שגם אז היא קונה את הגט והיא מתגרשת ונתן מכל מקום אז אם התורה רוצה לומר שדווקא ביד שלה היה צריך לומר ואחת עבלה ספר קריטות ובידה היא תננה ואז ברור שהכוונה שזה צריך להיות דווקא בידה אבל אם כתוב ונתן אז הכוונה בכל מקום בכל דרך של נתינה ומה ידה בידה בא ללמד ואחד מסביר לנו אחר כך שזה צריך להיות מקום שמשתמר מדעתה לא רק מספיק שהמקום יהיה בבעלותה אלא שמשתמר על פי דעתה בכל אופן מה למדנו מכאן שחצירה קונה לה ונתן נהנה מהאחי גבי גנב גם לגבי גנב שנהינו שאם הוא גנב באמצעות חצירו גם אז זה קונה לו וזה נחשב שהוא גנב והוא מתחייב בתשעוני כיפה ובכל הדינים של גנב מה דרשנו שם ידו אין לי אלא ידו גגו חצירו וכרטיפו מנה איך אנחנו יודעים שהוא מחויב גם למוגנה באמצעות חצירו למשל התוכי של השכן אף לתוך הבית שלי ואני אומר איזה יופי התוכי הזה שווה הרבה כסף בא אדם וסוגר את הדלת של הבית שלו כדי שהתוכי של חברו יישאר בבית וזהו נחשב גזלם לא צריך שהוא יגזול את התוכי עם היד איך אנחנו יודעים שזה אכן כך אם הימצא תמצא בידו הגנבה גם כתוב שם בידו אבל התורה אומרת הימצא תמצא ואז הימצא תמצא מכל מקום לא רק שבידו הוא לקח את הגנבה אלא אם הוא נעל בפניה אפילו את חצירו הוא לקח על ידי חצירו גם פה נחשב שהוא גזל זאת אומרת הוא צריך צריך ללמד אותנו את הדין הזה גם לגבי גנב וגם לגבי גט די אי אשמו אינן גט אם היינו לומדים את זה רק לגבי גט היינו אומרים ככה אתה יודע למה בגט חצרה של האישה קונה לה ושם זה בעל כורכה מגרשה תראה אישה אפשר לגרש אותה בעל כורכה גם שלא לרצונה אז גם החצר שלה קונה לה אבל לא הייתי לומד מזה לגנב הייתי אומר אבל גנב דלת בעל כורכה אה מה לה היינו אומרים שגנב הרי הוא לא יכול לגנוב בעל כורכה אי אפשר לשים לבן אדם חפץ שלו שלו בבית שלו ולומר הנה גנבת לא רק אם הוא התכוון לגנוב אז הוא גנב ולכן צריך לומר לנו גם בגנב שהוא יכול לגנוב על ידי חצירו ואי אשמו אינן גנב אם היינו אומרים את הדין הזה רק בגנב ולא היינו אומרים בגט היינו אומרים בסדר הדין הזה הוא רק בגנב למה משום דקת סרח אמנה הוא עשה פה עבירה כנס אותו הקדוש ברוך הוא שגם חצירו גם על ידי חצירו הוא יכול לגנוב אבל בגט אמא לא היינו אומרים שבגט איזה עבירה היא עשתה זה סך הכל מצווה לגט דווקא אם תיתן בידה ולא על ידי חצירה לכן צריך גם לומר לנו את ההלכה הזאת גם בגט וגם לומר את ההלכה הזאת בגנב שואלת הגמרה חצירה איך יכול להיות שחצירה של אישה קונה לה את הגט הרי מה שקנת אישה קנה בעלה הרי גם זה נכסה מלוג הרי החצירה הזאת משורבדת לבעלה הבעלה הוא האוכל פירות ואם החצירה הזאת משורבדת כל שימושי החצירים של בעלה אז ברגע שהוא נתן את הגט הזה בחצר של האישה הגט הזה לא יצא מרשותו וכתב ונחתם לה ספר קריטות ונתן בידה לא נקרא פה ונתן בידה צריך שהגט יצא מרשותה אז איך החציר קונה לה? אמר רבי אלעזר אכן השאלה צודקת באמת סתם אישה רגילה אם בעל נותן את הגט בחצר שלה זה נחשב שהגט לא יצא מרשותו והיא לא מבורשת מה מדבר את המשנה? אומר רבי אלעזר מדובר בכותב לה דין ודברים אין לי בן חסייך הוא בא וכתב לה הצהרה אני מסתלק מכל זכויותי בן חסייך ממילא אין לו בהם לא פירות ולא כלום בגמרה