צפי לביא

כמה ילדים יש לך? ארבעה, ברוך השם. סרגע, וחצי ככה תסתכל עליי או מישהו שפה? מי שמנהל סליחה? מה, ככה תראו? לא, תסתכל עליי. יראו גם שאנחנו מנהלים סליחה. יראו רק אותך, כן? זאת ממש נאמת אימא קטנה. אם בקשה תסתכלת ביותר כוח, יכול להיות כאילו מלווה כמובן לטלאנטים טובים, ואיש נאצר לזה, שזה דבר ממש אופק שאני לא שכן, שזה דברית שלנו. היום תראו, אם אתם חליטים לראש, אם אתם חליטים לבחנים, כמובן יכולה להימשר אותם, זה דבר שיכול, מבחינתך, מתאים וטוב. נותן תגמונים ומתוקפות אם יש לך. ואז מלך תמושים להסתגם. במשרד הזה עברנו אליו לפני חודש. מדליק, אתם הצבתם או שככה זה? הוא היה קומפלסט. הוא היה מציע מהשמיים. הוא ממש מאפשר לנו לברור צילום טובות. אוקיי. בגלל זה גם עברנו לפה, ויש פה באמת... ריקאים, אני יכול לבחור ריקאים? או שזה משהו שתמיד זה הריקא? לא, הריקאים פה. הוא מה שיש לך. כן, אוקיי. אבל זה לא יותק המשרדים. אפשר להחליף את הדברים שמאחוריך גם. אפשר לתחת עם זה, אפשר קיר רבן, אפשר כל. אוקיי. ובאמת זאת כמעט הכל. אין לך מילים, אני שומע שאתה ממש מדבר כמו שאני במושם. אתה מדבר בדרך כלל... ניסה שאני אמנוח לדבר חלש, חלש. ניסה טיפה, ואתה רק מדבר. כאן כדי שזה יהיה יותר עניין, גם כשיש לי קטע טוב. וואו, איזה קטע שאתה אומר. מה, אתה מדבר חלש? כן. לא אומר לך? לא. באמת? ממש. אמרו לי לפני איזה 20 שנה, זה מי שאמר לי, בוא נעתה שוב, אבל אתה מדבר חלש, זה ממשוך תשומת לב. יש בזה משהו עולה, שאתה מדבר חלש. יכול להיות, כן. אני מאמין שלא לבחור, אבל גם החלש יש... תראה, הטון שלי הוא, לא יודע אם חלש, הוא יותר מרגיע. כן. אתה מבין? זאת אומרת, כי זה מה זה, אני לא מדבר בשביל שאני צריך להרגיע אותה, אלא אני, בשכיחות שלנו, בעצם צריכים מישהו שירגיע אותה, אתה מבין? אז השאלה היא באמת להגביר את הכל... ככה, עכשיו. ככה, עכשיו, כן? זה לא נוצר קני מדי. אני אמרות לך שזה בדקטיבליים, בסדר? מעולה. כשאני מדבר ככה, זה נשמע לי כאילו אני יותר מאיים כזה, אוקיי. תוריד כיפה, או שתגיד לי עדיין, אם רואים, לא רואים. שנייה, אני אעשה בדיוק. לא רואים. סבבה. לא רואים. אנחנו גם לא בלענת על משהו כזה, כי אם אני שאלת לך שאלה, ואני אתה, לא מצליח טוב, אני לא מצליח טוב, אני נגום באמת, אני לא יודע שאני מדבר על העריכה. אוקיי. זה מה שאני יכול לשאול עוד פעם, אבל זה לא עוד פעם. סבבה. אני לא יודע אם זה איזשהו שיטור רעי, אבל, נשמעו, רצינו, נשמח שאתה גם, בוא נתחיל, בבקשה, בשביל לפתוח את הדברים, ולהגיד אותך, בוא תספר לי ככה, במילים שלך, למה נחלת להיכנס לתחום הזה שאני מצליח להגיד? קודם כל, יש איזושהי הרגשת שליחות. אני יודע, אני הבנתי ש, ייעוץ פיננסי בעצם, ניון פיננסי נכון, הוא מציל חיים. ואני רואה אנשים, גם בעקבות, המפגשים שהיו, והמשפחות שעזרתי להם, אני הבנתי שגם זה הולך להיות ככה, ואנשים נמצאים מאוד במצוקה, מהבחינה הכלכלית. וכל החיים שלי, אהבתי לעזור, אם זה לחברים, אם זה לחברים אחרים, אם זה חברים