דני 28.3.24

רדיו קול לפיונה, להרגיש בבית מאז השש, FM נעים לאוזן תוכנית רעיונות ומוזיקה עורך ומגיש, שלמה ברזילאי שמש עולה, בצבעי חדש כמה תלולה, שירתו של מחר חלה רוח זורם, מחנפות שירים ילד מוצפה, היא נולד להשיר רצו שקט בסל העורך, ריחות שבעה מינים ברוח שיחי הרדו, שיקמה ברוטר, מילים קסמות כל כך, מילים שלא אשכח אתה שקט, בלובן של פריחה, וחביש חצובה, מילה להזריחה אתה שקט, בדרך הנירים, שמסתתרת לה בהר שמש עולה, בצבעי חדש כמה תלולה, שירתו של מחר חדש רוח זורם, מחנפות שירים ילד מוצפה, היא נולד להשיר אתה שקט, בצל העורך, ועושה מערכתות ברוח משר צולל של פרם בוקר, ועצב הערים את כל השירים אתה שקט, בלובן ההגדה, ירי בתוך המתיקה צדד אתה שקט, לחיינו מטכלה, ובכל שירייהם שלה שמש עולה, בצבעי חדש כמה תלולה, שירתו של מחר חדש רוח זורם, מחנפות שירים ילד מוצפה, היא נולד להשיר ערב טוב של הרב דוד צבי אריה שנאורסון אני מבקש קודם להתנצל על כך שלא שמעתי ולא הכרתי צבחה הרב שנאורסון שמשתבר שההיסטוריה שלו בעליו שזורים בתגומת המדינה על כן אני מבקש שתעיר את עינינו ותספר מסגרת הזמן הקצר שעומד לרשותנו מי היה הרב דוד צבי אריה שנאורסון ואני רוצה לפתוח בשאלה הבאה תאר בקצרה את שושלת היחסים, את הוריו, אשתו וילדיו מאיכן ומתי הגיע הרב פקיסדית גלגל לארץ ישראל הסיפור הזה בעצם מתחיל מהרבי מילאדי שהרב שנאורסון הוא נינו לרב מילאדי היו שלושה בנים הבן הבכור ירש את כיסאו והבן השלישי הצעיר אף על פי שהיה מוכשר בכולם הוא נמצא בצד ולא יודעים בדיוק מה קרה בכל אופן יש לגבי זה כמה אגדות וכמה סיפורים על הנדודים שהוא עבר ואמרו שהוא התנצר ואמרו שהוא ישב בכלא הרוסי אבל בכל אופן נמצא בסופו של דבר הולך ועובר בין הכפרים היהודיים ומטיף לחזור למצוות ולעבודת השם וככה הוא נפטר ואשתו ושתי בנותיו נשארו עגונות בחצר הרבי ב1844 האדמור השלישי הצמח צדק החליט לשלוח חסידים של חבד לארץ ישראל להתיישב בארץ והם התיישבו בחברון, ירושלים, טבריה וצפת ואז במשלחת הזאת הוא כלל גם את אשתו העגונה של משה שדרך אגב אני רק בתור אנקדוטה קראו לו מישה דה משיגנר אז אתם מבינים כבר מאיפה אני יצאתי והם הגיעו לחברון עם שתי בנות בת האחת שרה ריבקה הייתה נשואה והיו לה שני בנים אחד שלימים נקרא שזבני שניאור זלמן בן אחום יוסף והשני שנקרא חזבני הוא חיים צבי בן אחום יוסף ושניהם נודעו בקהילה היהודית בחברון כהורים וטומים החזבני גם עסק הרבה מאוד בנסיעות לחול ובגישה עם שואי עולם כדי לתרום לקהילות היהודיות בארץ ישראל ושזבני התחתן נולדה לו בת אשתו נפטרה ואז הוא התחתן עם חנה שהיא הייתה אמו של צבי ופשוט מאוד הגברת לא נכנסה להיריון והיא נכנסה להיריון הייתה הפלה והיא נולד ילד הילד מת והוא לא ידע את נפשו זה כבר 20 שנים שלו גם פעם ראשונה הוא לא כל כך הצליח הוא נסע לצמח צדק לקבל ברכה ממנו וחזר כעבור שנתיים שלוש והיא נכנסה להיריון אבל לא סתם לא הצליח נסעו לחברון לידעונית והידעונית אמרה את יודעת מה את תזכי ויהיה לך בן אבל כדי שהוא יחיה את צריכה לאסוף שבע תבעות נשואים של נשים ולדניות שיש להם כבר ילדים ולהתיך מהם עגיל אחד והעגיל הזה לפני שמנתקים את חבל התבור של הילד נולד יצקו עלו באוזן שמאל וככה סבא שלי נולד עם עגיל באוזן שמאל ומעולם לא הסתפר תמיד היה עם שיער ארוך והאגדות מספרות שכשהוא וחנקין היו הולכים ברחובות ירושלים עם השיער הארוך שלהם זה שני העיפים הראשונים בארץ ישראל אבל אני מבין שהוא לא הסתפר לנכסות את האוזן שמאל גם כשהוא הופיע לפני מלך איטליה היה שם סקנדל שלם אמרו לו לך תסתפר אתה לא יכול ככה לבוא לפני המלך אבל הוא אמר אם ככה אני חזרה לארץ ישראל אז אמרו לו טוב טוב והצלול ספר שעשה אותי ספורט קרי כמו של המלאכים בקלפים וכך הוא הופיע לפני המלך