Details
תרחיש לא הגיוני שהפסקת חשמל תארך במשך יום שלם אבל יש מצב כזה ואפילו יש היערכות האם אנחנו באמת מוכנים לזה? אופיר פרידמן מתחבר לחשמל ובודק
Comment
תרחיש לא הגיוני שהפסקת חשמל תארך במשך יום שלם אבל יש מצב כזה ואפילו יש היערכות האם אנחנו באמת מוכנים לזה? אופיר פרידמן מתחבר לחשמל ובודק
Listen to מה יקרה אם - פודקאסט by קול השפלה MP3 song. מה יקרה אם - פודקאסט song from קול השפלה is available on Audio.com. The duration of song is 58:15. This high-quality MP3 track has 1411.2 kbps bitrate and was uploaded on 4 Jun 2023. Stream and download מה יקרה אם - פודקאסט by קול השפלה for free on Audio.com – your ultimate destination for MP3 music.
Comment
Loading comments...
מה יקרה? מה יקרה? מה יקרה? מה יקרה? מה יקרה? סליחה, תפל לי החשמל. רדיו כל השפלה. 103.6 FM. אתם מאזינים למה יקרה, מבית רדיו כל השפלה. אני אופיר פרידמן, והיום ננסה לענות על השאלה מה יקרה עם מפול החשמל בארץ, ל-24 שעות. לפני כמה חודשים ישבתי בערוכת ערב משפחתית. על המקרה ראיה תלוי הפתק הברדרד המוכר של חברת חשמל, שמבשר על הפסקת חשמל מתוכננת. ואז עלתה השאלה, מה יקרה אם תהיה פסקת חשמל בכל הארץ? ומה יקרה אם היא תימשך יום שלם? לא הצלחנו לענות על השאלה, והמשכנו לנושאים אחרים. אחרי כמה ימים, שוב נזכרתי בשאלה, וחיפשתי בגוגל. פסקת חשמל של 24 שעות. 13 ביולי, 1977. ניו יורק. השעה 8.36. ברק פוגע באחד מקווי המתח שמזינים את העיר. לאחר כמה דקות, ברק נוסף פוגע בקו מתח שמזין את העיר. ובאותו הזמן, ברק שלישי פוגע בתחנת כוח ראשית מחוץ לעיר. וכך, בתוך חצי שעה, ניו יורק מאבדת מחצית מהספקת החשמל שלה. בשעה 9.20 פוגע ברק נוסף, רביעי במספר, בקו מתח ראשי שמזין את העיר. ובכך, ניו יורק נשארה ללא חשמל למשך 25 שעות. 25 שעות בהם העיר ללא הפסקה עצרה. טוב, זה ללא ספק סיפור יוצא דופן עם הרבה מאוד צורפי מקרים, וגם ב-1977 עוד לא היינו תלויים בחשמל כמו שאנחנו תלויים ביום. אז המשכתי בניסיונות לחפש ולמצוא אירוע קצת יותר קרוב. כשגוללים למטה בתוצאות החיפוש, מגלים לא מעט הפסקות חשמל באמריקה שקרו בעקבות מזג האוויר. ובכל המקרים, או ברובם לפחות, הם נמשכו 24 שעות ולפעמים אפילו יותר. אז חיפשתי אנשים שהיו בהפסקות חשמל ונשארו לספר. נוגרנו בלונג איילנד כמה שנים ליד ניו יורק, במדינת ניו יורק. בעלי עשה שם פוסט-דוקטורט. ובשנת 2012 באוקטובר הייתה סופה טוריקה גדולה, סנדי, שידענו שהולכת להגיע. ואחרי כמה שעות של הסופה הייתה הפסקת חשמל לתקופה מאוד ארוכה של משהו כמו שלושה שבועות אני חושבת. זו צ'ירי, ישראלית שגרה באמריקה. את צ'ירי פגשתי בביתה בצפון הארץ. הפסקת חשמל נגרמה מזה שהסופה אפילה את העצים שהיו באזור, היו באזור המון עצים. והם נפלו על החוטי חשמל, זה אפילו את החוטי החשמל ואת העמודי החשמל שהיו בכל האזור. ובעצם נפסק החשמל לכל האזור, לכל השכונות. חלקים נרחבים באזור לא היה חשמל. ידענו שזה הולך לקרות, כאילו היו עצרות והתכוננו ונערכנו בזה. די מהר ידענו שזה לא רק אצלנו, שזה מאוד מאוד מרחב. היה לנו בבית מרתף, ההנחלות היו לרדת למרתף ולהיות במרתף בזמן ההוריקן כדי שאם נפלו עצים על הבית, אז שאנחנו לא נתפגע. היו באמת בתים בשכונה שלנו שנפגעו מההוריקן שהעץ נפל להם לתוך הסלון. איך מתכוננים להפסקת חשמל? מתכונים פנסים עם בטריות, עוגרים גם קצת אוכל ודברים שיכולים להיות... המקרר הצפיק לעבוד, אז היו דברים שקנינו שאפשר היה להחזיק מחוץ למקרר. חילקו לנו קרח כדי שנוכל לשמור חלק מהאוכל שהיה לנו כדי שהוא לא יתקלקל. היו אנשים שקנו כל מיני ציוד בשביל לבשל, כמו בקמפינג, לבשל על גרילים וכל מיני גז כזה בחוץ, כדי שלא היה... הבישול שלנו לא היה על גז, הוא היה על חשמל. גרנו במרתף, דאגנו שבמרתף כל הזמן, במשך היום היינו יוצאים מחוצה וסוגרים את הדלת כדי שהחום יישאר. זה היה סוף אוקטובר בניו יורק קל כבר, אז שהחום לא יברח החוצה. קנינו סטיק לייטים כדי שיהיו לנו אורות. גיא ואלי בישל בחוץ על גריל, על צבע לאש. חלק מהזמן היינו במעבדה שלו. אחרי שבוע יש במעבדה ביקטות שהן מיועדות למדענים אורחים, אבל בגלל שהיה אורי כאן, מדענים אורחים לא היו שם, אז הם נתנו את זה למשפחות עם הילדים הקטנים כדי שנוכל לגור שם. היה שם חשמל גנרטור במעבדה. בשבוע שעד שזה, למשל, לא היה לנו מים חמים, אז התקלחנו אצל חברים שאצלהם כן היו מקומות שלאט לאט התחילו להחזיר את החשמל אחרי הסופה. היו לנו חברים שגרו ליד בית חולים, אז באזורים שליד הבית חולים החזירו לבית חולים את החשמל, אז גם הם קיבלו את החשמל הראשונים, אז הלכנו להתקלח אצלהם, הלכנו להתקלח יום אחד במעבדות. אוכל גם כן, היינו הולכים למעבדה, כי היה שם קפטריה שהגיעה לגנרטור, והם אוכלו לבשל, אז הסתדרנו. לומדים להסתדר, לומדים, מוצאים פתרונות. לפני שזה קרה, אז היו חברים של ילדים מהכיתה של נועם, שסיפרו לנו שהיה להם באורי כאן אחר, שהייתה להם הסתכלת חשמל כמה ימים, ואני אמרתי, וואו, אני בחיים לא הייתי מצליחה להסתדר כל כך הרבה זמן בלי חשמל. ואתה לומד שאתה יכול להסתדר, אתה מוצא את הפתרונות. זה כאילו נותן לך גם איזושהי, גם חוויה לילדים, אני חושבת שמי שהיא נועם ואוכלת את זה היום, זה כזו חוויה בשבילה שעברנו, וזה גם נותן לך איזושהי תחושה של מסוגלות, שכן, אתה יכול. התרחיש של אורי כאן כל כך הרצני כמו סנדי ששירי דיברה עליו, הוא פחות ריאלי באקלימים תיכוני כמו שלנו, אז המשכתי לחפש הספקות חשמל שנקרמו מדרכים אחרות. 