בכתובות ראינו שגם הוא אומר הוא בפורוטן וממילא הגט יכול להיכנות לה על ידי שהוא שם את הגט בנכס שלה כי הוא הסתלק מן הנכס הזה שואלה את הדברה לכי כתב לה אחי מה אהבה? אז מה אם הוא כתב שדין ודברים אין לי בן חסייך? לשון סילוק כזאת היא לא מועילה מספיק כדי לסלק בן אדם מזכויותם והטניה הרי שאני לא מדברה איתה אם אדם היה לו שייכות הוא היה שותף עם חבר באיזה חצר אומר לחברו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסלקת ממנה כל הלשונות האלה לא מועילים לשון של סילוק לא מועילה לסלק אותך מזכויותיך לא אמר כלום אלא הוא רוצה לסתלק מן החצר שיכתוב שתר מתנה לחבר שלו וייתן לו את החצר אומרת הגמרה איך זה יכול להיות אם כן שהבעל מסתלק אמרנו שלשון הסילוק לא מועילה איך הוא מסתלק מזכויותיו בחצר של אשתו? אמר לדבר רבי ענאי פה כותב לה בהודעה רוסאה כלומר הוא כתב לה שהוא מסתלק מנכסיה דין ודברים אין לי בן חסייך הוא לא כתב את זה אחרי הניסויים אחרי שהוא כבר זכה בזכויות שלו בנכסים אלא הוא כתב את זה לפני הניסויים בהודעה רוסאה ומראש אפשר להסתלק מזכויות איך אנחנו יודעים כדי רב כהנה דה אמר רב כהנה נחלה הבאה לו לאדם ממקום אחר אדם מתנה עליה שלא יירשן אדם יכול להתנות על נחלה שבאה לו ממקום אחר ממקום אחר הכוונה שלא מדינה ירושה של התורה שלא באה מירושת אמותיו ירושת אבות אדם לא יכול לוותר על זה גם לא מראש ובוודאי לא בדיעבד התורה מורישה לו את הנכסים בעל כורחו אבל ירושה שבאה לו ממקום אחר אדם יכול להגיד מראש שהוא לא רוצה לזכות בה הוא יכול להסתלק ממנה מראש מה זה הכוונה ממקום אחר שמתקנת חכמים באה לו ולא מדהורה איתה אוכ דה רבה דה אמר רבה האומר אי אפשי בתקנת חכמים כגון זו שומעים לו אם אדם לא מעוניין לקבל הטבה שתקנו לו חכמים אז הוא אומר אי אפשי אני מסתלק מזה והוא אומר את זה מראש אז שומעים לו מהי כגון זו על איזה תקנה אמר רבה את דבריו כדה רבונה אמר רב דה אמר רבונה אמר רב יכולה אישה שתאמר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה כלומר חכמים תקנו לאישה שהבעל יזון אותה שהוא יהיה חייב למזונות וכנגד המזונות הם תקנו שמעשה ידיה יהיו בשבילו כדי שלא תהיה איבה כל סיבת התקנה הזאת היה כי חכמים חששו שלא יהיה לאישה מספיק במעשה ידיה כדי ליזון את עצמה ולכן הם תקנו שהבעל יזון אותה וכדי שלא תהיה איבה אז הבעל מקבל את מעשה ידיה יכול להיות שמדובר פה באישה אייטיקיסטית מרוויחה מלא כסף היא אומרת לבעלה תקשיב גבודו אני יש לי מספיק כסף מעצמי כדי לפרנס את עצמי אני ניזונת אל תיתן לי אוכל לא צריכה את הגבינה שלך ואת הקוטג' וגם אני לא נותנת לך ממה שאני מרוויחה אני מה שאני מרוויחה זה לעצמי היא יכולה לעשות את זה איך היא יכולה לעשות כי כל התקנה עשו חכמים להנעתה היא אומרת אני לא צריכה את התקנה הזאת הנה לך דוגמה שאדם יכול להסתלק מראש ממה שמקנים לו על ידי תקנת חכמים אותו דבר כאן הבעל בשנת הירוסים לפני שהוא היה נשיא לאישה יכול להסתלק מראש מהנכסי המילוג מהזכויותיו בנכסי המילוג של האישה במילה אם הוא הסתלק מראש עכשיו כשהוא שם לה את הגט באחד הנכסים שלה היא קונה את הגט ומגורשת ככה יצא לנו בהסבר המשנה אם כן