זו פרשה אחרת זה סיפור אחר בכלל אז זה בעצם ההתחלה שאנחנו באים לכאן ומוצאים פה את הרב ב-1870 שנולד ועד ארבע שנים עד גיל ארבע הוגרו בבית שניאורסון ששר רבקה סלונים הייתה אמא בית והיא דאגה לכל מיני אנשים שהגיעו לשם ליד איפה להיות והם חזרו לירושלים כשהוא היה בערך בן ארבע לבית של חזמני ליד הרוב היהודי ושם הוא גדל והוא נהיה תלמיד חכם והכל היה טוב ויפה ואז בגיל 12 או 14 אבא שלו נפטר וכשהוא חיתת בניירות הוא מצא את כתב תנאים לנשואיו עם הבת של הרב דובר אשכנזי דובר הלוי אשכנזי דובר הלוי אשכנזי מחברון וכשהגיע לגיל 18 הוא לקח את החמור ורחב שלושה ימים לחברון מאיפה? מירושלים שלושה ימים לוקח עם חמור להגיע? כנראה אז היה חמוריתי ודפק לרב דובר לוי אשכנזי בדלת ואמר לו תביא לי את הבחורה וכך הוא התחתם רגע הרב דובר אשכנזי היה מודע למכתב הזה? בוודאי בין אבא שלו שזבני לבין הרב דובר אשכנזי על הרב דובר אשכנזי היו עוד שתי בנות שהתחתנו עם כל מיני מיוחסים עם משפחת נאה שהיה הרב גדול וכך הילד גדל בחיבו הוא נשמח על שולחן חותנו במשך כמה שנים וכבר התחיל לעבוד בעסקי נדלן בחברון ותוך כדי זה הקימנו גם כל מיני אויבים ובין היתר היה גם המארגן של ההגנה היהודית נגד הערבים שם ופה אנחנו נכנסים לאיזשהו קונפליקט כי יוסקי רום שכתב ספר על חייו כן אנחנו נגיע לזה הוא כותב שהסערו הפך לבן כאשר שני רוצחים רטפו אחר בסמטאות ירושלים אבל לפי אימא שלי שהיא מספרת סיפורים הייתה יוצאת מן הכלל הסיפור הוא לא כזה וזה סיפור שצריך להבין אותו כל יום מגמר העבודה הוא היה הולך לבית המדרש ללמוד תורה הוא היה למדן גדול אבל אז לא היה חשמל היו מדליקים נר ויושבים עם הנר וספר פתוח ולומדים כאשר המרפק נשען על השולחן והאגרוף תומך בדכי וכך היו לומדים וכאשר החלב של הנר היה מגיע למרפק זה סימן שהלכת לביתה זה היה ואז יום אחד הוציאו עליו חוזה ומכיוון שהוא הכיר את כל השבעה בחברון אז הביאו רוצחים סחרים מבחוץ והם ערבו לו ובאותו ערב הוא הרגיש לא טוב וכשהוא יצא החוצה הם עצבו אותו ושאלו אותו אתה מכיר את דהוד? הוא אמר בטח שאני מכיר את דהוד תראה לנו מי הוא יש לנו עסק איתו אז הוא ישב איתם כל הלילה עד שהם נרדמו ומלכו הוא חזר הביתה ולמאחר הדבוקר אשתו אומרת לו מה זה? כולך לבן וזה היה איך אומר? הסממן העיקרי כי כשאני זוכר אותו בתור פספוס קטן אני זוכר קודם כל את הגובה הענק שלו היה גבוה מאוד ושיער לבן עד הכתפיים זה היה הרושם הראשון שנשאר לילד בגיל כזה צעיר אוקיי דני אני עכשיו רוצה לשאול אותך הרב שניאורסון היה עורכתין תלמודי שנים רבות אתה לא הזכרת איך אגב מתי הוא הוסמך אבל אנחנו נדבר על זה בהמשך גם מתבקש לסייע במקרים שנידונו בערכאות הערבים ואחרים הרצדה ערך פעילות רבה לבדיעת המבנים אני מבקש שתרחיב על זה קצת בואו נתחיל בעניין המקצועי שלו הוא היה עורך דין תלמודי היום קוראים לזה טוען רבני אבל אז לא היה לזה תואר אחר הוא היה מומחה לאיסלאם וגם לנצרות ועקב עסקיו הוא היה קשור עם כל שואה עולם דאז קודם כל באימפריה הטורקית היו לו אנשים שלא באיסטנבול כוסטה היה לו קשר ישיר עם הוואקף וארץ ישראל עד אז אסור היה למכור שטחים אלא לפי ההסתגבל כלומר אתה קונה שטחים אבל אתה נותן תמורתם שטחים שווים בערכם ועולים עליהם כדי לקבל את השטחים האלה מעין אמרה כזאת מעין אמרה בעצם הסיפור מתחיל מזה הוא גילה שיש וואקף מדיין קוראים לו מדיין או מדין לא יודעים בדיוק מה העניין המדין זאת אומרת זה המידע של מישהו שהיה מרוקאי ורצה לעשות את זה לבני מרוקו אבל הוא הצליח בעסקים והצליח לסדר את העניין הזה והצליחו לקנות את השטח הזה בואו נכנס לפרטים רק לציין דבר אחד שזה ממורד הר ציון ועד שכונת המוג רבין בתוך זה כמובן ישנה ישיבת פורת יוסף שהשטח נמכר ליהודי הודי עשיר שהוא