14 לאוגוסט 2003, ניו יורק. קצת לפני השעה 4 אחר הצהריים, בעקבות אומס חריג בתחנת כוח מרכזית במפעלי הניאגרה, נוצרת גובת שרשרת והחשמל בניו יורק קורס. ולא רק בניו יורק, באותה הפסקה מעל 50 מיליון בני אדם בצפון אמריקה וקנדה נותרו ללא חשמל. זו תקופה של בין שבע שעות לארבעה ימים שלמים. זאת יוספה קימחי, ישראלית שחיה באותה תקופה בניו יורק. זו תקופה של בין שבע שעות לארבעה ימים שלמים. בערך שנה אחרי, אני בעיקר זוכרת, שלחפה תחושה שמדובר כאן באירוע טרור נוסף. זה היה עדיין כל כך חזק באוויר, וכל כך לא הגיוני ועליל שתהיה הפסקת חשמל בסדר גודל כזה בניו יורק. זה לא... האמת שעד היום אני חושבת שהיה פה איזה משהו הרבה יותר מורכב ונסתם. אגב, גם הפסקת חשמל רק במסעדה זה כאילו אסון. מה עושים עכשיו? הכל צר. מפסידים לקוחות, מפסידים דברים. אני זוכרת שהלכנו ובדקנו ורק גילינו שעוד כמה עסקים לידנו, גם להם נפל החשמל, שהבנו שנפל החשמל בכל הרחוב, היינו בשוק שדבר כזה בכלל יכול לקרות. ודי מהר אחר כך הבנו שזה בעצם חולאים. רצו קונספירציות שמחבלים, אקרים טרוריסטיים, השתלטו על מערכות החשמל דרך המחשבים, אפילו את החשמל שמתוכנן פה עוד פיגוע, שמכשיכים את כל העיר כדי שיוכלו לעשות משהו. היינו בחרדה מטורפת, אנחנו מדברים פה על ניו יורק, שנה אחרה, ספטמבר 11, וגם מה שקרה זה שהבנו שזה מתמשך, זאת אומרת שזה כנראה לא הולך להסתיים עוד שעה, שעתיים. אנחנו מדברים פה על רכבות, על סטאבווי שמושתק, אנחנו מדברים פה על עיר שלמה שממש מנותקת, ופתאום אתה רואה מחזות שמאוד הזכירו את מה שקרה. כנראה בספטמבר 11 אנשים פשוט מתחילים ללכת ברגל, ולחצות את הגשר ברגל, הביתה, ולהגיע הביתה. לא היה טלפונים, איכשהו מפה לאוזן, קיבלנו את השמועות של מה מדווחים ומה אומרים. אז פשוט מפה לאוזן, השמועות עברו מפה לאוזן, על זה שיש הפתקת חשמל בכל ניו יורק, שזה באמת, זה בלתי נתפס. זה לא... זה כאילו, אני זוכר שהייתי שם, אמרתי מה, זה משהו שלא יכול לקרות בפתח תקווה, זה איך בכל ניו יורק. איכשהו הגעתי הביתה, אני באמת לא זוכרת איך זה היה. אם הלכתי ברגל, או שהיה מישהו שהסיע אותי, אבל הגעתי הביתה, הגעתי אז בקווינס, והחלטנו, אני וכמה שכנים שהיו איתנו בבניין, החלטנו לנצל את הרגע הזה, לעשות משהו נחמד ולעלות למעלה לגג, ופשוט עלינו כל השכנים למעלה לגג, ניסינו לעשות משהו יפה מהערב הזה, באמת היה ככה, מהגג, היה אפשר לראות את ה-Empire State Building, וזאת פעם יחידה שראינו אותו חשוך לגמרי. אנחנו מדברים כאן על הפאקינג-Empire State Building, אתה יודע, זה המניין הזה, הגבוה, המיער, שרואים אותו מרחוק, זה כמו מגדלור, ראינו את המגדלור חשוך, זה משהו שאי אפשר באמת להסביר אותו, זה מה שעשינו באותו, אנחנו פשוט ישבנו בגד, שתינו, צחקנו, ברמה של אולי זה היום האחרון, באמת לא ידענו מה הולך לקרות, בכל רגע נתון, יכולים פתאום להפסיף בחושך הזה את כל העיר, אנחנו ממש לא ידענו מה הולך לקרות, נראתי באמת מחשבות מפחידות מאוד, וניסינו, אתה יודע, להעביר את הרגעים המפחידים האלה, הזמיעים האלה, להעביר אותם בחברות, זה הביקרון הכי חזק שיש לי מהפסקת חשמל הזאת. ומה הדבר שהכי קשה בהפסקת חשמל כזאת? החוסר ודאות, חד משמעית, רק חוסר הוודאות, שאתה לא יודע מה קורה, מה גרם לזה, מה השתנה אצלך ובתפיסה שלך אחרי ההפסקת חשמל הזאת? מה שהשתנה אני חושבת, זה בעיקר, הידיעה, שזה כל כך לא מובן מאליו, אנחנו אומרים על הרבה דברים בחיים, זה לא מובן מאליו, אבל לא תמיד חושבים על הכל, זה שיש חשמל, זה ממש לא מובן מאליו, זה שיש מים, הברב, זה ממש לא מובן מאליו, הדברים האלה יכולים להפסיק, אז אפילו חשמל, הפך להיות אצלי, למשהו שבכלל לא מובן מאליו, ממש. כמו שספה אמרה, חוסר הוודאות הוא הדבר הקשה ביותר, אז כדי להתכונן לתרחיש כזה, כדאי לבוא עם ידע. תוכחתי עם דוקטור נורית גל, מומחית בתחום האנרגיה, חברת הייעוץ E-Energy. היי נורית, מה שלומך? בסדר גמור, שלום אפיר. דיברנו קודם על הפסקת החשמל של צפון אמריקה ב-2003, שלא נוצרה מאוריקה, נועשון טבע, אלא בגלל אומס. גם בישראל ראינו מקרה דומה ב-1983, שכרונה עלילה עלתה. אז איך זה קורה בעצם, ומה זה עלתה? כן, אנחנו כולנו מכירים הפסקות חשמל רגילות, בדרך כלל הן נגרמות כתוצאה ברמה מקומית ברשת החשמל, קבל שנקרא, עץ שנפל, או שערה שפוגעת ברשת ברמה מקומית. עלתה היא הפסקת חשמל ברמה מסדר גודל הרבה יותר משמעותית. כדי להבין אותה, צריך ללכת צד אחד אחורה, ולהבין שבמשק חשמל, הביקוש תמיד צריך להיות שווה לעצה. מה זאת אומרת? האנרגיה שמיוצרת בתחנות הכוח, צריכה להיות שווה למה שהצרכנים צורכים. ויש מצבים שבהם, באחד מהצדים נוצר איזשהו חוסר איזון, פריחה משמעותית גדולה, לא צפויה של צרכנים, או נמוכה של צרכנים, או קושי ריצור שפתאום עלה או ירד מעבר לצפוי. מה קורה כשהדבר הזה מתרחש? התדר זז מהנקודה היציבה שבה הוא אמור להיות, תדר של רשת החשמל, וכתוצאה מזה, עוד תחנות כוח יוצאות, זה נקרא, יוצאות מסמכון, ומפסיקות לתפקד בצורה שהיינו מצפים עם. כמו גלגל מתגלגל של תחנות כוח שמפסיקות