Details
Nothing to say, yet
Details
Nothing to say, yet
Comment
Nothing to say, yet
The writing incubator "Miran" was born during the coronavirus pandemic, allowing actors and creators to bring their ideas to life. However, there were no tools available to help bring these ideas to fruition. The narrator, an actress herself, found a way to bring her idea to the stage and realized that anyone with an idea could do the same if given the tools. Miran has since become a successful platform for writers, actors, and dreamers to bring their stories to life. The goal is to teach children about the connection between animals and humans and promote empathy. Miran has produced several successful shows and workshops, empowering individuals to share their stories and provide healing through theater. The workshop provides tools for writing, directing, and acting, allowing participants to create a complete play. Overall, Miran aims to bring beauty and healing to the world through storytelling. חממת הכתיבה מירן למחזה נולדה בתקופת הקורונה כאשר שחקנים לא יכלו לצאת ולהופיע אבל הרעיונות שלהם לא היה מחסום או מעצור או איזושהי מגבלה ולכן פתאום האפשרות הזאת להגשים רעיונות שהיו נמצאים בראש או במגירה האפשרות הזאת פתאום הבדק קרקע להתחיל ללמד כל אחד, שחקן, יוצר או כל חולם או כל איש שיש לו רעיון להתחיל להגשים את הרעיון הזה למציאות אבל מה? אין היום בארץ כלים ולא היו גם כלים שמאפשרים לכל בעל רעיון לקבל כלים לאיך להביא אותו לידי הגשמה, איך להגשים אותו, איך לכתוב אותו בכלים מקצועיים של כתיבה ומכיוון שגם אני כשחקנית לא היו לי כלים לכתיבה אבל היה לי רעיון והייתי שליחה של רעיון מצאתי את הדרך איך להביא אותו לידי מחזה אבל אני הייתי לבד, אני פשוט ידעתי שאני שליחה של תוכן, של שליחה של סיפור באותה תקופה אני ניהלתי כלביה ובכלביה הזאת אני ראיתי ילד שלא דיבר שפגש כלב שנטש בכלביה הם הפכו להיות החברים הכי טובים, ילד שמציל כלב וכלב שמציל ילד וראיתי במו עיניי איך הדבר, איך הכסם הזה מתקיים בין בעלי חיים לילדים וזה התוכן שרציתי להביא לכל הילדים, הייתי שליחה של תוכן, רציתי להביא אותם וללמד אותם על הקשר המקסים הזה בין בעלי החיים בין הכלבים לילדים וכמובן להביא יופי מרפא יותר גדול בכך שאנחנו אומרים שנוכל לתקשר עם כל אחד אם נלמד איך להקשיב וזה הרעיון שרציתי להביא לידי מחזה באמצעות אנשים טובים בדרך הצלחתי להקשיב אותו והוא הפך להיות אחד המחזות הכי מצליחים היום שהשפיעו כל כך הרבה על ילדים עד היום ההצגה הזאת רצה בכל רחבי הארץ והיא מביאה יופי מרפא להרבה מאוד אנשים ומכיוון שאני עד לפני שבע שנים לא כתבתי מילה אני בת לציירת נחדשת משורר וזה ברור שאף אחד לא מתערבב בעיסוק של האחר אני שחקנית ציירת אמא שלי ציירת וסבא שלי משורר וכל אחד עושה את מה שהוא יודע לעשות ולכן עד לפני שבע שנים או יותר עשר שנים אני לא כתבתי מילה עד לרצון שלי להביא את הסיפור הזה על הכלביה שאני ניהלתי אל הילדים להביא אותו אל הקהל