Details
Nothing to say, yet
Big christmas sale
Premium Access 35% OFF
Details
Nothing to say, yet
Comment
Nothing to say, yet
Radio Kol Nes Ziona is broadcasting a special program about what is happening in Nes Ziona following the Iron Swords War. They interview residents of the city who share stories and ideas about what is happening in the area. They also discuss a secret about a boy named Ran who is the fastest and strongest in the garden but fears revealing his true self. The program also talks about the various volunteer activities in the city, such as providing food for soldiers and helping the elderly. They express gratitude to all those who have contributed and encourage more people to join the cause. The program ends with a song dedicated to the children in the garden and a thank you to everyone involved. רדיו כל נס ציונה מהב ששפם במתכונת שידורים מיוחדת בעקבות מלחמת חרבות ברזל מהב ששפם מה קורה בעיר? תוכנית על מה שקורה בעיר נס ציונה בעקבות מלחמת חרבות ברזל סיפורים ורעיונות עם תושבי העיר שישפפו אותנו על כל מה שקורה בשטח בהגשת שלמה ברזילאי איתנו בגן יש המון ילדים את חלקם אני אוהב את חלקם אני לא מכיר אבל מי לא שמע על העומד של רן הוא הכי מהיר בכל הוא הכי חזק בגן אבל יש לו סוד אחד שפחד הוא לגלות שהוא כל כך מאוחד ואחת הילד לא רוצה להיות קרים אם פנס מצחת לה סליחה הם מדברים לא מגלה למה היא בשבילו כל עולם הוא מוגן מצחת לה סליחה אצלנו בגן יש הרבה חבורות יש כאלה נחשבים יש כאלה שפחות אבל מי לא שמע על קופצי הנדנדות מלאים להם כפיים ולמדים אותם לנחות מורמים על מסת דגל גרבות כל האזור רק לפעמים כשהם קופצים רחוק הם שוכחים לחזור ולילות קרים אם פנס מצחת לה סליחה הם מדברים לא מגלה למה היא בשבילו כל עולם הוא מוגן מצחת לה סליחה אצלנו בגן נפרדים בשמחה כי היום לא ארוך ונפגשים שוב מחר חוץ מאלה שפתאום לא חוזרים יותר לגן אמרו לי שהם רק עברו דירה מעבר לענן אז בלילות קרים אם פנס מצחת לה סליחה הם מדברים לא מגלה למה היא בשבילו כי בוכה כשהוא מציע לה להיות כל עולם הוא מערך שלפני אוויר חמה אצלנו בדוד יש המון ילדים את חלקם אני אוהב את חלקם אני לא אכיר במרץ רב הספקת מוצרים מזון לחיילים באתרים השונים נאמר שלום לרענן ורקר ושר שרת שלף נתחיל איתך רענן בוא תפרט את הפעילות ההתנדבותית שלכם במהלך העת הזאת מי מספק לכם את כל הפרודוקטים והמזון אז בואו נתחיל מההתחלה בצורה מסודרת אחרי השבת השחורה שעברנו ולילה בלעות שהיה לי ולכל עם ישראל התעוררנו לחלום רע הגעתי לשעת הבוקר ושאלתי את עצמי רענן מה עושים עכשיו יש מצב נתון יש חיילים מגויסים מי דואג להם מי דואג שיהיה להם איזושהי תשומת לב מהעורף והחלטתי לקחת את הרכב והתחלתי לנוע בכבישים ברחבי העיר ומחפש מסעדות פתוחות חברים שלי נעמוד שעה רבה אני שומע משמש אופר שומע משמש הכל סגור הגעתי הביתה אמרתי לא יכול להיות אני חייב למצוא פתרון נזכרתי שיומיים קודם נפגשתי עם בחור נחמד בשם אופק שפתח מסעדה נחמדה ברחוב הבנים וחייבתי להתקשר אליו הגעתי אליו דרך האינטרנט כי לא עלית טלפון לא תכננתי לא תכננתי את זה הצלחתי לאתר אותו ושאלו לי איפה אתה נמצא? הוא אומר לי בבית הייתי בעסק ראיתי מה קורה אין מה לעשות אני בבית אמרתי אופק בוא בוא