לייצר, וזו הייתה העלתה, הפסקת חשמל קיצוני. עכשיו, איך נוצר חוסר העיזון הזה? אז כאמור, זה יכול להיות או כתוצאה מחוסר עיזון של ביקוש הצרכנים, או חוסר עיזון של היצור. אז בואו ניקח, נתחיל מהצד של היצור. מי מייצר בכלל חשמל? מייצרו תחנות כוח גדולות, וגם מתקני אנרגיה מתחדשת. יש מצבים שבהם, בבקשה, האנרגיה המתחדשת יכולה לייצר פחות ממה שמתוכנן. אם אתה זוכר, הייתה לנו תקופה של, היה יום אחד לפני כמה שנים, עובך מאוד גדול שהגיע מכיוון סוריה. העובך הזה בבט אחת הוריד את היצור הסולרי, וכתפה ניקח, כושר היצור היה נמוך משמעותית ממה שהצרכנים צורכים. חוסר העיזון הזה פוגע בתדר, ומשם מתגלגלת העלתה. ומה זה בעצם אותו תדר שמדברים עליו בעולם של החשמל? אז בכל מדינה על הרשת יש תדר קבוע, ותחנות הן עשו נכונות לעבוד באותו תדר. עכשיו, התדר הזה כאמור הוא נפגע אם הביקוש וההצעה הם לא מאוזנים. במצבים כאלה נוצרת אותה עלתה שתיארתי. תחנות הכוח מצפות לפגוש את התדר שאלה במתוכננות, והסטייה מאותו תדר מ-50 ארץ היא זו שמביאה אותנו לאותה תקהלה מתמשכת וגורפת. תיארנו מצב איך זה מתרחש כשיש עודף כושר ייצור או חוסר כושר ייצור. תחנות סולריות יכולו מייצרות הרבה יותר מהמתוכננות או הרבה פחות מהמתוכננות. זה יכול לקרות גם מצד צרכנים. למשל, תאר לך שיש תקלה בקו רשת, והתקלה הזו מביאה לניצוק. נגיד העיר פתח תקווה פתאום מנותקת מהרשת. התחנות הכוח בשאר הארץ הן עובדות כרגע כדי לייצר כושר ייצור שמתאים גם לביקוש את פתח תקווה. אבל אם פתח תקווה כרגע לא צורכת חשמל כי הרשת שלה נפגעה, תהיה שוב שהתדר יסתה מהתדר הרצוי ושוב תיווצר הלטה. ואם באמת מגיעים למצב של הלטה וחוסר איזון, אז איך אפשר לחזור מזה? איך מתקנים את זה? אז משתדלים לא להגיע להלטה לתקן עוד קודם. הדרך לתקן תלוי מה גורם לבעיה. אם הגורם לבעיה היא, למשל, אנרגיה מתחדשת שלא מייצרת, אז צריך בהתאמה להוריד גם צרכנים. כי יש לנו פחות ייצור ואנחנו רוצים גם פחות ביקוש של צרכנים. אנחנו רוצים פחות ביקוש, אז דרך אחת יש צרכנים שהם הראש מסכמים איתם שהם יהיו מוכנים להפסיק לצרוך אם תהיה איזושהי בעיה. זה יכול להיות מפעלים מסוימים, נגיד בית קירור לטפוחים ברמת הגולן. הוא צורך חשמל לקירור הטפוחים, אבל הוא לא חייב בכל רגע. אז עושים איתו הסכם, אומרים לו, תשמע, לפעמים יהיו בעיות ואנחנו נבקש ממך רגע להתנתק מהרשת ואתה אחרי זה תמשיך לקרר את הטפוחים. אז יש כל מיני מפעלים גדולים בישראל שהם חלק מההסדר כזה. זה מין סוג של פתרון. פתרון אחר הוא למשל לנתק צרכנים בצורה יותר גורפת כי אין לנו ייצור ואנחנו צריכים פחות ביקוש אז אפשר גם לעשות את זה. אם הבעיה היא כושר ייצור של תחנות, אז אפשר גם לבקש מתחנות שעובדות לגרום להן לייצר יותר. התחנות האלה הן ראש לא עובדות בפי יכולת הייצור שלהן אלא קצת פחות. ואז אם יש צורך, נותנים להן לייצר יותר ולפצוץ על זה שתחנה אחרת לא מייצרת. אנחנו רואים היום, כמו שהזכרת, פתרונות של חשמל ירוק מתחדש ויש גם פתרונות שאפשר להתקין ממש בבית ולייצר חשמל על הגג. מי שיהיה לו מערכת כזאת הוא בעצם בזמן הפסקת חשמל הוא ימשיך לקבל חשמל? לא. אז זה באמת נתון הפתיח. הרבה היורותים שהמתקן על הגג הוא יהיה מגיבוי לבעיות שיש ברשת החשמל. העניין הוא שחברת חשמל מעדיפה שאם יש תקלה ברשת באזור בשכונה שלך, אז המתקן שלך על הגג הוא לא יייצר. למה? כי אם יש תקלה בשכונה, אז עכשיו יגיעו טכנאים, יבואו לתקן את הבעיה ואם המתקן שלך ממשיך לעזור עם אנרגיה אז יש תקנה בטיחותית למי שבא לתקן את הרשת. לכן, אם הרשת הארצית מתנתקת, גם המתקן על הגג מתנתק. זה משהו שהוא נתון לביקוח, הרבה אנשים מתקן אותו, אבל הוא עד היום עוד לא משתר. ועוד פתרון שראינו שהיה בניו יורק, זה שברגע שנוצרה עסקת חשמל כזאת, הם קיבלו מהמדינות השכנות חשמל עודף שלהם וגם כל הזמן אנחנו רואים שבאירופה ובאמריקה מוכרים חשמל עודף בין המדינות. אצלנו אין את האפשרות הזאת, אז איזה פתרונות כן עומדים ברשתנו? אני באמת, ישראל היא אי-חשמלית, אנחנו כמובן לא אי-גיאוגרפיה, אבל אנחנו אי-במונוסס חשמל, כי הרשת לא מחוברת בכלל יש לנו חיבור די קטן של עשרות מגוות לירדן, באזור לריחון, ואנחנו לא מחוברים לאף אחת מהמדינות השכנות. אז באמת המצב שלנו יותר קשה לעומת מדינות אחרות שהן יכולות לפצות באזורת השכנים. גם מדינות אחרות, העמידה של הפיצוי מוגבלת כי זה צריך בגודל הרשת שמחברת אותן לשכנים. ישראל היום שוקלת להתחבר לפרויקט סולארי בירדן, זה נקרא חלק מהסכמי הבראה, ואז יהיה משהו שמגיע מבחוץ. אז באמת האפשרות של לקבל בחוץ לא נמצאת. מה שעושים זה שומרים יתירות בתחנות כוח, ככה שהתחנות לא עובדות בעומס המלא שלהן. ואז אם יש צורך, הן מעלות את העומס. הן יעצרות יותר. עוד פתרון שמדברים עליו מאוד חזק, זה פתרון של אגירה. אז בישראל יש מתקן של אגירה שעובה. זה נמצא באזור בית שאן. יש מתקן אחד כזה עובד, ועוד שניים שמקימים אותם היום. המתקנים האלה מדברים ככה שיש להם בריחת מים בעובד נמוך של הקרקע, ועוד בריחת מים במקום אחר יותר גבוה. הם שואבים את המים לאתר הגבוה, ואז במקרה הצורך אפשר להוריד את המים מהמאגר העליון למאגר התחתון. הפעולה של הורדת המים היא גורמת לטורבינה לעבוד ולייצר חשמל. כי הורדת מים ייצר תנועה סיובית. אז זה פתרון שמאוד מאוד מהיר. הוא מאפשר