ניומן ומורגנשטרן קטעים 4-10

אפשר לתאר ולדון באופן מתמטי בפעולות אנושיות שאין ביקרן פסיכולוגיות. במקרה שלנו, המרכיב הפסיכולוגי מובא על ידי הצורך לנתח החלטות, על ידי המידע עליו מתבססות ההחלטות ועל ידי קשרי הגומלין בין מערכות המידע האלו. קשרי הגומלין נובעים משילובם של מקורות מידע שונים, מסיבתיות ומהספקולציות של השחקנים זה ביחס לזה. קטע 5. אנו מניחים שמטרתם של כל המשתתפים במערכת הכלכלית, צרכנים ויזמים, היא כסף. את ההגדרה הזו יש להבין ברוח השיטה האקסיומטית המודרנית. נמנענו מלתת שמות למושגים המתמטיים כדי שלא ליצור שום קשר עם משמעות אפשרית שתתעורר מהאסוציאציות המילוליות של השמות הללו. באמצעות התוארה המוחלטת הזו יכולים המושגים להיות מושא לחקירה מתמטית מדויקת, והיישום הוא מגיע מוכר יותר לאחר שהניתוח הכפדני הוא שלם. השחקן חייב לבחור את האסטרטגיה שלו, ללא מידע ביחס לבחירות של השחקנים האחרים או לאירועים מקראיים כמו הכרעות של השופט. זה חייב להיות כך מכיוון שכל המידע שהוא יכול להחזיק בכל רגע כבר מגולם מלכתחילה באסטרטגיה שלו. גם אם יש לו דעות מוגדרות לגבי האסטרטגיות של השחקנים האחרים, הן בהכרח כבר כלולות בפונקציית התועלת. קטע שמונה. אם ההעדפות של הפרט אינן כולן ניתנות להשוואה, אז ההקומות התועלת אינן קיימות. אם ההעדפות של הפרט כולן ניתנות להשוואה, אז אי נוכל למצוא כלי מתמטי שיהפוך את הקומות התועלת למיותרות. קטע תשע. אם אפשרות W עדיפה לאפשרות U, אבל אפשרות V עדיפה פנו יותר. אז היה שילוב של U עם סיכוי מסוים ל-V לא ישפיע על ההעדפה של W על פני U, אם הסיכוי המסוים הזה קטן מספיק. כלומר גם אם V רצויה בפני עצמה, אפשר להפוך את ההשפעה שלה לחלשה ככל שנרצה. על ידי כך שנעניק לה סיכוי קטן מספיק. קטע עשר. נסתכל מקרוב על סוג הכלכלה מיוצגת על ידי מודל רובינסון קרוזו, כלומר כלכלה של אדם בודד. ההתנגדות העיקרית נגד השימוש במודל פשוט כזה של אינדיבידואל מבודד לתיאוריה של כלכלת חליפין חברתית, היא שאינם מייצגת אינדיבידואל החשוף להשפעות החברתיות הרבות. מטרתה לנתח אדם שעשו להתנהג באופן שונה לתאוריה של כלכלת חליפין חברתית, כדי לתאר תיאוריה של כלכלת חליפין חברתית, היא שאינם מייצגת אינדיבידואל החשוף להשפעות החברתיות הרבות. מטרתה לנתח אדם שעשו להתנהג באופן שונה לתאוריה של כלכלת חליפין חברתית, כדי לתאר תיאוריה של כלכלת חליפין חברתית, היא שאינם מייצגת אינדיבידואל החשוף להשפעות החברתיות הרבות. מטרתה לנתח אדם שעשו להתנהג באופן שונה לגמרי אילו בחירותיו היו נעשות בעולם חברתי שבו הוא חשוף להשפעות של חיקוי, פרסום, מנהג וכדומה. העניין שלנו בבעיה מצוי בעובדה שגם לאחר כל ההפשטות הללו, הבעיה הפורמלית עם המתמודד קרו זו שונה בתכלית מזו שעומדת בפני משתתף בכלכלה חברתית. חישבו קטע למשתתף בכלכלת חליפין חברתית. יש כמובן רכיבים משותפים רבים בין הבעיה שלו וזו של רומיזון קרוזו. אבל הבעיה שלו יש גם כמה מרכיבים מהותיים בעלי אופי שונה לחלוטין. גם הוא מנסה להשיג תוצאה מיטבית, אבל לשם כך עליו להיכנס ליחסי חליפינים אחרים. אם שני בני אדם או יותר מחליפים סחורות זה עם זה, אז ההייתוצאה של כל אחד מהם תהיה תלויה לא רק במעשיו של כל אחד מהם, אלא גם במעשים של האחרים. לפיכך, כל משתתף מנסה למקסם פונקציה שהוא לא שולט בכל המשתנים שלה.