בנה את הישיבה והושלמה רק ב1923 אבל בינתיים שם בכל השטח גרו יהודים אוקיי מה איזה שטח נתנו כחלופה לא נתנו חלופה הוא הצליח בקטע הזה ההצלחה הגדולה שלו הייתה שהוא קיבל את האישור מהוואקס באיסטנבול אבל זה היה בניגוד להצטקל בניגוד לכל דבר זה בגלל הקשרים שהיו לו ואז הוא רץ לעזרתו מי שהיה ראש הכהנים או המופתי המוסלמי שקראו לו יונוס אבו חסן אל חסן והוא עזר לו בעניין של איך לעבור את מכעת ההמונים בקשר לקנייה הזאת אנחנו מדברים על אותו מופתי של ימים מתאחדים זה המופתי שקדם לו אני מדבר פה על לפני 1900 משהו כזה הסיפור אצלו זה שהמופתי הזה היה שונה יהודי מובהק אבל קרתה תקלה לאחת המשפחות המכובדות של המוסלמים של הערבים בירושלים הבעל הצעיר התרגז על אשתו היכה אותה, אמר לה רוחי וזה מספיק בשביל שהיא תגורש ואז אחרי כמה זמן מידית כמעט הוא התחרט והוא לא רצה להתגרש וכאן הייתה השאלה איך עושים את זה? כי אי אפשר כי לפי הדת המוסלמית הוא צריך קודם להתחתן עם מישהי אחרת כדי שאחר כך לגרש אותה ולחזור להיא ואז לא מצאו פתרונות והרמ דוד סביה ארש נאוסון שלח שליחים למופתי ואמר לו יש לי פתרון הוא לא רצה לשמוע וכן לשמוע, ובסופו של דבר הוא גנה פגישה ונכנסו לחדר ובחדר הזה נכנסה וילון ושניהם ישבו כל אחד מצד השני של הוילון ואז הוא שאל אותו מה הפתרון שלך? אז הוא אומר, הפתרון שלי הוא פשוט מאוד בעצם הבחור הוא לא רוצה לגרש אותה הוא רצה להזהיר אותה זאת אומרת הוא אמר לה אם לא אם לא תקיימי מה שאני אומר אז אני אגרש אותך אבל הוא לא רצה לגרש אותה אז מה שצריך זה בסך הכל שהגברת תתנצל בפני בעלה על זה שלא שמעה בקולו והוא יסלח לה והכל עברו למקום המשלום ההגדה מספרת והמופתי קם הוריד את הוילון חיבק את הרב שניהו סון ואמר לו, אחי אתה ומאז הוא תמך בכל צעדיו זה היה הסיפור שבגללו הלכנו שם יש גם באותו סיפור של וואקס מדין התבלט הבן הבחור של הרב זלמן שכאשר הייתה בעיה בסימון הגבולות והיו שם מדרגות אז לא ידעו בדיוק איפה לעשות איפה עובר קו הגבול אז קו הגבול היה תאורטי אז אמרו זה מול המדרגות אבל מול המדרגות זה מי יודע מה והוא הציע לקרוא לזה אל מול פני המדרגות וזה גם שם לא סקרו טוב אני רוצה לעבור לשאלה הבאה אולי נשמע איזה שיר לפני זה אחד השירים אין בעיה אז השיר נקרא שוב שבאת ירושלים של שושנה דמרי הוריד לך בבית הכרם נר זורח בניות וגונן הילה זוהרת ועיניי של צלפיות וקומם מירות בוקע שיר מקשת החלון מגילון זמור נובע אל אוקיינוס הלילות שוב שוב ובאת ירושלים אל ביתי אל יום חודשי הריפות גם על עלייך ועליי ועל נפי שער של שבת הגיע שט על מאה שערים איש מפה לביא הופיע עכשיו מדרך נזערים כהנים עברו בחושך ובועם נארגנים עם אפור וזהב וחושך רימונים ופעמונים שוב שוב ובאת ירושלים אל ביתי אל יום חודשי הריפות גם על עלייך ועליי ועל נפי אל רמת רחב יגיעו מלאכים ושנענים את ימין משה ירגיעו משכנות שעננים משהו מרמד יניח על עין ערם הרדומה ושלווה גדולה יבטחו ובאת ירושלים אל רמת רחב יגיעו מלאכים ושנענים את ימין משה ירגיעו משכנות שעננים משהו מרמד יניח על עין ערם הרדומה ושלווה גדולה יבטחו מלאכים ושנענים את ימין משה ירגיעו משהו מרמד יניח על עין ערם הרדומה ושלווה גדולה יבטחו מלאכים ושנענים את ימין משה ירגיעו משהו מרמד יניח על עין ערם הרדומה ושלווה גדולה אוקיי דני אנחנו ממשיכים כאמור הזכרת את הספר מול פני המדרגות שכתב יוסקי רום ספר אותו ביוגרפי כמובן על פועלת של הרב אני רוצה שתגיד מה הקשר ביניכם ואיך הוא ליקץ את כל החומר אני רוצה להתחיל דווקא מסיפור אחר קטן חיים בער הסופר היה עורך סיורים בירושלים ואני מדבר תמיד על פדיון השטחים היהודיים והמקומות הקדושים בירושלים מספרים שהיה פותח את הסיור שלו ליד הקבר של הרצדה בסנהדריה שהרב היה כמובן אחד