תגובה מהירה לצורך. מעניין שזה מאוד יקר. אין הרבה מקומות להקים את זה בישראל. אז היום מדברים על הגירה בסוללות. כיום יש מעט מאוד מתכנס סוללות בישראל, אבל בשנים הקרובות אנחנו נראה אותם בהרבה מאוד מקומות. הסוללות פותרות הרבה בעיות, ובין השאר גם מאפשרות את התגובה הזו במקרה הצורך. וכמו שאמרת, באמת גם העודף יכול לגרום להפרה של התדר. אז אפשר אם מגיעים למצב של עודף, אפשר לאגור אותו באמת בסוללות האלה? כן, בפרט. המטרה העיקרית של הסוללות היא לעיקור עודפים. למשל, אחת הסיבות לאגור היא סיבה שהרשת לא יודעת לקרות את האנרגיה. בישראל הרשת מאוד קשה להקים אותה, זה לוקח הרבה שנים. והמתקנים סולליים הם מתקני ייצור אנרגיית שמש, אנחנו רוצים הרבה ומהר. אז אחת הדרכים זה להקים את המתקנים עם סוללות, ואז חלק מהאנרגיה היא לא יוצאת לרשת, נשמרת בסוללות, והיא יוצאת בשעה אחרת. וגם את החלק זה יכול לתכנון לראש, וזה יכול להיות תגובה לאיזושהי בעיה. יש סולליים, הסוללה קולטת את עודפים אם נוצר עודף ברגע מצוין. ואז זה אומר שבעתיד, אם באמת יהיה לנו מערך של סוללות כאלה, אז לא יהיה חשש יותר להעלתה? ההעלתה היא החשש הגדול ביותר של מי שמנהל את המערכת. סוללות זה בהחלט מאוד עוזר לו, כי זה אומר שיש לו יכולת להגיב מיד, ויש לו איזה ידרכפים גדולים, אבל להגיד 100 אחוז שלא היה אף פעם, וכנראה לא מובטח לנו, אנחנו צריכים להמשיך להיזהר. אבל זה בהחלט משפר את המצב. תודה רבה, נורית. בבקשה, תודה לך. אז אחרי שהבנו מנורית מהי העלתה, איך היא קורית, וגם קצת יותר על עולם החשמל, החלטתי שאני רוצה ללכת צעד אחד קדימה, ולהיפגש עם האנשים שמנהלים את המערכת. בארץ קיימת חברה ממשלתית בשם נוגה. כנראה מעולם לא שמעתם עליה. ואת האמת, שגם אני לא שמעתי עליה עד תחילת העבודה על הפרק. אבל למרות שהחברה לא מוכרת כל כך, יש לה את אחד התפקידים החשובים במדינה. חברת נוגה אחראית על ניהול של כל מערכת החשמל בארץ. אז תיאמתי פגישה עם שיקי פישר, סמנכל הטיפול של חברת נוגה, והוא הזמין אותי למרכז השליטה של החברה. לא ידעתי למה לצפות, הגעתי לשכונת מגורים רגילה למדי, ולרגע לא יכולתי לדמיין שממש מתחת לרגלי נמצא אחד המתקנים האסטרטגיים החשובים במדינה. המתקן שלנו למעשה מהווה את השליטה על כל מה שקורה במשק החשמל. אנחנו מבטיחים בכל רגע ורגע נתון את הצריכה של החשמל במדינת ישראל. לפני שניכנס לניהול מערכת החשמל, הייתי רוצה שתסביר לי ולמאזינים מה כולל בתוכו המושג הזה מערכת החשמל בארץ. למעשה מערכת החשמל בנויה מ יצרנים, תחנות כוח גדולות שעובדות בתחם, תחנות כוח גדולות שעובדות בגז, בסולר, תחנות של גדולות שעובדות כאנרגיות מתחשות, חוות סולריות, חוות רוח, ויש לנו גם כאלה שבזורים ברמות המתחים יותר נמוכות, אבל כדי להסביר מה זה רמות מתחים נמוכות, אז אני אומר שבאופן עקרוני, כשאנחנו מדברים על עברת אנרגיה, עברת חשמל בהספקים מאוד גדולים, באנרגיה בכמויות גדולות, שנבין שאני מדבר על מאות ואלפי מגוואטים, זה צריכה של עיר גדולה או של אזור גדול אז אנחנו מזרים אנרגיה בכמויות כאלה, לצורך הזרמת האנרגיה הזאת אנחנו משתמשים ברשת מתח עליון ועל מה שכולם רואים את העמודים הגבוהים מאוד שנמצאים בדרך כלל בסמוך לכבישים הראשיים שם אנחנו מעבירים בעצם עמוד השדרה שדרכו מעבירים אנרגיה ממקום למקום לפי צריכה האנרגיה הזאת בעצם מובאת לתחנות משנה, תחנות משנה זה תחנות שמחוברים לשם אותם קווי הולכה שבעלי יכולת לעברת אנרגיה ושם בעצם אנחנו מורידים את המתחים למתחים גבוהים שבדרך כלל הצרכנים של זה זה מפעלים גדולים מרכזי אנחנו אומרים מרכזי מסחריים גדולים ובתוך המתקנים האלה או לקראת מה שנקרא יישובים, בתים מורידים את המתח הזה גם למתח נמוך 400 וולט 230 מה שכל אחד מכיר כל השרשרת הזאת של הזרמת האנרגיה בעצם מבוקרת ומנועלת על ידי חברת נוגה שבודקת שבכל רגע ורגע נתון המערכת עובדת כשורה וגם מתוכננת למצבים של תקלה המערכת שאנחנו עליה אחראים היא מערכת בעלת יתירות מאוד גבוהה ובכל רגע ורגע נתון אנחנו מנהלים סיכונים מה יקרה אם תהיה תקלה וחלק מהציוד ייפסק והמערכת שלנו בנויה ברמה כזאת שיכולה לסבול תקלות בלי שבסופו הצחני הקצה ירגישו בכלל בתקלות חברת נוגה היא חברה חדשה היא התחילה לפעול באופן מלא רק ב-2021 מי ניהל את כל מערכת החשמל לפניכם? ניהול של מערכת החשמל היה בעבר חלק מתוך חברת החשמל חברה שלנו היא חברה צעירה אפשר להגיד בערך שנתיים נמצאת בעבודה אז אנחנו למעשה יצאנו מחברת החשמל עם האנשים שמפעילים את הציוד אחד מהמטרות של הרפורמה שאנחנו חלק מההציעה היה שמי שמנהל את משק החשמל לא יהיו לו אינטרסים בתחום החשמל זאת אומרת זה חברה ממשלתית אבל ללא נכסים וללא אינטרסים לשוק זאת אומרת שאנחנו מפעילים את מערכת החשמל וכמו שאמרתי מאמיסים את היחידות בצורה כזו או אחרת המטרה שלנו שזה יתבצע בצורה קודם כל שתשמור שיהיה חשמל אבל מצד שני שתהיה בצורה הכי יעילה אנחנו בעצם למעשה בפועל מבטאים את טובת הציבור להביא לו חשמל, אמין וזמין במחיר מינימלי זה בעצם המשמעות וכשאין לך נכסים ואין לך שום אינטרסי כי אני לא מרוויח למשל עם יחידה כזאת מופלת או אחרת מופלת אני רק חושב איך לעשות את זה בצורה מינימלית אז למעשה אני מביא לידי ביטוי את מה שנקרא טובת הציבור יש בחברה הישראלית מין תחושה כזאת שכל החשמל בארץ מייצר