ואתחנן התשפג

The upcoming Shabbat is called Shabbat Nachamu, named after the Haftarah portion. It is a special Shabbat of comfort for the Jewish people who are going through a difficult time. The Prophet encourages us to take comfort and rebuild, promising that the Third Temple and the nation of Israel will be greater and more successful than ever before. The ultimate redemption will bring healing to the world. The Torah portion of Vaetchanan teaches us about the giving of the second set of tablets after the first ones were broken. The Ramban explains that the sanctity of Shabbat is connected to the creation of the world, while the memory of the Exodus from Egypt is connected to the observance of Shabbat. Both aspects are important in understanding the significance of Shabbat. The Torah tells us about the beginning of creation, but we can only truly understand it through the lens of the Exodus from Egypt and the giving of the Torah. The Creator has the power to change שלום רב למאזינים העיקריים, אוהבי התורה ומאזיניה שבת הקרובה זכתה לשם מיוחד שבת נחמו על שם ההפטרה ההפטרה פותחת במילים של ישעיה נחמו נחמו עמי ריבונו של עולם קורא לנביאים תלמידי החכמים וגדולי ישראל לנחם את עם ישראל עם ישראל נמצא במשבר קשה מאוד המקדש נחרב, גלינו מארצנו נצרחקנו מעל אדמתנו נתפזרנו בין הגויים עם ישראל כמעט איבד תקווה לשוב לארץ בפרט אחרי גלות ארוכה ארוכה עד שנתקבל ביטוי על דבר ארוך מאוד שהוא ארוך כאורך הגלות ואולי עם ישראל חושב שאם רק נחזור לארץ אם רק נזכה שלא ירדפו אותנו די לנו בזה בא הנביא ואומר לנו דעו לכם, אתם תחזרו ואתם תיבנו והמקדש השלישי יהיה גדול יותר ודניינו של עם ישראל יהיה גדול יותר ומוצלח יותר גם ממה שהיה בדורות הטובים ביותר כי הגאולה האחרונה היא גאולה שלא תיפסק אלא היא תביא אחר כך לתיקון העולם כולו כמו שנזכר בעילה המוות לנצח ומחה ה' דמעמה על כל פנים ופרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כלומר כל זמן שעם ישראל בגלות גם האויבים הגדולים של האדם המוות עם המגפות עם המיטה עם כל הצהרות של האדם כל הכללות של האדם הראשון יכולות לחול רק כשעם ישראל במצב של גלות כשעם ישראל יגאל יחד איתו בהמשך יגאל העולם כולו ולכן לא יעלה על הדעת שריבונו של עולם ישאיר את העולם כולו במצב של צבל ללא סוף על כן נחמו נחמו עמי כמה חשוב לקרוא את הפסוקים האלה מיד אחרי יום תשעה ואב אחרי היום שבו התרכזנו בזיכרונות קשים מאוד של אלפי שנים ולצערנו יש גם מצבים קשים בתוך הארץ בימים האלה נדמה לפעמים שאין תיקון יש מין פער בין שומרי תורה לרחוקים בתורה בין אוהבי הארץ לאלה שרוצים ארץ ככל הגויים ומי יודע האם אפשר לאחות את השברים האלה באים הנביאים ואומרים לנו נחמו נחמו עמי לקחה מיד השם כפליים בכל חתותיה ועל כן היא גם תזכה לגאולה בכפליים נחמה בכפליים בלי נחמה לא ייתכן שהשם ישאיר את העולם כמו שהוא מעניין? פרשת השבוע שאנו קוראים פרשת וית חנן פרשת וית חנן אנו לומדים על מתן תורה על הלוחות השניות שניצנו אחרי שהלוחות הראשונות נשברו על היום הזה שהוא היה ביום הכיפורים אמרו חכמים בסוף מסכת הענית שהיו ימים טובים לישראל כתוב באז ביום הכיפורים הגמרה מבארת למה יום הכיפורים הוא היה יום טוב כל כך שהיו יוסעים לרקוד ולשמוח ביום הכיפורים יום שנדנו בו לוחות שניות התברר לנו שגם הלוחות שנשברו יש להם תקנה שום דבר לא עבוד עם ישראל חוזר לארצו וחוזר לגדלותו וחוזר לתורתו וחוזר להכרת עצמיותו מתוך עצמאות מתוך רצון גדול וזה עניינם של הלוחות השניות שנזכרו בפרשה שלנו כל כך מתאים לנחמו נחמו עמי עם זה יש מקום להתבונן בהבדלים האחדים שקיימים בסגנון הדברים בין הלוחות הראשונות אלו שדבריהם כתובים בספר שמות בפרשה תתרו לבין הלוחות השניות שדבריהם נמצאים אצלנו בפרשת והתכנה אחד ההבדלים הבולטים הוא ההבדל שמדבר על יום השבת בעוד שביום לוחות ראשונות נאמר שם על השבת זכור את יום השבת לכדשו כי ששת ימים עשה השם את השמיים ואת הארץ וביום השני היא שבת ונפש כל ההזרה של שמירת השבת עומדת במילים של זכור מילים