פנינה זיו21.11.23

רדיו קול נס ציונה מאר ששפם במתכונת שידורים מיוחדת בעקבות מלחמת חרבות ברזל מה קורה בעיר? תוכנית על מה שקורה בעיר נס ציונה בעקבות מלחמת חרבות ברזל סיפורים ורעיונות עם תושבי העיר שישתפו אותנו על כל מה שקורה בשטח בהגשת שלמה ברזילאי שלום, כאן איתכם העורך והמגיש שלמה ברזילאי בתוכנית נוספת של מה קורה בעיר מסגרת מלחמת חרבות ברזל היום אני מתכבד לארחת פינה זיו, חברת מועצת העיר ומתנדבת ברוכת פעילויות למען הקהילה שלום פנינה ערב טוב תודה שעועדת להגיע אלינו לרדיו תודה אני אפתח בשאלה הראשונה, אני אבקש תציגי את עצמך תושבת העיר כמובן, הם לכך וכך ילדים, מה המקצוע, בעלת תואר, בבקשה אז אני פנינה זיו, תושבת נס ציונה מזה כ-25 שנה אני על מנתו של מיכאל שלי, שהיה איש ברוך כישרונות זה היה מיוחד במינו יש לנו שלושה ילדים עומרי משרת כרגע בעזה, בבעוטף, ב-990 ירדן לוחם בכפיר, מגויס, נמצא בשומרון הוא הגיע במיוחד בצו-80 ממיימי, הוא היה בטיול הוא סטודנט, שנים סטודנטים עומרי לומד אנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב ירדן לומד כלכלה ונועה, קטנה, היא חיילת, משרתת בבלאץ, באנדסה קרבית, מדריכת ירי וגם היא נמצאת בעוטף, מסתובבת, מדריכה חיילים אבל היא לא נכנסה פנימה היא לא נכנסה, היא לא לוחמת, היא תומכת לחימה ואני עסקתי עד לאחרונה, עד שהמלחמה התחילה, בתיירות יש לי משרד נשיאות שקוראים לו פאז כנסים ותיירות עסקתי בעיקר בכנסים רפואיים פאז זה המשטבות של פנינזיב השם הרשמי במורשמות המיסים זה פנינזיב, ייעוץ ויזמות בתיירות ואני, כן, עד שעברנו את הקורונה, הייתה תקופה מאוד קשה ומשבר מאוד מאוד קשה בתיירות אגב זה לא רק אני, אני יור ועדת תיירות פנים בתחדות סוכני הנשיאות אז אני מכירה את המצב הארצי משבר מאוד מאוד גדול גם אלה שמתעסקים היום, המלונות מלאים במפונים וגם מי שכבר רוצה לעשות או הזמין משהו נורא קשה לצאת, לטייל או לנפוש כשהמצב כזה אז ביטלנו עכשיו מסע של מכוניות מועדון החמש לים המלח הם היו אומרים לצאת לסוף שבוע אנחנו עושים רנדבור כזה נורא יפה עם כל המכוניות המדהימות כמו כל שנה, זה מסע שיוצא כל שנה וכנס בינלאומי שהיו אומרים להגיע רופאים מחול לירושלים, למלון אוריינט גם בוטל גם בוטל וכנס לתיירות מלחמה אז אני אמרתי שיש לי איזה פני נזיב ייעוץ ויזמות אז היוזמה שלי זה מכל המלחמות שעברתי אני 35 שנה במקצוע אז מכל המלחמות אני חושבת שכדאי לעשות תיירות לאזורי מלחמה יש משוגעים שישלמו הרבה כסף ואנחנו מספקים את זה כל הזמן זה נונסטופ עבודה אז מי שרוצה, שיצטרף ואז בוגרת תואר? איזה תוארים? אה, אני מורה דרך יש לי תואר ראשון בלימודי עץ ישראל מבר אילן אבל מורה דרך בארץ, לא בחול בארץ זה מורה דרך, בחול זה מלווה אנחנו בארץ מורה דרך אז נותנתי לב לדקות הזאת כן, היה לי רכב תיירות, רכב אשכול בתקופה מסוימת, המשרד שלי עשה הכל עשינו אוטגוינג, אינקאמינג, תיירות פנים