ממאביי חייו היה לבדות את קברי הסנהדרין זאת הייתה משימת חייו בעצם ומכאן כל העסק התפתח יוסקה התחתן עם בד אונתי הצעירה בבנות של זלמן הבן של הרצדה הוא היה איש פליאם פלמחניק היה בהכשרה בן חרוד גם היה חבר בצוות של יוחאי בינון והחבר'ה שלו ולאחר מכן נשאר בחיל הים היה האחראי לרכישת הצלולות הראשונות של חיל הים ונשאר בחיל הים עוד הרבה מאוד שנים משהו מואת שישים ושש שישים ושבע משהו כזה ו וכ כשאליזה הבד אונתי, אשתו של יוסקה נולדה התייטמה מאמא כשהיא הייתה בת שנתיים והיו עוד ילדים קטנים אז אחיו של זלמן משה וחיה אשתו גיללו את הילדים בירושלים וכך נוצר קשר הדוק מאוד בין יוסקה ואליזה כמובן ובין הדודים שגיללו אותם ובין הרצדה שהיה גר רוב ימיו היה בירושלים הסיפור היה יוסקה לא היה מתעורר בעניין הזה בכלל אלא שיום אחד היו צריכים לפנות את הדירה לאחר פטירתו של משה וחיה עברה לבית אבות הם באו לעשות פינוי של הדירה ו זרקו כל מיני דברים ואז הבן של יוסקה שראה שיש שם בולים מאוד מעניינים מתורקיה הרים לו טלפון אמר לו תשמע יש פה בולים אתה מונע תאוסף בולים אז הוא אמר לו מה? אל תיגעו בשום דבר אני בא ובא מרמת השעון לרחוב יונה בירושלים אסף את כל המסמכים וכך הוא נרתם לעשות סדר בכל הערימות בארכיב של הרב דוד סביארי שניורסון וזה ארכיב חובק עולם בכל מיני שפות כמובן בעברית ערבית יידיש אנגלית צרפתית גרמנית בכל השפות היה וכל דבר הוא היה צריך למצוא במישהו שיתרגם ועד שהוא כנס את זה לפי דעתי הוא עבד על זה עשרות שנים ולפני כשש שנים הוא עשית ספר קודם כל למשפחה ולכבד אבל זהו ולפני שלוש שנים הוא נפטר יוסק נרתם כל כולו ל איך אומרים? ללגאסי של הסבא הוא לא היה בין ישיר וכדומה הוא גם מספר שפעם הוא נכנס אל הסבא ומצא שם את חנקין ומקליל לו מהעיתון והיה עיוור וזקן והוא שאל אותו מה חנקין עושה פה? והוא אמר אה חנקין אני עזרתי לא צריך ללכות בעמק חסר הצטנע הצטנע מאוד אבל גם חיים בער וגם אנחנו משפחה אנחנו חיים תמיד בהרגשה שהרב דוד סביארי אשט נורסון הוא הדמות הנשכחת זה הוא קבע הכל מאחורי הקלעים אבל אף אחד לא זכר לו ולא נתן לו חסד לשם דוגמה ב-1930 אחרי הרבה מאוד שנים של מאבק על הדמות חמק חפר ירו את עבר נעפינה לקצר ויטקין כמובן שהיה שם משה ויטקין ואוסישקין ורופין וגם חנקין ועוד כל מיני שואי העולם שהגיעו כל היהודים מהשכלים היהודים אבל מי שלא הוזמן זה היה הרב הוא גם לא הוזכר ולא צוין שום דבר על שמו שום דבר לא אבל נחזור על זה אולי אחר כך על עמק חפר הסיפור היה שמה שבער בקרבו זה המקומות הקדושים לעם היהודי ועקב כך הוא ננעל על קברי הסנדרין אבל הייתה בעיה הקברי הסנדרין היו בעלות של בנק פרוטיגר פרוטיגר היה בחור שוויצארי גרמני שקים את הבנק יחד עם שותף יוסף נבון בי דתו הרבה הוא קיבל מהתורכים והם השקיעו במניות להקמת מסילת הברזל מיפו לירושלים הפסידו הרבה מאוד כסף ופשטו את הרגל ואז נשאר חוב של יוסף נבון לבנק ומינו לבנק כולס נכסים כולס הנכסים הזה נפטר מינו לו עוד כולס נכסים ושטח התחסות הקונסולה הגרמני בירושלים והם מחזיקים לבעלות ובאר הצדה אל הקונסולה ואומר לו אני רוצה לקנות אז הוא אמר לו לא אתה קונה אך ורק את כל נכסי הבנק אז הוא אמר לו מה אתה השתגעת? אז הוא אמר לו זה שיטה טובה שיטת המכירה אז הייתה שאתה מקבל את הזכויות אבל אתה לא משלם כסף אתה קונה אפון דליברי מחרת שלם את הכסף זה שלך ואז הסתבר ואז הסתבר ופה אני מגיע לעניין של עמק חסר ואז הסתבר שהיה לבנק הייתה משכנתה על 50 אחוז מהשטח של עמק חסר אף אחד לא יודע בדיוק כמה זה היה 40 אלף, 50 אלף דונם אפילו 80 אלף דונם היה מי שאמר זה היה בין נקרא לזה כביש נתניה בית ליד עד נחל חדרה וחדרה והלאה זאת אומרת עד כמעט גן שמואל, אף אחד לא יודע בדיוק כמה זה היה וזה היה