מירב 10.5.2023

טיונה, להרגיש בבית 46 FM להים לאוזן תוכנית רעיונות ומוסיקה רואה ומגיש שלמה ורזילאי תוכנית רעיונות ומוסיקה תוכנית רעיונות ומוסיקה תוכנית רעיונות ומוסיקה תוכנית רעיונות ומוסיקה תוכנית רעיונות ומוסיקה תוכנית רעיונות ומוסיקה תוכנית רעיונות ומוסיקה תוכנית רעיונות ומוסיקה תוכנית רעיונות ומוסיקה תוכנית רעיונות ומוסיקה תוכנית רעיונות ומוסיקה תוכנית רעיונות ומוסיקה תוכנית רעיונות ומוסיקה תוכנית רעיונות ומוסיקה תוכנית רעיונות ומוסיקה תוכנית רעיונות ומוסיקה תוכנית רעיונות ומוסיקה תוכנית רעיונות ומוסיקה תוכנית רעיונות ומוסיקה תוכנית רעיונות ומוסיקה תוכנית רעיונות ומוסיקה תוכנית רעיונות ומוסיקה תוכנית רעיונות ומוסיקה תוכנית רעיונות ומוסיקה תוכנית רעיונות ומוסיקה תוכנית רעיונות ומוסיקה תוכנית רעיונות ומוסיקה אנחנו הולכים למנגינה עשרה ראש, בורות ואמונה מנגן על מנדולינה ישנה מנגן על מנדולינה ישנה מנגן על מנדולינה ישנה מנגן על מנדולינה ישנה מתקרב לסוף כל כך ידוע לא עובבים ולא שואל מדוע מתנדב מרים יד באוויר משאיר אותי, אבא רק משאיר אני כאן במוח השם נשארתי הוא נתן, אני זה שלקחתי הוא במקום לשחוע רק זוכר המספר נהייתי להישאר הוא חי חיים מתחנה לתחנה אנשים הולכים למנגינה עשרה ראש, בורות ואמונה מנגן על מנדולינה ישנה הוא חי חיים מתחנה לתחנה אנשים הולכים למנגינה עשרה ראש, בורות ואמונה מנגן על מנדולינה ישנה שומעים לאחד, ארבע, שלוש, ארבע אני כאן במוח השם נשארתי ערב טוב מירב הייתי רוצה שתציגי את עצמך לפני שנתחיל לדבר על מה את עושה בחלק הזה של ההתנדבות שלך אז אני מירב ספיר, אני תושבת נס ציונה אני אמא לארבעה ילדים שכולם למדו פה בבית הספר ובן גוריון, איפה שנה יושבים עכשיו אפילו שניהם היו כאן במגמה של התקשורת אני נשואה לאמית גם צבא וסבתא לליה צבא וסבתא חדשים, נכנסנו לרעדון לפני שבעה חודשים תענוג גדול בעשורה האחרון אני מובילה קהילתית של זיכרון בסלון ועוד כל מיני ארגונים התנדבותיים שהדגש באמת הוא על זיכרון בסלון משהו שתפסת תאוצה מאוד גדולה בכמה שנים האחרונות בעיקר בשלוש ארבע שנים האחרונות משהו שנולד מצורך לשינוי של התכסים המשעממים סליחה שאני אומרת אבל הם משעממים כי כל שנה אנחנו רואים את אותם תכסים עם אותם אנשים אבל הם מתקיימים, נכון? בשנים האחרונות נותנים להם דגש קצת שונה אבל כל השנים, אפילו בתור ילדים כשראינו את התכסים האלה ושמענו את התכסים האלה הם היו ממש באותו קונספט והרצון והחיפוש אחרי המשך הזיכרון אבל בצורה אחרת הביא את העניין של זיכרון בסלון לתאוצה כל כך גדולה תספרי כיצד מתנהלים המפגשים של זיכרון בסלון עד כמה תושבי העיר מעורבים בזה והאם מדובר רק בסורדי שואה או בניהם? בוא נגיד, האם אתיופים גם כן מעורבים? כל נושא השואה בשנים האחרונות שינה את פניו אם פעם חשבנו שסורד שואה הוא רק פולני או רומני או גרמני או בכלל כל מי שנמצא היה באירופה ואנחנו בתור ילדים, כאילו מישהו שהיה מגיע מתוניס בכלל לא חשבו שהוא עבר שואה ורק בשנים האחרונות, אולי בעזרתו של יהודה פוליטי ורוצי את השירים ודיברו ופתאום ראו שסורדי שואה הם מכל העולם הם לאו דווקא יוצאי אירופה אז כך