טיולים, כנסים, אירועים אני עבדתי עם כל הגופים הכי גדולים נמל אשדוד, משרד הביטחון בתי חולים, הדסה עשיתי להם חגיגות מהשנה למחלקת עיניים למשל שזה משהו בינלאומי כל הרופאים שלמדו בהדסה לאורך השנים הבאנו אותם מ-46 ארצות מאוד מעניין, העבודה שלי מאוד מעניינת וכל זה בנוסף להיותך חברת מועצה? רגע, אני גם סטודנטית היום חזרתי ללמוד חזרתי ללמוד בבר אילן תואר שני, למרות שיש לי כבר תואר שני באוניברסיטה העברית למדתי ניהול חזרתי ללמוד רגולציה סביבתית כדי להבין קצת יותר את כל העולם הזה של שמירת הגבעות המסדרון האקולוגי כל הרגולציה של זה מה זה אומר לשמור על גבעות? מי אמור לעשות את זה? זה מרתק זה שילוב של גאוגרפיה ומשפטים ואני ממש נהנית זה שנה שנייה כשנתחיל את שנת הלימודים זה יהיה כנראה ב-24 דצמבר יפה אז כמו שאמרתי, זה בנוסף לתפקידך כחברת מועצה מזה כבר... חמש שנים חמש שנים חברת מועצה ואת נמצאת שם במסגרת מפלגה שנקרא... סיעה אני הייתי יחד עם נציון אירוקה בראשותו של ירושלמי אני מבין שאת פרשת מהם כבר לפני איזה חודשיים ביום ההכרזה שזה יום שבו אפשר לזוז מסיעה לסיעה או לפתוח סיעה חדשה החלטתי לפתוח סיעה חדשה ולרוץ בראשותה שתיקרא? ביחד נס לקח קצת זמן וכשהיה צריך להגיש את הרשימות הצטרפתי האמת הציעו לי כל מי שרץ היום למועצה ברובם, לא כולם הציעו לי מקום מכובד להצטרף והחלטתי שבגלל שיש לי אג'נדה ואני רוצה להוביל ולא רציתי רשות רציתי רק להיות במקום שאני משפיעה וממשיכה להוביל את הדברים שחשובים לי אז בסוף לא בסוף, ביום ההכרזה ביום הגשת הרשימות אני הצטרפתי ליגודה הוא רץ לרשות העיר אני מספר שתיים שזה יפה ברשימות רוב הרשימות אין מספר שתיים אישה ואנחנו בחמישים-חמישים עשינו קורס מנהיגות עוד אחת מהפעילויות שאני עושה במעמד האישה אז רציתי שנשים תיגשנה לבחירות עם ידע עם איזשהו לא כמוני, באתי באמת בתמימות בלי לדעת מה זה מועצת העיר ואני חושבת שחייב ללמוד את זה זה ממש כמו כל מקצוע אנחנו לא מקבלים שכר חברי המועצה אבל גם כדי לדעת מה אתה מעביר חמש שנים על מה אתה מעביר אותם או איך אתה מביא את עצמך במיוחד נשים אנחנו מצוינות בלעבוד מאחורי הקלעים שמים אותנו בפרונט צריך לעזור לנו באמת אני חושבת ואחרי שלמדתי חמש שנים אני חרוצה הייתי כמעט בכל הישיבות במועצה יש בדיקה מי היה וכמה פעמים נוכחות אם אתה נהדר אמורים אפילו לפטר אותך אבל לראשי הערים מאוד נוח שחברי המועצה לא באים יש קוורום מצביעים ואני חושבת שזה לא הוגן כי 1300 איש בערך זה מנדט מצביעים בעדך כדי שאתה תלך ותייצג אותם ואם אתה לא עושה את זה אם את לא עושה את זה אתה ממש חוטט ל1300 ומשהו אנשים ששמו בכת יאהבה את הרצון שלהם שתייצגי אותם לכן אני חושבת שהקורס הזה שעשינו 50-50 האמת מי שהביאו אותו זה דווקא עמותת כן זה כוח נשים זה עמותה שמקדמת נשים לפוליטיקה זה לא עמותה בנס ציון זה עמותה ארצית שהעירייה אגב חלק נכבד מאלה שהיו בקורס רצו