נעשה מעשה שאני חושב שיכול להועיל להרבה אנשים מה אתה מציע? אני מציע שתבוא לעסק אני בא לעסק נגייס עוד כמה אנשים ונכין לכל אלה שהתחילו התגויסו עכשיו ארוחת צהריים מה דעתך? הוא אומר לי אני איתך זורם הוא מגיע לעסק הוא מביא גם את החברה שלו את דנה אני קורא לסרה סרה קוראת למתנדבים ופתאום יש לנו בין עשרה לחמש עשרה מתנדבות שמסייעות לנו להכין אוכל לאלה שגויסו בעיקר שיפקנו את מה שהכנו שזה היה מוצרי הגלם שהוא נתן לנו והיה זמן לקנות כל מה שהיה לו בחנות והמסעדה בזה השתמשנו זה אוכל חם מבושל? עכשיו זה אוכל מבושל שניצלים צריך להעביר מיד אז עבדנו משעת תשע עשר עד שעה שתים עשרה וחצי אחת דאגנו לאלה שבאמת זקוקים לזה הם הגיעו וככה התחלנו עם שמונים מנות ביום הראשון ביום השני זה כבר הגיע למאתיים מנות ביום השלישי שלוש מאות מנות ביום הרביעי הגענו לשבע מאות מנות ביום החמישי אמרתי לאופק אתה צריך גם לעבוד ולהתפרנס סטופ אנחנו ניפגש ביום שישי מה נעשה ביום שישי? אמרתי ביום שישי אנחנו נבקש מהאנשים להביא מהבית תפשילים ומה שהם יביאו נחלק בארגזית ומה שיהיה לנו נספק כך באמת עשינו זה היה יום שישי לפני שבועיים יום שישי האחרון ועוד פעם אחרי שבוע שמעתי לאופק אתה חייב להתפרנס אז אנחנו מניחים לך עוד פעם התכנסנו אבל הפעם לא במסעדה אלא לקחנו קיבלנו את בית הנוער שזה המועדון שיק וזה היה בעצם המרכז ששם הייתה עשייה לשם הגיעו עשרות אם לא מאות תושבים כל אחד עם שתי שקיעות ביד המושב על אוכל מבושל אורס פסטה שקשוקה חלות יין כל טוב אני ביקשתי או ביקשנו שמוצרי בשר לא להביא בגלל הבעיה הפתיחותית שיכולה להיות אנחנו לא מתכוונים לקלקל לאף אחד את הרכבה אז אנחנו דאגנו שהדברים יהיו מוצרים של פחתמימות ופרווה ואכן באמת ביום שישי האחרון סיפקנו 1550 מנות ל1550 חיילים זאת אומרת החיילים קיבלו את זה בשירות 2-3 אחרי הצהריים זה סדר גודל של השעות לא רצינו גם להיכנס לערב אז אזורים מסוכנים אז בשעות הערב זה מה שהם אכלו ופתחו בעצם ארוחת ליל שבת עם התפשילים של תושבי נסיונה שזה דבר חומוי עכשיו מי משנה את כל החומרים האלה אנחנו דואגים שהיחידות שמבקשות שישלחו נציג או לחילופין אני עושה נקודת מפגש בבית קמה אני לא רוצה שאנשים שלנו ייכנסו וניקח את זה על מצפונים זה לא יקרה אבל בדרך כלל הם שולחים את הנציגים שלהם והם מגיעים אלינו לבית הנוער ומשכים את הדברים לפי ההזמנה שהם עשו אם זה 100 חיילים זה 3 ארגזים אם זה 200 ארגזים זה 6 ארגזים ביתם לכמות זה עובד מצוין אני חייב לציין שצירפתי לפרויקט והצטרפו באהבה מועדון בית הקשיש מרכז יום לקשיש בניולה של עידית חן סייג ויש גם את ויקי שעוזר איתנו ויקי כתר והם בעצמם באמצעות החברות וחברים שלהם גיסו לא מעט מזון המזון הזה עבר לבית הנוער ובבית הנוער עוד פעם נבצע חלוקה שכל ארגז היה בו מה שנקרא תפריט מגוון אם זה אורץ זה פסטה ושקשוקה וחלות היה פשוט כמות מטורפת וכשראינו את כיתוב אז החלטנו בעצם שביום שישי הקרוב אם היעד היה 1500 היעד הופך להיות 3000 ואנחנו עושים פרסום בכל דרך גם באמצעות רדיו 100 ושת באמצעותך תודה רבה על הרעיון הזה ואני באמת צריך להודות לכל מי שנותן כאן יד לסגה כמובן שותפתי היא שותפה שלי לכל מיזם שקורה כאן חברתי והעסק באמת מבחינתי הוא הצלחה הרבה מעבר למשואר טוב אז בדיוק בנקודה הזאת נפנה לסערה ונשאר אותה אז בעיתות שגרה פועלת בכמה תחומי התנדבות ובעיקר מוכרת לתושבי