לפי השיטה הזאת המשנה מדברת במקרה מאוד ספציפי שאדם נסתלק מהנכסים של אשתו בא רבה וחולק על כל המהלך הזה רבה אמר מה פתאום אתה דווקא מעמיד את זה שהוא הסתלק מהנכסים של אשתו הוא מקשה ואומר אתו ידע מילה כנראה לבעל הרי גם היד של האישה תנויה לבעל הרי כמו שאמרנו המעשי הידיים של האישה משוררים בנים בשביל בעלה אז כשאדם נותן את הגט ביד של האישה איך יכול להיות שהאישה מתגרשת הרי מה שקנתה האישה קנה בעלה אותה שאלה ששאלת לגבי חצר תשאל לגבי יד אלא מה אתה חייב לומר נתנה ביד הבאים כאחד כשאדם נותן את הגט ליד של האישה אז באותו רגע הוא גם נותן לה את הגט וגם באותו רגע כבר מתבטא לעניין של מה שקנתה האישה קנה בעלה וביחד היא גם זוכה בגט וגם זוכה בעצמה וגם מתגרשת באותו רגע החנמי אז גם בחצר תאמר את התעשירות גיטה וחצרה באים כאחד גם את הגט היא מקבלת וגם חצרה קונה לה ביחד ברגע שאתה שם גט בחצר שלה אז גם באותו רגע הבעל מפסיק לקנות את מה שקנתה חצרה בדיוק כמו ביד ולכן לא צריך להגיד כאן שהוא הסתלק מהנכסים מדובר פה באישה נשואה נורמלית ובכל מקום שיש לה נכס שהוא שלה והבעל אוכל פירות אם הבעל שם שם את הגט היא מתגרשת אמר לרבינה לרב אשה רבה רבה אמר את המהלך שלו כי הוא הקשה הוא אמר יד האישה קטה שלי אני לא מבין את הקושייה של רבה נהיית כאן אליי למעשה ידיה יד הגופה מכאן אליי אתה לא יכול לומר שהיד של האישה שייכת לבעל אלא למעשה ידיה ברגע שהיא עובדת היא עושה מלאכה אז היא מלאכה שייכת אבל יד של האישה באופן כללי לא שייכת לבעל היא לא משעובדת באופן כללי לבעל זה ממש לא כמו חצר אז אי אפשר להגיד שכמו שבידה היא קונה לה והיא מתגרשת ככה חצר אתה לא יכול להשוות את הדברים אז איך רבה למד את העיקרון שלו שגיטה וילדה באים כאחד חצרה וגיטה באים כאחד גיטה וחצרה באים כאחד אמר לרבה אני אסמיר לך אמר לו אני אסמיר לך רבה יד אבד קקה שלי הקושייה היא לא מהיד של אישה היא מיד של אבד למה זה אמר בשטר על ידי עצמו יד אבד כי יד רבו גם יד מי שאומר שאבד יכול להשתחרר על ידי זה שרבו ייתן לו את שטר השחרור בידו איך יכול להיות איך האבד זוכה בשטר השחרור הרי מה שקונה אבד קנה רבו אלא אתה אומר איך הוא משתחרר אתה חייב לומר אלא גיטו וידו באים כאחד זה שמקבל את הגט באותו רגע כבר מופקעת הקניין של האדון מהיד של האבד שני הדברים האלה שני התהליכים האלה קורים בבת אחת ממלא הוא גם משתחרר החנאמי מה אתה אומר גיטה וחצרה באים כאחד ולכן לשיטת רבה מדובר בכל אישה שיש לה נכס ואישה לה על ידי זה שבעלה ישים את הגט בנכס הזה האישה מתגרשת מספר את הגמרא אהו שחי מראה וכתב לה גיטה לדבית הוא והדפניה זה מה לשבתא הוא היה אחד שנתן למות הוא כתב גט לאשתו בארץ שבת לקראת כנסת שבת ולא הספיק למיטבלה הוא לא הספיק לתת לה את הגט ונכנסה השבת אז הוא אמר בהתחלה לא נורא הוא ייתן לה את זה במוצאי שבת למחר תקף לאלמה הוא ראה שהמצב מחמיר והוא ממש עומד למות והוא לא יכול לתת לה את הגט כי הגט הוא מוקצה כי לא מגרשים בשבת הגט הוא מוקצה אבל הוא חושש שמה הוא ימוץ ועכשיו היא תיכנס לבעיה כי היא חייבת היא בום או חליצה ואח שלו לא פה אח שלו בחול מי יודע איפה הוא או אח שלו ילד קטן צריך לחכות 