פודקאסט # 6: פרשת תולדות

שלום שלומו. שלום אלישר. So here we are. רגע, אנחנו בכלל... אנחנו בעברית. טוב, נשאיר את זה. בוא נשאיר את זה ככה. שאלתי אולי לחבוץ ולהתחיל מההתחלה. אבל זה בסדר להיות מבולבלים. אנחנו בתקופה מאוד מבלבלת. והאמת היא שהסיבה גם שהתבלבלנו, זה שאנחנו הקלטנו לפני רגע את הפודקאסט באנגלית. ובדיוק שלומו ואני דיברנו על איך ש... סליחה. על איך ששני חלקים שונים במוח. שהשפה האם שלנו והשפה השנייה שלנו, הן שני אזורים שונים במוח. אז אני חושב שאנחנו יכולים עכשיו לחזור חזרה לצד הנכון של המוח. אז באמת שלום לכולם. חודש טוב. זה יום שלישי, פעמיים כי טוב. אנחנו פרשת תולדות. היום ראש חודש כסלב. וזה תהליך מאוד משמעותי. כי א' שמר חשבן הגיע לסיומו. וחודש האור, חודש כסלב, נפתח היום. וזה מבשר טובות. וגם דבר מאוד חשוב להגיד, שהיום זה גם יום ההולדת של שלומו. שלומו בתך העברי שלו. נולד באלף בכסלב. שלומו חוגג 81 כסלבים ו31 אלפים. וכמו שאביבה אמרה מקודם, כנראה זה לא מקרי. כי שלומו באמת מביא אור גדול. אור של יצירתיות. והרבה דברים למי שלא מכיר את שלומו, שווה להכיר. אז מזל טוב שלומו. תודה רבה אלישה. ותודה על החוויה הגדולה שהייתה לי. כמעט 40 פודקאסטים באנגלית. ועכשיו חמישי, שישי בעברית. חוויה גדולה. ונפתח בשאלה, אלישה. פרשת תולדות. הסוציולוגים והפסיכולוגים גילו מה שהתורה הבינה הרבה זמן. יש משמעות לדורות. מאיזה דור אתה? אתה מדור... נולדת ב-63 מדור... הייתי קורא לזה דור יום כיפור. היית בן תשע. אתה עוד זוכר? לגמרי. אני מדור מלחמת העולם השנייה. דור אחר. כל דור והחוויות שלו. וזה מביא הרבה מאוד שינויים והשפעות. מתי נולדת? אשתי נולדה בתחילת הבייבי בום. אני נכנסתי לאוניברסיטה. כיתות ריקות. היו מעט מאוד ילדים בגילי. אשתי בבייבי בום. בתי ספר צפופים. אוניברסיטה צפופה מחיפוש עבודה. מאוד קשה. לחלוטין, לחלוטין שונה. מה איתך, אלישע? האם אתה מרגיש שיש השפעה מעצם השנה שבה נולדת? וואו, זאת שאלה שאף פעם לא חשבתי. לאן אני חייב להודות? אבל זאת מעניין כי בפרשת נוח מדברים על דור המבול. ודור הפלגה. הדור של מלדל בבל שבו התפלגה הארץ לשפות רבות. אז כן, איזה מין דור אתה. היום יש לנו דור X ודור Z. שכחתי, דור Y כמובן. ומה הדור הנוכחי, איך קוראים לו עכשיו? אנחנו בדור... Z אנחנו עכשיו ב-Z. כן, כן. Z או Z? Z, אוקיי. Z, כן. הרגע, אתה אומר אנגלי. אני יודע, אני יודע, אבל... אני קנדי. Z. אה, קנדי אומרים Z? בטח. אוקיי. אנחנו אנגלים. זהו, אתם מחוברים למלכה, למלך. אז אנחנו עכשיו בדור ה-Z, אוקיי? אם אני מתרגם את זה לעברית, זה לא מחמיא במיוחד. אז כן, האם יש משמעות לדור? שאלה מעולה, שאלה מצוינת. האם בעצם מה שאתה מציע פה, זה שכל דור נושא את הפצע שלו. נושא את הטראומה של הדור שלו. תכף נדבר אולי על טראומה ופוסט טראומה. אז בעצם כל דור מעוצב על ידי הזוועות שקרו בצעירותו. בדיוק. ושם אתה חותר? כן, כן, וזה מביא אותי לשאלה. כי אנחנו מברכים. אדם ראשון, אדם, הוא קיבל ברכה. ואנחנו צאצאים של אדם, אז אנחנו קיבלנו ברכה. אבל אתה מעיר משהו מעניין. נוח קיבל ברכה מאלוהים, אלוהים. אברהם מאדונאי, יודהי ווהי. זה כמובן אלוהים, שניהם. אבל שני היבטים. מה ההבטל בין ברכה מאלוהים וברכה מאדונאי? ומה ההבטל בין שני הדברים האלה? כן, כן, נושא אהוב עליהם במיוחד. אנחנו ככה במשך שנה שלמה למדנו כאן בקהילה לפני כמה שנים. אני חושב שזה לפני הקורונה. למדנו על השמות השונים של האלוהות ואיך כל אחד מבטא משהו. אז באמת, אלוהים בדרך כלל, ברכת אלוהים, אז נסביר עוד פעם שבסיפור הבריאה, אלוהים מברך את האדם, פרו וום, אלוהות הארץ. אחר כך הוא מברך גם את נוח בברכה מאוד דומה. ואז אברהם מבורך. ואברהם מבורך, כמו שאתה אומר, לא על ידי אלוהים, אלא על ידי שם הוויה, אדונאי. ואתה שואל, מה ההבטל ביניהם? אז אחד הפירושים האפשריים, ואני רוצה להזכיר לכולם שאין פרשנות אחת. היופי הוא שכל אחד יוכל לנסות את הפירושים שלו, כל עוד שיש שם איזשהו הגיון פנימי כלשהו. הפירוש שאני מאוד מתחבר אליו, זה שאלוהים הוא אלוהי הטבע. זה האלוהים שספינוזה מאוד האמין בו, זה אלוהים שאיינשטיין מאוד האמין בו. והוא אלוהים שבעצם הוא כוח הצמיחה. אפשר לראות שהבריאה כולה מבורכת. הצמחים, בעלי החיים, בני אדם, תהיו מי שאתם נועדתם להיות. אקליפטוס, העץ האהוב עליי. אקליפטוס, אתה תהיה האקליפטוס הכי יפה שאתה יכול להיות. אקליפטוס, לעולם לא יהיה ברוש. רק האדם הוא היצור היחידי בבריאה שמנסה להיות מה שהוא לא. בין אם זה דרך ניתוחים פלסטיים, או בין אם זה דרך כולה מסכות. מסכות והתנהגויות, אנחנו עומדים מגיל מאוד צעיר להיות מנומסים, להיות חברתיים וחברותיים. בעצם אנחנו מנסים לעבוד על מי שאנחנו, וזה לממש את הברכה, באמת השנייה, ברכת אדוני. אז רגע, אז אמרנו, ברכת אלוהים זה ברכת הטבע. להיות מה שהטבע ייעד אותך להיות. וספינוזה ממש הפך לתורה מאוד מאוד עמוקה ומאוד מאוד יפה. אבל אברהם בורח לא ברכת אלוהים, אלא ברכת אדוני. ברכת אדוני, אדוני זה הכוח שמוציא אדם מאבדות לחירות. הסרט הדיברות מתחילים עם הפסוק הנפלא, אנוכי, אדוני אלוהיך שרוצתיך מבית עבדים, לא יהיו לך אלוהים אחרים על פניי. ואני פה יכול להיות שטעיתי פה בציוז המדויק, אבל מה שלא טעיתי זה המילה אדוני. ואדוני בעצם זה המקום שמוציא אותנו מהטבע. שמוציא אותנו מהטבע שלנו. היום יש תורה שלמה של הגנטיקה והאפיגנטיקה. זה כמו לומר באיזשהו מקום שאלוהים זה הגנטיקה, אדוני זה האפיגנטיקה. שבסופו של דבר יש לנו הרבה בחירה חופשית כאן. אנחנו לא, שני תורמים זהים לא יהיה להם בהכרח את אותן מחלות ואותו גורל וכולי. יש פה איזושהי חופש בחירה מאוד מאוד עמוקה. ואולי אני אגיד דבר אחרון בעניין הזה. זה שהחופש הבחירה בעצם, או אדוני במילים אחרות, זה החידוש הגדול של התורה. כולם האמינו באלוהים. החידוש הגדול של אברהם אבינו היה האמונה באדוני, באלוהי החירות, בחופש הבחירה. מעניין, אז אתה מציין את המילה אפיגנטיקה. אפיגנטיקה זה מצב שבו יש לנו גנים, אבל הגנים האלה רדומים. הם רדומים עד שאנחנו, על ידי ההקשר, הסביבה, הפעולות שלנו, אנחנו מפעילים את הגנים האלה. אז במובן מסוים אפילו גנטיקה בשליטה שלנו, בהתאם למה שאנחנו עושים, בהתאם לסביבה שבה אנחנו בוחרים. ואני רוצה לצדד מהדרשה שלך. במילים אחרות אתה כותב, היותו של אדם מבורך מעצם בריאותו אומרת שיש בו את כל מה שהוא צריך בכדי להיות מי שהוא נועד להיות בעולם. לא חסר בו כלום. זה כל כך חשוב אל אישה. יש בתוכנו את הברכה הזאת. אנחנו רק צריכים להסתכל פנימה, עמוק, להבין מה יש בי שזה יכול להביא ברכה ואז להפעיל אותו, להפעיל אותו כמו אפי גנטיקה, כמו הגן שקיים רדום ואנחנו מפעילים אותו. ואל אישה אנחנו רואים את זה היום בישראל, במתנדבים, באנשים שעוזרים אחד לשני ומכינים אוכל ותומכים בחיילים וגייסים כסף ועוזרים לילדים וטפלים בילדים. אין ספור של דוגמאות של אנשים שמצאו בתוך עצמם את הברכה מתוך הסבל הנורא שפוקד אותנו. לא רק את הישראלים, את היהדות בכל העולם. את הסבל הנורא ומוצאים בתוך זה את הכוח, את הברכות ואנחנו מפעילים את הגנים האלה כדי להיות ברכה. ומה שאתה אומר לו שמופלא בו, סליחה, שנינו קצת משתעלים פה, אז אני מקווה ש... אני יודע שזה לא מדבק וטוב שפודקאסט לא דבר מדבק. אתה בעצם נוגע פה בעוד איזה משהו מאוד חשוב שבעצם זה קשה להגיד ואני אגיד את זה בדחילו וברחימו כי יש אנשים שנושאים כאב מאוד גדול בתוכם. היום כולנו, אבל יש בהחלט כאלה שיותר. ואמירה שרציתי להגיד היא שלפעמים זה דורש אסון כדי להפעיל את האפיגנטיקה. כדי להוציא מתוכנו את פוטנציאל הברכה. הברכה מצוי אצלנו כפוטנציאל, הוא לא מצוי אצלנו כ... הוא לא כבר שלם. אם הוא היה שלם, אז לא היינו צריכים לעשות שום דבר. הוא מצוי אצלנו ככוח, ככוח מניע. סליחה, היכולת לצאת החוצה ולהביא ברכה לעולם. להביא טוב לעולם, לעשות טוב כמו שכל כך הרבה אנשים עושים עכשיו. או סיפורי הגבורה, סיפורי הגבורה מדהימים שאנחנו שמענו בשבעה באוקטובר וכל יום ויום מאז השבעה באוקטובר הם כולם הופעלו אפרופו האפיגנטיקה בעקבות וכתוצאה וכתגובה לאירוע הנורא של השבעה באוקטובר. אז אסונות באיזשהו מקום ואתגרים ודברים קשים הם הזמנה, הם הזמנה לברכה, הם הזמנה לאור. ואז אנחנו יכולים להפוך משהו רע למשהו טוב. והפך את המספדי למחול לים. אנחנו יכולים להפוך את המספד למחול כשהוא מעורר בנו את האפיגנטיקה של הברכה שלנו ואנחנו מוצאים אותה לאור. אלישה, אני נזכר במשהו שהוא קשור בספר שקראתי לפני הרבה זמן ונזכרתי בו עכשיו, כשאני אישית מנסה להבין את הסבל הרב שפוקד את עם ישראל והעם היהודי. הספר הוא של חיים פוטוק. חיים הוא בוגר ה-JTS, בית הספר לרבנות בניו יורק והפך לכתיבת רומנים נהדרים. אחד הרומנים הגדולים שלו נקרא הנבחר. הנבחר הוא דני, בן של רב חסידי. והוא אלוי אלישה, הוא גאון, פשוט גאון. והאבא שלו, הרב החסידי, לא מדבר איתו. הוא מדבר איתו רק כשלומדים תלמוד ביחד. חוץ מזה, האבא שלו, של הבן, לא מדבר עם הבן שלו, עם דני. וזה גורם לדני סבל עמוק, עמוק. אבא שלו לא מדבר איתו. מה? ובתור אב, אנחנו שנינו אבות, אנחנו מבינים מה המשמעות. אבל הסיבה מתבררת. הסיבה היא שהרב פוחד שהגאונות של דני יחסר בו האלמנט הזה של חמלה, של הבנת הזולת, של רחמים. והוא ייקוש את זה, רק הוא מיסבול. והוא לא יסבול עד עכשיו. אז עצם זה שהרב, לא מדבר עם הבן שלו, גורם לו סבל. ומתוך הסבל הוא לומד חמלה שמלווה את הגאונות שלו. וזה מתברר לקראת סוף הספר. וזה כאילו המשמעות של הספר, של דני. יש בתוך סבל משמעות, צריך רק למצוא אותה לפעמים. ולפעמים, כמו דני, מאוד מאוד קשה לעשות את זה. כן, זה ממש, קודם כל, תודה על הדוגמה הזאת, אתה מבין? אני קראה את הנבחר, ואני קראתי את כל הספרים של חיים בוטוק, ונהניתי עם הם מאוד מאוד. ומכיוון שזה היה הראשון שקראתי, ולפני די הרבה זמן, אני לא זכרתי, באמת לא זכרתי את המוטיב הזה. וזה מעניין, אולי גם לא הייתי עדיין בשל להבין את המוטיב הזה, כי עוד לא הבנתי את המשמעות של סבל, כלי לחוצאת הברכה והטוב שבתוכנו. מה שאני מאוד אוהב לצטט, זה פרשת מתות, פרשת מתות מסעי, שמשה אומר לעם ישראל, אתם יודעים למה הלכנו 40 שנה במדבר? לא כי אלוהים לא ידעת הדרך, לא כי ניתקנו את ה-Waze או את גוגל-מאפ, אלא מכיוון שאלוהים רצה לדעת מה יש בתוכנו, מאיזה חומרים אנחנו עשויים. החיים האלה קשים. החיים האלה לא נועדו להיות קלים. וזה נורא להגיד את זה, זה נורא להגיד את זה, הלוואי, בין אוכלים להגיד שהחיים יהיו קלים וטובים, הם לא, הם לא נועדו להיות קלים, הם נועדו בעצם להכשיר אותנו לקבל עוד ועוד, למשוך עוד ועוד מהאור האלוהי ולהביא אותו לעולם. לגלות את האיכויות החוויות בנו ולהביא אותו לעולם. ואם אנחנו באמת מבינים את זה ומתחברים לזה, אנחנו יכולים לשאת את הסבל הרבה יותר טוב. כי אם לא, אז לעזאזל, מה אתה רוצה מאיתנו אלוהים? ולמונה, אני רוצה שאתם תגלו את פוטנציאל הברכה האדיר שתמון בכם, ולצערי הרב, זה קורה רק דרך אתגר מאמץ בסבל. בדיוק, ואתה מציין את זה יפה, מגדיר את זה יפה בתרשה שלך. אני רוצה שתפייננו שתי ברכות שכולנו מבקשים, ברכת האלוהים וברכת י' ה' ו' ה'. לקבל אישור עמוק למי שהינינו, אזרחים שכבר תומרים בתוכנו, הברכה קיימת בתוכנו. זה ברכת אלוהים. ברכת אלוהים. והשנייה, אישור מלא להוציא אותם לאור. ברכת י' ה', י' ה' ו' ה'. וולידייט ואקטואיט. שני החלקים של הוצאת הברכה. להכיר ולהפעיל. אני רוצה לצטט את ניצ'ה אלישה. אנחנו שנינו אוהבים פילוסופיה. מלכת המדעים. פילוסופיה זה אהבת ידע. פילוסופית. אהבת ידע. ושנינו אוהבים את ניצ'ה. אני קראתי את ניצ'ה כשהייתי בתיכון. אהבתי, כתבתי, קראתי, Thus spake Zarathustra. הכוח. The will to power. ובתור ילד קטן וחלש. אימעתי שמים ובריונים. מאוד חשבתי איזה רעיוני הדעה. The will to power. וזה סילוף אחד גדול. הנאצים פשוט סילפו את ניצ'ה בכוונה לחלוטין. ניצ'ה כתב Become who you are. תהיה מי שאתה. מה זאת אומרת תהיה מי שאתה? אני מי שאני? לא. ממש לא. אני מתנהג כמו שההורים מצאו, כשאשתי, הילדים. מי אני? אז שלב הראשון של ברכה להיכנס עמוק פנימה. להסתכל פנימה. מי אני באמת? מה תמוד בתוכי שאני יכול להפעיל, כדי להיות ברכה על העולם. אני חושב שרבים מאיתנו לא עוברים את התהליך הזה. קורה, אלישע, עכשיו. עכשיו ברבים מאיתנו. כשיש תחומה כזאת גדולה. המבט פנימה והוצאת הברכה בהרמון המון דרכים. כן, כן, כן. זאת אומרת, כשאנחנו שואלים את השאלה הגדולה, איפה אלוהים היה בשבעה באוקטובר, אז הנה פה אלוהים היה בשבעה באוקטובר. בעצם אלוהים, או יותר נכון, אדוני או השילוש של שניהם ביחד, זה לא שאלה של כמה רוע היה. זאת שיחה אחרת. אפשר לדבר על הרוע. אבל השיחה האלוהית היא כמה, באיזה אופן האירוע הזה מעיר אותנו לפעולה. מעיר אותנו לרבות טוב בעולם. זאת אומרת, זו ממש הזדמנות, זה ממש קריאה להשתמש בחשיכה הזאת ככלי החלה לאור. ככלי שמדליק את האור. והברכה כאמור כבר נמצאת בתוכנו. כל מה שנשאר, שזה הרבה, זה לא מעט, אבל כל מה שנשאר זה זה באמת להוציא החוצה את הפוטנציאל הזה ולדעת שהתפקיד שלנו הוא לא הסרדות. התפקיד שלנו בשיח הציוני, אני מאוד מאוד לא אוהב את הנרטיב שבא ואומר, ישראל היא המקלט של העם היהודי. כן, נכון. היא גם המקלט של העם היהודי, כמובן. חשוב שיהיה מקום שיהודי תמיד יכול לברוח מכל מקום ולהגיע למקום מפתחים. בוודאי. אין שום ספק. אבל זאת לא החזון של דעת ישראל, להיות מקלט ליהודים, כי זה באמת היה אפשר לעשות גם באוגנדה. וישראל היא המקום שבו אנחנו נקראים לא רק לסרוד אלא להביא את האור האלוהי. עכשיו, כל אדם הוא ייחודי. כל אדם יכול להביא אור יחיד ומיוחד מנו שאף אחד אחר לא יכול להביא. ואת זה יעקב לא הבין. יעקב גונב, נאסף גם את הבחורה וגם את הברכה, כי הוא חושב שיש רק אחד, אחד גנרי לכולם. ואין אחד גנרי. כל אדם יש את הברכה הייחודית שלו את האור הייחודי שלו והיום אנחנו קל לנו להבין את זה, אבל עד לא מזמן אם לא עמדת בסטנדרטים של השכנים שוב חוזר לנושא של השבעה שדיברנו עליו בפודקאסט באנגלית אם לא עמדת ברף שהחברה קבעה, אז אתה לא מביא אור לעולם, אתה לא שווה יותר מדי היום אנחנו מתחילים להבין כמו שאמר דובר צהל שהפך לגיבור לאומי על האח שלו שנמצא בכפר מיוחד לצרכים מיוחדים שהוא אמר הוא מקור האור שלי בגללו אני עומד כאן כדובר צהל ומדבר כי הוא האור הגדול שעליו התפקיד שלי הוא ליצור הגנה עבור אחי ולא ליצור הגנה במובן של הישרדות אלא כי האח שלי מביא כל כך הרבה אור מיוחד לעולם המעט שאני יכול לעשות זה לוודא שיהיה לו בטוח כדי להביא את האור שלו המיוחד שלו בעולם הזה יפה אז אלישע אני מסכים איתך לישראל יש יהוד וזה לאו דווקא רק להיות מקום מקלט אלא גם זה כמובן שנרדפים נרדפים נרדפים יש ספר שנקרא Startup Nation של דן סינור וסארל סינגר נכתב ב2012 זה נמכר במיליוני מיליוני ערתקים תעוגם לשלושים שפות כולל ערבית הערבים משתמשים בספר הזה כדי להבין מה שם הסודי של ישראל שמביא לעולם כל כך הרבה סטארטאפים ואני עכשיו שוקל להכין ספר חדש על כל ההמצאות שמצילות חיים של כולם כולל המוסלמים בעולם שבאו מישראל דברים דברים נפלאים וכעת לסינור וסינגר יש ספר חדש זה פורסם בשביעי בנובמבר נכתב כמובן לפני האירוח הנוראי של שביעי באוקטובר שם הספר The Genius of Israel מה באמת הגאונות של ישראל שלמשל מביאה המצאות מצילות חיים של מאות אלפים ויותר בכל העולם זה מעניין, יש הרבה תכונות בישראל שהן מיוחדות לפני המלחמה אנחנו הרבה מאוד קבוצות מסין וכולם באו ללמוד את המרשם הסודי של הגאוניות של ישראל והייתי חייב לומר להם זה מושש בתרבות של ישראל וזה די ייחודי זה תרבות שאין בסין ואפילו לא בצרפת, גרמניה או ארצות הברית בין היתר, גאוניות שתמונה בוויכוחים אנחנו ישראלים אנחנו ישראלים אוהבים להתווכח ויש מי שמפרש את זה כחולשה אתם שונאים לך את זה שאני לא תלמוד מלא ויכוחים 2700 עמודים של ויכוחים צוהרים ככה אנחנו ומתוך הקאוס הזה, מתוך הוויכוח מתוך זה יוצאים רעיונות נפלאים ככה אנחנו יהודים, אנחנו באמת או לגויים וזה קורה היום וזה עוצמה זה מקור של ברכה ועוצמה אז אני מאוד סקרן לקרוא את הספר הזה ואני מנחש שבאמת שני הדברים המרכזיים, אחד זה באמת התרבות הוויכוח שבעצם אנחנו ממשיכים את המורשת של חכמנו זיכרונם לברכה, לטוב לרע, לפעמים אנחנו בלתי נסבלים אבל עדיין זה מביא להרבה מאוד והדבר השני שמביא לסוד הגניוס הישראלי זה הסבל אנחנו כעם שסבל כל כך הרבה אנחנו נדרשנו בעצם כל פעם להמציא פתרונות כדי לצאת מהסבל כל פעם הסבל הזה בא וערער את היסודות שלנו ואנחנו צריכים לייצר יסודות מההתחלה וכשאתה כל הזמן מאותגר חוג מזה זה מאוד נטיש אבל זה גם מוציא ממך חומרים יצירתיים בלתי רגילים אז אני לא בעד סבל אני לא רוצה שנסבול ונאמר בצורה מאוד מפורשת קדוש ברוך הוא, אל תעמיד אותי בניסיון אבל אנחנו כן יודעים שכשאנחנו עומדים בניסיון זה במטרה להצמיח אותנו, להגדיל אותנו שנמציא עוד המצאה מצילת חיים ואולי נסיים ואני אקריא את המשפט האחרון שלך בתרשה הנפלאה שכתבת ב-2017 וזה כל כך הלבנתי עד היום כולנו מבורכים קצת קשה לראות את זה אבל זה נכון כולנו מבורכים אתה כותב כולנו אולי אף אחד עוד לא אמר לנו את זה אף אחד לא נתן לנו אישור מלא למי שאיננו כבר ולמי שאנו יכולים להיות אז בוא נהיה אנו הראשונים לברך ולאשר את עצמנו ואת זולתנו כן, כן אמן, אמן, אמן ואז נאחל נאחל לכולנו באת הזאת, את הקשה הזאת שחושך, עדיין חושך על פני תהום ויש רגעין שמפציע קרן אור ואז שוב העננים מכרסים את השמש ושוב מכשיך והעולם הולך ונעשה עוין יותר ויותר והאנטישמת מתגברת והציניות וחוסר ההבנה של המציאות המורכבות הישראלית הפלסטינאית אני רוצה להאחל לעצמנו שלא נראה שנצליח אני אגיד את זה בלשון חיובית שנצליח לראות בקושי הגדול הזמנה למפגש עם הברכה שלנו הזמנה להוציא את הברכה שלנו מן הכוח אל הפועל הזמנה להרבות אור וברכה בעולם ואם נצליח לעשות את זה אני לא אגיד חלילה שהכל היה שווה, לא זה לא הדבר שבו אני מאמין אבל אם נצליח לעשות את זה אנחנו גם נמנע מעצמנו פוסט טראומה כמו שאתה לימד אותי בשידור באנגלית ובעצם ככה הכאב יעבור התמרה, יהפוך מכאב לברכה שנממש את יהודינו להיות ברכה בעולם נסיים בעובדה 70 אחוז מאלה שסובלים מטראמה קשה עוברים את זה ומתאששים ללא טיפול בין היותר אופטימיות ותקווה לעתיד ועלינו לקוות לעתיד טוב יותר אנחנו נבנה וניבנה ונצא מזה נצא מזה שלם ואף חזק יותר וחכם יותר ונביא אור לגויים תודה רבה על הקשבה שלכם הערות כמובן התקבלו בשמחה אנחנו נתראה בעזרת השם ביום שלישי הבא פעמיים כי טוב עם החלום המפורסם של יעקב ועד אז ששבת שלום ולהתראות שבת שלום ותודה לכולם להקשבה