שזיכרון בסלון זה משהו כללי זאת אומרת, סורדי השואה באים מכל מקום ומשנה לשנה נשמעות עדויות רבות וקשות מאוד ממקומות אחרים, לא רק מפולין ולא רק מאושוויץ או בנקינאו וכל מיני מקומות ומחנות אחרים אז הם הסורדים בעצם שמדברים הם מכל מקום אוקיי, אז איך זה מתנהל שם? יושב סורד ומספר את סיפור שלו? תראה, משנה לשנה אנחנו מודעים לצערנו לדור שהולך ופוחט, לדור שהולך ונעלם ובעצם אני חושבת שגם בזכות העניין הזה או בגלל כל העניין הזה שזיכרון בסלון תופס תאוצה כי משנה לשנה אנשים שנותנים את העדויות לצערנו נעלמים והבינו שזה הרגע או הזמן האחרון לשמוע עדויות מדי יום נפטרים בסביבות 45 סורדי שואה 45? בני סיונה? לא, בכלל, בארץ 45 ביום? ביום. כמה אית בני סיונה? בני סיונה, היום שמעתי שיש 800 מוכרים ממש, אם זה הרווחה ואם זה בית האזרח הוותיק ואם זה כל המועדונים שיש, זה 200 אנחנו בקשר עם 200 אז איפה כל השאר? כל השאר הם מקבלים את הרנטות אבל הם עוד לא מוכרים לרווחה כמישהו שהוא בא ומקבל שירותי רווחה מאלף ואחת סיבות אנחנו עובדים על זה, פשוט עובדים על זה העניין הוא שבאמת הם אנשים מבוגרים רוב האנשים הם 85 צפרונה ולצערנו, הזמן לא משחק טובתם זה בדיוק מה שהתכוונתי לשאול למרות שהזמן, שזיכרון השואה מתעמם עם חלוף הזמן כמה בתים פתחו את דלתיהם בערב יום השואה האחרון? ואם אנחנו רואים גידול בהיקפים? חד משמעי זה התחיל מבית שניים באמת מהאלטרנטיבה האחרת שהייתה כמו שאמרנו בהתחלה לתכסים, ליום הכבד הזה שחלקנו לא פותחים אפילו טלוויזיה אבל כן רוצים לשמוע, רוצים לעשות משהו וזה לאט לאט גדל שהשנה אני בעצמי הייתי מאוד מופתעת 60 בתי אב עשו זיכרון בסלון רק בנס ציונה זה באמת מספר מטורף גם ראש העיר אני מבינתה אני כל שנה מסיבה לעצמי רף חדש בשנה שעברה זו הייתה הפעם הראשונה שנתנו לראש העיר לעשות זיכרון בסלון זה כבר נהיה מסורת ברגע שזה נכנס זה לא יוצא אז מתי הפעם הראשונה שזה התחיל אצלו? מהיום שהוא נבחר? לא לא לא לא לא לא בשנה שעברה זו הייתה הפעם הראשונה שהוא עשה אצלו התארכה אצלו יהודית שושה המיתולוגית של נס ציונה שהיא בת תשעים ושש היא גם אצלי במועדון מועדון החטיבה אישה מדהימה והשנה כבר זה היה ברור שאנחנו עושים אצל ראש העיר זה ערב דרך אגב פתוח לקהל כי מה שקורה בסלון שהקונספט הוא אנשים פותחים את הבית אנחנו עושים את הציבות לסורד שואה או היום לבני דור שני ובעצם הם מזמינים את הקרובים שלהם את החברים שלהם ואז נהיה כאילו בבית עשרים שלושים איש משהו אינטימי וסגור שזה האג'נדה של זיכרון בסלון וכשראש העיר עושה איזה משהו שהוא פתוח לקהל הרחב אפשר להירשם והשנה הגיעו למעלה מהחמישים איש לשמוע את העדות עכשיו כל הערב הוא ערב מאוד מאוד מיוחד מעבר לעדות יש את ההתרגשות הגדולה הזאת של העדות אני נוהגת כשאני עושה את הערבים האלה ואני מראיינת זה הכל לפתוח בדרך כלל עם הדלקת נרות לזכר שישת המיליון ואני מבקשת מהקהל להשתתף אני משתפת את הקהל כי הם תמיד יוצאים סיפורים מדהימים וככה אנחנו בעצם מגלים עולם חדש של עוד שורדי שואה שאולי לא ידענו קודם או בני הדור השני והשלישי ומגדילים את מעגל העדויות מה שמיוחד זה שבאמת אתה רואה אם זה אנשים מבוגרים