על ידי חברת החשמל בפועל לפי הנתונים שלוש, השנה שבאה אנחנו מקליטים את הפרק הזה רק חמישים אחוז מהחשמל בארץ מייצר על ידי חברת החשמל אז מי מייצר את החמישים אחוז האחרים? קודם כל זה נכון שכולם מייחסים לחברת חשמל זו חברה אפשר להגיד עם היסטוריה מאוד בזמנו חברת חשמל הייתה חברה רטיקלית כל מה שקורה במשק חשמל היה של חברת חשמל ולכן היא מזוהה אבל כבר ב-1980 כשהתחיל הרפורום במשק החשמל התחילו להיכנס יצרנים פרטיים בהתחלה היו בכיסים נמוכים ביותר ובמסגרת הרפורמה דרך אגב גם חברת חשמל התחייבה למכור חלק מהיחידות שלה ליצרנים פרטיים ואנחנו במגמה שכרגע אפשר להגיד שברמה שנתית חצי מהאנרגיה חצי חצי מתחלקת בין חברת חשמל ליצרנים פרטיים ומשנה הבאה היצרנים הפרטיים ייצרו יותר אנרגיה ממה שחברת חשמל וחברת חשמל הנפח שלה בייצור צפוי לרדת ל-40 ואפילו בהמשך פחות. חברת חשמל כבר מכרה שלושה אתרים גדולים שלה לפנים פרטיים ובשנה צריכה למכור אתר רביעי גם הסיבה הזאת הנפח שלה הולך וקטן לפי הרפורמה חברת חשמל מנועה מלהקים מתקני ייצור חדשים והמשק כל הזמן הולך ומתפתח אז הנפח באופן טבעי הנפח של היתרנים הפרטיים גם כן ימשיך ויגדל הבנו קודם עם נורית מה זה התדר ועל האיזון שצריך להיות בין הביקוש להצעה. אני רוצה שתסביר לנו בקצרה איך בתכלס זה קורה ואיך אתם יכולים לשמור על האיזון באופן עקרוני אני כל יום מתכנן את היום של מוכרת זאת אומרת אני יודע גם מהרבה מאוד ניסיון וגם מהרבה מאוד היסטוריה לדעת שאם אני מקבל תחזית מזג האוויר ואני מקבל את התחזית מספר מקומות אני יודע לתרגם את התחזית מזג האוויר ועוד כל מיני אירועים אחרים שיש להם השפעות על משק החשמל לאופיין גרף שאומר לי כל יום משעה 00-00 למכורת מה תהיה מה יהיה הביקוש הצפוי בהתאם לזה אני מתכנן את יחידות הייצור שעומדים לרשותי כדי שהם יתאימו בדיוק בכל שעה את ההומס הנתון זו התוכנית שאני מתכנן מיומי ראש בפועל במציאות יש הבדלים התחזית קצת השתנתה יכולים להיות הקלות ואני עדיין צריך להתאים את הביקוש לעצר בשביל זה יש לי כל מיני מערכות קודם כל יש לי מערכות אוטומטיות שמסתכלות על התדר שהתדר בעצם זה המדד שהאיזון שווה שהביקוש בדיוק שווה לייצור וכשלמשל התדר יורד כי הביקוש עלה המערכות שלי מזהות את התדר שולחות פיקוד אוטומטי ליחידות ייצור ומעלות עד אשר התדר מתאזן חזרה אם הפער הוא מאוד מאוד גדול אז יש גם התערבות של הבפקחים פה שעובדים פה 24, 7, 8, 65 שנה שגם נותנים הוראות ליחידות או מניעים בעצמם יחידות ייצור כשהפער הפער יותר גדול מהיכולת של האוטומטיקה אז בגדול אני מתכנן ויש לי תוכנית שאמורה להגיע לאומץ הצפוי ובכל שיש שינויים יש לי תיקון אוטומטי ותיקון ידני כדי להבטיח שאני כל הזמן מאוזן ודיברת קודם שהמטרה שלכם זה שיהיה החשמל בצורה הכי זולה שייצא נפיל את התכנות הכי זולות אבל שיקולים של אנרגיה ירוקה או חשמל שהוא מפחם או גז זה משהו שנכנס גם לשיקולים או שלא? אז קודם כל בוודאי שנכנס לשיקולים אז בוא נגיד כך כל אנרגיה שהיא אנרגיה ירוקה היא למעשה אחרי שבניתי אותה העלות שלה היא אפס אז היא המחיר הכי זול אז לכם באופן עקרוני כל האנרגיה הירוקה מה שהיא מייצרת היא לקחת בחשבון אז קודם כל אנרגיה הירוקה נכנסת בחשבון כי אחרי שהקימו אותה היא באפס העלות האמת שהאנרגיה הירוקה היא לא זולה כי היא גם צריכה להקים אותה וגם צריכה להגדיל את מערכת ההולכה וגם צריך לדאוג להגירה אז ככה שהיא משקללים היא לא זולה אבל וואנס היא קיימת ברגע שהיא קיימת היא ללא מחיר אחרי זה מגיעות יחידות הייצור ואותם אנחנו מאמיסים בעצם לפי העלות שלהם אבל העלות שלהם יש פה כמה ממדים אנחנו כבר ממשק שהולך ומתקדם לכיוון תחרות אם פעם היינו מאמיסים רק לפי העלות הדלקים היום יש פה גם עניין של הצעות מחיר של ספקים אז אנחנו יודעים להכניס את כל הצעות עם יחידות שעובדות לפי עלות דלקים לסרגל משותף ולעשות את האופטימום אנחנו משתמשים בתוכנות שמחשבות מה האופטימום ב-24 שעות והן קובעות איזה יחידות יעדו וככה אנחנו מגיעים לאופטימום צריך לזכור שאת כל האופטימום הכלכלי הזה אנחנו עושים את זה במגבלות טיפוליות זאת אומרת, סתם אני אומר אם יש לי קו שלא יכול להעביר אנרגיה והוא מעבר צוואר בקבוק אני מחשב בו אם יש לי יחידות ייצור שלא יכולות לעלות בעומס כזה אז אני שם את המגבלות שלהן יכולות שלא יכולות לרדת בעומס אבל באופן עקרוני הגישה היא שבכל רגע ורגע נתון אנחנו מייצר בצורה המתווה הכניסה של האנרגיות המתחדשות מהווה עוד אתגר כי אני לא צריך לחזות את הביקוש אני צריך גם לחזות מה הייצור של האנרגיות המתחדשות ואז אני צריך לדעת גם למשל אם זה טורבינות רוח מה היו עוצמות הרוח הצפויות אם זה שמש מה היו עוצמות הקרינה מה היו העננים ואז בעצם יש לי עוד איזה מימד שאני צריך לחזות אותו שזה תחזית הייצור של המתחדשות שזה עוד אתגר נוסף שנוסף לנו אז כמו שאמרנו התפקיד שלכם הוא לשמור על האיזון בין הביקוש לאיצר ובמצב שהאיזון הזה לא נשמר אנחנו עלולים להגיע להעלתם איך אתם תתמודדו עם מצב של עלתה? אנחנו מאוד רגישים לזה שיהיה לנו הפרה בין הביקוש לאיצור אם יהיה לנו הפסקה של יחידות ייצור בכיף ניכר הטדר שלנו עלול להידרדר ואם הטדר שלנו עלול להידרדר אנחנו עשויים להגיע למצב של עלתה ארצית שזה הסיכון המרכזי ואם זה יש משהו שמדיר את השינה מאיתנו זה איך לא