וכשהייתי שליחה של תוכן הבנתי שכל אחד שהוא שליח תוכן אם הוא ירצה והוא יקבל את הכלים הוא יוכל להביא את התוכן שהוא שליח שלו לקהל ולרפא אחרים יש כל כך הרבה סיפורים שאנחנו לא מכירים כל בן אדם מסתובב עם סיפור שהוא רוצה להביא אותו שיש לו יופי מרפא סיפור חיים שיכול לרפא אחרים שיכול להביא להם אור שיכול להביא להם איזושהי השתקפות על חייהם שיכול לעזור ולהעיר מקומות חשוכים יש הרבה מאוד סיפורים של הרבה מאוד אנשים שאנחנו לא זוכים להכיר אותם והם יכולים לעזור לנו הם יכולים דרך עולם התיאטרון להביא יופי מרפא לחיים עצמם ומשם נולד הצורך בשטח לעזור לאותם רעיונות להתגשם לעזור לאותם אנשים שרוצים להביא את הסיפור חיים שלהם או את הסיפור שהם מכירים את הסיפור שהם שליחי התוכן שלו להצליח להביא את זה לידי מחזה לידי הגשמה ובאמת הניסיון הראשון היה בקורונה וזה היה הניסיון זו החממה הראשונה שנפתחה חממה שאפשרה לשחקנים ליוצרים ולבכלל לאנשים שיש להם סיפורים מעניינים לכתוב את המחזות שלהם ואנחנו כבר בתהליך של שלוש שנים עם שמונה חממות של יוצרים ושחקנים ובעלי סיפורים שהגשימו את החלום שלהם לכתוב מחזה ומשם נולדה ההצגה ילד עם הנקודות שזכתה במחזה השנה בפסטיבל חיפה להצגות ילדים זכתה בהצגת השנה, זכתה במחזה השנה, זכתה בימוי וזה היה הסיפור על הילד עם הנקודות אותו ילד שנולד עם נקודות על הפנים ועובר את המסע הקשה שלו בתוך הבית ספר אבל המחזה הזה נכתב לא מזווית הראייה של הילד אלא מזווית ראייה של אחותו והוא נולד בחממת הכתיבה ואנחנו ייצרנו מזה את המחזה שבסופו של דבר רץ היום וראו אותו אלפי תלמידים המחזה השני שנולד גם מרעיון זה המחזה על פספוחיו של דובה לנבון דובה לנבון גם בקורונה פתאום מבין שמהמרוץ הזה אחרי ההצגה הבאה יש לו רגע זמן ולהבין מה הוא רוצה להביא, איזה שליך תוכן הוא, מה הוא רוצה להביא לתלמידים איזה תלמידים שכולם מעריצים אותו עכשיו בעקבות קופה ראשית ובעקבות כל הסדרות שהוא עשה ערב שני דרת, הבורגנים, החמישיה הקאמרית, הוא כל כך הצליח בכל מה שהוא נגע והיום אחד באתי אליו ושאלתי אותו דובה לנבון מה אתה אומר לאנשים האלה שאומרים שכל מה שאתה נוגע בו אתה מצליח הוא אומר כי אם הם היו שומעים את הסיפור שלי שאני הייתי צריכה לפלס את דרכי בין כל המכשולים דווקא מבית כדי להגשים את החלום אז הם הבינו שכל יום שאני נמצא על הבמה אני מודה על השליחות שאני יכול לעשות בייעוד שלי על הבמה ואז אמרתי לו בוא נביא את זה לתלמידים, בואו נאפשר לתלמידים לקבל כוח מהמסע שלך שזה לא קסם או הוקוס פוקוס שבן אדם נמצא על הבמה אלא זה דורש הרבה אומץ, הרבה אמונה ללכת בדרך שלך ולהגשים את חלומך ובאמת נוצרה ההצגה מילה טובה שרצה כבר ארבע שנים ברחבי הארץ והיא מבוססת על הרעיון של סיפור חייו של גובה לנבון איך הילד, אותו ילד שחלם להיות שחקן וכולם קראו לו ליצן אבל הוא הגשים את חלומו למרות ועל אף כל המכשולים שעוצבו בדרכו וזה מה שמלמד גם את הילדים ללכת באמונה עם הבחירה שלהם, עם הרצון שלהם ועם המסע שלהם אפילו כשהבית עצמו, אפילו ההורים שלהם אומרים אחרת יש להם איזשהו סנטר פנימי שלהם ללכת בדרך שלהם וזה גם מלמד את ההורים תניחו לילדים תנו להם לחלום