בבעלות ראשונה של נוסרי מרוני שישב ביפו שקראו לו ציין וציין רצה להסתבך בכסף ולקבל הלוואה מחלפן כספים צרפתי ומרסף לשטרות שצריך לכבד אותן אז הוא גם רשם משכנתה לצוות הצרפתי על עמק חסר את המשכנתה הזו על צרפתי מחר לשניים אחד לאליהו וולרו סוחר יהודי בירושלים וחצי לבנק פרוטיגר עכשיו נוסרה בעיה הוא לא יכול לקבל רק חמישים אחוז מהמשכנתה הוא צריך לקבל משהו מלא אז הוא הלך ואחרי דינו דברים הצליח לנסות את המשכנתה מוולרו ואז היה לו איך אומרים משכנתה שלמה על שטחי עמק חסר זה נקרא כשהיה לו את המשכנתה הוא בא למוציא לפועל של הבנק ואמר לו עכשיו אנחנו נדמיק שווים אל שווים כי אני מחזיק חמישים אחוז מהמשכנתה של הנכס הכי גדול שלך אז בוא נעשה שותפות ואז הם חתמו הסכם שכל הזכויות על נכסי הבנק עוברים לרב דוד סביאריה שניאורסון על פון דליברי ואתנו נשארים על זה גרוש מכאן מתחיל העסק להתפתח באותו זמן יהושע חנקין היה באזור גם כן גאה על אדמות בארץ ישראל הוא התקשר ליהושע חנקין ואמר לו תשמע אני נאול על קברי הסנדרים אבל עמק חפר בטח מעניין אותך אז הוא אמר לו כן ויצרו שותפות וכמה כל אחד קיבל מה כל אחד נתן הייתה אבל רשימה של מטלות ותפקידים שכל אחד מהם היה צריך למלא וכעבור כמה חודשים פרצה מלחמת העולם הראשונה חנקין הלך לטורקיה משפחת שניאורסון עברה למצרים היו נתנים מתנחיים אז הם גורשו למצרים ושם העסק התעכב עד גמר המלחמה היה כאן עוד עניין אחד שלאחר המלחמה המנדט הבריטי שהיה פה לא הכיר בהסכמים שנוצרו לפני מלחמת העולם הראשונה ורק אחרי מאמצים רבים הצילו גם על הסכמים שנעשו בחסות של טורקיה וכאן בסופו של דבר הסכימו כעבור כמה שנים שימונה כונס נכסים רשמי של המנדט הבריטי אחד בשם לא זוכר כמו שהוא ריצ'רד משהו והוא ירכז את כל הפעולות שקשורות לנכסי הבנק שהיו זה עד שיצא פסק הדין זה כבר היה משהו כמו 1930 ב-1933 היה ההסכם הסופי חתום אבל עוד לפני כן כבר הראו את אבן הפינה בהתחלה רצו למכור את השטח הזה לאיקה חברה שהייתה קונה כלכאות בארץ ישראל של אברון רוטשילד זה לא צלח ואחר כך זה היה קרן חשוב ואחר מכן קרן קיימת אבל כדי לממש את כל הסיפור הזה ופה יש סיפור ביניים מאוד חשוב היה בירושלים אורך דין ערבי שקראו לו קח את הזמן קראו לו אבא דל-הדי אבא דל-הדי שהוא הידוע אוני אבא דל-הדי הוא הידוע בתור שונה יהודים הוא היה בוועד הערבי הארץ ישראלי יש אומרים שהוא זה ששידך בין היטלר למופטי היה חצי נאצי כזה והיה לו חבר יהודי אחד זה היה הרב דוד ספיירש נרסון והרב פנה אליו ואמר לו תשמע בוא נעשה ככה שנוכל לממש מיד את הנכסים אז הוא הסכים גם כזה הוא היה בטח עשיר גדול בעקב כל ההסכמות שלו כל מה שהוא עשה והוא הלך לייצג את הנשים של החנפן הצרפתי שרשם את המשקנתה ממשפחת יאן והוא ייצג את הבנות שלו ועל ידי זה הוא קבע בעצם באיזה מחיר אדמות עמק חפר יועברו לדוד ספיירש נרסון וממנו לחנקין וממנו לקרקע ימץ זאת אומרת כאן הייתה עסקה תפורה מראש שאבדל-הדי תכנן אותה וככה יצא לאור השטח הזה שכולו הפך להיות איך אומרים מבית יצחק ועד מחמורת ועד גן שמואל וחרב לעט וכל היישובים של עמק חפר הם נכנסו עוד צריך לציין ששם היו עריסים שישבו על השטח ואבדל-הדי הוא היה הממונה על הסילוק שלהם הוא נתן להם פיצוי ותכנן אותם והקרקע נמסרה לקרן חיימת נקייה מכל שאבוד ונקייה מתושבים עם האנשים שאיבדו את הקרקע ובזה נגמר הסיפור מה היה בעמק חפר לפני זה? מי גר שם? גרו שם עריסים שהם היו משלמים את אדמי העריסות לאבו ציין המרוני הזה מיפו והם גרו שם ואיבדו את האדמה זה מה שהיה בעמק חפר לא היה שם שום דבר נוסף גם הייתה שם בעיה קשה מאוד של מים כי אנחנו יודעים שיש נחל תנינים ויש נחל פולג אלא מקורות המים שהיו שם לא היו מקורות נוספים בעצם כי הם גם לא חפרו בעירות לאחר מכן כפר