מגיעים למצב הזה אז קודם כל זה קשור לתכנון שדיברנו קודם אבל זה קשור הרבה מאוד לתקלות לא צפויות תקלות לא צפויות יכולות להיגרם מזה שיש לך תחנת כוח גדולה שנפסקת ועד יש לך פער גדול יכולות להיות לך קצרים במעגלי ההולכה המרכזיים שמעבירים אנרגיה וכתוצאה מזה כל פעם קיבלת חוסר איזון ויכול להיות לך גם תקלות עם הדלק העיקרי שהיום מדינת ישראל פועלת מדינת ישראל מגיעה בתקופות מסוימות ל-80-90% ייצור בגז אם יש לנו תקלות במערכת הגז אז גם שם יכול להיות השפעה גדולה מאוד על מה שקורה במשק החשמל ברגע שאנחנו נהיה חסופים לאירוע כזה של חוסר ייצור בצורה משמעותית אנחנו מסתכלים מה שנקרא בהעלתה מכיוון שאנחנו יודעים שאנחנו במצב הזה אז יש לנו מערכות אוטומטיות שמגינות על המערכת במצבים כאלה מערכת אוטומטית כזאת מערכת ההגנה האוטומטית נקראת מערכת השרת אומסים והמערכת הזאת בעצם מזהה ירידה בתדר ומפסיקה צרכנים באופן אוטומטי דרכפים שתואמים את הפער שהולך וככל שהמערכת למשל מתדרדרת יותר ויותר אני מפסיק יותר ויותר צרכנים ברוב המקרים המערכת הזאת במצב של תקלה כזאת או אחרת מתמודדת עם זה ואחרי תקופה של כמה דקה, שניים אנחנו מניעים יחידות ייצור שחלקם אפילו בלחיצת כפתור מונעות מכאן משקמים את התדר חזרה ומחזירים את הצרכנים ההפתקה אז היא מאוד קצרה והמערכת משתקמת במקרים שיש אירוע מאוד קיצוני שהתדר ממשיך לרדת בעצם זה המצב שאנחנו אומרים זה המצב הכי חמור שיכול לקרות במערכת שהמדינה יכולה להגיע למצב של עלתה עלתה מתרחשת לא רק במדינות חשוכות ולא מפותחות אלא מתרחשת גם במדינות מאוד מפותחות אנשים זוכרים עלתה שהייתה בניו יורק, עלתה שהייתה בשוודיה, עלתה שהייתה באיטליה ואלה כל המדינות מקושרות ואם זה קרה שמה אז זה גם יכול לקרות במדינת ישראל אז זה לא אירוע שלא יכול לקרות, בדרך כלל ברוב המדינות שזה קרה זה קרה בגלל הרבה קווי הולכה שהתפתקו ואז אזורים מסוימים נשארו עם מחסור גדול לפרש בין ביקוש לעצה שאמרנו שזה היה מטכולנט להידרדרות ועלתה, אז היו שם עלתות אזוריות אבל אזור ניו יורק רבתי זה אזור שגדול מדינת ישראל פי 100 אבל זה דוגמא זה נראה שהעולם מתקדם בעצם לעבר האנרגיה העירוקה אתה הזכרת את זה גם קודם והיום כל מי שיש לו בית פרטי יכול להתקין על הגג שלו מערכת סולארית זה משהו שהוא מקשה על האיזון הזה זה מקשה שיש כל כך הרבה ספקים פתאום אנחנו קוראים בצבא המקצועית קוראים לזה ייצור מבוזר ייצור מבוזר שמחובר אנחנו היינו עם יחידות ייצור גדולות שאנחנו ידענו בדיוק כמה מייצרים בכל רגע ורגע נתון עכשיו יש לנו הרבה מאוד יצרנים קטנים שמפוזרים בכל הרשתות מתח גבוה, מתח נמוך ונבחות למשל כל מה שנמצא במתח נמוך אף אחד לא יודע כמה הוא מייצר אז בוודאי שזה מקשה עלינו יש לנו פה אי ודאות וגם יש לנו גם המקורות של האנרגיה האנרגיה אירוקה המתחדשות מה שנקרא הן לא יציבות מושפעות מרוח מושפעות משמש כל ענן שנכנס משנה לך אז זה מהווה אתגר וככל שההיקף שלהם והכמות שלהם בתוך ייצור החשמל ילך ויקדל לנו יהיה הולך ויהיה יותר קשה לנהל את זה אנחנו חלק מהדברים שאנחנו בעצם לומדים ונערכים זה למצוא כלים שיעזרו לנו לנהל את המשק הזה מה זה כלים? זה עוד יחידות מהירות שאפשר להפעיל ולהניע אותם עוד הרבה מתקני ההגירה שנוכל לשלוט בהם ולפעמים שיש מקרי קיצון וזה לא מילה גסה כך גם זה קורה בכל העולם אם אין ברירה וצריך לקטום את המתחדשות אני מזכיר קודם דיברנו על זה שזה אפס עלות אז הדבר האחרון שאתה רוצה להשיג מתקן שלא עולה לך לייצר אבל אם זה מה שייצב ויציר את המערכת אז זה עושים עוד אתגר שבעצם המתחדשות מוסיפות למערכת יש מה שנקרא ביחידות הגדולות יש להם מה שנקרא התמדה זה מנועים גדולים עם הרבה אנרציה המתקנים המתחדשות שכולם אומרים במימירים הם חסרי אנרציה ואז בעצם המערכת יותר חלשה ויותר פגיעה לכל ההפרעות שדיברנו עליהם קודם זאת אומרת ככל שהרשת מכניסים ליותר ויותר מעניינות מתחדשות היא הופכת להיות פגיעה ויותר חלשה כמו שאמרתי לכל הדברים האלה אנחנו צריכים להארך וזה אתגר מאוד גדול בכל מקום בעולם במדינת ישראל שהיא רשת מבודדת זה קשה שבעתיים עוד פתרון טכנולוגי שאנחנו שומעים עליו לאחרונה שמענו על זה בנושא של חשמל קשר זה הגירה של חשמל וזה משהו שיכול גם לשמש אולי למצב שיש לך חוסר בחשמל ויש לך מאגר עם חשמל זונים זה משהו שהוא נשקל להקים דבר כזה? אין אפשרות להגדיל את האנרגיות המתחדשות במדינת ישראל בלי שיהיה לך עקסי הגירה גדולים זה למצב חסם זאת אומרת זה לא הולך בלי זה זאת אומרת אם אנחנו הולכים לקלוט כרגע אנרגיות מתחדשות בעקסים מאוד מאוד גדולים אם אנחנו רואים אלפי מגוואטים מתחדשות אתה צריך כמה אלפים של הגירה בלי זה זה בלתי אפשרי למחלות כשאנחנו מדברים על הגירה אז קודם כל יש לנו מתקני הגירה שאובה במדינת ישראל מתקן הגירה שאובה אחד כבר קיים כמה שנים יש לנו עוד שני מתקני הגירה שאובה שתוכננים להיכנס לייצור אולי בסוף שנה זאת מתקן אחד ואולי בעוד שלוש ארבע שנים עוד מתקן נוסף אז יש לנו המתקני הגירה האלה מבחינת יש להם יתרון גדול מאוד שההגירה שלהם היא כמעט בין שמונה לעשר שעות אז זה מתקן הגירה והמתקני הגירה הנוספים ותלוי גם בתמחור שלהם זה סוללות סוללות בדרך כלל בתוכננות סוללות של סדר גודל של ארבע שעות והן אמורות בעצם לאפשר את הייצור העודף שיש בצהריים מגלל השמש ולהציט