את החלומות שלהם אל תכפו עליהם את החלומות שלכם תנו להם לחלום את החלומות שלהם וזה מה שההשליחות של ההצגה עושה וגובה לרץ איתה בכל רחבי הארץ לפני אלפי אלפי תלמידים ההצגה השנייה שנולדה זאת החברה של אידרורה, הצגה של טל שלכטמן היא מביאה את היופי המרפא של כמובן הקשר שלנו עם בעלי חיים, מחזה מקסים שרץ היום על בימת צבתא ומלמד ילדים בחמלה ובחברות לסור את הקשר עם חברים אפילו אם הם בעלי חיים ואולי יותר מזה ללמוד כמה שיותר מבעלי חיים המחזה נוסף שנולד הוא המחזה של אוסנה טבישינסקי שפעם ראשונה ביטאה את הכאב האמיתי שהיה לה מהאובדם של הבן שלה פעם ראשונה היא אפשרה בחממה הזאת לבטא את הרגעים האלה שצריכה להתמודד מחדש בחיים חדשים משברון לרסיסים להתעצמות ואפילו למידה שמתוך השבר יכול לצאת משהו חדש ומרפא וזאת צורה כל כך חשובה בעיקר היום בתקופה שאנחנו נמצאים עכשיו מהעדות של אוסנת החממה הזאת אפשרה לה להיות בשלום ובבטחה עם הסיפור ולשתף אותו במקום מחבק גם לאחרים אז החממה הזאת יצריכה להגשים הרבה חלומות של אנשים אבל גם הביאה יופי מרפא לקהל החממה מאפשרת ליוצרים להתכנס ביחד ולהשפע אחד על השני ולחבק את הסיפור, לייעץ, לחשוב ביחד היא מאפשרת, אולי המקום היחידי שמאפשר לכותבים שהם לא חייבים כותרת של מחזאי אבל הם פתאום נהיים המחזאים של הסיפור שלהם כי אנחנו באים לתת להם את הכלים להגשים את הדבר הזה זו חממה ייחודית שאין אותה מאפשרת לכל אחד, לכל אחד באשר הוא שהוא שליח תוכן להביא את התוכן שלו אנחנו אלה שנעזור לך לסדר את המחזה במבנה הדרמטי שיאפשר לקהל לרתם, להתרגש מהתוכן שלך וככה נוכל להביא עוד תוכן מרפא לעולם כמובן הטמא של הסדנה ושל החממה הזאת היא תפקידו של אומן להביא יופי מרפא שנותן כוח לחיים וזה כתב סבא שלי, המשורר אברהם סוצקבר, שכתב בזמן המלחמה שירים מהירים, אולי המהירים ביותר בכל חייו דווקא בתקופה החשוכה הוא כתב שירים מהירים שנותנו לו כוח לחיות כי זה התפקיד שלנו וזה התפקיד של החממה להביא יופי מרפא שנותן כוח לחיים אז החממה היא חממה שמתקיימת ארבע פעמים בשנה בתיאטרון הארצי ואנשים יוצרים וכל מי שחולם להביא את הרעיון שלו לידי הגשמה מגיע ואנחנו נותנים לו את הכלים והיא זכתה להצלחות רבות, כמעט כל המשתתפים יוצאים ממחזה כתוב ומתחילים לעשות איתו, יש לנו עוד מחזה שהוא הפך להרצגה, מאושרת הוא נקרא והיא מפיעה בכל הארץ עם ההרצגה הזאת והיא מבינה שאם כמובן היא לא הייתה מגיעה לסדנה ההרצגה הזאת לא הייתה מתקיימת, הם מקבלים בסדנה כלים איך לכתוב מחזה כלים דרמטיים לפיצוח הרעיון, מבנה של מחזה משלב הסינופסיס לשלב הטריטמנט כתיבת הדמויות, יצירת הקונפליקטים, יצירת הדיאלוגים, כתיבת הדמויות ההבנה שאיך הדמויות כתובות, איך אנחנו מרגישים אותן, שומעים אותן ואיך אנחנו יודעים איך לכתוב אותן ובסופו של דבר כמובן המבנה השלם של מחזה מ-A ל-B ל-יופי מרפא מבנה שלם של מחזה שנכתב דרך הכלים הדרמטיים שאנחנו יודעים כדי לרתום קהל לסיפור לרתום אותו לרגש ולרתום אותו לחוויה התיאטרלית שאנחנו רוצים להביא לקהל התלמידים כמובן מקבלים כלים לכתיבה, כלים לבימוי וכלים למשחק ושלושת הדברים האלה מאפשרים להם ליצור מחזה שלם מהסיפור שהם הביאו