על התמיכה האוונגלית בישראל בזמן המלחמה

ויש רושם במערכה הזאת שהארה״ב מעורבת יותר מתמיד. הייתי רוצה לברר את הסוגיה הזאת עם קובי ברדה, מומחה לפוליטיקה האמריקאית וגיאו אסטרטגיה, אוניברסיטת חיפה, מנחה פוטקסט אמריקה בייבי. בוקר טוב לך קובי. בוקר טוב משה. מה שלומך בימים תרופים אלה? כמו כולם, מנסה בעיקר להתרכז במה שאני יכול לעשות כדי לעורר הסברה בינלאומית. במקום שבו אני יכול לנסות להשפיע, מנסים כמו כולם. אז זה מעניין קובי, מה אתה באמת עושה אקטיבית בכל הקשור בהסברה שלנו, שמאוד לכתב החסר ועודות להתגייסות, אני אקרא לזה עממית. פתאום אנחנו רואים את ישראל ברשתות עם הצד הנכון שצריך להציג? חד משמעי, אני אומר את זה באמת בצער ובכאב. התפקיד הקודם שלי, אני הייתי משתלם מנכל משרד התיירות. אני יודע איך עושים הסברה. לצערי אין הסברה ממשלתית עולמת. כיום זה הכל פורומים אזרחיים. למשל, אני לקחתי על עצמי לקחת את ההכוונה של התקשורת הבינלאומית למעשים של כתר. אנחנו מנסים לכוון את העולם להקפיא את הנכסים. יש כבר יזמות אזרחית להקפאה של הנכסים של כתר, בגלל שהם לא מוכנים לשחרר את הסטיף של החמאס. ומנסים לייצר כל מיני פוסטים ולעלות מודעות ולדבר עם אנשים. העיקר ההתמחות שלי זה התקשורת השמרנית בארצות הברית. אני מתדרך כתבים, אני מסביר להם את המשמעות של זה. זה מופיע בסינדיקציה של מאות תחנות רדיו. מנסים, מה שאפשר. בוא נגיד את זה, מה שאפשר. כל אחד מנסה לעשות מה שהוא יכול לעשות. לא, אתה יודע, מטיפה לטיפה יהיה לנו נער גדול. תשמע, אני ראיתי אתמול, אני סוצמתי פעצי, את הרעיון של נפתלי בנט עם הבי-בי-סי. היה לנו חלישה... זה מאוד מרשים. הפעילות של נפתלי בנט מאוד מרשימה. הוא המסבירן כיום הכי טוב שיש למדינת ישראל ברשת. אני חייב להחמיא לו. אני חייב להגיד שזה היה מרשים על גבול המרגש אפילו, מה שהוא אמר שם. חד משמעית. אבל ברשותך, בוא נחזור לאמריקה. בוודאי. היא מעורבת, מעורבות יתר. אתה זוכר או יודע על סמך ההיסטוריה, מעורבות כזאת עד כדי ישיבה בקבינט המלחמה שלנו? או שאנחנו שומעים שהכניסה הקרקעית מתעכבת בגלל דרישה סלש בקשה של ארה״ב? אתה זוכר מעורבות כזאת? אתה מכיר מעורבות כזאת? אז תראה, משה, אני מודה לך על ההזדמנות להסביר את האירוע הזה, כי אני חושב שיש לנו קשל הבנה לגבי המורכבות של המצב. אני כתבתי כבר בדצמבר 2022, שהשנת 2023 יכולה להיות השנה שבה התלכדו שלושת הסכסוכים האזוריים למלחמה עולמית אחת. אנחנו מדברים על אחת שכבר הייתה קיימת בסוף 2022, זה האזירה הרוסית-אוקראינית, השנית זה המזרח התיכון, והשלישית זה החשה של פלישה של סין לטייון. האמריקאים חוששים, ובצדק, שאנחנו על סף מלחמת עולם שלישית. האמריקאים לקחו את הפיקוד על האירוע הזה, ובצדק, כי התמונה פה היא הרבה יותר גדולה מאשר מאבק בין ישראל לחמאס, בין ישראל לראשות הפלסטינים, ואפילו בין ישראל לחיזבאללה. האירוע הוא הרבה הרבה יותר גדול, אנחנו לא שמנו לב בגלל שצף האירועים, אבל לפני יומיים, לא רק שעוניה... סליחה, נוסד מטוסים אמריקאית יירתה טילים של החוטים, וככה ברח לנו, גם סעודיה יירתה לפחות טיל אחד, ששוגר מכיוון החוטים לישראל. בעצם מה שאמריקה עושה כעת, מה שנקרא בעגה הצבאית קודקוד עולם, הם בעצם מנהלים את המאבק נגד ציר הרשע. ישראל הוא כלי מאוד מאוד חשוב, כרגע אנחנו בחזית, ואי אפשר, פשוט אי אפשר להתנהל בצורה עצמאית כרגע. אנחנו חייבים לתת לאמריקאים לצבור כוחות במרחב, במיוחד אם חליל האיראנים יחליטו להתערב. אני שם רגע בצד את המטרות שצוהל מציג, אני לא איש צבאי, ואני לא יכול לזה, תעלו מומחים צבאים טובים ממני, שיכולו לספר לכם על למה חשוב לשטח את המקורות בעזה, להגיע לעיר התחתית, ולמה חשוב לארוך אימונים, זה מומחים צבאים שיגידו. אני מסתכל בראייה הגאו-סטרטגית. אמריקה בונה את הכוחות שלה למלחמה שלא עלינו, שאנחנו מקווים שלא תתרחש בסקייל הרבה יותר גדול מה שאנחנו חושבים. צריך לתת לאמריקאים לנצח, צריך לתת לאמריקאים לעבוד בצורה חכמה, ובהקשר הזה אני באמת לא מסוגל להבין את ההיסטריה שיש, כשהם גם ככה נמצאים תחת מצור החמאסניקים. נו, לארה״ב לארגן את האירוע הזה, זה יצא מהשליטה של מדינת ישראל, זה לא סכסוך מקומי. צריך להבין את זה, צריך לסכח את זה. הסינים אתמול אורעו לצוללות להישאר באזור של המזרח התיכון. יש פה אפשרות אמיתית, הלא באה חלילה להפחיד או להלחיץ או משהו כזה, אבל יש חשש אמיתי שכל הזירות האלה התלכדו, ואמריקה מנהלת את האירוע הזה לתעמיד בחוכמה רבה, תוך ניהול סיכונים, תוך הבנה ומשמעות ומוכנות להזיז כלים ממקום למקום, וצריך לתת לאמריקאים לנצח. שאנחנו כמובן חלק מתוך סבירה בינלאומית. הבריטים שלחו להם פרונוסות מטוסים, הצרפתים שלחו להם פרונוסות מטוסים, צריך להסתכל על זה בראייה גלובלית ולא בראייה צרה. זאת אומרת קובי, מה שאתה אומר לנו, תנשמו, סבלנות, יש גורמת תכלל עליון שדואג להכל, ואנחנו חלק מהמעניין הזה, אבל אנחנו לא בלעדיים, ואם צריך, אנחנו גם נקבל את העזרה ואת הסיוע. תראה, אני עומד, מסתכל, משתאה, על הפעילות הפוליטית של ביידן. ביידן הגיש הצעה לקונגרס 114 מיליארד דולר עסקת חבילה. הוא עשה את זה בצד חוקך חכם, שהוא בעצם בנה שלושה מעגלים, שכל אחד מהצעדים, הרי הבית הנבחרים בארצות הבריט כעת משותק. אין יושב ראש, מה שנקרא ספיקר, ולכן אי אפשר להעביר הצעות חוק. מה שביידן עושה, הוא מניח הצעת חוק שמדברת על שלושה מעגלים. מעגל אחד זה המעגל עבור הבייס הרפובליקני, שזה לסין כסף על החומה. הבייס הדמוקרטי זה הנושא של אוקראינה. ומה שמחבר את שני המעגלים האלה, זה תמיכה של 14 מיליארד דולר לישראל. שנבין, הסיוע לשנה, למשך עשור, הוא 3.8. אנחנו מדברים על פי שלוש, ואם עד היום הסיוע היה רק צבאי, עכשיו אנחנו מדברים גם על סיוע אזרחי, להערכתי. ארצות הברית הסייעה בשיקום עוטף ישראל, ביום שאחרי המלחמה, הם ייכנסו לפה עם כל הכוח, עם כל הכסף. האמריקאים מתגלים כידידים אמיתיים של מדינת ישראל, ברגע הקשה ביותר בהיסטוריה, בטח בחמישים שנה האחרונות. וצריך לתת לאמריקאים לעבוד. יש להם תוכנית מסודרת, הם עובדים בצורה מאוד מאוד מתודית, הם מנסים לפרק את ציר הרשע שקיים בין רוסיה, איראן וסין, ומנסים לעבוד בו זמנית במקביל בשלוש סירות. אני יודע שקשה לנו להתמודד עם זה, אנחנו עברנו טראומה אמיתית. אבל צריך רגע להגביע אוף, ולהסתכל בראייה עולמית, ולא רק בראייה נקודתית. המהלך הזה של ארצות הברית, הוא מהלך שילמד בספרי ההיסטוריה לעוד שנים קדימה. ולכן אני אומר, צריך לנשום אוויר. קובי, וזה אותו ביידן שנטול לזלזל בו, ביכולותיו ובקישוריו, דיברו על הגיל שלו, ועם עוד כל מיני דברים לא מחמאים, ובסופו של דבר הוא מנהל את העולם, ובצורה אסטרטגית מעורר את הארצה, לפי מה שאתה אומר. חד משמעית, ואני גם רוצה להתנצל, בפעם המי יודע כמה. אני זלזלתי, אני לא הערכתי, לא הבנתי, לא האמנתי, ולא ידעתי, מה היכולות של האיש הזה שנמצא בוושינגטון מאז תחילת שנות ה-70. החוכמה, הניסיון, ההבנה, היכולת, החמלה שלו, משהו שלא היה לאובמא, החמלה שלו, היכולת שלו, להעביר לנו את המסר, שאני, משהו מסגנון, אני הסבא ששומר עליכם, זה משהו ש... בכל שנות, אני חוקר את ההיסטוריה של ישראל לארצות הברית. 75 שנה קיים קשר בין העמים, היו נשיאים ידודיתים יותר, היו נשיאים ידודיתים פחות, היה את הנשיא טראמפ, שהעביר את השגרות לירושלים, היה את הנשיא טרומן, שמונה עשרה דקות אחרי ההכרזה באום, היה גם זה שהייתה המדינה הראשונה שחתמה, אבל המעשים שעושה ויידן בעת הזאת, לא היו מוכרים לי, בהיסטוריה של היחסים בין המדינות. ולכן אני אומר, צריך לתת קרדיט. אתה יודע, אני קורא את זה, והלב שלי נחמץ, אנשים מתייחסים לזה כמו מין, מישהו שמנסה לדפטף אותנו, לטשטש אותנו, ולא מסוגלים לחבר את החלקים בפאזל חייבים לעשות את זה, משה, להבין את המשאויות. אני מקווה, קובי, שבעקבות השיחה בינינו, אנשים באמת, הדלקת את האור איפה שצריך, כי זה נראה די... כי התמונה היא בינלאומית, אני מסוגל להבין למה הישראלי היום נואשים, יש אנשים שכבר חמישה עשר יום, מגדלים ספמים על הגבול, ומחכים על הרגל שיקנסו לקדוש, והתחושה היא כאילו ארה״ב עושה איזשהו הולדבק. זה לא נכון. אחר כך, הדעיות של ההסברה של קבינט המלחמה, זה שלא מעביר את המשמעות של מה ארה״ב עושה. אולי זה סודות צבאיים, אני לא יודע. זה פה הערכה הסטרטקית שלי, ובעיקר מתבסס על מקורות פתוחים. כל מה שהדברים שאני מספר, שום דבר זה לא משהו שאני... אני לא במילואים כבר 25 שנה. אז כל מה שזה, זה רק צריכה של מידע, ולקחת חתיכות פאזל, לחבר אותם לייצר תמונה גאו-הסטרטקית של העולם. זה לא מקומי, וניתן לארה״ב לנהל את המערכה הזאת, שאנחנו חלק אולי הכי חשוב כעת. אנחנו ואוקראין, אגב. חלקים הכי חשובים כעת, בתוך המהלך הזה של שבירת ציר הרשע. מצד אחד, ההסבר שלך ממצא ונפלא. מצד שני, אתה מטריד אותי שיכול להיות שיש מלחמת עולם בפצח, אבל בואו... ככל שהתותח יותר גדול, הרתיעה הרבה יותר גדולה. תראה, אם ביידן רצה רק להעביר מסר, הוא היה יכול להסתפק ולנוסף מטוסים אחת. גם ככה זה חסר תקדים. כאשר הוא מקדם שתי נוסעות מטוסים, הוא מעביר מסר, תאמיני שמעדי די טוב בתירן. זה לא במקרה שכשביידן עבר פה, לא נורא, אפילו לא כדור אחד. אנשים נוטים לזה. אנחנו חיים בתוך עולם שבו אנחנו מספרים לעצמנו סיפורים ולא מסתכלים על התמונה הרחבה יותר. אני חושב שהמסר הזה מעדי די טוב במדינות שבהם זה צריך להדהד. הכוח הצבאי של ארצות הברית מעביר מסר מרתיע וברור למדינות מסביב, אבל עדיין צריך לייצר את בניין כוח. אם זה היה, ואיראן יעשו את הטעות שעליה ביידן אמר טאונט, טאונט, אם הם בכל זאת תחליטו שהם חוצים את הגבול, הם יתקלו באש מהגיהנום. זה גם שם הטיל שלהם, מתקלו באש מהגיהנום. וצריך לדעת לבנות את הכוח הצבאי, כוח צבאי נוסף מטוסים, לוקח לו שבועיים להגיע מארצות הברית לאזורנו. זה זמן, צריך להבין את זה. אנחנו לא יכולים לשפוט את הכל עם שעון עצר. ואני באמת מבין את עם ישראל, אני חלק מהעם ישראל, גם אני שטוף נקמה, אבל צריך לנשוך ספציים ולהסתכל על התמונה ולהבין שאנחנו בתוך מלחמה גדולה יותר מהמלחמה שלנו ואנחנו נצלח. אין לי ספק בכלל שאנחנו נצלח. קובי ברדה, פרשה על ענייני ארה״ב המון המון המון תודה ונשתמע בימים טובים יותר. אמן.