Details
בפודקאסט שני זה- אביטל וליאור מדברים על ביקורתיות מהי, מתוך העולמות שמהם הם מגיעים, מתבלים את הנושא בסיפורים אישיים מהזוגיות שלהם ומעניקים כלים פרקטיים לפתרון ולהנגשת ביקורתיות מיטיבה בין בני זוג
Comment
Details
בפודקאסט שני זה- אביטל וליאור מדברים על ביקורתיות מהי, מתוך העולמות שמהם הם מגיעים, מתבלים את הנושא בסיפורים אישיים מהזוגיות שלהם ומעניקים כלים פרקטיים לפתרון ולהנגשת ביקורתיות מיטיבה בין בני זוג
Comment
בפודקאסט שני זה- אביטל וליאור מדברים על ביקורתיות מהי, מתוך העולמות שמהם הם מגיעים, מתבלים את הנושא בסיפורים אישיים מהזוגיות שלהם ומעניקים כלים פרקטיים לפתרון ולהנגשת ביקורתיות מיטיבה בין בני זוג
Listen to אביטל וליאור שניאור מדברים זוגיות-ביקורת ושיפוטיות כמנוף בזוגיות by Lior Shneor MP3 song. אביטל וליאור שניאור מדברים זוגיות-ביקורת ושיפוטיות כמנוף בזוגיות song from Lior Shneor is available on Audio.com. The duration of song is 56:41. This high-quality MP3 track has 987.668 kbps bitrate and was uploaded on 20 Sep 2023. Stream and download אביטל וליאור שניאור מדברים זוגיות-ביקורת ושיפוטיות כמנוף בזוגיות by Lior Shneor for free on Audio.com – your ultimate destination for MP3 music.
Comment
Loading comments...
שלום וברוכים הבאים למדברים זוגיות עם אביטל וליאור שניאור שלום אביטל שלום ליאור פודקאט מספר 2 אכן מה את אומרת? הגענו לרגע וואו, והפעם הנושא ממש חשוב וואו, נושא עמוק האמת נושא עמוק נושא שיושב אצל כל זוג, אצל כל בן אדם אפילו ביקורתיות ושיפוטיות ופה הוספנו מילה שאפילו בפייסבוק כבר התחילו לשאול כמנוף כמנוף לזוגיות אתה יודע, המשפט הזה קצת מקווס כי ביקורת ושיפוטיות זה לא בדיוק מנוף זה יותר, אנחנו דווקא מכירים את זה יותר ממקום של ערס ובעצם מקום של באמת מאוד מקווס את שני בני הזוג כשאנחנו מה שנקרא מעבירים ביקורת ושופטים אחד את השני וככה אני שואלת את השאלה גם למה אנחנו בכלל עושים את זה אז אולי לפני שלמה אנחנו עושים ומה עושים ואיך עושים הייתי שמח אם תגדירי את מהעולמות שמהם את מגיע תגדירי בכלל מה זה המילה ביקורתיות, שיפוטיות ואני אחרי זה אגדיר מהעולם שלי ומשם אולי נתקדם נתקדם אז אני את זה, אני מלמדת בעיקר, זאת אומרת רוב העבודה שלי ללמד, להוריד ביקורת ולהוריד שיפוטיות כי בעצם כשאנחנו מבקרות אותנו ושופטות אותנו את הגוף, את האכילה, לא משנה מה בכלל אז אנחנו מקטינות, מצמצמות, מסרסות ובעצם נכנסות למקום של הרבה פעמים הלכה עצמית על דברים שעשינו או לא עשינו, כן בסדר או לא בסדר וביקורת מבחינתי זה, איך שאני מלמדת את זה זה בעצם ברמה מסוימת קצת הפוך מהאהבה עצמית זאת אומרת במקום שיש בו אהבה ויש בו קבלה אין ביקורת עכשיו גם אם יש ביקורת, זה ברור שיש ביקורת כי אנחנו בסוף בני אדם ואנחנו כן מבקרים או בוחנים כל מיני דברים בסיטואציות וזה בסדר שוב תכף נדבר על איך לבקר כל מיני דברים אבל כשאנחנו כבר כן באמת בביקורת אז גם פה, איך עושים את זה, מתי עושים את זה איך אומרים את הדברים, איך אנחנו מדברות על עצמנו מדברים על עצמנו בתוך הזוגיות שלנו אז ביקורת, שוב כרגע ככותרת זה בגדול ההפך מהאהבה עצמית וההפך מקבלה קבלה של מה? קבלה קודם כל של עצמי וכמובן קבלה של האחר אנחנו בעצם מבקרים דברים שאנחנו בגדול לא אהבים או אצלנו או אצל האחר שזה בעצם שוב המראה של עצמנו אז אנחנו מבקרים אותם, אנחנו אומרים זה לא בסדר זאת לא נראית טוב, הוא לא עושה את זה כמו שצריך ואנחנו בעצם נכנסים לתוך מקום שעושה לשני הצדדים מאוד מאוד לא נעים טוב, אני מהמקום שלי אני אנסה לפרש או לתרגם את המילה ביקורת ושיפוטיות שוב אני מגיע מעולמות הבודיזם, מיינדפולנס, עולמות המזרח והייתי מבקש לומר בשלב הזה והאמת שחשבתי על זה כל השבוע הרי את הנושא לפודקאסט זה לא קרה אתמול אין אנחנו חושבים על זה אז עלו לי כמה דברים לגבי המילה ביקורת ושיפוטיות דבר ראשון, נקודת איחוס נקודת איחוס זה אומר אני מול איקס מול הצד השני ברגע שאני שם את עצמי בנקודה מסוימת ואת הצד השני בנקודה אחרת משם בעצם מתחילה הביקורת כי אני מתבונן ממקום עומדי או ממקום יושבי על הצד האחר ומשם אני מסתכל עליו ואומר אתה 1,2,3,4 אתה בסדר, לא בסדר וכן הלאה זאת אומרת כדי שבכלל נצא לאיזשהו מקום שנקרא ביקורת אני צריך איזושהי נקודת איחוס עכשיו אני כבר אומר בהערת סוגריים ובטח ניגע בזה עוד בהמשך שנקודת האיחוס היא פרדוקסלית למה היא פרדוקסלית? כי אם אנחנו עובדים לפי עקרונות של בודיזם שבהם הכל משתנה כל הזמן והראיות הדברים והכל מתחלף והעונות מתחלפות והחיים מתחלפים ואדם צעיר הופך לזקן וכן הלאה הרי שנקודת האיחוס עצמה היא הראית ואם נקודת האיחוס עצמה היא הראית אז איך אפשר בכלל להעביר ביקורת? אז זה ניגע בהמשך אבל בגדול דבר ראשון ביקורת זה בעצם נקודת איחוס אני מול משהו אחר ודבר נוסף שאני רוצה לומר בהקשר הזה ועולה לי בראש איזשהו דימוי של קוביה הונגרית קוביה הונגרית הרי יש לה המון צבעים אבל בדרך כלל כשאנחנו מחזיקים את הקוביה אנחנו רואים רק פאה אחת שלה, רק צד אחד שלה ובעצם אנחנו לא רואים את הצדדים האחרים