Details
Nothing to say, yet
BLACK FRIDAY SALE
Premium Access 35% OFF
Details
Nothing to say, yet
Comment
Nothing to say, yet
Rami Hallelu wrote a story about celebrating Elvis Presley's birthday at the Technion's observatory hall. Many young people crowded the walls to dance and meet potential partners. Rami enjoyed the slow dances and the opportunity to socialize. He felt confident and found it easy to start conversations. However, he was hesitant about dancing the tango, fearing it would lead to awkward silence. While looking around, Rami noticed his psychologist, Uri, who seemed unsure of himself. This made Rami question his own confidence. After gaining more confidence from observing Uri, Rami made two decisions: to stop therapy with Uri and to approach a woman he was interested in for a dance. They ended up living together and listening to Elvis before bed every night. רמי הלוי יקרי סיפור שכתב אלוויס חוגג יום הולדת אולם האוביטוריום של הטכניון חגג את יום הולדתו של אלוויס פרסלי והיה כמעט מלא לאורך הקירות הצטופפו צעירים רבים שבאו לרקוד ולהכיר בני זוג אהבתי את הריקודים הסלונים, אהבתי את האפשרות לפתוח בשיחה, להכיר, להתיידד, ליצור קשר סלו פוקס ופסה דובלה היו הפייבוריטים שלי הרגשתי איתם בטוח ושולט ותמיד מצאתי את מילות הפתיחה בהיכרות הראשונה גם את הטנגו ואסלו אהבתי אבל כאן חששתי שבגלל הקירבה לא תתחיל שיחה, שתהיה שתיקה ואני מאז ומתמיד שונא שתיקות הסתכלתי לאורך הקירות וחיפשתי אותה, כן? את האחת לא את הדוגמנית, את הצעירה יותר, כן, את המלאה, הנשית, הבוגרת אני זוכר טוב את הרגע הזה, הרגע שהמוזיקה התחלפה ואני, אני שרקתי אותן וככה תוך כדי שריקה ראיתי אותו, את אורי אורי הפסיכולוג שלי, שעמד במעגל עם כולם חפש, כמו שאר בני האדם עצרתי את השריקה והסתכלתי עליו הוא נראה מאסס, מדי פעם, צעד, צעד אחד לפנים מוכן להזמין, נעצר, חזר לאחור ושוב צעד, צעד קדימה ושוב חזר לאחור, מבטר מה זה חוסר הביטחון הזה? חוסר ביטחון של הפסיכולוג שלי? הפסיכולוג שלי? הרגשתי משונה רק אתמול הייתי אצלו בקליניקה רק אתמול הייתה פגישה שלישית סיפרתי לו איך עבר השבוע סיפרתי שאני נהנה מעבודה, מאתגרת, כרוכה בנסיעות שאני מאוד אוהב דרך אגב ולמרות זאת אני לא שלם איתה לא מרוצה מעצמי מתלבט עם זה מה שנכון לי אורי, היה שואל הרבה שאלות ואני הרגשתי שהוא נהנה מהשיחות יותר מהתפקיד שלו יותר ממני, מהעזרה שהוא צריך לתת לי הוא לא הציע לי הצעות, אף פעם לא הציע הצעות וגם אני לא קיבלתי רעיונות ולמרות שהייתי בתפקיד בכיר ומאתגר בתנועת הצופים לא הייתי בטוח אם זה מה שהכי מתאים והנה אורי אורי הפסיכולוג שלי עומד במעגל הגברים המחפשים מתקדם צעד כאילו אומר אני הולך להזמין אותה לרקוד הופ, נרתע וחוזר לאחור ושוב, יוצא צעד קדימה ושוב חוזר לאחור הפסיכולוג שלי הפסיכולוג שלי לקחתי אוויר, המשכתי להסתכל עליו ומרגע לרגע התמלאתי ביותר ויותר ביטחון ביטחון שגרם לי בסוף לשתי החלטות אחת, מחר אני מתקשר אליו ומסביר שמציתי את הטיפול ואני לא אגיע יותר והשנייה, שעכשיו, ממש ממש עכשיו אני ניגש לזאת שעומדת מולי עם השמלה השחורה זאת שבצד השני ומזמין אותה, נכון? לרקוד ניפחתי עוד קצת את החזה ויצאתי לדרך היא עמדה בין שתי חברות השמלה השחורה הגיעה ליד הקרסולאי ומבליטה גוף חטוב חזה שופע ושיער שחור חלק וארוך קולו העמוק של אלוויס תחף אותי קדימה עם המילים It's now or never הושטתי יד אפשר? בשמחה יד רכה, תפסה את היד שלי השמאלית ויד מהססת שלי נקרחה סביב מותניה התחלנו לזוז ידעתי שאני חייב להרים את הראש ולהסתכל עליה בעיניים הרגשתי כבד למוח הייתה מחשבה אחרת איך מצמידים ולא מגזימים אלוויס הרגיש במבוכה שלי ושאל Be mine tonight? הרמתי את הראש עם פרצוף השאלה והיא ענתה Maybe ענתה וחיחה בחיוך ממיס ניצלתי את ההזדמנות הנחתי יד שמאל על כתפה הימנית ואת הימנית על מותן שמאל שלה והצמדתי אותה שבועיים מאוחר יותר היא עברה לגור איתי בהדר ברחוב השילוח שתיים בדירת שני החדרים שתנועת הצופים סחרה לי ומאז לאורך תקופה ארוכה בכל לילה בכל לילה לפני השינה היינו מקשיבים לאלוויס שר Are you lonesome tonight? צוחקים נצמדים ונרדמים