בעלות הדרכה רוחנית והטעם לשמירת השבת אמונה בבורא עולם שברא את העולם בששת ימים ובקידש את יום השביעי לעומת זאת בהלוחות השניות לא כתוב זכור את יום השבת לכדשו אלא שמור את יום השבת לכדשו קודם כל הבדל בין זיכרון לשמירה זיכרון הוא בדיבור שמירה במעשה שומרים את השבת על ידי שמכינים את האוכל לפני שבת, כדי שלא נצטרך לעבוד בשבת מכינים את כל צורכי השבת לפני שבת, על ידי זה אנו שומרים את השבת שומרים עם הלכה על ידי הרבה עשייה בששת ימי המעשה אבל זה רק הבדל קטן אחד ההבדל הבולט יותר כאן בפרשת בהצחנן נאמר הטעם לשמירת השבת וזכרת כי אבד היית במצרים והבדל לוקח משם על כן אנוכי מצברך את הדבר הזה כלומר שמירת השבת בפרשת בהצחנן היא לא תלויה בשביטת הבורא ביום השבת בששת ימי המעשה במעשה בראשית אלא ביציאת מצרים אנו רואים ששני הטעמים מאוגנים בנוסח הקידוש בליל שבת כי הוא יום תפילה למקרא קודש ואחר כך נאמר זכר למעשה בראשית כלומר אנחנו כוללים את שני הדברים ביחד לכאורה הטעם של יציאת מצרים הוא שיצאנו מעבדות לחירות ועל כן עלינו לקבל יום מנוחה שבו איננו עבדים לא רק לגויים אלא גם לתרבות החומר רדיפתו תיקונו כאילו שהחומר הוא העיקר ואין מקום הוא מיוחד לפחות שיום בשבוע לנשמה, לרוח של האדם מה שמתברר לנו על ידי השבת שהיא היום השבת מוקדש ללימוד תורה לתפילות ברוב עם הדרת מלך בציבור, שיעורים בציבור תפילות בציבור, קריאת התורה בציבור קריאת התורה שעל ידה זוכה כל העם מגדולה ועד קטנה גם אלה שלא שרויים במשך השבוע בבית המדרש גם הם שומעים את התורה אבל מה עם מעשה בראשית? מה עם הסתירה הזאת? אז למה השבת? בגלל מעשה בראשית או בגלל יציאת מצרים? הרמבן בבירושו לתורה עומד על כך והוא אומר נכון שקדושת השבת היא בגלל שהשם שבת ביום השביעי כי אם זה היה בגלל יציאת מצרים למה דווקא יום השביעי? כל יום אפשר לשבוט מה יום יומיים? מה מיוחד ביום השבת? כל יום משלישי או רביעי אפשר לשבוט לקבוע יום אחד למנוחה ואותו ישמור כל העם נכון, קשה קצת לקבוע יום אחד שכולם יסכימו עליו אבל באופן תיאורטי אפשר לומר שגם יום אחר לאו דווקא שבת מבאר הרמבן שברור שזה זרח למעשה בראשית אבל מי מאיתנו יכול לומר ולהבין איך השם ברא את העולם אנחנו לא מבינים מה הפירוש שהעולם נבראי יש מעין הדבר הוא מסתר מעינינו גם אלה שטוענים כל מיני טענות להתפוצצויות של כוכבים של משברים בגלקסיות של כוכבים לא יודעים להסביר איך הכל התחיל הם מנסים להסביר שלב מסוים בתוך העולם בתוך המציאות שכבר קיימת אבל התחלה של הקיום לא ברורה גם להם למשל למה הדבר דומה? למישהו שמבין מה שעובר במודע או בתת מודע של הילד מאז שנולד אבל הילד זה לא הצליל מאז שנולד הוא היה גם עובר בימי אמו פרויד אבי תורת התסיכונליזה גיבר על כך שגם בזמן שהיה עובר יש דברים שמשפיעים על ההתנהגות שלו חכמי ישראל למדו יותר מזה שגם דורות קדמונים אנחנו כולנו בני אברהם, יצחק ויעקב ממשיכים את ההנהגות שלהם רוחמנים, ביישנים, גם לחסדים יש לנו זיכרונות עמוקים יותר אבל בכל אופן במעשה בראשית אף אחד מאיתנו לא היה התורה אומרת שכך היה ואנחנו מקבלים אבל מיניין לנו לדעת שהדברים ככתבה וכלשונם על ידי יציאת מצרים ויציאת מצרים איננו ראו ולא זר עם שלם ראה כיצד ריבונו של עולם הוא בעל הבית על העולם הוא זה שיכול לשנות את המים לדם את האפר לכינים את החושך לאור, את האור לחושך הוא יודע להבדיל בין נשמות של בחורות הכל בידיו מן השמיים ועד הארץ אין חלק זה אין כוח בעולם שהוא לא נתון לרשותו על ידי יציאת מצרים אנחנו יכולים להבין גם את מעשה בראשית אכן התורה אומרת שאתם ומעשה בראשית אבל כדי שנבין את מעשה בראשית כדי שנוכל להיות נאמנים לאמונה, במעשה בראשית אנחנו צריכים את יציאת מצרים רק על ידי יציאת מצרים על ידי מתן תורה, שם שמענו באוזננו את קול השם מדבר אלינו שם הוראנו לדעת כי השם הוא אלוקים בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד רק על ידי זה תהיה תודעת השבת של ימי בראשית שלמה איתנו מתוך האמונה בתורה גדולה, במחמה השם מבטיח לנו לברך את כל המאזינים, את כל בית ישראל שיתקיים בנו שלום רב לאוהבי תורתך ואין לעמו מכשול השם עוז לעמו ייתן, השם מברך את עמו בשלום שבת שלום, בשורות טובות ושלום שלום לרחוק ולקרוב אמר השם אורפתי