להצטרפו לרשימות כי קצת אין להם הבנה כבר מה זה רשימה מה זה מקום אני הייתי רוצה לדבר דווקא על תפקיד שעשית בתקופה של יוסי שבו עד כיהנט במועצה הדתית של נס ציונה זה נשמע קצת כזה חריג אז בואי תספרי על האירוע הזה למרות שהיום אני מבין שזה כבר נהפך דבר די מקובל כן הייתי באמת חלוציות לשמוע יוסי זכרון הברכה פנה אליי וביקש שאני אעשה תפקיד מיוחד הוא לא מצא אותי שם ברחוב אני פניתי אליו להקים את בית כנסת בן פורת יוסף אז לא היה לו את השם לא ידענו שהוא יהיה כזה יפה וכן פשוט ביקשנו מקום להתפלל אנחנו בשכונה חדשה אני גרה בגבעת האירוסים ולא היה לנו איפה להתפלל טוסקנה האירוסים כל האזור הזה המערבי ואנחנו פשוט ביקשנו מקום הוא נתן לנו שטח הקמנו עמותה והרצנו את התוכניות והסייענו בכל מה שצריך ואפילו הייתי מזכירה את העמותה הרבה שנים ויוסי פנה אליי אמר לי או את הכיר את הפעילות שלי אמר לי יש לי תפקיד מיוחד בשבילך את תוכלי לדבר גם לחילונים כי בעלי לא היה דתי לא היה שומר מצוות הוא היה איש צדיק אבל לא שומר מצוות ואני דווקא מסורתית ושומרת שבת ובאמת בין שני העולמות האלה מינו אותי להיות חברת מועצה דתית זה לא היה פשוט כי היה בגץ לאה שקדיאל שאפשר לנשים להיבחר והיא לא נבחרה לאה שקד היא רצה לבגץ להראות שלא בוחרים נשים ולא העניינות כבר אבל הבגץ בעינו נשאר זה החוק וכשאני רציתי להיבחר הרב שאול אחרק היה בעדי הוא הכיר אותי מספר אני חושבת חודשיים לפני כן הוצאתי טיול הדרכתי טיול של המועצה הדתית והוא היה אחד מהמטיילים האמת הוא לא נתן לי לדריך הוא כל הזמן לקח לי את המיקרופון אמרתי לו או אני או אתה וזה נורא הצחיק אותו כי אמרתי לו או שאתה מדריך את הטיול או שאני כזה הוא כל הזמן לא נתן לי לדבר אבל ממש התחברנו והוא למד מאוד להערך אותי וכשהוא ראה שזו אני אז הוא אמר אה היא בסדר מדריכה בסדר וכך הוא היה בעדי הרב השני הרב וצועל היא בדלחיים ארוכים הוא לא היה נגדי אבל הוא ידע שזה פתח שהוא בעייתי למנות נשים הוא התנגד וכשניסו לסחסך בינינו אני אמרתי זה לא האישה לבסוף אחרי חצי שנה שהמועצה הייתה סגורה מונעתי למועצה הייתי חברה בחמש שנים עשיתי שם שינויים אגב היום שליש במועצה נשים מתוך תשעה שלושה נשים בעניין הזה את פורצת דרך ברוך השם בכל הארץ היום בכל הארץ יש נשים עכשיו הייתי רוצה לשאול אותך האם כחברת מועצה כבר חמש שנים את שימשת בתפקיד כלשהו בתחום המוניציפלי זאת אומרת עשית משהו אופרטיבי אני מחזיקה תיק מעמד האישה ולעומת מה שהיה אנחנו שינינו את כל מה שקורה בביני סיונה יש היום לא אגף אלא מחלקה למעמד האישה פעם הייתה הרכיועצת ראשי למעמד האישה זה תפקיד כזה בנוסף לתפקיד של אותה אישה היום זה ממש מחלקה היא מאוד עובדת ורצה בריה היועצת ראש העיר צמודה אליה דוקטור אושרית וואו שכחתי אבל היא אישה שיש לה עשי תוכניות ופעילויות לאורך כל השנה החודש אנחנו בחודש מניעת אלימות כלפי נשים יש תוכניות יש שלטים בכל