אותו לערב כשהשמש יורדת וזה מה שיאפשר את הקניתה של המתקנות זה חלק מתוכנית הפיתוח וגם תוכנית פיתוח שחברת נוגה ולמעשה כבר הגישה לממשלה לפני שנתיים נצליחה לקבל את זה לעשות בהיקף הזה זה היקף יותר גדול אבל זה ברור שזה חלק מהאמצעים כדי להגיע ליעדים שכרגע הם 30% מתחדשות ב-2030 שזה לא הרבה זמן תודה רבה שיקי פישר סמנכל הטיפול של חברת נוגה תודה ששוחחת איתנו תודה לכם אחרי שדיברנו עם דוקטור נורית גל ושיקי פישר על עולם החשמל וניהול משק החשמל רציתי להבין מה יקרה במצב של הפסקת חשמל ממושכת בשביל לנסות ולענות על השאלה הזאת שוחחתי עם אלוף משנה במילואים גילי שנאר עומכה לניהול מצבי חירום ואסון אז אני רוצה שנתחיל מהסוף תנסה להסביר לי ולמאזינים איזה תשתיות ייפגעו בזמן הפסקת חשמל ממושכת הפסקת חשמל כללית זה תלחיש מאוד קיצון אבל אנחנו צריכים קודם כל להבין שכפי שכנראה שמעתם מנורית שהפסקות חשמל הוא דבר שיכול להתרחש בתור מומחה למצבי חירום בארץ ובעולם אנחנו רואים שהאירועים כאלה יכולים להתרחש בדוגמאות אני מניח שדיברתם על מזק עוביר לדוגמה כמו השלג שהיה בארץ שהיו אזורים כמו באזור ירושלים שהייתה הפסקת חשמל לתקופה ארוכה או הצפות כפי שקרו כבר בארץ שבהם יש ירם יורד גשם חזק מאוד ואז באזור מסוים יש הצפה כתוצאה מתחמות כדור הארץ דלי חום קיצוניים שגם הם יכולים להביא לפריחת חשמל מאוד גבוהה ואז נפילת חשמל באזורים מסוימים כמובן בעיטות של רעידת אדמה אנחנו רק חזרנו עכשיו מתורכיה אנחנו לא יודעים בהחלט איך אירוע כזה יכול ליצור מצב שבו יש הפסקת חשמל לפרקי זמן גם ארוכים או אירועים משרידות אדמה נוספות שראינו בעולם אירועים של סייבר ואירועים נוספים כולם יכולים להוביל אותו דבר שבסוף יש לנו שיבוש בהספקת חשמל וחשוב קודם כל שהאזרחים או המאזינים יבינו על מה זה בעצם משפיע כי כל הפסקת חשמל זה קודם כל על הספקת המים ושאין חשמל באזור אז כנראה לא יהיה מים זה יכול לסגור עלינו בבית של תקשורת ולמי שאין רדיו על בטריות בעצם יתקשה לקבל בעצם מידע ואם אנחנו בשעת חירום אז זה יכול להיות קריטי ולכן אם אין חשמל אז אין ביוב זה יכול להיות תשפעה למערכות רפואה שהוא בתי חולים ארוכים ויש להם גנרטורים אבל אנשים שתלויים במערכות מערכות הנשמה ודברים נוספים שתלויים בחשמל או אנשים שיש להם צריכים לעשות דיאליזה וכדומה כמובן אם אין נערכות מתאימה יש לנו בעיה מערך של צופרים הוא תלוי בחשמל מעליות בוודאי במבנים גבוהים ובדרך כלל במבנים גבוהים יש גנרטור חירום אבל איפה שאין אנחנו צריכים להבין שיש אזרחים שבעצם עם מוגבלות יכול להיות נכב יכולים להיות אנשים מבוגרים וכדומה שיהיה להם קושי לעלות או לרדת מהבית כמובן בתנאים של בתנאים שאין חשמל המקרר שלנו שאנחנו כך רגילים שעובד הוא לא פועל אנחנו צריכים כמובן להיות ארוכים ובודאים לזה מסגנים בביתות של גלחום קיצוני וכדומה ועוד שיבושים זה יכול להיות מערכות של עיטות זה יכול להיות מערכות של שנוסע בכביש בעצם אנחנו נראה שהרמזורים לא פועלים כל הדברים האלה יכולים לפעול כל הדברים האלה תלויים בכיף האירוע ומשך האירוע ואלה דברים שכמובן משרדי הממשלה נערכים אליהם יש תרכיש לחוס לאורף שהוגדר על ידי רשות החירום החירום הלאומית ואושר ברמה הלאומית וכמובן אלה רק דוגמאות לנושאים שאנחנו יכולים לראות אני חושב שאתה עושה תיאום פסיפיות קודם כל עם האזרחים שיהיו מודעים שזה דבר אפשרי ויכול לקרוא שתהיה לנו עסוקת חשמל לקרק זמן מסוים בוודאי בירידת אדמה שבה יכול להיות פגיעה משמעותית בתשתיות ארחים באוני ארוכים ומוכנים לפחות ל 72 שעות והדברים הבסיסיים 72 שעות זה הרבה זמן בוודאי אבל אני לא יודע אם היית ברעידות אדמה אני הייתי בהרבה מאוד רעידות אדמה גדולות בעולם בטורקיה, בנפל הייתי במקומות נוספים בעולם שהייתי ברעידות זה אירוע שפוגע בתשתיות בצורה משמעותית ושוב אני לא יודע איפה תהיה הרעידה ומה העוצמה שלה אבל פגיעה בתשתיות במזורים מסוימים יכולה להיות גם לפרקי זמן לכן אנחנו כמובן צריכים להכין לצדנו את הדברים המאוד בסיסיים שהיום בשגרה זה מאוד קל להכין אותם אבל בחירום אין לנו אותם זה מורכב כמו תאורת חירום העלות של תאורת חירום היום היא מאוד מאוד זולה יחסית ותאורת חירום יכולה לתת לנו את האפשרות בשימוש מושכל לראות איפה אנחנו נמצאים לרדת לעתים שצריך לרדת במזריבות חשוכות להחזיק בטריות כולל אפשרות לטענה של הטלפון שלנו אבל לזכור שגם בהפסקת חשמל נמושכת יכול להיות מצב שהטלפונים שלנו הטלפונים האלה שכל כך תלויים בהם לא כל כך יעבדו ישנם היום הרבה מאוד טלוויזיות שהם טלפונים שהם לא קוויים ברוב הבתים כבר הרבה אנשים לא מחזיקים טלפון מה שנקרא קווי הם מתבססים על טלפונים שהם מתבססים על חשמל ולכן גם הם יכולים להפסיק לעבוד לזכור שצריך את המים והמזון מים שנצטרך אותם קודם כל לשתייה אבל גם לסניטציה אני צריך מזון ולעיתים אם אין מקרר אז צריך להחזיק מזון שלא תורש קירור אם אתה נוגע במים באמת בעניינים מגורים גבוהים זה משהו שתלוי במשאבות שפועלות על גנרטורים כשיגמר הדלק בגנרטורים ושגר למעלה לא יהיה לו מים? אז באופן עקרוני יכול להיות מצב שוב, יש תקינה בוודאי למבנים גבוהים ולמגדלים ולריקורות יש תקינה אבל בהחלט יכולים להיות מצבים של הפסקת חשמל בכל אחד מהתרחישים שדיברנו עליהם כשאתה מופת את עצמך לפרק זמן שעכשיו אין מים