13 שנה עד שהוא יגדל האשת היא אגונה מסכנה הוא דחוף לו עכשיו לגרש את אשתו מה עושים שבת עד הוא לקבל את הרבה אמרו לו רבה מה עושים במקרה הזה אמר לו זה אילו אם הוא לאי קנה נהלה לאהות דוך תעדיית עם בגיטה לך ותגידו לשכיב מרה הזה שיקנה לאישה נגיד את אותו חדר שנמצא שם הגט ותיזל איהי ותפתח ותחזיק בגטנן נעל גדל ופרס כלשהו הרזו חזקה איך אדם יכול להקנות חצר לחברו הוא אומר לך חזק וקנה סתם ככה הקניה הזו תופס עד שהוא עושה פעולת חזקה בחצר אז היא תלך הוא יקנה לה את החדר הזה היא תלך ותנעל את החדר תעשה פעולת קניין בחדר ממילא היא תחזיק בחדר ומתוך שהיא תקנה את החדר הזה היא תקנה גם את הגט אמר לי רב איליש לי רבה רב איליש שקשר רבה איזה מן פתרון נתת הרי מה שקנתה אישה קנה בעלה בסדר אז הוא יקנה לה את החדר בסדר אבל מה שהיא קנתה נגיד אתה אומר שהיא קנתה את הגט היא מיד קנה את זה בעלה אז איך היא מתגרשת איכסיס רבה התבייש לא היה לו תשובה לענות לרב איליש לסוף איגלה המילתה דה ארוסאי אבאי הסתבר שבמקרה ששאלו אותו הייתה אישה ארוסה ולא הייתה נשואה אמר רבה אם אמרו בנשואה ואמרו בארוסה איפה אמרנו שמה שקנתה אישה קנתה בעלה בנשואה בארוסה לא אמרנו את זה ולכן מדובר פה בארוסה ואכן אפשר לעשות את הפתרון הזה ועל ידי זה שהוא יקנה לה את החדר היא קנתה את הגט הדר אמר רבה אחרי זה חזר בו רבה ואמר לשנה ארוסה ולשנה נשואה גם בנשואה הבינה זה תקף גיטה וחצרה באים כאחד אמנם יש כלל שמה שקנתה אישה קנתה בעלה אבל במקרה שאתה שם לה גט אז היא קונה את הגט וגם החצר יכול את קניין החצר של הבעלה ביחד עם לקיחת עם קניין הגט שואלת הגמרה מה הרבה התבייש מרב איליש והאמרה רבה מעיקרה הרי אנחנו הזמרנו הרגע במשנה שזה הסבר של רבה במשנה ואמר את זה כבר רבה והגמרה מעיקרה כי אמרה רבה ההי מעשה אמרה ואתה גמרא אתה יודע שרבה הגיעה לאותה מסקנתו שעל פיה הוא הסביר את המשנה שלנו בגלל שקרה המעשה הזה וקרה לו סיפור עם מרב איליש והוא חכך בדעתו ודעת בדברים ואז הוא הגיע למסקנה שלא משנה ארוסה ולא משנה נשואה אז הוא מתוך זה הוא הגיע להסביר המשנה וזה היה בעצם לפני מסקנתו הזאת עוד אמרנו שהחצר של האישה קונה לה או בית של האישה קונה לה כשהיא בתוך ביתה ככה אמרה המשנה והיא בתוך ביתה אמרנו לכאורה משנה שהיא צריכה להיות נוכחת באותו מקום אמר הולה והוא שעומדת בצד ביתה ובצד חצרה אומר הולה כן ככה דבר כדי שחצרה של אישה תקנה לה היא צריכה להיות נוכחת בצד ביתה ובצד חצרה זאת שיטת הולה רבי אורשיה אמר אפילו אם בית מריה והחצרה בית ציפורי אם בית ציפורי והחצרה בית מריה מגורשת כלומר לא צריך שהיא תהיה נוכחת באותו מקום יכולה להיות אפילו בטיול באלס והחצר שלה נמצאת בקהילת שמונה והוא שם לה את הגז בחצר חילה בקהילת שמונה היא מגורשת כלומר לפי שיטת רבי אורשיה איך אתה מסביר את לשון המשנה הרב המשנה אמרנו והה היא בתוך ביתה ובתוך חצרה קטנה המשנה אמרה שהיא צריכה להיות שם מסביר לך רבי אורשיה איך היא כאמרה ככה אומרת לנה המשנה והיא כמישהי בתוך ביתה והיא כמישהי בתוך חצרה צריך שהיא תהיה כאילו היא נמצאת שם מה הכוונה כאילו? דה כיוון דה חצר משתמרת לדעתה אז היא מתגרשת מדובר שצריך