ויטקינג כבר התחיל מ-20 איש וגדל וגדל וגדל וגדל ונוספו לזה עוד יש עוד נקודה אחת שצריך לדבר עליה לרב שנרסון היו המון הוצאות שהיו כרוכות בשוחד שנתן לכל מיני אנשים בדרך כספים שנחשמו כהוצאות בינו ובין יהושע חנקין ויהושע חנקין הבטיח להוציא איזה מקרה לקיימת אבל עד היום הכסף לא התקבל אבל בעסקה המשולשת הזאת שעברה מהעורך דין הזה לכיוון חנקין ואחר כך לכיוון קרם קיימת אני מניח שכל אחד כבר רשם לעצמו מה אחוז העמלה שהוא הולך לקבל אתה אומר, קרם קיימת בסוף נשארה שלא מוכן לשלם אחורה את כל אלה זה היה ההסכם הראשוני מ-1914 בין חנקין ובין הרב וגם הוא בסופו של דבר לא חובד אבל כאן נשאר העניין של קברת סן הדרים שומרת שכנועת סן הדריה שעשרים אחוז ממנה היו בבעלות של קומר מרוני בלבנון וביירות והוא בשום פנים ואופן לא מוכן לעשות עסקים עם יהודים ואז היינו צריכים לחכות הרב חיכה עד שהוא ימות ואז עם הבת שלו הוא סגר את ההסכם אבל מה עושים שיש שם משהו כמו בית הקברות בסן הדריה זה משהו כמו 25 דונם, קברות הסן הדרים זה עוד איזה 20-30 דונם ועוד שטח אדמה גדול מאוד שעליו נבנתה שכנועת סן הדריה אחר כך אבל היו שם ערבים שגרו באזור? לא היה צריך להוציא? לא היה צריך להוציא אף אחד שם זה היה פשוט זה היה מקום מוזנח בית הקברות בסן הדריה לא היה קיים הוא בעצם הוקם בין 1949 בסופו של זניין הרב מכר את כל השטח לחברה שנקרא משהו כמו בונה העיר חברת בנייה חברת בנייה נחלת בית חברת הבנייה נחלת בית והם עשו הסכם עם הבן עם משה שניאורסון כי הרב היה במצרים באלכסנדריה וההסכם היה נכתב גם של אחרת השלומים וכל הדברים האלה הרב יקרא רחוב הראשי בסן הדריה על שמו ואכן יש מכתב שמציין שנקרא רחוב הראשי בסן הדריה על שמו לימים לימים עם קום המדינה הנכד של יוסף נבון שכפר בחוב שלו לבנק שכל רכושו הוצאה למכירה על ידי כנס הנכסים הרשמי של ירושלים הוא היה סגן ראש העיר בירושלים במעלה מקום ראש העיר וגם חבר כנסת הראשונה והוא דאג לכך שהשם יוסר ויקרא על שם הרב בלוי שהוא קשור לנבון? לא קשור לנבון רק כנקמה על זה שכאילו הרב שנאורסון נישל את משפחת נבון מנכסיהם מה שלא היה נכון כמובן שלא היה שום נגיעה בדבר הזה הסיפור הזה נמשך שנים עד שיוסקי רום נפגש איתו והראה לו שחור הלבן שבעצם לא היה שום דבר בין נבון ובין שנאורסון הוא סתם התנפל עליו ואז התחיל סיפור שלם של בכל אופן ועדת ששמות העירונית צריכה לקרוא רחוב על שם הרב ובסופו של דבר מצאו איזשהו מקום בשכונת רמות פולין ויש רחוב קטן על שמו של הרב דוד ואריה שנאורסון שממש לא מכבד את הפועלים שלו ממש לא בשום פרופורציה לעומת הפעילות שלו עכשיו צריך רק לזכור דבר אחד שבנכסי הבנק היה למשל מה שהיום נקרא שכונת נבי יעקב פעם זה היה כפר מושב נבי יעקב שהרב קנה ומסר אותו חלק גדול משכונת רמות היה שייך למשפחה הרבה מאוד נכסים היו בעיר העתיקה שעד שלא שוחררה העיר הם נמכרו טיפין טיפין כדי בעצם לפרנס את האח של אימא משה וכך נוצר מצב שעל אחר מלחמת ששת הימים ממשלת ישראל הלעימה או הפקיע את רוב נכסי הרב בירושלים במזרחה ובצפונה והמשפחה קיבלה על זה גרושים אבל זה קטע קטן זה קטע קטן הרב היה ידוע בתור אחד שמושך אליו את כולם כשמספרים שכשהוא היה טוען בבית הדין המוסלמי לא היה כיסא אחד פנוי כולם היו רואים לשמוע את הטיעון שלו בערבית על איך אומרים? על האחות האסלאם הוא היה מברך הוא היה מכין כמעות לאנשים שזקוקים והיו כל מיני סיפורים שרצו עם השנים אנחנו חלק גדול מהסיפורים שמענו מפיה ההורים אימא שהייתה מספרת סיפורים לא נורמלי יוסקירו בסופו של דבר את רוב הסיפורים האלה אישש במסמכים משהו נבר בעצם כל מה שסיפרנו שמענו בתור אגדות זה פתאום היה אבל היו כמה סיפורים שפשוט אי אפשר להתעלם מהם סיפור אחד היה על איזה יהודי שרבים ערבים משוק והיכה אותו והוא ברח הוא ברח אל מי? אל הבית של הרב הרב גילח את סכנו וסיפר אותו הוא שם עליו בגדי אישה עושים אותו על חמור והעיף אותו החוצה מירושלים וכשבאו הערבים אל הרב אמרו לו תן לנו את האיש הזה אז הוא אמר איזה איש? אני לא מכיר אחד כזה אני לא יודע מי הוא ומה הוא ועזבו אותו במנוחה סיפור אחר היה על ילדה חולה שקיבלה ברכה בבית הכנסת ביום כיפור וקיבלה תוספת שם חיה כדי שהיא תמשיך לחיות סיפור אחר היה על כמאות שהיה שולח לחולים על מה גורלה של הילדה הזאת היה בשלבה היה שולח כמאות לאנשים חולים כולל גם יש סיפורים שכשאני חליתי הייתי בין שנתיים וחליתי הוא שלח עם נהג של טקסי אביב כמאה לאימא שלי כדי שהיא תשים מתחת לראש שלי והסיפור אולי הפיקנתי ביותר היה סיפור על ילד מפקיעין היו מרגנים אז סיורים של ילדים יהודים מכל הארץ לבוא לירושלים והגיעה קבוצה של ילדים מפקיעין יהודים והסתובבו בשוק וילדים מילדים רעבו ביניהם ומישהו אמר שהילד כלל את אללה וזאת עבירה שדינה מוות לא סתם מיד אסרו את הילד ובאו אנשים והעידו במשטרה שהילד כלל את אללה וכל מיני אסכנים יהודים ניסו איכשהו לפתור את הבעיה ולא הצליחו והבעיה התחילה עד שהגיעו אל הרב דוד סיירש נרסון הוא אמר בסדר לטפל בזה כשאם שהוא טיפל בצו הריסה נגד בית חולים מזגיו לדח דרך כל מיני טריקים ושטיקים והחבר שלו באיסטנבול שעקבו את כל הביצוע ובסוף זה עמד ועוד נבנה עוד אגף כך הוא גם אמר אני אטפל בזה דרך המושן של העיר וכשהיה לו עסקי נדלן והוא בא למושל כדי לקבל כל מיני אישורים וכדומה ולאחר ש גמרו את העסקים וכטוב ליבם בקפה ובנרגילה יושבו ודיברו ואז המושל אמר לו מה אדוני הרב חושב על הבעיה שיש לכם את יהודים אז הוא אומר איזה בעיה אז הוא אומר מה אתה לא יודע הילד היהודי שכלל את אללה ואת מוחמד וזה איך זה ילך מה יהיה פה בסוף אז הוא אמר אני לא רואה שיש בעיה אני חושב שלכם יש בעיה אז הוא אמר לנו הוא אמר לא לך לך אדוני המושל יש בעיה אז הוא אמר איך זה יכול להיות אז הוא אמר לו תראה הרי יהיה משפט ויבואו עוד דין ויבואו עורכי דין יהודים ויגידו לידים תחזרו בבקשה מילה במילה על הכללה שהילד כלל את מוחמד ואת אללה והם לא היו יכולים לעשות את זה כיוון שזה בעצמו חטא ואז הם נסלו להתחמק מהבעיה אז לא היו מקליטים דברים כאלה אז לא היו מקליטים את זה לא היה דבר כזה ואז השלכו מברקים לכל היהודים בפרנצה ובפרנציה ובאיטליה ויגידו יש ענילת דם בירושלים מענילים על ילד יהודי קטן שהוא כלל את אללה איך יכול להיות דבר כזה ויש סקנדל לא נורמלי ובסוף זה יגיע לקושטה לחסר הארמון של הסולטן ואז ישאלו מי זה החכם הזה שלא ידע לך בודנת אש בשדה קוצים שיביא את העסק לפתחנו אגב אני מכיר משפט כזה שערות משפט שמתנהל כבר שנים ארוכות לא נזכיר בכל מיני סיבות ויברו אליך ואז כמובן שהמושל דאג לשחרור ראש של הילד כזו כמה ימים שמו אותה על אונייה שנסה לאמריקה את הילד ומי שילם את המחיר מפקד בית הכלא דאג בית הכלא אותו טוב דני אנחנו כבר מגיעים לסוף האמת היא שאפילו הזכרת כמה מהסיפורים שלך משהו שאמרתי לשאול אבל אני רק רוצה להגיד משהו אני לא הייתי מודע לכך שהרב עבד במשותף עם חנקין לגאולת הקרקעות בעמק חפר מקריאה בספר על פני המדרגות ששאלו את הרב מה חלקו בגאולת הקרקע בעמק חפר הוא הצטנע ואמר אני רק עזרתי לישוע חנקין אמר שתרומתו הייתה גדולה יותר זה רק מצביע על הדמות שהוא היה אני רוצה לשאול אותך לסיכום קודם כל אני רוצה לדגול את המעגל ספר לנו על עצמך ואיך אתה מתחבר לאישיות הזאת קודם כל אני מתחבר דרך אימא שלי ברור דוק אתה מאוד מה שנקרא נסער במקרה ואנחנו מרגישים שיש לנו איזה כיפוח זה משהו שלא נעשה אני חושב שמקומו בהיסטוריה של ירושלים נפקד הוא לא קיבל את הכבוד הראוי לו הוא היה צריך להיות אחד מהאנשים