עכשיו מה העדיפות? שתרד עכשיו 15 קומות ותלך להביא מים או שאתה מחזיק בבית את כמות המים שאנחנו ממליצים או של גופים חירום בארץ ממליצים לכל בן אדם ויש לך מים לאותן שעות קריטיות יש לך מזון שאתה יכול לפתוח אותו עד שיבואו לסייע לך מהרשות המקומית מהגופים האחרים ולכן הדברים האלה הם בהחלט דברים שכל הזמן צריך להלך ולהתכונן לדעת שזה יכול לקרוא וזה קרה בעבר וכמובן הרשויות הרלוונטיות במדינה, המשרדים נערכים לזה ואם אנחנו מדברים על המצב של שגרה אנחנו רואים שהולכים תרגילים של ירי טילים של ירידת אדמה אין תרגיל שמדמה הפסקת חשמל ואולי זה גם לא כל כך אפשרי לעשות תרגיל כזה איך בכל זאת הציבור באמת ידע איך להתנהג בהפסקת חשמל קודם כל אם נכנסים לפורטל הלאומי של פיקוד העורף יש מידע גם בתחום הזה כמובן שבשעת כמובן שבראשות בחברת החשמל היא נותנת מידע, גם היא נותנת בנושאים האלה ברשויות המקומיות לעתים מפרסמים מידע בנושא הזה ואנחנו תמיד אני מדבר איתך כמומחה למצב לחירום מדברים על תוכנית חירום משפחתית שהיא דבר מאוד מאוד חשוב להכין אותה בפורטל הלאומי של פיקוד העורף יש מידע איך להכין אותה באתרים בעולם יש מידע איך להכין את זה והדבר המשמעותי הוא באמת לדעת איזה תרחישים יכולים להיות איך אפשר לצבל מידע ומה אנחנו נדרשים לעשות ובסוף אם אני מכין תוכנית חירום משפחתית יכולה לסייע לי במקרה של שחיפה יכולה לטפל לסייע לי במקרה של ירי טילים ובכל מקרה והדברים האלה שבסוף יכולה להיות איתוי שבו אין חשמל איך אני חובר לבני המשפחה שלי עכשיו יש רעידת אדמה, תשתיות נפקרו כולל החשמל כולל הפלאפונים שאנחנו כל כך רגילים להתקשר לבני המשפחה ולדעת איפה הם נמצאים איפה אנחנו נפגשים עכשיו וקביעה לדוגמה של נקודת מפגש משפחתית שבה נפגשים אם קורה משהו אלה מסוג הדברים הקטנים שברגע שקורית איזה אירוע אנחנו כמובן מקטין לנו מאוד את רמת החרדה ואנחנו יכולים לטפל ולהתמודד בצורה הרבה יותר טובה עם אותם תרחישים אנחנו כמובן ברמה הלאומית מאוד מאוד חשוב שיערכו ברמה של הרשויות המקומויות ארגוני החירום ובוודאי האזרח, השילוב בין כל ההכנה וההכנה של כל הגורמים האלה יכול להקטין בסוף את הפגיעות של אותם אזרחים ולעבור את אותו מצב שהוא מצב מורכב ולא נעים בצורה יותר טובה ואם מדברים באמת על קשר עם הציבור ותקשורת בינינו איך אחרי כמה שעות שיגמרו הסוללות במכשירים הסולולריים איך הציבור יקבל עדכונים בכלל אז קודם כל אתה שואל שאלה מצוינת וזה תלוי על איזה תרחיש אנחנו מדברים האם זאת רעידת אדמה או ירי טילים או רקטות או אירוע של סייבר בכל אירוע זה קצת שונה שוב, יכול להיות מצב שבו באמת יכולה להיות רעידת חשמל וכתוצאה מזה יש קושי להעביר את רעידה לציבור גופי השידור המרכזיים כמובן נערכים לזה ומבחינים גנרטורים שיאפשרו להם לשדר אבל צריך לזכור שגם יכול להיות מצב שבו לעתים גם אנטנות של סברות הסולולר יפסיקו לפעול אחרי פרק זמן מסוים ולכן רדיו על בטריות לדוגמה הוא דבר חיוני וחשוב שיהיה לנו כי רדיו יוכל לשדר אבל אני לא יכול לקלוט אותו אם אין לי רדיו יש לי רדיו ברכב שאפשר ללאת אליו וכן לשמוע ידיעות הרשות המקומית כן יכולה להעביר מידע לאזורים מסוימים בעיר וזה יתפזר בצורה כזאת או אחרת בין הבתים אפילו באמצעות מתנצבים אמצעות רצים שיביאו מידע כזה או אחר יש לזה פתרונות זה לא כמו לתת את המידע אתה יכול להתפיס איזשהו חוברת קצרה ולהביא אותה לבתים באותה מקומה שתשתיות חשמל כן יפעלו ואתה יכול להביא את המידע הרלוונטי ולכן מאוד מאוד תלוי באיזה תרחיש אנחנו נמצאים כל תרחיש עם הייחודיות שלו במתן המידע לציבור באותם מצבים וכמובן כאשר יש פער שאתה לא נותן מידע אם הציבור יודע מה הוא אמור לעשות באותו תרחיש הוא כמובן יוכל לפעול בצורה הרבה יותר טובה ולשמור בצורה יותר טובה על חיי משפחתו דיברנו קודם על התרחישים השונים שלפיהם גופי החירום נערכים מה זה בעצם אותם תרחישים? תרחיש הוא סוג של סיפור והייתי אומר את זה בצורה כזאת הוא מגדיר אירוע שיכול לקרוא באיזושהי סבירות מסוימת ולאורע הוא מגדיר בעצם הוא מגדיר לכל משרד מה ההישג הנדרש ממנו בשעת חירום ולאור זה המשרדים אמורים להתכונן לכן משרד הבריאות יש לו תרחיש מסוים שמגדיר לבתי החולים לכמה שעות של הפסקת חשמל הוא אמור להיערך כמובן שיש בזה שילוב תוך כמה זמן הוא יכול לתת לו מענה חלופית של מענה לחשמל ולאור הדברים האלה מגדירים לכל גוף כמה שעות וכמה ימים הוא צריך לפעול בהתאם לאותם מצבים וכמה שעות הוא צריך להחזיק חשמל השתיק של סולר וכדומה על מעט להפעיל את הגנרטור שלו תודה רבה גילי עזרת לנו להבין טוב יותר מה יקרה זה הזמן באמת לעשות תירום סיפלות עם האזרח ושכל אחד מאיתנו כולל המשפחה שלי נערך בזמן לכל מסב חירום אפשרי וגם למסב של פסקת חשמל הגענו לסיום הפרק הראשון של מה יקרה תודה רבה לדוקטור נורית גל שעזרה לנו להבין טוב יותר את עולם החשמל תודה לשיקי פישר שנתן לנו הצצה לניהול מערכת החשמל תודה לגילי שנר שהסביר לנו מה יקרה בזמן הפסקת חשמל ועזר לנו לתכונן תודה לשירי פרידמן ויוסף הכמחי על הסיפורים האישיים ותודה לכם שהזנתם לנו אתם מוזמנים להזין לפרקים הבאים ולהסקטים השונים שלנו באפליקציות ההסקטים אני יופי פרידמן וזה מה שיקרה בארץ בזמן הפסקת חשמל תודה לכם
There are no comments yet.
Be the first! Share your thoughts.