של הקוביה זאת אומרת היא רב מימדית, היא לא חד מימדית ביקורת בעצם, אם אני אעשה שוב לתרגם את המילה ביקורת ושיפוטיות זה להסתכל רק על צד אחד של משהו שהוא מאוד מאוד מורכב ואם אנחנו מדברים על זוגיות אז בעצם זה להסתכל על אישה או על גבר, על בן, בת או זוג מזווית אחת כאשר בעצם אנחנו מדברים פה על עולם ומלואו על אדם שלם שהוא מלא מלא מלא זוויות זה מזכיר לי בעצם את הנחת היסוד של ה-NLP שאומר את המפה אינה שטח שכל אחד יש לו את המפה שלו, במיוחד רואים את זה בתוך זוגיות אצלנו מאוד רואים את זה גם איך כל אחד יש לו את המפה שלו, את נקודת המבט שלו את הצעים שלו, את העניינים שלו, את הסריטות שלו איך שהוא רואה את העולם, איך שהוא רואה את הדברים כל אחד והמפה שלו והמפה הזאת היא לא השטח, היא בעצם לא המציאות כי המציאות כמו שבעצם עכשיו אמרת היא הרבה יותר מורכבת היא הרבה יותר גדולה, היא הרבה יותר רחבה יש בה הרבה יותר זוויות וצבעים ועניינים ואנחנו הרבה פעמים גם לא יודעים למה אנחנו פועלים כמו שאנחנו פועלים, או עושים את הדברים כמו שאנחנו עושים ואם רגע נחקור, אני קוראת את זה את מאחורי הקלעים של הדבר ונכיר גם בתוך הזוגיות שלנו את מאחורי הקלעים זאת אומרת למה אנחנו עושים את זה ככה למה אנחנו אוכלים בצורה הזאת או קונים את האוכל הספציפי הזה או מתעמלים בצורה הזאת או מסדרים בצורה כזו או אחרת את הבית זאת אומרת ברגע שאנחנו מבינים את מאחורי הקלעים של הדבר הרבה יותר קל לנו ואז אנחנו מכירים קצת יותר את המציאות שהיא גם ככה מאוד מאוד רחבה וענקית אז הרבה יותר קל לנו להיות גם בקבלה של הצד האחר ולא רק לראות מה שנקרא את מעל פני השטח שאולי מעצבן אותנו או מטריד אותנו בעין או מציק לנו ואז אנחנו בעצם מתחילים עם הביקורת הזאת תראה אני כבר רוצה בשלב הזה למרות שלכאורה זה רק תחילת הפודקאסט אבל אני מאוד אוהב לתת כלים פרסטיים, כלים מעשיים לאלה שמאזינים לנו והדבר הראשון שעולה לי בראש וזה כאילו שאלה שמתוכה אנחנו נצמח גם לתוך התשובה מאיזה גיל אפשר להתחיל ללמד, לחנך את הילדים שלנו את עצמנו להעניק ביקורת כי אני מנסה בראש שלי באמת לחשוב על כל תקופת הילדות שלי, תקופת תיכון אין חיה כזאת שנקראת שיעור במתן ביקורת אין חינוך לדבר הזה אז אנחנו בעצם גדלים ואז פתאום מוצאים פודקאסט על זוגיות כאשר בעצם הבסיס זה ללמוד איך להעניק ביקורת זה לזו כאשר בעצם אף אחד לא לימד אותנו אז מה עושים? מתי הם מתחילים? מתחילים מגיל 5-6 רק אחרי שעומדים בחופה? אני חושבת שיותר מללמוד ביקורת זה רגע ללמוד קבלה זאת אומרת רגע לקבל דווקא אותנו עם כל מי שאנחנו ולא בהכרח ללמד ביקורת ביקורת קודם כל זה דבר השאלה מאיפה אנחנו מסתכלים על ביקורת זה גם עניין של פרשנות כי אם אנחנו מדברים האם יש דבר כזה באמת ביקורת בונה או ביקורת שכשאנחנו רוצים לא יודעת מה ללמד משום משהו או להעביר איזשהו מסר מסוים אז אנחנו צריכים ברמה מסוימת רגע להסביר לא זה לא בסדר לא כדי לעשות את זה ככה כדי לעשות את זה בצורה הזאת ככה זה יעבוד לך יותר טוב אז האם זאת ביקורת? האם הביקורת הזאת היא נכונה? היא מתאימה? אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מאיפה בכלל אנחנו מעבירים ביקורת זאת אומרת מאיזה מקום אנחנו מעבירים את הביקורת הזאת האם אנחנו מעבירים אותה מתוך מקום של באמת אנחנו רוצים עכשיו לעזור לאותו בן אדם אנחנו רוצים ללמד אותו משהו לילד שלנו, לבן זוג שלנו, לבן זוג שלנו לא משנה או האם הביקורת הזאת נובעת מתוך מה שנקרא האגו שלנו הקטן והמסומטם שפשוט לא בא לו טוב בעין איך שהדברים נראים אז בא לו להעביר עכשיו ביקורת שאלה, אז מאיפה אנחנו עושים את זה? אוקיי, אז אם אני מנסה עוד פעם להיות פרקטי ולתת מה שנקרא תוצאות וכלים או משהו מדהים אז אני בעצם מתרגם את מה שאת אומרת למילה אחת שהעולה לי בראש זה setting זאת אומרת איזשהו למשל על במה השחקן יודע בדיוק איפה הוא עומד וכן הלאה כי נוצר set, יש set גם כאן בעצם כאשר אני רוצה להעביר איזשהו מסר שיש בו לצורך העניין נימה ביקורתית אני צריך ליצור איזשהו setting אוקיי אם זה בואי רגע נשב ביחד נשתה, נדבר על זה או בואי נצא מהבית, נשב בבית קפה במסעדה ושם נדבר על זה כי כשהביקורת באה מהאוטומט זאת אומרת מידית אז האנרגיה היא מסוימת ואם אנחנו רגע יוצרים setting שבו שני הצדדים מוכנים גם לדבר וגם להקשיב זה לזו או זה לזה לא משנה רק אז אפשר אולי בעצם שצד אחד יעביר והצד השני יקלוף ויקבל, אז זה setting נכון אז כנראה פתאום אתה אומר פה בעצם משהו ממש ממש חשוב כי כשאנחנו בעצם אמרת כשאנחנו פועלים מהאוטומט ורוב האנשים פועלים מתוך באמת רגילים באוטומטים כאלה ואחרים שבעצם דרכם הם מעבירים ביקורת על עצמם או על בן הזוג שלו וברגע שאנחנו בעצם פועלים באמת מתוך מקום של אוטומט אז אנחנו מאוד אמוציונליים שזה אחד ואנחנו פועלים מתוך מקום מאוד גם רגשי ואז אנחנו מאבדים בעצם את הקשב מאבדים את המטרה שבעצם לשמה התכנסנו וזה אולי גם להשתפר ולשדרג את מערכת היחסים הזאת ובאמת להגיע למקום מסוים אבל שוב אנחנו מדברים פה על ביקורת ולי כל הזמן אתה יודע ביקורת מבחינתי זה משהו באמת שוב לתפיסתי ולפרשנותי זה משהו מאוד מאוד מקווה כי למה? למה? כי כשמישהו מעביר עליך ביקורת הוא כמו מניח עליך את זה ואומר לך אתה לא בסדר בנקודה הזאת הוא כמו מעיר לך מקומות חשוכים שהם לא בסדר עכשיו שוב זה לא שאנחנו לא יודעים על המקומות שלנו שאולי דורשים איזשהו שיפור או משהו כזה אבל אני מגיעה מהעולם של NLP ובעולם של NLP בעצם אם ילד מקבל, לא יודעת מה נגיד יש לו הרבה פעמים נכון מה שעושים במבחנים בבתי ספר מסמנים את הטעות של התלמיד את הטעויות בצבע אדום כדי שהוא ישפר את הטעות יתקן את הטעות שלו ומסמנים אותה בצבע אדום וזה שם כבר מתחיל זאת אומרת שמים כבר מראש שמים זרקור איזה ספורטלייט כזה על המקומות שהם טעות או מקומות שהם לא בסדר מקומות שהם לא טובים ובראייה של איך שוב איך שאני תופסת את הדברים וגם בראייה של NLP זה בעצם רגע במקום להדגיש את מה שלא להדגיש את מה שכן ולמה שלא נסמן בעיגול את הדברים הכן טובים שאנחנו כן יודעים אותם וכן הצלחנו בהם ובעצם דרך המקומות האלה אנחנו מעצימים ובעצם מגדילים את האיכויות ואת היתרונות שקיימים אצל כל בן אדם מאיתנו כי מאוד קל ללכת למקומות שהם לא אבל זה לא סוג של איך אומרים התעלמו זה שאלה זה אין דבר שיאנה כן או לא נכון זו שאלה שוב הנקודה פה היא באמת וזה באמת חשוב להסתכל ובשביל זה אנחנו מדברים על זה מכמה זוויות הנקודה פה זה לא להתעלם ממה שלא עובד או ממה שלא מצליח אלא מצד אחד באמת לשים דגש על מה שכן אנחנו טובים בו וכן להיות בקבלה גם להיות בקבלה אגב של כל הסריטות והחסרונות והפסעים שלנו כי מה לעשות כולנו עם זה בכל מקרה ולריב אם זה אי אפשר אז הדרך הכי פשוטה וקלה זה בעצם רגע לקבל את המקומות האלה ואני טוענת שדווקא מתוך מקום של קבלה ולא ביקורת שוב ביקורת תכף מדבר על איך עושים את זה בצורה שאולי כן מקדמת אבל דווקא מתוך מקום של קבלה אנחנו כן יכולים להתפתח אני תמיד מדמה את זה דוגמה כשכואב לי עכשיו בסדר כואב לך משהו בגוף או כואב לך איזה יש לך משהו רגשי או יש משהו שם וכואב לי מה הדבר שאני הכי זקוק לו עכשיו אני לא יודע הדבר שאני הכי זקוק לו כשכואב לי קלאסטר אוקיי את שואלת ביזוטרפיסט את יודעת יש מגוון מאפשרויות אני באמת שואלת כשכואב לי משהו בגוף או כשיש לי איזו מצב אני אענה ברמה בודיסטית כשכואב כי הרגע עם הכאב אוקיי לא מוכרח לחפש מרפא ומזור בדיוק לזה אני מתכוונת כשכואב לי משהו אני רוצה רגע להיות עם הכאב הזה אני רוצה רגע לנשום אותו להיות איתו, לחבק אותו, לאהוב אותו לא משנה, רגע להיות עם הדבר הזה אבל אם כואב לי משהו ואני ממשיכה להכאיב לעצמי זאת אומרת אני תמיד נותנת דוגמה שאני יכולה לקבל, מכירים את זה כשאנחנו מקבלים מכה באצבע ממשקורפום הדלת של החדר ואז מרוב הכאב הזה אנחנו נותנים לעצמנו עוד מכה אז יש בזה משהו שהוא קצת אפרופו הלכה העצמית ואפרופו ככה כואב לנו משהו אז בוא נערבית לעצמנו עוד קצת ולהערבית לעצמנו עוד קצת או הביקורת זה לא באמת עוזר לנו כדי לצאת מהכאב הזה או כדי להתקדם משמעלה ודווקא הקבלה או להיות עם הדבר הזה רגע לנשום לתוך הדבר הזה הרבה פעמים יכול מאוד מאוד להכל ובאמת לעזור לנו אם אני לוקח את המילים שלך ומכניס אותם לתוך הסצנה הבודיסטית אז בודה מדבר על שני חיצים חץ הכאב וחץ הסבל חץ הכאב זה החץ הראשון שחודר לגוף זה באמת איזשהו אירוע שיש בו כאב אבל החץ השני הוא חץ של אופציה הוא חץ של בחירה זאת אומרת אותו חץ השני חץ הסבר יפגע באותה נקודה בגוף ושוב אנחנו מדברים פה על אירועים בזוגיות כן אז החץ השני זה כבר איך אני מתרגם את אותו אירוע כאב איך אני מעניק לו טייטלים פרשנויות ומשם בעצם יש לי את זכות הבחירה וחופש הבחירה האם זה הופך להיות סבל או מקום לצמיחה זאת אומרת המילה ביקורת בהתחלה היא כואבת אני מסכים איתך אבל בחץ השני זה כבר אופציה האם אני לוקח את הביקורת וממנף אותה או האם אני לוקח את הביקורת ועכשיו הולך ברחוב עבל וחפוי ראש עם איזשהו שלט אני ככה וככה אמרו לי וככה היא אמרה לי וככה הוא אמר לי זה כבר בחירה אז אולי זה באמת מאוד תלוי מי נותן את הביקורת וכמו שאמרת באיזה סטיינג זה קורה זאת אומרת מתי ואיך ומי מעביר אותה וגם מה הכוונה של הביקורת וגם ראיית האחר זאת אומרת ברגע שאנחנו מצליחים לראות אחד את השני ואני מבינה יכולה להבין מאיפה הביקורת שלך הגיעה ואתה יכול להבין מאיפה הביקורת שלי הגיעה עכשיו ואנחנו מצליחים שוב להבין את המאחורי הקלעים אני חושבת שיש פה באמת יכולת הרבה יותר לקבל את זה ולא לקחת את זה בצורה של כמו שאמרת חץ וחץ עובל כזה וללכת ולהתאבל ולמרר על זה אלא באמת לקחת את זה למקום של צמיחה ולגדול משם כי כן אנחנו צריכים הרי מה יעשה בזוגיות ולמה אני כל כך אוהבת עבודה בתוך הזוגיות ולמה אני כל כך אוהבת את המקומות האלה כי אני חושבת שזוגיות קודם כל זוגיות אנחנו מראה אחד של השני ומה שאני לא מצליחה לראות או מה שאני לא מוכנה לראות בתוך עצמי אז אתה מראה לי והפוך מה שאתה לא מוכן לראות אז אני כנראה מראה לך וכשאנחנו בעצם מעירים אחד לשני את המקומות שלפעמים הם קצת לא נעימים ולפעמים הם קצת חשוכים ולפעמים הם קצת אולי ואנחנו לא רוצים לראות אותם ופתאום כשאנחנו מעירים את המקומות האלה גם בעין וגם בעלף אז יש לנו באמת יכולת לגדול שם אני רק רוצה לומר בהמשך למה שאת אומרת שאני מראה לך ואתה מראה לי אז אני רק אגיד מבחינה בודיסטית שזה במודע ושלא במודע זאת אומרת לא תמיד את משקפת לי דברים ביודעים זה גם יכול להיות התנהגותי משהו לגמרי בטח נכון זה במודע ולא במודע אני רוצה אבל לדעת פה באיזושהי נקודה גם שוב מן הסתם בודיסטית שנקראת בשפה שלנו בשפה שלי אינפרדות אינפרדות האמת מאסטר אזן שלצערי נפטר שנתיים שנה וחצי תכנת הן דיבר הרבה על הנושא של אינפרדות הוא למשל לקח דף נייר ואמר שזה הדף נולד מאס שגדל באדמה שמים שורשים שהכל קשור לכל זאת אומרת כשאומרים שמישהו הוא שיקוף של מישהו אחר זאת אומרת את משקפת לי דברים בתוך הזוגיות אני בא ואומר דווקא את לא משקפת לי אלא את זה אני את זה אני ואני זה את זאת אומרת אנחנו לא נפרדים זה מזו ומתוך המקום הזה אגב המילה של קבלה מתוך קבלה להגיע לביקורת מתוך המקום הזה אני לא יכול לבוא ולומר תקשיבי את אומרת לי אחד שתיים שלוש ומבקרת אותי זה לא את אומרת לי זה אני אומר לעצמי את לא באמת קיימת נכון שלום ליאור ליאור עם תלתיים זה מזכיר לי אפרופו כלי בוא ניתן רגע כלי אפרופו כלי אם אתה זוכר הרבה בתחילת הקשר שלנו תרגלנו את זה לאחרונה אבל כשהיו לנו כל מיני ויכוחים ומריבות וביקורות אחד על השני וכל מיני כאלה היינו עושים משחקי תפקידים היינו עושים חילופי תפקידים ואני הייתי משחקת אותך ואתה היית משחק אותי אתה זוכר את זה והיינו ממש יושבים ומדברים כשאני ליאור ואתה בעצם אביטל וזה היה ופתאום היינו נכנסים אחד לתוך השני ולתוך הדמות אפרופו משחק ובמה ובסטטים ובכל הסיפור הזה כי באמת כל העולם הוא במה בסופו של דבר ובסוף אנחנו שחקנים בתוך הסרט של עצמנו ואנחנו יכולים לשנות את המשחק ואנחנו יכולים לשנות את החוקים ואת הכללים וכשאנחנו רגע נכנסים לתוך הדמות אני נכנסת לדמות שלך ואתה נכנס לדמות שלי אז אנחנו פתאום יכולים להגיע לאיזה תובנות של למה שוב למה אתה אומר את מה שאתה אומר ולמה בעצם אני אומרת את מה שאני אומרת וכל הדבר הזה באמת מאפשר להיות ברמה מסוימת שוב יותר ויותר בקבלה וגם אם יש ביקורת מסוימת אנחנו יכולים להבין אותה ואנחנו יכולים להתבונן עליה ואגב יש משהו בביקורת כשהביקורת היא ברמה מסוימת נכונה, מה זה אומר נכונה? זה אומר ש אני לא יודעת מה אם ניקח את זה רגע סתם דוגמה למצב כלכלי או לכסף בחשבון בנק או דברים כאלה שאנחנו רוצים שהרבה, יש הרבה זיכוכים על זה אולי בטח נעשה בפרס בנפרד על הנושא הזה אבל זה תחום שיש עליו הרבה מריבות ועניינים וביקוחים בתוך זוגיות ואם ניקח רגע את המקום הזה ונעיר עליו באלף את מתוך מקום שמתבונן, כן מה זה ביקורת? ביקורת יכולה להיות ממקום של אני בא לבקר רגע ממש לבקר את המקום הזה, להתבונן עליו רגע להסתכל עליו ולהגיד רגע פה משהו פה לא מסתדר, פה משהו לא עובד וכשהביקורת מגיעה ממקום של ממקום נכון, ממקום של באמת בא לסדר את הדברים ולארגן אותם מחדש זה דווקא נותן המון תחושה של הקלה שפתאום אנחנו יכולים לטפל בבעיה, פתאום אנחנו יכולים לארגן את הדברים מחדש ואז יש פה דווקא הרבה תחושה של הקלה ופתרון אז רגע אני רוצה פה לחדד איזה משהו שוב אני קול, את אומרת משהו אני מכניס את האנרגיה הבודיסטית המילים לבוא ממקום נכון הם מה שנקרא בשפת הגמרא מילים בעלמה זאת אומרת יאללה המילים אבל אני רוצה להוריד אותם לקרקע הבודיסטית לבוא ממקום נכון בשפה הבודיסטית אפשר לקרוא לזה גם קרמה, והמילה הראשונה זה התכווננות זאת אומרת התכווננות לפני המעשה הרי קרמה זה פעולה שבסופה תהיה גם תוצאה אוקיי ולפני הפעולה יש מה שנקרא התכווננות זאת אומרת למשל רופא מחזיק סכין כדי לנתח מטופל בסדר? זאת אומרת שההתכווננות שלו היא חיובית, הוא בא לרפא יופי מחבל מחזיק סכין ובא לתקור מישהו התכווננות שלו היא שלילית זאת אומרת שניהם עושים את אותה פעולה שזה החזקת סכין ורצון לפתוח משהו בגוף האדם זו ממש דוגמה טובה לביקורת אבל הם מביאים את עצמם את ההתכווננות שלהם האחד בא להרה והשני בא להיטיב זאת אומרת שכשאת מדברת על לבוא ממקום נכון לתוך ביקורת אני בא ואומר להתכוונן להתכוונן ההתכוונן הכוונה זה לבוא מהאהבה לבוא מרצון להיטיב עכשיו פה גם חשוב לומר אתה רוצה לבוא ממקום להיטיב ולא תמיד בסוף תוצר הלוואי או התוצאה הסופית יהיו מה שאתה רוצה כי לפעמים אין מה לעשות הצד השני כשאתה מעביר לו איזשהו מסר ולא משנה אם הכוונה היא סופר סופר מהיטיבה לפעמים הצד השני יקבל את זה כמשהו שלילי והגיב גם בהתאם. אז זה מביא אותי למילה אחת שרציתי לגעת בה בפודקאסט הזה וזה שליטה המילה שליטה בעצם ביקורת לתפיסתי תפיסתי חומרים היא לא רק שלי היא באה אני רוצה לשלוט על אירוע אני רוצה לשלוט על תוצאות אני רוצה לשלוט על התנהגות של מישהו אחר אני רוצה לשלוט על המילים שלו ובעצם פה באמת נכנסת או נכנס המשפט או השאלה הכי קשה בבודיזם על מה אני שולט באמת על מה אתה שולט באמת אז רציתי לשנות אותך לא יקרה אבל טיפה בסוף שוחקת סלע זאת אומרת האם בסוף כן יקרה איזה משהו וכן תהיה איזושהי ירוקת על הסלע זאת אומרת האם בסוף כן ביקורת תניב משהו שוב עניין של שליטה אני לא יודע לנבא מה יקרה אבל כן כשאני מעביר איזשהו מסר שלצורך העניין אנחנו קוראים לזה בפודקאסט ביקורת ושיפוטיות אז אני ממליץ בחום לייצר איזושהי התכווננות ראשונית לפני שהמילים יוצאות מהפה בשפה הבודיסטית זה נקרא דיבור ראוי או דיבור נכון זאת אומרת לבוא ממקום מיטיב לבוא ממקום שרוצה לייצר משהו חיובי בתוך הזוגיות אתה יודע אתה דיברת על שליטה והרצון לשנות ובדרך כלל יש לנו כל הזמן רצון לשנות את בן בן הזוג את הילדים את כל מיני דברים שבאמת לא עובדים לפי מפת העולם שלנו ונראה לנו שאם רק היית קצת שונה או קצת אחר או היית קצת יותר מדבר אחרת או אומרת דברים אחרת אז הזוגיות הזאת הייתה נפלאה וטובה או אם רק היית קצת יותר בבית או קצת יותר עושה בבית אז זה היה עובד יותר טוב או כל אחד זה המפת העולם שלו כמובן ושוב אחד הדברים שבאמת חשוב להבין בתוך זוגיות שאנחנו לא יכולים לשנות את בן בת הזוג שלנו אנחנו אך ורק אפרופו אנחנו חוזרים לאותה נקודת פתיחה שאומרת אנחנו יכולים לקחת אחריות רק על עצמנו אנחנו יכולים בעצם לעשות עבודה פנימית בתוך עצמנו אם משהו לא נראה לי או לא עובד לי בעיים מאיזושהי סיבה אני צריכה לבדוק עם עצמי למה זה לא עובד לי אז מה זה עבודה פנימית? עבודה פנימית זה רגע להתבונן ולהגיד לעצמי אוקיי אני לא אוהבת את התגובות שלך או אני לא אוהבת איך אתה אומר את הדברים אז אני רגע נושמת ושואלת את עצמי ובודקת בתוך עצמי למה אני לא אוהבת את זה מה אני פוגשת כשאתה לא יודעת מה אומר את המילים או את המשפטים או את הפעולות המסוימות הספציפיות האלה מה בעצם אני פוגשת באותו רגע זאת אומרת שבעצם אני לוקח מה אני פוגשת באותו רגע אז יפה מה זה אני פוגשת את עצמי עם עצמי העצמי בשפה הבודיסטית מורכב מאמונות דעות, מחשבות פוגשות, תבניות מחשבה, תבניות הכרה מנטליות זאת אומרת שדיברתי בתחילת הפודקאסט על נקודות ייחוס נקודת היחוס מורכבת בעצם מסך כל מה שנקרא גוף הנפש שלי שמתוכו אני בוחן את הצד הנגדי זאת אומרת שאני מרגיש צורך לבקר אותך על משהו אני יוצא רגע נכנס למדיטציה ואני שואל את עצמי איך אמרת על הצד הכלכלי אז אני יושב עם עצמי על הצד הכלכלי ובודק על מה זה יושב אצלי על ערכים למשל אני יודע מה ילדים לפני הכל איזה שהוא ערך כזה ילדים לפני הכל יש ביהדות אביוני עירך קודמים לאביוני עיר אחרת איזה שהוא ערך כזה זאת אומרת אני בודק איפה אצלי איזה רכיב בתוך הדבר הזה שנקרא ליור שמורכב מתחושות רגשות, מחשבות, אמונות, דעות, ערכים איזה אלמנט זה פוגש בתוכי ואת זה אני עושה בעצם דרך המילים שאמרת עבודה פנינית יושב, ציים עיניים ושואל את עצמי את השאלות ומנסה לענות לעצמי שבכלל אני ניגש אלייך ומוציא את מה שנקרא עושה את האוטפוט אלייך החוצה ומעביר לך את המסר סלש ביקורת בעצם מה שאתה אומר ושוב מתחבר למה שלפני רגע דיברנו של המקום הזה שכשאני לוקח אחריות בתוך עצמי ועושה את השיח הזה הפניני הזה בתוך עצמי רגע לפעמים אפילו הרבה פעמים אנחנו בכלל לא נצטרך את הביקורת בחוץ ובכלל אפילו לא נדבר על זה בחוץ כי דברים ברמה מסוימת הרבה פעמים גם משתנים מתוך עצמם. זאת אומרת, עצם זה שאתה לקח את האחריות ואתה נתת לעצמך מענה בתוך אני שלך, מה שנקרא, בתוך העצמי שלך אז לא צריך את העבודה הזאת גם אפילו בתוך, נקרא לזה בתוך הבוגיות, בתוך השיח החיצוני הזה כי אם אמרנו שאין בעצם כלום בחוץ אלא הכל בתוכי אנחנו אחד ברמה מסוימת שוב, כן, כמובן שהחוץ מופריד בינינו וכל האיחודיות וכל אחד עם האיחודיות שלו אבל בסופו של דבר אנחנו כולנו ביחד כאן אז כשאני עושה את התהליכים בתוך עצמי אני יכולה להגיד אפרופו ביקורת שאחד התהליכים, מה זה עבודה עצמית? אחד התהליכים שאני עושה המון בתוך עצמי אני יכולה ממש לדמיין אותי מדברת איתך בתוך הדמיון שלי. זאת אומרת, אני יכולה ממש לייצר בתוכי שיח לראות אם יש לי עכשיו לדוגמה איזשהו כעס או משהו אז קודם כל זה כעס שהוא כביכול עליך, אבל זה כעס על איזשהו חלק שקיים בתוכי וברגע שאני לוקחת את הכעס הזה ואת הביקורת הזאת ועושה איתה בתוכי עבודה והעבודה שאני עושה זה שוב, זה המון קבלה ואהבה כי אני טוענת שהפתרון לכל הבעיות שלנו בחיים זה אהבה אבל לרוב הבעיות שלנו בחיים זה באמת להיות במקום של קבלה ואהבה אז כשאני לוקחת את החלקים האלה הביקורתיים, המסמצמים המפרפים, המקטינים ונותנת להם קבלה ואהבה אז יש לזה משהו שיכול מאוד קודם כל לנקות את זה בתוך עצמי, בתוכי ואז כשאני מגיעה נקייה אליך עם המקומות האלה זה בתוך עצמי אז הרבה יותר פחות מקווץ לנו לדבר על הדברים האלה כי כן, מה לעשות? בתוך זוגיות יש המון תחומים וכל מיני עניינים שמקווצים אותנו לדבר עליהם ואז אנחנו או לא מדברים עליהם ונעלמים ובורחים ושותקים, או שכשאנחנו כבר כן מדברים עליהם אז זה שיח שהוא מדווקח ומתלהם ומאוד לא נעים אז כשכל אחד מאיתנו גם, שוב זה גם עבודה זה עבודה של אחד בתוך עצמו וזה גם עבודה בתוך הזוגיות זאת אומרת, זה גם וגם אנחנו לא עכשיו רק עם עצמנו אז זה גם וגם תמיד אותי עבודה גם וגם אני לפני שיצאנו לפודקאסט הזה אז באמת עשיתי איזושהי מדיטציה ומשום מה המוח שלי באופן אישי אוהב משחקי מילים ולמשל תוך כדי זה פשוט מגניב כי פתאום קפץ אל הראש שביקורת באנגלית, קריטיסיזם אבל מה שהמוח שלי שיחק עם המילה ביקורת מישון לבקר to visit to visit yourself לבקר את עצמך לפגוש את עצמך להבין על מה זה יושב בתוכך ומשם רק להוציא את הפלט החוצה אם בכלל, כמו שאמרת, לפעמים הדברים נפטרים לפעמים לא צריך לדבר זה בדיוק זה לפעמים לא צריך להגיד רגע דווקא השתיקה יפה אומרים אז לפעמים באמת רגע לעצור את עצמנו ולא להגיב על כל דבר ולא להגיד ולהעיר וכל הדברים האלה יכול מאוד מאוד לעשות לנו טוב אני מכיר איזה שתי שיטות, הצעות אני אגיד לך אותה ותגידי לי מה שמעת מה את מכירה לגבי זה כלי אחד אומר תנשום עד עשר לפני שאתה מוציא מהפה תספור עד עשר והכלי השני הוא בא ואומר תבונן עוד חמש שנים האם זה היה חשוב להגיד את זה עכשיו אז מה? מה אתה שואל אותי בעצם? כל פעם אני רואה שאת מחייכת מזה לא, כי זה כלים שהם חמודים עצמים לא עובד ככה כי הרעיון תראה, אצלי אני אוהבת לעבוד מה שנקרא זה קצת דומה להנשום עד עשר אני אוהבת את חוק ההשייה אתה מכיר אותו בעולם המיינפולנס אני קוראת לו חוק ההשייה, כנראה שיש לו כל מיני שמות, אבל חוק ההשייה בעצם אומר את הדבר חוק ההשייה בעצם אפרופו כלי אני רגע עוצרת ושואלת אותי אוקיי, מה ראיתי עכשיו? מה פגשתי עכשיו? מה הרגשתי עכשיו? סתם דוגמה חזרת מהסופר זה פשוט דוגמה מאוד מעניינת שקורית הרבה אצלנו בבית, חזרת מהסופר ובית ההגבניות לא מוצלחות נכון? זה קורה אצלנו הרבה במיוחד עם הגבניות הרבה? והגבניות לא לטעמים שנקרא עכשיו כל מי ששומע את הפודקאסט מוזמן אלינו הביתה את הגבניות, יש שלושה צבעים צהוב, אדום, שרי גדולות, נגי ואני מאוד אוהבת ירקות ואני מאוד חשוב לי באמת שהירקות יוטריים וטעימים ושאני אוכל אותם והסלט והדבונת שלי בקיצור יותר דרך כמה זה חשוב לי ואפרופו חשוב והערכים זה מה שחשוב שם אנחנו מתחילים לעשות את הביקורת הזאת ואז אתה מגיע עם ההגבניות ואני לא מצליחה להבין למה בחרת דווקא את ההגבניות האלה זאת אומרת מבחר זה באמת מאוד מאוד גדול, למה להביא את ההגבניות שהן קצת לא משהו רקובות קצת יותר ואז אני מתחילה ועכשיו עכשיו, במקום להגיד לך וזה באמת המקום, אפרופו רגע להתבונן שנייה לשד השני במקום להגיד וואו איזה כיף שעשית קניות שהתאמץ כאב ועשית את הקניות ובאמת היום בימינו זה באמת גם זמן וגם מאמץ וגם הרבה דברים ובמקום בעצם רגע להגיד וואו איזה יופי שעשית את הקניות זה הכל ותודה שקנית ומקסימום אחר כך נעשה השלמה של הגבניות אם חסר בבית אז אני מיד, או אישית למה הבאת את ההגבניות האלה, לא יכולת לבחור משהו יותר טוב וזה באמת מאוד מקווה זה מאוד מעצבן כי ואז זה פוגש אותך כמובן במקומות שלך הלא נעימים שלך במקום ככה להגיד לך תודה. אז כשאני רגע אז אני רגע שנייה אתן דוגמה על ההגבניות מה זה חוק ההשייה כי משם בעצם התחלתי ככלי אז אני בעצם יכולה שנייה לפתוח את הסכית ולגיד אוקיי מה ראיתי, ראיתי הגבניות לא משהו מה פגשתי, פגשתי איזה שיט, עכשיו אני לא יכולה להשתמש בהגבניות האלה, אני כנראה קצת אחר כך מבירוטב או משהו ולא באמת ממרח ולא באמת להשתמש בהם לסלט, זה קצת מעצבן אותי, זה קצת מבאס אותי, זה ידרוש ממני עכשיו עוד מאמץ או ממך עוד מאמץ ללכת ולקנות אותו בגבניות, בקיצור זה מה שפגשתי ואז בתוך המקום הזה האוטומט מיד רוצה להגיד לך משהו, אז אני עוצרת את זה ולוקחת בעצם שלוש נשימות עמוקות ואחרי שאני לוקחת שלוש נשימות עמוקות, אני בעצם יכולה לקלוט ולהתבונן על אותה סיטואציה על אותו אירוע בעצם ממקום שהוא יותר גבוה, אני ממש עוצרת שלוש נשימות עמוקות שאיפה נשיפה, שאיפה נשיפה, שאיפה נשיפה ואז אני בודקת שוב אוקיי, מה עכשיו אני רואה מה עכשיו אני פוגשת, מה עכשיו ואז אני יכולה להגיד וואו, איזה יופי איזה כיף שהוא עשה קניות, איזה כיף שיש לנו את כל השפע הזה, איזה הודעיה איזה כיף איזה כיף שאני יכולה לעשות מזה עכשיו לא יודעת מה, רסקת גבניות אני יכולה רגע להתבונן על אותה סיטואציה על אותו אירוע, רגע ממקום שהוא יותר גבוה ואז במקום להיות בדיקורת על האירוע הזה או בדיקורת על הדבר הזה אז אני יכולה רגע להיות בקבלה ובהודעיה על אותו הדבר בעצם אז אני רוצה לחבר את מה שאת אומרת לבודה ולבודה על הדרשות אולי חשוב במעמד זה לומר שרק 400 שנה אחרי מותו התחילו בעצם לתעד את הדרשות שלו זאת אומרת, אני שמעתי שהוא שמע שהוא שמע שבודה אמר ככה זה עובד בספר מאוד יפה של קרן הרבל ספר דברי הבודה ששם יש דרשה שנקראת הדרשה על ביסוס תשום את הלב ובעצם אם דיברת על נשימה וגם מאסטר הזה מדבר המון על הנשימה Breathing in I know I'm breathing in בשאיפה אני יודע שאני שואף Breathing out I know I'm breathing out בנשיפה אני יודע שאני נושף בעצם אני מחזיר אותה רגע לביקורת בריאי הבודאיזם ובא ואומר כשמתחילה הביקורת תבנית הנשימה משתנה ואם תבנית הנשימה משתנה אנחנו צריכים בעצם לייצב לבסס תשום את הלב לנשימה שים לב מה קורה בנשימה ברגע שמילים עומדות לצאת לי מהפה שכותרתה מדיקורת רגע Breathing in אני שואף Breathing out אני נושף אני שם לב לתבנית הנשימה שלי אף לב אפלה אף לב אפלה מתוך תשומת הלב לנשימה הביקורת משתנה כי ברגע שהנשימה הופכת להיות סבירה יציבה רגועה הביקורת מקבלת אנרגיה אחרת המילים יוצאות אחרת הטון אולי אפילו רגוע יותר הכל יותר רגוע אז כלי אפקטיבי אני אומר את זה גם ממקור ראשון אחרים שלימדתי אותם את זה בטיפולים שלי כלי אפקטיבי זה תשומת הלב לנשימה הכי פשוט שבעולם לא צריך בשביל זה מנזר לא צריך בשביל זה איזה שהיא קרית עם קערה טיבטית שמשמיעה גונגין פשוט לרגע לשים לב לנשימה קראת לזה חוק ההשייה אז אני קורא לזה ביסוס תשומת הלב לנשימה מקפיא אני אתה יודע הרבה אנשים פשוט או לא יודעים לנשום או שוכחים לנשום למרות שזה משהו שקיים אצלנו 24-7 וזה הבסיס בעצם היכולת הזאת רגע לעצור ונשימה זה בעצם חיבור לנשמה כי ברגע שאנחנו בתוך הנשימה הזאת מצליחים רגע באמת לעצור רגע את האוטומציה הזאת את הלופים המחשבתיים למה הוא עשה את זה למה היא עשה את זה ולמה זה ככה ולמה זה ככה וכל השיט הזה ברגע שאנחנו מצליחים רגע לעצור ולנשום רגע זה שוב עוד פעם זה תמיד עבודה בתוך עצמנו אנחנו מדברים פה אמנם זוגיות אבל זה תמיד הזוגיות שלי קודם עם עצמי ופה בעצם זה המנוף זה המנוף זה ברגע שאני עם עצמי ולומד לפגוש את אותם מקומות שיפוטיים, ביקורתיים ולעבוד עליהם משהו טוב יקרה משהו טוב ולכל אחד מאיתנו יש את המבקר הפנימי אין מישהו שאין לו את זה יש לנו את המבקר, את השופט וחלקים שקיימים בתוכנו אנחנו לא יכולים למחוק אותם ולא להתעלם מהם אלא רק להכיר אותם לקבל אותם להגיד אוקיי שלום מבקר יקר שלום שופט יקר טוב שבאת מה אתה רוצה להגיד לי אנחנו יכולים ממש לעשות עם זה אני אוהבת לעשות המון, אפרופו עוד כלים אני מאוד אוהבת לעשות תהליכי כתיבה ובכתיבה יכולים לעשות מאיתנו המון דברים ואני תמיד אומרת הדף סופג הכל ואנחנו יכולים לנקב לתוך הדף את כל בליל המחשבות וכל הביקורת והשיפוטיות שיש לנו כל מיני דברים אנחנו יכולים ממש להכין רשימה כזאת אוקיי איזה ביקורת יש לי עכשיו עליך ליום או איזה ביקורת יש לך עליי עכשיו וכל אחד עם עצמו ואיזה ביקורת יש לי, סתם דוגמה, על הגוף שלי כן כי אני עושה הרבה עבודת גוף אז איזה ביקורת יש לי על הגוף שלי או על האכילה שלי או על החיים שלי, על העבודה שלי איזה ביקורת יש לי על הדבר הזה ואז אני יכולה להתבונן במחשבות האלה ואני יכולה רגע להסתכל עליה מה המחשבה הזאת? זאת האמת? אני יכולה להטיל בספק? אני יכולה להתבונן עליה עוד קצת לראות מה היא רוצה להגיד לי אולי איזו מחשבה שהיא כן חשובה אני יכולה ממש רגע להתחיל זה עוד הפעם זה כל הזמן רגע להתבונן יש מה שנקרא, דיברנו על זה גם בפודקאסט הקודם על הזדהות וזיהוי זה הזדהות אני יכולה לזהות משהו ואני יכולה להזדהות איתו וכשאני מזהה משהו אני יכולה להתבונן עליו ממקום שהוא עוד יותר גבוה וקצת עוד יותר גבוה ואז אני בעצם יוצרת התבוננות שהיא הרבה יותר רחבה ואז זה באמת מתחבר לקוביה ההונגרית שהבאת אותה בתחילת הפודקאסט שאנחנו ממש יכולים להתבונן על הביקורת והשפוטיות מהמון המון המון וזיות שאולי לא הצלחנו לראות אותם קודם וזאת ההתפתחות בעצם ופה אבל חשוב לי לומר משהו גם בהקשר הזה כי גם אמרת מקודם בתחילת הפודקאסט שאת מרגישה קיבוץ עם הנושא הזה של ביקורת אז אני מבקש לומר שהבודיזם ובכלל כל התהליכים גם התהליכים המדיטטיביים ותהליכי המילים צמיחה רוחנית זה מילים גדולות מדי אז התהליכים האלה של עבודה פנימית אפשר להגיד צמיחה רוחנית כן אבל חשוב לומר וזה בדיוק מה שאני מבקש לומר בזה הרגע שמי שחושב שהוא צומח מתי שהוא חוטף עוד פעם נבות אה כולנו בטח ואז הנבות הוא יותר חזק כי הוא חשב שהוא צמח הוא חשב שהוא יתפתח והנה באה עוד ביקורת ועוד ביקורת ואז אומר יא אללה בוא נעני כבר עם 20 שנות ניסיון גם בזוגיות מה בזוגיות אנחנו 30 שנה נשואים מה את לא יודעת ש מה אתה לא מכיר עג אתה יודע כמו הייתה לי כמו אמרה לי מישהי מה אני לא מבינה מה זה זה ככה יהיה לכל החיים כל הדבר הזה אז אמרתי לה כן כן בכל החיים אז צריך לומר ברש גלה ובפה מלא שבתוך התהליכים הללו של בדיקת הרכיבים אם אני מורכב ולמה אני מביא את הביקורת ככה כפי שהיא אליך לאשתי או לבן זוגי או לבת זוגי חשוב לומר שזה תהליך אינסופי אני לא רוצה להשתמש במילה נפילות אין בזה נפילות יש בזה למידה אחרי למידה אחרי למידה והיא למידה בלתי פוסקת זאת אומרת אין איזושהי פסגת הר שאפשר רגע לשבת עליה ולהגיד אוקיי נגמר אין יותר ביקורת בחיים האלה זהו מנוחה ונחלה זה לא קורה מה שכן קורה זה היכולת שלנו לנטח את הסיטואציה ולקבל אותה ולהבין אותה בפרספקטיבות ובזוויות שונות של מה שנקרא אותה קוביה הונגרית וזה אולי בעצם השליטה האמיתית. השליטה בשפה בבודיזם הטיבטי מדברת על זה הרבה פמת שודרון היא מדברת על ללמוד לעמוד על קרקע לא יציבה ביקורת בעצם מערערת את הבסיס עליו אני עומד אבל צריך ללמוד וזה שוב עבודה פנימית שהקרקע היא קרקע לא יציבה וכן תהיה ביקורת וכן יהיה את חצי כאב ואחריו חצי סבל אני צריך להכיר בזה ומשם להתבונן ומשם לעבוד על זה וככל גם שיש לנו באמת יותר כלים איך להתמודד עם המקומות האלה ואיך לתקשר אותם ושוב כל ביקורת כזאת בעצם גם שלי וגם שלך בעצם שלך כל אחד מאיתנו כל הזמן להתבוננות אם נרצה או לא כן? להתבוננות פנימית ולמידה של עצמנו וככה אנחנו גם אני ואתה היום אנחנו מכירים ברמה כזאת אנחנו יודעים איזה כפתור לחצנו על מה לחצנו שם מה הפעיל את מה מה הטריגרים וככל שאנחנו באמת יותר מכירים ושוב אני חושבת שאפרופו זוגיות ככל שאנחנו יותר מרגישים בטוחים בתוך הזוגיות שלנו ואתה אומר קרקע לא יציבה אבל כשיש איזושהי רמה מסוימת של ביטחון אז גם כשמתקיימת ביקורת וגם כשיש שיח לא נעים וגם כש משהו לא מתפקד או לא בסדר או לא משנה מה אז יותר קל לנו מה זה יותר קל לנו אנחנו יותר מצליחים בעצם לדבר את הדברים ואנחנו לא נבעלים אולי פחות נבעלים כי יש בעצם ברמה מסוימת כן איזושהי ביטחון ויציבות או אנחנו סובכים אחד על השני ואנחנו יודעים שזה מגיע מתוך כוונה טובה למרות שזה נעמה אולי בצורה לא נעימה אנחנו יודעים שבכל זאת יש שם איזושהי כוונה חיובית וטובה מאחורי הקלעים של הדבר וכשאנחנו נפתח ונדבר על זה אז אנחנו שם נגיע לתובנות עוד יותר עמוקות ונעמיק עוד יותר אל תוך עצמנו ובתוך הזוגיות הזאת יום כיפור בפתח אנשים לובשים לבן, צמים סליחה חצי שעה אחרי שנגמר יום כיפור כללות עניינים וכמובן חדשות ערוץ 12, 14, 13 11, 9 וחצי לא יודע כמה ערוצים יש מה אנחנו יכולים לומר לעם ישראל ערב יום כיפור ליבוש לבן זה מה שחשוב להגיד סליחה אחי, חטאתי פשטתי, הביתי זה חשוב תמיד בסוף לקיים מה שנקרא תהליך סליחה מה זה סליחה בעצם בכלל? זה בעצם להיות במקום של אני מצטערת שדיברתי אליי לא יפה או להיות בעצם בתהליכי סליחה מול עצמי, אני מאוד אוהבת את הכלי נוסף שנקרא אפרופו והוא מאוד מתאים ליום כיפור ומאוד מתחבר גם לביקורת שהוא לקוח מעולם האוקונוקונו שזה איזושהי שיטת ריפוי מהוואי, שיטת ריפוי אנרגטית שבעצם דרך ארבע מנטרות איזה פסיכיאטר הצליח לרפא כל מיני מתמודדי נפש בהוואי ודרך ארבע מנטרות שבהם דרכם הוא בעצם שידר למטופלים אהבה ושידר להם אני מדברת איתך רגע ברמת האנרגיה לפעמים לא צריך לפגוש את הבן אדם זאת אומרת אנחנו כל כך ניגשים כל הזמן למלא אנשים ואומרים באמת סליחה אם חטאתי אבל לא זאת הנקודה, אנחנו מדברים בסוף כמו שאמרנו על כוונה וכשהכוונה היא באמת טהורה ואמיתית ובאמת מתקיימת כאמת איך אנחנו יודעים אגב שזה אמת וזה נקי וזה טהור שיש שם אין קיבוץ בעצם דיברתי איתך בהתחלה על קיבוץ אבל כשאין קיבוץ תגיד עכשיו אני לא מרגישה קיבוץ, בהתחלה הרגשתי וכשאני אפרופו חיבור לגוף אני מאוד מחוברת לתחושות ולרגשות וכשאין קיבוץ אז אני יודעת שיש שם כוונה טהורה ונטייה אז אחד הדברים שבאמת עוברים לנו מאוד לנקות זה להיות באיזשהו ניקיון מול אנשים מסוימים שאולי אנחנו מרגישים כלפים או מצטערים שפגענו בהם או לא משנה מה אפשר לעשות להגיד את הארבע מנטרות האלה שוב בלב בינינו לבין עצמנו אבל אנחנו יכולים ממש להתכוונן על אותו בן אדם ואנחנו יכולים ממש בין בני הזות שלנו לעשות את זה אני אומרת את זה ממש בלב נגיד ליאור אני אוהבת אותך זה ארבע מנטרות, המנטרה הראשונה זה אני אוהבת אותך גם אני אוהב אותך יופי זה כיף לנו המנטרה הבאה זה אני מצטערת ואז אני יכולה להגיד בתוך עצמי על מה אני מצטערת אני מצטערת אם התקבעתי עליך על הגווניות או אני מצטערת כי אם אני אעשה תניות אז אני מדי חופרת שם ברכיבים של המוצרים ולוקח לי מלא זמן לא כדאי, יותר יותר יעיל ממני בקטעים האלה וכל אחד יעשה את העבודה שמתאימה לו אפרופו איזוביות אז המנטרה הראשונה זה באמת אני אוהבת אותך המנטרה השנייה זה אני מצטערת המנטרה השלישית זה אני סולחת לך על כל מיני דברים שכביכול אתה נפגעתי ממך או אתה עשית והמנטרה האחרונה זה בעצם תודה וכשאנחנו מצליחים להגיד עכשיו שוב, זה בהתחלה לא יוצא לנו באופן טבעי כי אם יש מישהו שאני באמת מאוד מאוד כועסת עליו ואני מרגישה סרימה בינינו או קיבוץ בינינו או ביקורת בינינו שביקורת מאוד יכולה להרחיק מאיתנו אנשים, אנחנו הרבה פעמים מאוד מתרחקים לאנשים שמבוקרים אותנו או מאוד לא רוצים לדבר איתם אבל כשאנחנו מצליחים להגיד לאותו בן אדם אם זה למרות זאת, בלב אני אוהבת אותך, אני מצטערת ש... אני סולחת לך על אני סלחתי, תודה על זה ועל זה ועל זה ואני ממש יכולה לפרש בתוך עצמי את הדברים או לעשות את זה בתוך שוב כתיבה זה יכול מאוד לעשות שוב בתוכי ניקיון ואז יש לי יכולת גם לגשת לאותו בן אדם וכשקצר מבאה להתנצל או לבקש סליחה או אגב אני עשיתי בשנה לפני זה שנתיים גם מול איזה מישהי וממש הרגשתי שאני חייבת להתנצל על משהו ואני הלכתי ועשיתי את זה וקודם כל עשיתי את זה בתוך עצמי ואז ניגשתי פיזית ועשיתי את זה וזה יצר מאוד מאוד ניקיון ומאוד מנקה אותנו ועושה לנו תחושה מאוד מאוד נעימה ומאוד כן חשוב שנעשה את זה אבל שנעשה את זה באמת מתוך כוונת תיאורה ולא סתם כי זה יום כיפור וצריך לעשות אז בואו נגיד את זה כמשפט כללי כזה וכי כולם אומרים ואני מבקש לסיים את הפודקאסט הזה עם משפט שהוא יהודי הוא בודיסטי הוא הכל ביחד איזה יוסיפה שהכל מתחברה תמיד נכון אגב יוגה בעברית איחוד נכון והמשפט הוא לא תאמינו ובטח אתם מכירים אותו ואהבת לרעך כמוך מדהים רוצים לאהוב רוצים זוגיות כמוכם לפענח את הכמוך הזה ומשם את הרעך למה תודה רבה ותאהבו ותתחבקו ואת מתרגשת לא זה יפה כי אני עוד מאוד אוהבת אותה ואהבת לרעך כמוך זה באמת אומר הכל ואנחנו נפגש בפודקאסט הבא איזה כיף חג שמח לכולם חג שמח להתראות
There are no comments yet.
Be the first! Share your thoughts.