שנזכרים כל הזמן בעיר הזאת והוא תרם כל כך הרבה לפדיון קרקעות בירושלים ובארץ ישראל שמגיע לו שיזכר אבל מעבר לעניין הזה המעורבות שלו בחיי העיר ירושלים הייתה בלתי רגילה יש תיאור של החתונה של הבן שלו של זלמן עם הגברת אסתר בלומנטל ו לחתונה הזאת הגיעו כל שואי הארץ כולל לנציגים הדיפלומטיים שהיו ובאו גם נציגים מקושטה נציגים של הסולטן הגיעו להשתתף בחגיגה זה היה דבר כזה האירוע כזה לא נשמע בירושלים זאת אומרת הוא היה מין סלב לא נורמלי אמא שלי אמרה שהוא היה מוכתר של העיר העתיקה שכולם היו באים לדרוש בעצתו וזה החל מגיל צעיר לא לשכוח חל מגיל 24 או משהו כזה יצא מחברון חזרה לירושלים הוא נפטר בירושלים ב1948 ביוני כמה שבועות אחר החזת המדינה באותה עת היו עושים קברי אחים בעצם לא היו לוויות ורק לאחר שהוקם בית הקברות בסנהדריה אז הוא נמצא שם בשבוע הראשונה ואמא תמיד אומרת שאילו היה נפטר בימי שלום אלפים על אלפים היו באים לבכון אותו בהלוויה שכל לא היה אחד בירושלים שלא ידע מי זה הרב דוד ספיארי שניאורסון לא כיבד לו העריך אותו ולא נעזר בו כולם נעזרו בו עכשיו כשאנחנו מדברים על הדבר הזה ואנחנו יודעים גם את התרומה הענקית שלו בעניין משפטי בנין שזה עוד קטע של משפחת בנין מאדן שהיו עשירים ככורח ואנשי עסקים והיה ביניהם ריב ירושה בלתי רגיל שנמשך עשרות שנים ומי שייצג אחד מהמקופחים זה היה הרב והבן זלמן שישב בעצמו בעדן ובית המשפט שדן בעסק הזה הוא היה בכלל בבומביי כי זה היה חלק מהאימפריה הבריטית והרב אלכסנדריה הוא כיוון את כל השטחים לכל מקום כמובן שהוא חזר לארץ וכל המשפחה חזרה ו... נכניס משהו אישי משהו קטן אישי המשפחה גרה ברחוב קהל נטר בתל אביב בבית השכן גר אבא שלי עם אביו ככה שהשידוך בין אמא שלי ואבא שלי נעשה דרך מרפסת אני צריך לספר את זה שגבר הולך לאיבוד דרך מרפסת אז הנה נשאר לכוח עשיר בדיוק וכל זה באמת בוער בקרבנו אני חושב שבכל חלקי המשפחה כולם יודעים מה היה ערך הרב שהרב תרם לארץ ישראל ולמדינת ישראל ושלא זכה לכבוד יחד עם זה אתה שאלת מה איתי בכל העסק הזה אני מעין הכבשה השחורה של המשפחה תסביר? בטח שנסביר אני נולדתי בתל אביב ובגיל 17.5 התגייסתי למאכל ואחר כך הייתי חזר קיבוץ אתמוקר ופתאום הנכת של הרב מגדולי הרבנים של חבד עולה לו לקיבוץ וואי וואי וואי ככה ש זה היה נכון שבסופו של פעם עזבתי את הקיבוץ אבל הלב שלי נשאר עדיין בנגב ואני רוצה אולי לסיים בעוד סיפור אישי אחד כשעזבתי הקיבוץ הייתי מדרי חקלאי בגידול אופות ואני יום אחד מגיע לכפר חבד ולכפר חבד גידלו תרנגולי הודו והלכתי עם חקלאי והסתרנו בלולים ונתתי לו עצות אמרתי לו משהו אולי לא זוכר כמו ביוטיוב פרטי המקרה שבגללו באתי לחקלאי הזה דווקא ואז שסיימנו את הסיור הוא אמר לי בוא נכנס הביתה נשתה כוסתי אז היו עוד בתי סוכנות אני נכנס לדלת פותח את הדלת שולחן ארוך גדול עם הרבה מאוד כיסאות יש להם הרבה ילדים ועל ערב יש מזנון עם פרמוטים וכלי כוזה ועל הקיר ממול תמונות של צדיקים מרימולי משפחת הרבי מילדי תמונה של הרבי מילדי על צמח צדק הריץ שהיה הדמור שהוריש לחתנו מנחם מנדל שניירסון את הרבנות בניו יורק וגם תמונה של סבא שלי ואני אבא ואני אומר לא תראה יש לך תמונה של סבא שלי אז הוא אומר לי מה פתאום? זה לא יכול להיות מה לך? אמר תשמע זה הרב דוד צביארי שניירסון אני הבן של ביתו מרים שניירסון וזה סבא שלי אז הוא עושה לי אוי אוי אוי אני אומר לו מה אוי אוי הוא אומר אוי אוי אוי אבל למה אוי אוי אוי אז הוא אמר תראה יש לך כזה סבא קדוש ואתה יצרת כזה מין שגש דני תודה רבה אני מבקש להודות לך על רעיון מעניין שבו חשפת את דמותו ופועלו של הרב דוד צביארי שניירסון זה היה לטעמים מרתק תודה רבה ובשבוע הבא לעוד תוכנית שנעים לאוזן עד אז שמרו על עצמכם ובשורות טובות