העיר השנה הנושא המרכזי למשל מניעת אלימות יש נשים שנלחמות בתוך הבית המלחמה היא לא רק בחוץ וזה הנושא שאנחנו לוקחים איתנו אנחנו דואגות לנשים חדוריות אנחנו דואגות עכשיו להפגה כל ימי המלחמה יש מפגשים פעמיים בשבוע שנשים מובילות אותם בכל מיני נושאים עצם המפגש אם זה בכלכלת בית כלכלת המשפחה ספורט, כל פעם שמפגשות מדברות ושם אני חושבת קורה הנס של החוסן עכשיו הייתי רוצה דווקא לשים דגש על הפעילויות וההתנדבות שאת עושה למשל את מסייעת לעמותה של שמחה מזרחי יד ליולדת אחרי לידיי על יד ליולדת תוכלי לפרט על זה קצת יד ליולדת הייתי המון שנים עזרתי לשמחה הקמנו לה את האתר ושמרנו עליה כי כולם פתאום החליטו גם אם לטפל בתינוקות ושמחה עושה את זה בהתנדבות מהנשמה עם המון מתנדבות מכל העיר היא מגיעה לנשים שבאמת מכל שכבות הכלכליות בעיר וכי כולם צריכים זה מציל נשים הרעיון מאחורי זה אחרי לדעה לא פשוט הורמוניים ולחץ ועייפות במיוחד בבתים מורכבים עם עוד ילדים או אין עזרה או יש עזרה מאוד מורכב ונשים נוטות להגיע לדכדוך דכדוך זה מצב שאתה מאוד קל להידרדר ממנו לדיכאון אחרי לדעה ואז זה מסוכן לכולם אישפוזים וילדים נורא ושמחה נמצאת שם היא מגיעה ליולדת היא והמתנדבות פעם בשבוע יושבות איתן מסייעות אני חושבת שאתה צריך להרים אותו בכל עיר פשוט מדהים גם בזכותו אנחנו מגיעים לנשים שאנחנו יודעים שהם מקראי ריק והן לא ברווחה נשים שהן לא ברווחה לא מוכרות בדרך הביקורים האלה אנחנו יודעות מה צריך ושמחה יש לה רשימה שבוע שעבר למשל מישהו מגולני נתן לי ארגזים מלאים פירות בסוג אלף אלף בננות וטפוזים רחוב גולני? לא בחור מגולנצ'י כשאני תומסת בהם ועוזרת ללוחמים הוא שמע כל הזמן את הטלפון אם זאת יצחה אז הוא אמר לי אני יכול גם לתרום פתאום הגיעה רכב מלא בארגזים של פירות ופשוט ערזנו עם השלוש חברות שעזרו לי רינה צדוק ודליה וזהבה וערזנו שקיות עם בננות וטפוזים ואפסלמון ורימונים וטפוחים כל טוב ומלא נוסקיות ופשוט הבאנו לנשים שידענו שכדאי שיהיה להן פירות בבית בוא נדבר על עוד מזמים אני מבין שגם את הזכרת את זה עכשיו פועלת להנגשת דברי מזון וביגוד לחיילים ולמשפחות שפונו מהות זה חרבות ברזל ביום ראשון איך התחיל? ביקשתי מהנשים להזכיר לי יש לי קבוצה שקוראים לה מועדון נשים נס ציונה אז שמתי שם את החברות האחרונות שדיברו איתי בקורונה הבנתי שיש נשים סגרו שני גנים אם אתה זוכר בקורונה ואמרו להם 14 יום סגר בבית עם הילדים חד הוריות בבחינתם זה היה נפילה כי אם היו יוצאות לעשות ציפורניים או לעשות כל מיני עבודות שהן יכולות לצוף ולא להיות ברווחה לא היה להן פשוט לא היה להן אוכל והנשים אמרו לי טוב שיעשו משלוח אבל מי שאין לו אין לה אז אמרתי אוקיי מה אפשר להביא זה היום שישי הלכתי לסיר לקחתי חצי סיר מרק וחצי אורז ושני צלים וקצת ירקות שמתי סכית ונורא התביישתי לילד מהאוטו אמרתי לבן שלי שים ליד המעלית ותברח ואז כי זה נורא מביך להביא