להיות שהחצר משתמרת משמרת על פי רצונה כלומר יש לה שם גדר ועל פי רצונה היא פותחת על פי רצונה היא סוגרת עכשיו גם אם היא לא נמצאת שם אז החצר הזאת קונה בשבילה לעומת זאת אם יש לה חצר שהיא לא משתמרת על פי רצונה למשל ניתן דוגמה אם יש לה עבד ואתה שם את הגט ביד של העבד העבד הוא לא משתמר על פי רצון האישה אלא הוא משתמר משמר את עצמו יש לו דעת משל עצמו במקרה כזה היא לא תתגרש ולא תקנה את הגט ולכן המשנה אמרה והיא כמישהי בתוך ביתה והיא בתוך ביתה הכוונה לא דווקא אלא שהחצר תהיה משתמרת לדעתה זו שיטת רבי אורשיה אולי נאמר שאולה ורבי אורשיה בעקב נפלגה הם נחלקו בדבר הבא ומורס אמר חצר משום ידה את רבאי ומורס אמר חצר משום שליחות את רבאי ואולה אמר שהחצר התרבתה מדין היד וכמו שיד היא סמוכה לאישה כך החובה שהאישה תהיה ליד חצרה כדי שחצרה תקנה לה ורבושיה אמר שחצר משום שליחות התרבתה וכמו שבשליחות לא צריך שהשליח שמקבל את הגט בשם האישה יהיה לידה כך גם החצר שמקבל את הגט כביכול בשם האישה לא צריך שהיא תהיה לידה אולי חצר משום ידה את רבאי כולם מסכימים שהחצר התרבתה לנו מדין היד אלא מה ההבדל מורס אמר כי ידה מה ידה בסמוכה חצרה בסמוכה ואולה אמר תראה היד של האישה סמוכה לה ולכן גם כדי שהחצר תקנה לה היא צריכה להיות סמוכה לחצרה ואידך ורבושיה אומר לו אם הידה בדבוקה אז חצרה בדבוקה אם אתה כבר לומד מיד תלמד עד לסוף היד דבוקה לאישה מחוברת לאישה אולי חצרה של אישה תקנה לה רק אם החצר תהיה מחוברת לאישה היא תלחימת עצמה על החצר ורק אז החצר תקנה לה בוודאי שאי אפשר להסביר ככה אלא מה העניין שאנחנו לומדים ידה מסביר רבושיה אלא כן ידה מה ידה משתמרת לדעתה כמו שהיד של האדם האדם משמר אותה מה שיש בה לדעתו אז חצרה צריך להיות שזאת חצרה משתמרת לדעתה להפוך לחצרה משתמרת שלא לדעתה את החצר כזאת שקונה לה את הגת צריכה להיות חצר שמשתמרת לדעתה נספר את הגמרה אהו גברה וזרק לגיתה לדבית הוא האבא קיימה בחצר אדם זרק גת לאשתו והאישה הייתה עומדת בחצר החצר הזה איפה הוא נחת הוא לא נחת הגת הזה איפה הוא נחת לא נחת בקרקע חצר אלא עזל גיתה נפל בפיסלה הוא נפל על חתיכת עץ שהייתה מונחת בחצר עכשיו נשאלת השאלה האם האישה קנתה את הגת והתגרשה בו או לא אמר רב יוסף חזינה תסתכל איהבי 400 על 400 פלג לרשותה לנפשה אם הגודל של החתיכת עץ הזה הוא 400 על 400 אז החתיכת עץ הזאת חולקת רשות לעצמה וזה לא נחשב בחצר ולכן האישה לא קנתה את הגת והגת לא גת ואם החתיכת עץ הזאת לא בגודל היא גודל של פחות מ400 על 400 חד הרשותה היא זה נחשב כאילו הגת הזה נפל בחצר ממילא האישה קנתה את הגת והיא מגורשת בו שאלת הגמרה במה היא הסכינה במה מדובר בכלל היא למה בחצר דידה אם מדובר שהחצר פה שייכת לאישה מה אכפת לי אם היה בחתיכת עץ הזאת 400 או לא אם החצר שייכת לאישה כל מה שנמצא בחצר גם שייך לאישה ואם הגת נפל על חתיכת עץ בשדה שהיא הגודל שלו יהיה 100 מטר על 100 מטר עדיין האישה קנתה את הגת אז מה אכפת לי מה הדובר של החתיכת עץ אז לא מדובר בחצר של האישה אלא בחצר דידה מדובר בחצר של הבעל טוב אם מדובר בחצר של הבעל כאילו אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה you