Details
Nothing to say, yet
Details
Nothing to say, yet
Comment
Nothing to say, yet
Dr. Adriana Abnor, an expert in environmental crimes, discusses the impact of rainforest destruction on indigenous communities and the environment. Economic and legal policies prioritize profit over ecological conservation, resulting in the exploitation and destruction of rainforests. This capitalist model benefits the wealthy while leaving indigenous communities and the rainforests at the bottom of the pyramid. Similar to the Russian model of colonization, where the rich exploited the poor, rainforest destruction has severe consequences for the environment and local communities. דוטלני. אז היום אנחנו מדברים על המאמר של פשעים סביבתיים בירות הגשם. כתבה דוקטור אדריאנה אבנור. היא מומחית ברדילייט, מייסדת ארגון פלטפורמת אקלים, בניית שלום, שיתוף פעולה חדש, וחברה ברשת המומחים להפתחת אקלים. היא תותחית על. לגמרי. דוקטור אבנור ושפטיה מעלים את הבעיות והאיומים על ירות הגשם. והכנסים לעומק המדיניות הכלכלית והמשפטית, שמאצרת את הבעיות הספרתיות בירות הגשם. אז מה שהם מציגים זה את הבעיות האקלימיות. יש איזה פתיחה במאמר, שנותירה שהירות הגשם, הם דבורים, לא דבורים, דבורים. מתפרסים. מתפרסים על שמונה מדינות, תודה. והמדינה עם השטח הכי גדול של יר הגשם זאת ברדיל. שם קורא הבירוע הכי גדול של ירות, מישהו יודע למה זה בירוע יר, זה דבר נפתח בוויקיפדיה, אני לא מספיק זמן להסביר על זה. בגלל כל בירוע ירות ומה שעושים בירות הגשם, אז במקום שהירות יהיו מקבעי פחמן, אז הם הופכים את איזשהו גורם שפולט תיאו-2 פחמן דו-חמצני לאוויר ומטען. מה שפעם היה הרעה, ירוקה של כדור הארץ, ירות פשוט מחריבים אותה, בגלל אינטרסים כלכליים, כמובן. מה שאותה מטריד, לא גם יותר רחוק מאיתנו, זה מאוד משפיע על זה גם בארץ, בגלל שפליטות של פחמן דו-חמצני זה משפיע על כל כדור הארץ, ויכול כמובן גם לפגוע בנו פה בישראל. לגמרי. בעצם, מה שמציגה פה במאמר, שיש מודל כלכלי שמתפרץ לאורך עשרות שנים בברזיל, שבעצם רואה את הירות האלה כשטח פתולי. כלומר, שטח שהאדם צריך לבוא ולנצל אותו איכשהו בשביל להפיק ממנו רווחים. אם הוא רוצה ככה בקרשיים לפתח את האזור הזה, הוא צריך להיפטר מהסביבה האקולוגית שלו. אתה בעצם מדבר פה על סוג של שיטה חברתית-כלכלית. תגיד איך אתה קורא לשיטה? זו בעצם סוג של תרמידה. ככל שאתה יותר למטה בתרמידה, אתה תחווה יותר אלימות, וככל שאתה יותר למעלה בתרמידה, אתה תחווה יותר רווח. וכן הפוך. ואז אנחנו רואים בעלי הון שמתאשרים בקריאת זהב וקידום בקר, אנשים באמצע שהם הפונקציונרים שלהם, עושים את הפעולה בשבילם, שחווים לחץ כלכלי, אבל גם רווח כלכלי. מתחתיהם יש את הילדים שהאזור שהם גדלו בו נהרס, והם מוצאים את עצמם מחוץ למשחק הכלכלי והרווחי, ובתחתית בתחתית נמצאת יערות הגשם, שבמקום הלכת אקולוגית עשירה ומגוונת, נשאר כאדמה חרוכה. כמו המודל הקפיטליסטי, שיש את העשירים, ויש את הבסיס שהם כאילו אנשים עניים, שהם תמיד אומרים שבלי שיהיה את הבסיס שהם אנשים עניים, הם לא יוכלו להיות בפירמידה ותמיד זה יהיה ככה? כן, זה כאילו מין המודל שלמדנו לה במחזור כזה, עם הפרבות ברוסיה כזה. שמעתי. שסיבה שרוסיה נראית כמדינה עצומה דרך כל סיביר, זה כי הרוסים שלחו אנשים בשביל לקחת משם פרבות, כל מרכז אסיה, צפון אסיה. הרוסים לא יוכלו לבצעו את הפרבות בעצמם, לא הכירו את האזור. אז הם הכירו לילדים שם, את המקומיים, את הסחר, והכרמו להם להתמקר אולי לסיגריות או לנוחיות של רובים או הציוד אחר, והם הכרו להם את זה במחיר מובקר כדי שהם יצאו אותו בשבילם, את הפרבות האלה. אבל כשזה לא הספיק והם רצו עוד פרבות, אז הם התחילו להפעיל עלימות כלפי הילדים. הם התחילו לנדרוש מהם מכסות שבועיות או שנתיות של פרבות. הם חטפו את המשפחות שלהם והחזירו אותם תנועת פרבות, ולפעמים גם פשוט פשטו על הכברים שלהם וגנבו כל מה שהם יכלו. והכל כדי שהתצוגה הרוסית תוכל להתאשר ממחירת הפרבות האלה לשאר אירופה. זו בעצם הייתה השיטה הכלכלית. זה ממש נשמע כמו מה שרוצים לילידים בעירות הגשם. כן, זה ממש אחד לאחד המודרנט. שברוסיה זה היה לפני 300 שנה, ועכשיו זה כאילו עכשיו. זה אותו עניין. שהם עדיין מטיילים ורוצחים ילידים שנמצאים פה. וגם בסיפור של רוסיה זה כותב, כי הוא דיבר שם, שבסוף מי שבתחתית הפרמידה הזאת צפה זה לא רק הילידים, זה הטבע. אורן. היי אורן. היי אהל. ושלום גם לכל המאזינים ומאזינות שלנו. לפודקאסט קולות היער. היי אורן. היי אהל. ושלום לכל המאזינים ומאזינות שלנו. לפודקאסט קולות היער.