לאנשים רגילים זה לא רווחה זה לא אנשים שמקבלים ארגזים בשבילם לא בשבילי אני חשבתי שלא רוצה לבאש אותם להביך אותם ומה שקרה זה שאותה אחת התקשר להגיד לי תודה ואמרה לי את יכולה להביא גם לחברה שלי גם היא קצת אמרתי אופה כבר הסיר אי אפשר לחלק אותו עוד פעם יש לי שבת עם ילדים ואני מדברת על קורונה שים לב אז כתבתי פשוט עשיתי לי קבוצת וואטסאפ וצירפתי את האחרונות שדיברתי איתן וביקשתי שאם הן יכולות לעזור ולתרום או ללכת להגיד לי מי חצר לה והקבוצה היום מונה 175 נשים שהתבספו כל פעם תסריף לי את החברה הזו חייבת להיות וזה מועדון מהמם זה מועדון שרק אנחנו רושמים מה צריך הן גם מביאות לצרכים וגם לוקחות ופשוט תומכות בקהילה וזה החוסן של נסיונה זה פשוט מדהים זה כל פעם שאני רוצה להרים את עצמי צריך להסתכל במסקור בקבוצה הזאת אז מה שעשינו חרבות ברזל אגב בקורונה חילקנו קלמנטינות וחוברות צביעה שהHP תרמו לנו וכתפנו ביחד קייל וכתפנו את פירות וירקות וחילקנו וחילקנו הכל מכל בכל ביצים, עמדנו בתור לביצים זוכר שלא היה? אז עמדנו בתורים כדי לקנות ולהביא לאנשים שאין להם הרגע הייתם קונים ואחר כך חוזרים עוד פעם כן בחרבות ברזל ביום מושא שבת גויסו כל הילדים שלי שלושה ילדים שלי ומה שאני עשיתי זה פשוט שמעתי שיש משפחות פצועים שהגיעו ביום שבת לבתי חולים הבית החולים הכי קרוב אלינו זה אסף הרופא אסף הרופא עם בחרת מרחק ואני מכירה אותם הם קצת לקוחות שלי אני מכירה את הרופאים, את הוועד בשלב הזה עוד לא זה רק ידעתי שהרמתי טלפון ואמרו לי הם באו בלי כלום בלי בגדים, בלי בועשות שיניים בלי דאודורנט, בלי מגבת וכתבתי בקבוצה מי יכולה לעזור לי כי צריך ואוכל והוגות וביום ראשון כבר היה משלוח ראשון ובערב כבר אחד מהאנשים שאני מכירה מנסיונה דובי שוורץ הבת שלו החיילת התנדבה במסעדה בבילו היא חיילת אחרי הצבא התנדבה במסעדה והוא אמר לי יש להם שניצלים אכפת לך לבוא לקחת? לא, הם הכינו למשפחות הפצועים לקחנו 100 שניצלים ואחד המתנדבים נסע להביא לי את זה כי אתה יודע שם בבילו ואני רצה כל היום אז פשוט נסעתי עם מרגז של שניצלים בפיטה עם קצת חמוצים וירקות וחילקנו יום אחרי יום למשפחות הם היו שפוכים ולא נעים להם והסקיות של הדיאודורנטים והמברשות שיניים והמשחות שיניים והמגבות זה פשוט היה מדהים וכשהבנתי שזה צריך אז לא הפסקנו ביום שלישי כבר עפינו חלות יום רביעי עפינו קובניות חמישי עשינו ג'חנונים וככה זה התפשט בכל העיר וזה מדהים כי המיזמים של נס ציון אמרית לך יש לנו קהילה שאין אותה בשום מקום בעולם כולם תורמים אבל פה זה משהו מיוחד היום למשל בית ספר בן גוריון אספו מצרכים יבישים כדי לקחת את זה למפונים משפחות מפונים רצינו לבש להם ארוחה לא הסתייע מה שאנחנו נעשה אנחנו פשוט נעביר את כל מה שהם אספו שזה תפוחי אדמה וירקות ואורץ ושמן מצרכים אתה יודע ואנחנו ניקח אותם למפונים מסדרות שנמצאים ביפו ושנמצאים במלון בגליל אוקיי אז זה