אם זה נוער שמשתתף בערבים האלה ואנשים מספרים סיפור השכן שלי סבא שלי הדוד של אבא של זה דבר מאוד מרגש את גם כן נצר של אני דור שלישי של שואה זאת אומרת סבך הוא היה הסבא והסבתא שלי מצד אבי הם הגיעו מרומניה מהצד השני הם דור שמיני שמיני בארץ אבל מה שגם יפה בנוסף ואני כן חייבת לציין את זה כי אחרי כל כך הרבה שנים אני מגיל 16 בעלי ואנחנו כבר 32 שנה נשואים זאת אומרת כבר הרבה שנים ביחד והסבא והסבתא שלו משני הצדדים הם שורדי שואה מפולין ומרומניה זאת אומרת שכל כל הדבר הזה שנקרא שואה בזיכרון בסיפור זה מושרש למרות שהוא עבר המון גלגולים זה לא אוקיי תמיד הייתי שם תמיד רציתי לשמוע סיפור זה לא היה ככה אנחנו בטח נדבר על זה זה שוטח אני רוצה לעבור לשיר נוסף מהפסקול השלישי אבל רציתי שתגידי כמה מילים מהפסקול השלישי אני פשוט נחשבתי לזה רק עכשיו פסקול שלישי זה מושלם שיצא באמת לקחו קבוצה של אומנים הכי מובילים בארץ אם זה זמורים בתיקים כמו ריטה או כמו קוביוז מצד אחד מצד שני לקחו חברי ציירים בעברי לידר מצד שני לקחו ממש זמרים צעירים שמדברים מאוד מאוד לקהל הצעיר עם כל עניין הטיק טוק וכל עניין האינסטגרם שהם רואים אותם הרבה יותר והכל והכניסו אותם לחדר לקחו סיפורי שואה והלחינו אותם עם כמובן היוצרים המדהימים האלה שנמצאים גם הדלי למשל היה והכל והם הוציאו שירים פשוט מדהימים על הסיפורים האישיים אני באופן אישי מכירה למשל את רצית לעוף כמו פרפר של חנה גופרית שגם התראיינה אנחנו עשינו לערב זיכרון פה ביום השואה הבינלאומי שחל בינואר והסיפור שלה פשוט הלחינו אותו ויצא פסקול עם שירים חמישה עשר שירים מדהימים למעשה מדברים על השואה אבל מנגישים את הכל בצורה מאוד מאוד נעימה אני חושבת שמאי התקופה של יהודה פוליקר ויעקב גלעד שיצא אפר ואבק לפני שלושים שנה בערך פלוס מינוס לא יצא שום שיר שנגע בשואה כל כך חזק טוב אז בואי נשמע את עברי לידר פסקול השלישי הפסקול השלישי השיר נקרא מפת כאב הלילה הוא התרחקתי כל כך אל מעבר לזמן בעיר שאני תחת למים יש מקום להיות תמיד מי שאתה אמרתי לך ככה זה טוב לי בינתיים יומיים שלמים להיות במיתה והייתי סיגר על חג של עוזר מגלה מקומות חדשים בעולם בכלל בלי לזון עצמתי עיניים מגנות אותי שם פותח לאט מבט הכאב נקודות נקודות בסדה התשוקה סימנים של הגוף שהבנחתי בינתיים קפים בחלון בשבילי אהבה התלכתי לחוף בחברי החשוך במקום המודד ערכתי שולחן שיבואו בתיילים חברים למצב שידיעו לכאן בעיר שאני תחת למים יש מקום להיות יש מקום להיות תמיד מי שאתה אמרתי לך ככה זה טוב בלי בינתיים יומיים שלמים להיות במיתה והייתי סיגר על חג של עוזר מגלה מקומות חדשים בעולם בכלל בלי לזון עצמתי עיניים עכשיו עיר שאני תחת למים יש מקום להיות תמיד מי שאתה אמרתי לך ככה זה טוב בלי בינתיים יומיים שלמים להיות במיתה והייתי סיגר על חג של עוזר מגלה מקומות חדשים בעולם בכלל בלי לזון עצמתי עיניים עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו היינו בוקרו אותנו כמה התבחרנו פלשנו וחזרנו לימדנו ושימענו לא ממש נפטנו עוד להשאיר עד להחזירו בבן להחזירו בבן להחזירו בבן אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה you