Details
פרופ' שלמה מי-טל והרב אלישע וולפין משוחחים על פרשת וירא. מה תפקיד הצחוק בעת הזאת? ובכלל, מהיכן מגיעות התשובות ואיך צחוק קשור לאמונה עמוקה?
Comment
Details
פרופ' שלמה מי-טל והרב אלישע וולפין משוחחים על פרשת וירא. מה תפקיד הצחוק בעת הזאת? ובכלל, מהיכן מגיעות התשובות ואיך צחוק קשור לאמונה עמוקה?
Comment
פרופ' שלמה מי-טל והרב אלישע וולפין משוחחים על פרשת וירא. מה תפקיד הצחוק בעת הזאת? ובכלל, מהיכן מגיעות התשובות ואיך צחוק קשור לאמונה עמוקה?
Listen to פודקאסט # 4: פרשת וירא by Elisha Wolfin MP3 song. פודקאסט # 4: פרשת וירא song from Elisha Wolfin is available on Audio.com. The duration of song is 33:10. This high-quality MP3 track has 2304 kbps bitrate and was uploaded on 31 Oct 2023. Stream and download פודקאסט # 4: פרשת וירא by Elisha Wolfin for free on Audio.com – your ultimate destination for MP3 music.
Comment
Loading comments...
שלום שלומו שלום אלי שם בוקר טוב בוקר טוב לכולם ויכול להיות שאתם מקשיבים לזה בכלל בשעת ערב אז שבוקר טוב ערב טוב לילה טוב יום שלישי היום פעמיים כי טוב ואנחנו פרשה מדהימה פרשת וירה פרשה ענקית ענקית באמת באמת אולי אחת הפרשות הגדולות ביותר בתורה ואנחנו גם להזכיר אנחנו בעיצומה של מלחמה וכששני הדברים נפגשים ביחד יש בהחלט על מה לדבר אז על מה אנחנו מדברים היום שלומו פרשה ענקית אני חושב שהייתי רוצה לדבר על שני דברים אבל לפני זה כרגיל כדרכי מספרים פרשת וירה פרשה שנייה בגודלה אלפיים מילים יותר מספר שניים אחרי פרשת נסו פרשה ענקית כותבת פרשת וירה היא אחת הפרשות הענקיות שבתורה ואני מסכים ואני רוצה לדבר על שני דברים על צחוק כי צחוק תפקיד חשוב בפרשה הצחוק של שרה כשאומרים לה את תולידי ילד מה אני בגילי אבל אני גם רוצה לדבר על הודעה כי זה נושא שהוא רלוונטי כאשר בעולם בישראל יש כל כך הרבה סבל והשאלה האם יש משהו שאפשר לחודות לאלהים עליו כשאנחנו אחרי טבח ועבידה כל כך כבדה ועבור רק 24 ימים וכמה שעות אחרי הטבח ואני חושב שרבים מאיתנו עדיין לא קלטנו לגמרי את מימדי הקטסטרופה הזאת וכרגיל התורה באה לעזור לסייע לנו בנושאים האלה אולי נתחיל בצחוק בפודקאסט באנגלית אני שאלתי אותך אם מותר לצחוק והייתה לך תשובה טובה אולי כדאי גם בעברית נפסל למאזינים שלנו האם מותר לצחוק בימים אלה אחרי עבידה כל כך קשה כן אז באמת נספר גם למאזינים שאנחנו עשינו קודם כל את הפודקאסט באנגלית ואז עברנו לעברית ודיברנו על הצחוק ואתה יצחק אותי ויש לצחיק אותי שוב זאת שאלה מאוד מאוד גדולה כי אנחנו חלקנו מסתובבים עם רגשות אשמה איך ייתכן שאנחנו צוחקים נהנים מהחיים מבלים אולי אפילו בזמן ש238 אנשים ילדים זקנים צעירים נמצאים אישם מתחת לאדמה בפחד נוראי אנחנו מקווים שאפילו כולם עדיין בחיים ואנחנו גם למדנו אתמול ראיתי איזשהו סרטון קצר חלק לא קטן מהחטופים הגיעו לשם פצועים אחד מהם ידו נקטעה תוך כדי היריות של החמאס ורימון שהושלך ואם יד קטועה מדממת הוא בעצם ייקח לעזה זה מזעזע זה קשה האם אנחנו יכולים לצחוק האם אפשר לצחוק או שאם אנחנו אומרים עד שאחרון החטופים לא חוזר הביתה אנחנו לא צוחקים שאלה ענקית ואנחנו ננסה לטעון פה כמעט בכוח אנחנו ננסה להגיד מותר לצחוק ואולי אפילו צריך לצחוק ויותר חשוב מזה זה לא יעזור לנו אם לא נצחק ההפך אנחנו ננסה לטעון שהפתרונות הכי טובים לכל בעיה זה גם מה שלימדת אותי היצירתיות הכי גדולה מגיעה ממקום של שמחה וצחוק ואנחנו פה בפני בעיה קשה אם אנחנו רוצים לעשות פה פתרון אנחנו גם צריכים ללמוד להתחבר אל הצחוק אני רוצה לספר סיפור קטן ששמעתי ברדיו אישה מבוגרת באחד הקיבוצים הייתה קלועה בתוך הממד הרבה הרבה זמן ושמעה את ההרס והדברים הנוראיים והיריות והפיצוצים אחרי המון זמן הגיעו חיילים והוציאו אותה מהממד והרצו לפנות אותה והיא אמרה רגע רגע והיא לקחה את הכלי והלכה להשקוט את הציצים שלה את הגינה בשלוות נפש כמובן החיילים צחקו זה מעיד על הלוח הרוח הראוי למרות החוסר הנורמליות הנוראית מסביב אנחנו נדבקים לנורמליות וכן אנחנו נשקים את הציצים ואחרי זה אני אתפנה מכאן כן זה כמעט כמו סיפור חסידי הסיפור הזה זה פשוט סיפור נפלא ממש סיפור נפלא יפה שכאילו הוא בא ואומר זה אולי לא זמן לצחוק אבל אנחנו צריכים להשקוט את הציצים ומה שיש כאילו את הציצים זה הצחוק וזה השמחה וזה כוחות הנפש שיכולים לצוף ולעלות רק עם קצת הומור עכשיו אלישע בוא נעשה ניסוי בוא ננסה להצחיק את המאזינים שלנו אני חסיד של וודי אלן הסרטים שלו המאמרים שלו הבטיחות שלו וודי אלן התברר לנו הוא לא האדם הכי נורמטיבי בעולם יש עליו סיפורים אני חושב שידענו שהוא לא כל כך נורמטיבי עוד לפני הסיפורים זה נכון אבל אלישע הוא מצחיק אז אני אקריא כמה מהצחוקים של וודי אלן הוא מספר אלישע בבית מלון בקאטסקירס בארה״ב והיא מתלוננת אוכל נוראי והבן שיחה אומר נכון והחלקות הכמויות גם כל כך קטנות אומר וודי אלן אני לא פוחד למות רק שאני לא רוצה להיות כאן כשזה קורה אלישע לא רק שאין אלוהים תנסה להשיג שרב רב בשבת אולי האחרון האחרון האנושות בואו נדבר על האנושות עכשיו יותר מכל זמן אחר בהיסטוריה האנושות עומדת לפני דילמה שכולנו נמות בגלל זיהום אוויר ומשבר האקלים או שכולנו נמות בגלל מלחמה גרעינית נוראית אבא נבחר את האופציה בתבונה ההומור השחור של ודי אלן וכן חייבים לצחוק כי זה מה שהביא לנו לנורמליות וגם לקצת חוסן אז כמובן שיש לצחוק קשור פה לשם יצחק וכפי שדיברנו גם באנגלית ראינו שהשם יצחק לא מגיע מכך ששרה צחקה ולכן קראה לו יצחק כפי שנהגנו לחשוב עליה כמו שצייננו מקודם כבר לך תחילה אלוהים אומר לאברהם ושרה או לפרשה הקודמת יוולד לכם בן ובשמו יהיה יצחק וזה באמת שם מאוד מצחיק לקרוא לבן אדם אנחנו רגילים יצחק איציק אייסק אבל בעצם יצחק איזה מין שם זה אז אנחנו רוצים באמת להציע שהפרשה הזאת שיצחק בעצם מסמל את אני רוצה להציג שיצחק מסמל את הנס את הנס הגדול וניסים באמת משהו שהוא לא כדרך הטבע ואנחנו יודעים שמה שאמור לקרות כדרך הטבע יקרה כדרך הטבע בשביל זה לא צריך את אלוהים ולא צריך אותנו אפשר להגיד גם זה אלוהי זה לגמרי אלוהי ככה בוודאי שספינוזה היה אומר שהטבע זה אלוהים אבל בשביל הטבע אנחנו לא צריכים איזושהי התערבות חיצונית אין צורך להתפלל האקליפטוס יהיה אקליפטוס פשוט לא נפריע לו והוא יהיה אקליפטוס מקסים הדברים המופלאים באמת הם כשמשהו קורה שלא כדרך הטבע וזה דורש צחוק ובאיזשהו מקום כליביו אומר אנחנו מסכימים לצחוק על החוקיות של הדברים לצחוק על מה שקורה וכשאנחנו מסכימים לצחוק על מה שקורה פתאום נוצר איזה רווח בתוך הדברים ופתאום צצה לאפשרות אחרת ואתה מכיוון שאתה מומחה ליצירתיות את תחום המומחיות שלך אז אתה ודאי מסכים ואתה גם אומר את זה לא מעט שאמרת את זה גם בתחילת הפודקאסט שיצירתיות מגיעה ממקום שיש בו צחוק אז מה אני לוקח למה שאתה אומר וגם מהפרשה הזאת שכן דווקא בעת הזאת ממש ממש חשוב לצחוק כי אם לא נצחק אנחנו לא נמצא את הפתרון למה שקורה כרגע ואנחנו חייבים למצוא פתרונות מחוץ לקופסא וזה דורש צחוק אני חושב שיש עוד סיבה למה לצחוק אל אישה וזה קשור לאמונה ולדת היהודית אפשר לצחוק על אחרים עדיף לצחוק על עצמנו ולצחוק על עצמנו מאוד מאוד מאוד בריא ואני רואה שזה קשור לאמונה למה? כי כשאנחנו צוחקים על עצמנו אנחנו בעצם מודים אני לא כל יכול אני לא שולט בקוסמוס יש כוח גדול ממני ואני מודה בזה כי אני צוחק על המחשבה אצלי שאני כל כך חכם בריא חזק וכולי לא לא יש כוחות חשובים ממני בקוסמוס וזה חלק לדתי נהדר נהדר אני מאוד מאוד אוהב את מה שאתה אומר עכשיו ובאמת זה מחזיר בבקשה שהצחוק כשאנחנו לוקחים את עצמנו כל כך ברצינות את עצמנו את הנסיבות את החיים את הקיום אנחנו בעצם ננעלים על המציאות ואין פה אפשרות למשהו חדש לקרות כשאנחנו מוכנים לצחוק על עצמנו לצחוק על אחרים זה בזבוז זמן אמת חבל זה צורך מסוים כנראה לצחוק על אחרים אבל זה בא בתוך מקום של להעצים את עצמנו לעומת אחרים צחוק עצמי עושה בדיוק את ההפך בא באמת להגיד רגע אין לי פה את כל התשובות אם אני אצחק תתגלנה ופה זה גם עניין של אמונה תתגלנה תשובות חדשות כל עוד אני לוקח את התשובות שלי ברצינות אין מקום לתשובות חדשות אגב כשיש קבוצה ומנסים לחשוב על רעיון חדש עדיף להעלות רעיונות משוגעים בלתי אפשריים שמעוררים צחוק אם בקבוצה הקבוצה צוחקת סימן שאתה בכיוון הנכון למה כי צוחקים רק כשמשהו מוזר נפלא אז כן צחוק זה סימן שהרעיון הוא בכיוון הנכון כן סימן שזזנו הצידה מהדרך הסלולה ואנחנו חושבים שזה דרך אפר מלאת אבנים ששם תתגלה פתאום איזה דרך חדשה אלישר הערה לגבי שמות יצחק קיבל את השם שלו עוד לפני שדולד אפילו אלוהים חזה את זה לפי הפרשה ואתה מעיר כך בתרשה שלך סיפור על בת שלנו תמירה תמירה היא רופאה והיא אם לשמונה כשילד או ילדה שתינוק נולד היא ואלי הם לא נותנים לו שם מראש רבים מאיתנו אני ושרוני ישבנו עוד ספר פסוק לשם ספר של שמות ועברנו על אלפי שמות עד שבחרנו בתמירה לפני שהיא נולדה אבל תמירה לא תמירה מחכה התינוק נולד היא לומדת את האישיות של התינוק ודרך אגב זה ניסיון שלנו גם לכל תינוק שנולד הוא נולד עם אישיות הנחדה החדשה שלנו ארז מרים כארז היא היא שקטה ונינוחה וטובה ומחייכת וזה מתאים ארז זה שמתאים היא כמו ארז בלבנון יציב יציב ונינוח אז עדיף לדעתי לתת לתינוק להיוולד ואז לתת את השם וללמוד את האישיות אני חושב שיצחק שמתאים ליצחק בגלל שהוא אכן היה כזה וזה יצא בסדר ואולי אלוהים כבר חזה מראש את האופי של השלדים כי אתה מציין את זה השם יצחק מאוד מוזר לאבותינו יצחק נכון נכון נכון מה שאתה אומר עכשיו זה שכשתמירה ואלי חיכו לילדים שהבלדו כדי לראות איזה אישיות יש שם ואיזה שם נכון נותנת להם אני רוצה להציע שזה לא סותר את זה שאלוהים כבר נתן להם שם אלוהים נתן להם שם עוד לפני אבל תמירה ואלי במקרה הזה זה כמובן נכון לגבי כולנו אבל אנחנו נעזר פה בתמירה ואלי כי יש להם שמונה ילדים אז תמירה ואלי הם לא יודעים את השם שאלוהים כבר נתן לתינוק אבל הם אומרים אנחנו נחכה שיבלד כדי אני רוצה להגיד שבמקום להגיד לראות איזה אישיות יש לו אפשר להגיד כדי לראות איזה שם אלוהים נתן לו שהאלוהות תתגלה בדיוק שהאלוהות בעצם תתגלה ואולי זה המשמעות של המשפט שפתחנו אותו מקודם שהאדם בתכנן ואלוהים צוחק וזה לא כמובן שאלוהים משבש את התוכניות שלנו ומתגלגל מצחוק וצוחק עלינו אלא אולי אפילו צוחק בהנאה יש הם גילו את השם הם גילו את השם שנותנתי כלומר אדם מתכנן אלוהים צוחק מרוב הנאה יפה תכננת זה אולי לא יקרה בדיוק ככה לא חשוב אבל עם מה זה מעריך את זה כמור שמסתכל על הילד הקטן שלו משחק את המשחקים הראשונים שלו ומאושר מהיכולת שלו עכשיו היכולת הזאת לא מי יודע מה מדהימה אבל יש איזשהו עונג גדול מהיצירתיות אבל היצירתיות הזאת היא בילד אין אלוהים כבר טמן את זר היצירתיות הזאת כבר הגענו לעולם הזה עם יצירתיות בתוכנו עם יכולות בתוכנו כל מה שנשאר זה פשוט להוציא אותם לפועל וכל הדרך לזכור ולהאמין ולדעת שהמסוגלות כבר נמצאת אלוהים נתנו את השם במרכאות זה מטאפורה אלוהים כבר נתנו את האישיות את השם את היכולות עד פריורי עוד לפני שהגענו עכשיו יאללה שחקו אני כל כך מסכים כפי שאמרת אני חוקר יזמות וחדשנות ויצירתיות ויש רעיונות אלישה שפשוט באים מהשרת אלוהים בעל פרס נובל בטכניון של חנובר ופרופסור הרשקו עם ציוד ממש פרימיטיבי כי לא היה כסף אז בבית הספר להופעה ליד רמבם וגילו חלבון שגורם לטעים למות חלבון בשם יוביקודן למה זה חשוב למי אכפת למה טעים מתים התברר שטעים שלא מתים קוראים לזה סרטן אז על בסיס התגלית שזכתה בפרס נובל יש תרופות היום נגד למשל סוגים נוראים של סרטן מה אתם פה מיונומה עכשיו אני חוקר את הנושא ורואה איך עבדו לרעיון והלכו נגד הזרם עם רעיון יצירתי ועם התמדה והגשנות אלישה זה אלוחות בהתגלמותה זה חייב להיות נכון כלומר בעצם הם לא נורא יפה מה שאתה אומר כי הם לא גילו משהו חדש התגלית שלהם היא חדשה אבל את הדבר שהם גילו זה כבר היה שם כל הזמן והם בעצם גילו את היסודות שהיו שם שאלוהים ברא עוד לך תחילה רק עכשיו גילינו ואנחנו חושבים להשתמש ביסודות האלה כדי להבריא אנשים בדיוק ולחזור לנושא של צחוק אלישה מצאתי קצת חומר על אישה נפלאה בצרפת קוראים לה רבה דלפין הול ויו אישה נהדרת לגמרי בטח נפלאה אז רבנית או רבה הול ויו היא רבה רפורמית אחת מתוך חמש רק חמש בכל צרפת וצרפת זה הקהילה היהודית השלישית בגודלה בעולם אגב הספרדים לא הכי מסמתים את הרפורמה אבל היא ממש רוקסטאר היא כוכבת והיא גם כותבת ומדברת על הנושא של צחוק יש לה ספר חדש שיוצא לאור עכשיו עושים לזה פרסום זה יוצא לאור רק במאי זה חבל שם הספר Living With Our Dead On Loss And Consolation לחיות עם אמיתים זה ספר שיכול מאוד להיות רלוונטי ורלוונטי לעזור לנו כעת מתוך הספר היא מספרת סיפור אני אספר את הסיפור שלה היו הרבה להלוויות אישה בזמן קורונה אתה מכיר את הנושא והיא כמובן הייתה רבה שטיפלה בהלוויות האלה באחת ההלוויות קברו צולפתי יהודי שגר בפלורידה הטיסו את הגופה שלו לצולפת לכפורה כפורה יהודית הטיסו את הגופה בארון כרגיל ובהלוויה בבית הכפורות עשו את הטקס וניסו להוריד את ההלוויה לתוך האדמה ולא הצליחו כי הארון היה אמריקאי והיה גדול מדי כולם בקהילה, כולם בקהל פרצו בזחוק למה? תראו את האמריקאים הכל גדול מדי באמריקה ההמבורגר גדול מדי הצ'יפסים גדולים מדי השקים גדולים מדי וגם הארונות הכפורה גדולים מדי ולא מתאים לא מתאים להחלקה והיא כותבת יש תפקיד לצחוק אפילו בהלוויה בהלוויה של אמא שלי שנפתחה בגיל 105 אנחנו סיפרנו סיפורי בבי והתגלגלנו מצחוק כי היא באמת היה מצחיק והמטפלת המסורה של הטלמה, פיליפינית נדהמה כי היא ציפתה לבכי וכולי נדהמה, אבל חיים של 105 שנים והיא נפטרה בשינה, במיטה שלה באופן צלול צריך לציין את החיים הנפלאים שחיה ולא דווקא להיאלל כן, כן יש פה כל כך הרמות בשיחה הזאת שככה אני מקווה שמי שמאזין ככה גם מצליח לרדת לעומקים שהם לאו דווקא נאמרים פה לצחוק באמת כשיושבים בשבעה יש הרבה צחוק בשבעה והצחוק זה לא כלילות דעת הצחוק זה בעצם עדות לנצח זה עדות לנצחות שבדבר ואולי בזה אנחנו יהודים כל כך אוהבים לצחוק על עצמנו ובכלל העם שחווה כל כך הרבה סבל, אולי יותר מכל עם אחר יודע יותר מכל עם אחר באמת לצחוק החיבור הזה והקשר הזה הוא מאוד מאוד מעניין ומאוד מאוד מפתיע וכשיושבים בשבעה וצוחקים זה לא רק להגיד נו, אנחנו מקבלים את החיים כמו שהם, ככה זה והיו לחיים טובים ואנחנו לכן צוחקים הצחוק הוא ממש עדות, אנחנו צוחקים על האופן שבו אנחנו נאחזים בדברים אנחנו צוחקים על האופן שבו אנחנו מבינים את הדברים אני מאמין שאימא שלך נשמתה נצחית ולכן אם אנחנו יושבים ורק בוכים בסופו של דבר אנחנו בוכים על עצמנו אנחנו בוכים כי אנחנו הולכים להתגעגע אל הבן אדם הוא יחסר לנו מאוד מאוד מאוד ואנחנו מאוד נתגעגע וחשוב לבכות, זה אבל וזה כאב הצחוק בא ואומר שיש איזשהו נצח הרבה יותר גדול למה שאנחנו בכלל מסוגלים להבין ולכן יצחק שממש פוגש את העקדה השבוע, ממש פוגש את המוות קוראים לו יצחק כי הוא מסמל את הנצחי ואולי לא במקרה בשם יצחק ומופיעים אותם אותיות של נצח הצדיק והחטא שהם חלק מהנצחיות שלנו גם בימים קשים אלה של המלחמה הזאת אני רוצה להקריא ולתרגם קטע מרעיון שהרבה הור ויו נתנה עשו את הרעיון לפני השבועי באוקטובר אבל זה כל כך אלוונטי המילים שלה היא אומרת שהמושג שאהוב על ידי הרפורמים בצד הוריד, תיקון עולם הם מתרגמים לתקן את העולם, repairing the world היא אומרת טעות בתרגום, זה לא המשמעות חוסן, resilience, חוסן מגיע מזה שאנחנו נכיר מה ששבור אי אפשר לתקן זה תמיד לדעת כיצד לקחת את החלקים השבורים ולהרכיב אותם מחדש כדי שניצור בחיים שלנו נרטיב, סיפור חזק יותר במיוחד בתקופה של ירגון, של עצב מילה מאוד נהדרת בעברית מודרנית היא משבר באנגלית crisis והיא מציינת במקור משבר הוא birthing stool מיטת הלידה שלה יולדת היא אומרת אנחנו בתקופה של משבר, אגב זה לפני שהיא באוקטובר אנחנו בתקופה של משבר היא אומרת זה תקופה של כעס ושל תקווה, של מוות ושל חיים זה לידה של משהו חדש ואף אחד לא יודע כעת מה זה יהיה ואני מאמין בזה אלישע, אנחנו בתקופה של לידה מחדש וכמו כל לידה, לידה מאוד כואבת אנחנו גברים, כך אומרים, אין לנו מושג כמה שזה כואב כי האישה עושה את זה פעם אחרי פעם אנחנו בתקופה של לידה, תהליך כואב אבל בסוף נהדר לגמרי, לגמרי, ואנחנו מדברים על זה פה הרבה בקהילה שלנו שיעור על משבר, איך שבעצם משבר זה, גם השיעור הזה היה בעקבות השנה הקשה של המחאות וכולי ועוד לפני השבעה באוקטובר שאנחנו בעצם באמת נצמוש למשבר בעיצומה של לידה מחדש ובתוך הלידה מחדש יש את הקושי, יש את הכאב, יש את הבכי ויש פה גם את הצחוק והנה, בפרשה הזאת נולד וממשיך דרכו של אברהם שהוא לא זהה לאברהם, הוא משהו אחר הוא משהו אחר לגמרי, לכן אומרים אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב לכל אחד היה לו אלוהים קצת שונה ויצחק מביא אלוהים חדש לעולם, הבנה חדשה של אלוהים לעולם ואנחנו כרגע יושבים על מיטת היולדת וכאבי הלידה קשים מאוד, סירי הלידה מאוד מאוד קשים אני מסכים איתך ב-100%, אנחנו בימים של לידה חדשה ראיתי שמשהו אישי, משהו שמאוד מאוד עוזר לי, קבעתי נוהג לאחרונה הרבה זמן לומר תפילה מאוד קצרה ופשוטה, מודה אני, שיהודים אומרים בבוקר, סבתא שלי מימה רבקה, אתה אומרת את זה במבטא של יידיש מודה אני לפניך, מודה לפניך מלך חי וקיים מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי וחמלה רבה אמונתיך ואני אומר את זה בבוקר אבל אני גם אומר את זה בלילה בשניות לישון, 12 מילים ואתה אומר לאלוהים קיבלתי מתנה יום יום, החיים, החיים זה מתנה ולוקחים את זה כל כך מובן מאליו החיים זה מתנה אבל למתנה יש מטרה, יש לאלוהים אמונה בי, איזה אמונה? שאני אדע לחיות נכון, שאני אדע למה אני חי ושאני אפעל כפי שמצפה ממני מלך חי וקיים כי רבה אמונתיך ואני עובר למעשים של היום וחושב מה עשיתי ומה לא עשיתי ומה היה טוב ומודה על כל הדברים הטובים ויש המון דברים שאני מקבל כמתנה במשך היום כולל עצם זה שאני חי וזה לא מובן מאליו כשאני מתקרב לגיל 81 זה מאוד עוזר אלי שההודיה הזאת כשיש מצב קשה בארץ זה עוזר להגיד לך כן, כן, כן, הודיה ואנחנו גם בסופו של דבר נקראים יהודים אלה שיודעים להודות אנחנו נקראים יהודים מכיוון שהפעם הראשונה שיש הודיה בתורה זאת שלאה אחרי שהיא יולדת את ראובן ובתקווה לזכות באהבתו של יעקב ואז היא יולדת שמעון כדי לזכות שיעקב ישמע בעוניה אלוהים ישמע בעוניה ואז לביא שיעקב סוף כוסף יתלווה אליה ולא רק לאחותה היפה ואז היא יולדת את יהודה ואז פשוט נאמר שהיא הודתה, הודתה על השם, על הנה ארבעת הילדים הנפלאים שיש לה והיא פסיקה לילדת, היא ידעה להגיד בהמשך היא ילדה עוד אבל היא אמרה רגע, רגע אני כל הזמן רק מבקשת ודורשת ומתכננת אני בינתיים לא שמתי לב שיש לי פה ארבעה ילדים יפיפיים, מקסימים ואני כל הזמן עסוקה בעין, במה שאין לי ואז היא מודה ואנחנו נקראים על שם אותו יהודה שבו לאה ידעה להודות, להודות על מה שיש ואולי איזה מקום אנחנו צריכים לסיים אז אולי איזה מקום ככה טוב באמת להתחיל לסיים בו שדווקא בתקופה הקשה הזאת המציאה לנו, ישנו בעצם פה שני דברים בתקופה הקשה הזאת שיכולים ככה להקל עלינו אחד כן כנראה לצחוק, לצחוק, להתחבר לצחוק, אנחנו אולי אפילו נוכל להועיל יותר למשפחות של החטופים, לחטופים אפילו עצמם אם אנחנו נצליח לצחוק על עצמנו ולהביא קצת שמחה ובדבר שני באמת הודעה להודות על מה שיש כי התחושה כרגע שיש כל כך הרבה דברים שאין וזה לא נכון, רוב הדברים ישנם, אנחנו פשוט רגילים רק לשים לב למה שאין ואם אנחנו נסתכל עוד יותר טוב, זה פרשת ויירה, אם אנחנו נראה קצת יותר טוב אנחנו נגלה שיש כל כך הרבה ויש כל כך הרבה על מה להודות אז אנחנו נתראה בשבוע הבא עם הפרשה הבאה ובינתיים אנחנו נמשיך ליהנות מהפנינים של פרשת ויירה ונצחק ונודה, שבוע טוב לכולם וצהרות טובות
There are no comments yet.
Be the first! Share your thoughts.