אחד המיזמים מהיום טוב יש לך עוד משהו לומר ככה לסיכום העיר שלי מהממת צריך לשמור עליה מרוחות רעות אני מפתים איתך אמרת את זה מה שנקרא ולא הוספתי ולשמור על הטבע ולשמור על הגבעות ועל המסדרון האקולוגי זה היעדים שלי לבחירות הבאות לא יוצא לי מזה כלום רק לוקח לי המון המון שעות מהחיים המון אנרגיה טוב בשם רדיו קונסטיונה אני מבקש להודות לפני נזיב על הרעיון המעניין והמקסים לרדיו שבו פירט את מזמי ההתנדבות שלך את הפעילות שלך כחברת מועצה אישר כוח והצלחה רבה תודה רבה שלמה יש אישה מישהו חושב עלייך מישהו רוצה אותך נורא יש אישה יש אישה יש אישה יש אישה יש אישה יש אישה יש אישה יש אישה יש אישה יש אישה יש אישה יש אישה מישהו חולם עלייך מישהו אוהב אותך כל כך יש אישה אז את תזכי הלילה ראשך אני חיכה כוכב נופל כוכב נופל כוכב נופל כוכב נופל כוכב נופל כוכב נופל כוכב נופל כוכב נופל כוכב נופל בעיר את לילך שואל לאן ומה תבקשי לי למעלה אם זה אותי אז אילך אני שאלה מזמן שירת שרה שיר עצוב סנטימנטלי שיר שלא משאיר אותך בבקשה שיר שלא משאיר אותך בבקשה השחר מחכה כבר בעבר לדינה השמש תסתובבת עכשיו ועוד דומה אני מסתכל על בניים איך חלומך מלטפת כאלה עוד קטנה יש אי שם מי שהוא חושב עלייך מי שהוא רוצה אותך לא רע יש אי שם הערב אני רוצה לפתוח בתוכנית חדשה של מישהו שמספר סיפורים ידיד טוב שלי נקרא שלומי זילבר והתוכנית שלו נקראת שלומילים וסיפורים אנחנו נפתח היום בסיפור אחד קצר שנקרא רמויות קטנות יפה שרימו אתכם כסף לא בהרבה גם אם מרמים בשקל שניים זה לא ממש מעצבן אני יכול לתרום למישהו לאיזה קפצן עשרה שקלים ואחרי כמה דקות להתרגז שמישהו רימה אותי בשני שקל היי כאן שלומי עם שלומילים וסיפורים והסיפור השבוע נקרא רמויות קטנות לפני הרבה שנים כשרק התחלנו המחזקת ואני את זוגיותינו המשותפת קנינו רכב קטן ובדיעבד גילינו שהמוכר רימה אותנו ויכולנו לשלם על הרכב הזה קצת פחות כשרק התחלתי להתרגז ולתכנן נקמה הרגיעה אותי המחזקת ואמרה משהו כמו לא חשוב, זה היה שיעור שילמנו בעד השיעור נו, זה לא הייתה פעם היחידה משפטים כמו המלאי מוגבל, תקנה עכשיו, אחרת זה ייגמר ותפסיד או זה מבצע של פעם בחיים שכנעו אותי וקניתי אני לא צריך לספר לכם שהמבצע של פעם בחיים נמשך עוד ועוד והפך לפעמיים בחיים ויותר והמלאי אף פעם לא מוגבל באף מקום כל אירוע כזה הסתיים במה שכבר אמרתי לעצמי לא חשוב, זה היה שיעור שילמנו בעד השיעור אף פעם לא הייתי סוחר גדול לא האמנתי לכולם יצרתי קשר טוב עם בעלי חנויות וסוחרים, ולא האמנתי שעכשיו, שאנחנו מכירים כל כך טוב אחרי עשר דקות, הוא ירמה אותי ספוילר הוא רימה, אבל זה היה שיעור פעם, אחרי אחת הפעמים האלה ממש התרגזתי, ואמרתי למחזקת, הבנתי זה היה שיעור, מתי להזזל נגמרים השיעורים ומתחילים החיים אמרתי, מה האמיתיים? מתי נגמר בית הספר הזה? האמת, הרגשתי כמו הפרייר הלאומי כאילו שיש בית ספר לרמאים והמורים שולחים