העיר במיזם כריך למי שצריך אני אתיוצא שתרחיבי מהכיוון שלך למה שהקרא יערנן צדקם מהכיוון שלי אני רק רוצה להגיד שאני לא עומדת ברחוב עם הדוכן אבל הם עצמם את כל הכריכים שבדרך כלל יש ברחובות המנהלים של כריך למי שצריך משנים גם לחיילים מעבר לזה אני מתנדבת בראשונים בידיד לחינוך וכבר חלק מהמתנדבים חזו אתמול היום בהדרגה מי שרוצה ומי שיכול ברוב אבונותיי אני גם מלמדת כבר שנה שנייה בתיכון בגולדה ומגישה ילדים נפלאים לבגרות ואני רוצה רק להתייחס אליהם ביום הראשון שבאמת זה היה יש מאין מה שנקרא שלושת הילדים במערכות הראשונים שגייבתי היו מגולדה יודמטניקים שעמדו ובישלו ותיגנו וארזו אני המומה לטוב מתושבי העיר אני חושבת שההתנדבות בעיר הזאת עולה מעל ומעבר לכל ואני גם שומעת את זה מאנשים מבחוץ מעל ומעבר אתה אומר וזה נהיה וזה נהיה מעבר אפילו למה שאתה מצפה אני חייבת לספר שיש לי וואטסאפ של הבניין שאני גרה בו פרסמתי חמישי בערב שחושבות שחמישי בערב הביתה שלי כבר נראה כמו חמל עם הדברים האלה פשוט מדהים ההתנדבות והמוכנות של אנשים לבוא ולתת יד היא לא יוצאת דופן בעיניי כי אני מתנדבים אבל עיר קטנה עיר לא גדולה וההתנדבות פה באמת מדהימה אז אני מצטרפת לרענן בהבעת תודה אני לא רוצה להתחיל לפרט עוד שמות כי אני בטח אכתה למישהו ואני אשכח להגיד אז אני לא אציין שמות אבל מדהים מדהים מדהים ולכל מי שנתן יד עד עכשיו ורוצה להמשך ולתת יד אני רק רוצה להתייחס לשאלה אחת שאני נשאלתי בציניות ואני עניתי ברצינות ואני גם אתייחס אליה פה שאלו אותי איך את יודעת שהאוכל מגיע באמת למי שצריך אז קודם כל אני בן אדם מאמין ואופטימית סדרתית אבל מעבר לכך אנחנו לא שולחים ככה רענן ואני לא מחליטים שולחים ל רענן ואני מקבלים פניות אנחנו שולחים רק על פי פנייה זאת אומרת פונים אלינו אומרים לנו מספר מנות אנחנו לא נוסעים לאזורים בעתים רענן הסביר עד שאנחנו נפגשים באמצע אז לכל הסקפטים אנחנו מקבלים בקשות ורשימות ולפי זה אנחנו משנים את האוכל לא על פי איזשהו רצון חופשי שלנו רק בדרך לפה אנקדוטה היו שלושה טלפונים שניים היו מהפעם הקודמת רענן אפשר לחזור על המהלך עוד פעם אמרתי כן רק תשלח לי בבקשה איש קשר וכמות האנשים ועוד אחד שהגיע באמצעות הוא שמע על הפרויקט אם אפשר לעזור זאת אומרת אתה תשלח לי כמות החיילים את היחידה בלי המספר רק חדרגלים גולנים סלחנים ואנחנו נדאג להביא לך שלח לי איש קשר זהו סרה את בחרת לשים בפתיח שיר של שיילי אתרי נקרא יצאנו בגן איך את מתחברת לזה? השיר מאוד מאוד קשה עצוב מי שלא מקשיב למילים מתבלבל וחושב שמדברים על ילדים שמשחקים בגן אבל בהדרגה אנחנו מבינים איך הילדים הסנכים והאופטימיים שחושבים שהעולם שלנו נפלא הם בני ארבע אולי חמש אולי קצת יותר לאט לאט הם מגלים שעוד ילד חסר ובעצם היום מעל הנן את השיר שרה שיילי אתרי ששר אותו כשהיא הייתה צעירה אחרי השירות הצבאי עברו מאז לא כל כך הרבה בתחילת שנות השלושים שלה והשיר הזה כל הזמן מתנגן לי כי שיילי אתרי איבדה את בעלה ומתקפה בשבת בנראם ויותר מתמיד השיר הזה קיבל עכשיו משמעות מצמררת של כאילו לפני שנים לראתה וצפתה ואני יודעת שלא השמעתי אותו היום גם לצלמידים והראיתי להם את ההקבלה השיר הזה באמת מעביר בי צמרמורת כל פעם שאני שומעת אותו ובימים אלה במיוחד אז השיר הזה באמת מוקדש עם חיבוק לשיילי אתרי ולכל הילדים שלנו בגן או כמו בסוף השיר כבר מעל הנן עוד אני רוצה להוסיף מילה ולהגיד תודה תנועות הנוער באמצעות יניב ויסמונסקי שהוא מנהל מחלקת הנוער התגייסו לטובת העניין כל הילדים קיבלו את המסר כל הילדים קיבלו את הפירוט למה אנחנו מצפים לקבל אני חושב שאנחנו נקבל אהדה מאוד גדולה ותמיכה מאוד גדולה ביום שישי הקרוב כי זה הופץ לכל תנועות הנוער צופים, נוער עובד, מועדון שיט, מקבי הצעיר, הופץ לכולנו שאלה אנחנו מדברים פה על אזרחים פרטיים שמתנדבים נכון? האם יש גם התגייסות של אתה הזכרת שמש, הזכרת עוד כאלה הם גם כן מתגייסים לטובת קודם כל כן, מה שקורה וצריכם להבין אותם, הכמות של הפניות שפונים אליהם היא מטורפת, כך שגם להם יש איזשהו מגבלה או גבול ליכולת כמה הם יכולים לתת קודם כל זה יש ירידה גם בסועדים של בגלל המצב? גם בגלל המצב, אז גם הרצון הטוב בסוף הוא מוגבל ביכולת ולכן אני של היום שפנו אליי אז אמרתי בואו אתם רוצים ענות? אז בואו נעשה איתם איזה שעודיל במקום 100 אחוז, 50 אחוז, שלמו, אז לפחות זה ייתן להם את המענה לעלות, כבר לא מדבר על הרווח, אז קיבלתי מענה טוב, אז לסיום אני הייתי רוצה לשאול אם אתם רוצים לנצל את הבמה הזאת ולפנות לתושבים לצייר בעדכם מעבר לכל אלה שכבר התגייסו, לגייס מתנדבים נוספים או מצרכים נוספים? אנחנו ודאי ננצל את ההזדמנות ואת הבמה ואת המיקרופון, לבקש מכל מי שיכול, רוצה, להגיע לאחת מנקודות המפגש, הפרסומים הם, פרסמנו בכל הפורומים השכונתיים אבל אני בכל זאת אגיד שוב יש לנו נקודת איסוף במועדון צ'יק, יש לנו נקודת מפגש במרכז יום רב תחומי לקשיש שהוא ברחוב בן גוריון, המועדון צ'יק הוא ברחוב קומרוב 21 ושווארמה שנש? שווארמה לא, סליחה, טעות, הכל זה חגיגה בשקט, זה מעבר לפינה, יש שם חנייה למי שצריך, אנחנו נשמח, מבקש כבר להביא בקופסאות אם אפשר, אפשר לצרף מכתב אם יש ילדים בבית שרוצים לצרף ברכה או שיר, גם שבת אמרנו ואני אעסיק שוב, הוספנו יין לקידוש, בעוגות, בנרות, בכיפות, כל מה שרק צריך אפשר ולסיום תקראי שיר שנקרא הסתיו האחרון הסתיו האחרון שכתבה חנה קו רות הסתיו הושב מוכר כמו ידיד מי שכבר לוחקינו, אבל אנחנו, אנחנו, האם אי פעם נשוב להיות מה שהיינו? שאלה, סליחה להישאל באמת, אוקיי, בשם רדיו קולנס ציונה אני מבקש להודות לכם רנן ורקר ושר השלף על פעילותכם החשובה לרווחת החיילים באשר הם, תודה רבה ויישאר כוח תודה שלו תודה שלו, בבקשה אצלנו בגם יש המון ילדים את חלקם אני אוהב, את חלקם אני לא מכיר אבל מי לא שמע על העומד של רן הוא הכי מהיר בכל, הוא הכי חזק בגם אבל יש לו סוד אחד שפחד הוא לגלות שהוא כל כך מאוהב ואחת הילדות הוא עושה לילות קרים אם פנס מצחת לה סליחה הם מדברים והוא מגלה לה מה היא בשבילו כל עולם הוא מוגן מצחת לה סליחה אצלנו בגם יש הרבה חבורות יש כאלה נחשבים יש כאלה שפחות אבל מי לא שמע על קופצי הנדנדות מרים להם כפיים ולמדים אותם לנחות מורמים על נס הדגל רק לפעמים כשהם קופצים רחוק הם שוכחים לחזור לילות קרים אם פנס מצחת לה סליחה הם מדברים והוא מגלה לה מה היא בשבילו כל עולם הוא מוגן מצחת לה סליחה אצלנו בגם נפרדים בשמחה כי היום לא ארוך ונפגשים שוב מחר חוץ מאלה שפתאום לא חוזרים יותר לגם אמרו לי שהם רק עברו נראה מעבר לענן אז בלילות קרים אם פנס מצחת לה סליחה הם מדברים והוא מגלה לה מה היא בשבילו כי בוכה כשהוא מצביע על עליו כל עולם הוא מערך שלפני המלחמה אצלנו בגדוד יש המון ילדים את חלקם אני אוהב את חלקם אני לא אכיר