את התלמידים שם להתאמן דווקא עליי פעם, כשהאבא עוד היה בחיים הוא קיבל הביתה איזה אינסקלופדיה למשהו, והוא סיפר לי שהאיש שמכר לו אותה, אמר שכדאי לו לקנות אותה ממש עכשיו כי המלאי מוגבל, וזה בית השלומים ממש נוחים אז הבנתי שאנחנו פשוט שושלת של פריירים עד ש... עד שיום אחד מצלצל לי חבר של חבר שראיתי פעם או פעמיים בחיים ומציע לי את עסקת חיי על החבר הזה שלי אני סומך במאה אחוז, ואני יודע שהוא גם סומך במאה אחוז על אותו אחד שהתקשר אליי ובכל זאת, הוא מדבר ואני קולט שהוא מנסה לרמות אותי נתתי לו לדבר, למרות שידעתי כלום, רק כדי לנסות ולראות מה גרם לי לזהות מיד את התרמית בגדול זו הייתה סוג של פירמידה הוא בטובו ימכור לי אבקות הרזייה כלשהן וכל מה שאני צריך לעשות זה למכור אותן הלאה אם ימכור לכך וכך אנשים שימשיכו למכור אותן הלאה לאנשים אחרים אגרוף אלפי שקלים וכל זה ממש בזמן הפנוי שלי ולא לחשבון זמן העבודה זה היה קלות בסוף ההרצאה שלו הייתה לי רק שאלה אחת תגיד, שאלתי אותו האבקות האלה שאתה מוכר לי ואני מוכר עלה, הן טובות? עובדות? הוא לא הבין את השאלה, מה זה משנה? הוא שאל, אתה לא משתמש בהן אתה מוכר אותן נו, אחרי שניתקתי צלצלתי לחבר שלי, כדי לשאול למה הוא מסר לו את מספר הטלפון שלי וגם כדי לשאול האם הוא בעצמו קנה אבקות הוא אפילו לא ידע על איזה אבקות מדובר לדבריו החבר ההוא ביקש את מספר הטלפון שלי בלי לומר למה זאת אומרת שהוא לא רצה לרמות את החבר שלו אבל משום מה, בפעם או פעמיים שנפגשנו הוא ידע לזהות שאפשר למכור לי כל דבר לא כעסתי לא על החבר, ולא על החבר של החבר זה היה מזמן מה שאני זוכר זה שמיד באתי למחזקת ואמרתי לה שזהו אני אוהב בית הספר ואני מוכן לחיים האמיתיים אותי כבר אי אפשר לרמות העובדה שהייתי אז בן ארבעים בערך לא הפחיתה מהשמחה כי מוטב מאוחר מאשר אתם יודעים מה הרעת ביניים בסוף התברר שאותו חבר של חבר לא הגיע אליי כדי לרמות אותי בכוונה תחילה הוא עצמו ימין לרמאות, קנה אבקות ניסה ללא הצלחה למכור אותה נעלה והפסיד על הדרך כמה אלפי שקלים במהלך השנים למדתי לזהות רמאים מקילומטרים. לפעמים אני נותן להם להמשיך לקשקש רק כדי ליהנות מהרגע ולחשב כמה הייתי מפסיד עכשיו אם לא הייתי קולט אותם לפעמים אני גם נהנה להיות מרומה לפני שבועיים, בסיא החום עוצר אותי זוג צעירים על כביש שש ומספר לי שהם נתקעו בלי דלק בדרך לבר שבע איי איי איי כל כך גנרי בסוף נתתי להם כמה שקלים זה היה נורא חם וריחמתי עליהם נתתי להם גם טיפ אמרתי להם אם מתרגלים לחיות על חשבון אחרים קשה להיגמל מזה איך הטיפ? עשו את עצמם נעלבים אם ירמים אותי בחנות בכמה שקלים אני לא מתווכח רק לפני שאני יוצא אני אומר מה יצא לך מזה? הרווחת עכשיו עוד כמה שקלים ואני לא אכלס לך יותר בחיים אז למה? כל זה היה רק כדי לספר על ניסיון והמרות שעברתי בשוק התקווה בכניסה לשוק מרחוב עצל אני נוהג לקנות דג סלמון וקצת בהמשך מלפפונים חמוצים וזיתים לעיתים רחוקות אני נכנס לתוך השוק פנימה אלא אם כן אני צריך שמיר להכנת הסלמון ורואה בדרך משהו מעניין אין לי מושג כמה עולה כל ירק או כל פרי גם אם קניתי ואחרי שעה מחזקת שואלת אותי כמה שילמתי אני כבר לא זוכר לפני כחודש אני קונה את הסלמון שלי הוא ממשיך עד סוף תור החנויות כדי להגיע למרכז השוק לקנות שמיר ליד הדוכן של העלים הירוקים היו מנגוים הסתכלתי ושקלתי האם לקנות לה מחזקת תוך כדי הסתכלות אני שומע אישה בגילי בערך סמלה אדומה ומאופרת כבד שואלת את האיש של העלים הירוקים כמה זה השמיר שקל לחבילה הוא עונה לה וכמה הפטרוזיליה היא שואלת שקל הוא עונה הכל בשקל גברת שמיר הולכה כאן לקחה מה שלקחה שילמה מה ששילמה והלכה לדרכה בינתיים המחזקת הודיעה לי בוואטסאפ לא לקנות מנגו אז פניתי לה עלים כל מה שהייתי צריך זה שמיר לקחתי צפור אחד עושיתי שקל והעברתי למוכר שלושה שקלים הוא אומר לי זה לא שהייתי צריך חושים יוחדים כדי לדעת שהוא מרמה אותי לפני שנייה שמעתי עכשיו השאלה היא עשיתי חשבון ומה שהחלט היה סלמון בשקית נתתי לו שלושה שקלים ונסעתי הביתה לא נתתי לו את נאום מה יצא לך מזה כי הוא נראה לי חזק ומאיים שבוע לאחר מכן בדיוק ביום שישי לפני שבוע שוב אני קונה סלמון ושוב אני ממשיך הלאה לקנות שמיר עכשיו כבר לא עצרתי אצל אותו אחד אלא הנשכתי הלאה לחפש בדוכן אחר לא היה אמרה, עברתי על פניו והלכתי לצד השני של השוק אין, כמובן שאני יכול לבזור הביתה ולקנות שמיר בכל חנות ירקות בדרך אבל יצא שהססתי ליד הדוכן של הרמיים שאלתי עצמי אם נמכול על כבודי ולקנות שרור שמיר בשלושה שקלים לבטר על שני שקל קל לי לבטר על הכבוד קצת יותר קשה התחיל לי שבעל דוכן בשוק ירקן במבט אחד ידע לזהות שאפשר לרמות אותי עשיתי צעד לצאת משם כשהוא פנה אליי אתה לא צריך שמיר לסלמון שלך לא מספיק שיקלת שאני פרער גם ידע לזהות מה אני צריך ולמה לא תודה עניתי שלוש שקל הוא ממשיך, כל שרור שלוש שקל אני לא יודע אולי הטעות של השלוש או השלושה העלתה לי את הסעיף קודם כל אומרים שלושה שקלים לא שלוש שקל אמרתי לו חוץ מזה אני יודע שזה שקל אחד אז למה ככה? זה שקל שגנבתי לי בפעם הקודמת אני לא קונה אצלך יותר אז מה יצא לך מזה? בעיניים שופסתי מקום להניח את הסלמון כדי שלא ייפגע עם איום מכות אבל כלום לא קרה למה שקל הוא שאל? כל שרור שלושה שקלים כבר שנים שזה המחיר סיפרתי לו ששמעתי שהוא מכר אז למישהי ואמר לה שכל שרור זה שקל למי? לקרמלה הוא שאל? לא יודע מזאת קרמלה עניתי לו אישה מבוגרת בסמלה אדומה כן קרמלה אין לה כסף מסכנה היא מתאפרת ככה כי היא חושבת שככה היא נראית עשירה יש לה ילדים בבית ולא מוכנה לקבל בחינם אז אני מוכר לה פה כל בשקל שתרגיש טוב אולי היא מרגישה טוב ואני הרגשתי אידיוט אולי בכל זאת את הספר לא נגמר ויש לי עוד כמה דברים ללמוד מוזמנים להמשיך לסיפור הבא מוזמנים אז יותר לשתף להעביר הלאה ואפילו להשאיר תגובה יערה כל דבר תודה