בעסקים, ותמיד אהבתי, לייעץ ולעזור, ואני עד עכשיו, זאת אומרת, מי שצריך, אני תמיד שמח. והרגשתי שאני, במין בשלות כזאת, לבוא ולעזור לאנשים, ולפור את זה באיזשהו מקצוע, משהו שבעצם, אני מתפרנס ממנו, ואני בעצם, מקדם את השכיחות שלי. איך אתה רואה, ביחסים של, נגיד, בני אדם עם כסף? בני אדם עם כסף, יש הרבה, יש מין מין מחיצה, בדרך כלל, ביני אדם לכסף, זאת אומרת, יש מין פחד, במיוחד אנשים, שלא יודעים לנהל תקציב, וחיים, איך שחיים, פחד להסתכל בחשבון בנק, כי אם לא פעם, מקבלים אולי טלפון, ממנהל הבנק, או פקיד הבנק, יש להם, מינוסים פתאום, שהם רואים, וקשה להם להתמודד איתו. איך כסף משפיע על זוגיות? ברגע שיש כסף, משפיע מעולה על זוגיות, אבל ברגע שאין כסף, אז זה יכול להיות, מצב מאוד לא פשוט, זאת אומרת, הרבה מריבות, האשמות של בני הזוג, זה פוגע להם בכל שערכים, כל הזוגיות שלהם, כל הכיף שלהם, שיכול להיות להם ביחד, בעצם נפגע, יכול להיות שהם מאוד אוהבים, אבל יש להם הרבה מתח, ויכול להיות שגם, אנשים חסרי שלא מגיעים, גם לגירושים, לא בגלל שהם לא אוהבים אחד את השני, אלא פשוט שהם לא יכולים, לספק את הצרכים אחד של השני, והצרכים הכספיים, ולפעמים מגיעים לקושי מאוד גדול, גם בהתמודדות מול הילדים, כשהם אין כסף, הם צריכים להגיד לא לילד, וזה משהו שהוא מאוד מאוד קשה. קודם כל שאלה מצוינת, באמת אנשים בדרך כלל, שמגיעים לאתגשים, הם מגיעים במצב מאוד לא פשוט, מצב נפשי לא פשוט, אחרי שהם עברו, ולא מצליחים להתמודד, והם באמת חושבים, שהם הולכים עכשיו להתקלב, הולכים עכשיו לחיות כמו מסכנים, ולצמצם ולהצטמצם, ואני מרגיע אותם, זאת אומרת אני מסביר להם, שהם הולכים להשיג את כל מה שהם רוצים, כל מה שהם רצו, הם יוכלו גם להשיג עכשיו, כל העניין הוא לחיות לפי תקציב, ולקנות את הדברים, לא לפי מה שאנחנו רוצים באותו רגע, לא את הכל הם בעצם יקנו באותו רגע, זאת אומרת הם ישיגו את הכל בזמנים מסוימים, והשליטה הזאת נותנת להם שמחה מאוד גדולה, זאת אומרת, ברח לי קצת אותם עכשיו. עוד פעם, אני לא רוצה להמליא שאני מתקלסת, ומוכן כל שקל שאני עושה, בוא תשכנע אותי, למה במהירות שלך אני לא משקר ככה? אני אגיד לך, הקניות שלנו בדרך כלל, הן מהרגש, אנחנו קונים מהרגש, אנחנו רואים, אנחנו רוצים, אנחנו קונים, אם לא הלכנו לקניון, זה יכול להיות שלא נקנה, אם לא הלכנו עכשיו לקניון, וראינו פתאום בחלון רעבה, איזה נעליים שאנחנו רוצים, או איזה בגל שאנחנו רוצים, פתאום אנחנו אומרים, זה בדיוק מה שאני צריך, וזה בדיוק מה שאני רוצה, אז עוד 100 שקל, עוד 200 שקל, לא נורא, מינוס 20, מינוס 20, 100 זה בסדר, ובעצם קונים על פי הרגש, קונים על פי הרגש, והקטע, אני מאבד את זה, אני יודע, אני יודע, אני יודע, אני יודע, אני גם, כן, אני הכנתי את עצמי, שדווקא אני לא מתרגש, אבל יש בלי ככה, אבל דבר. מה מקומי הרגשית, למה אנחנו קונים מתוך הרגש, מה זה נכון? כל כל קטעים נוכל, נוכל חלק מהקטעים לבחור, אוקיי, תחזור על הקול עוד פעם, למה אנחנו קונים, בואו נכניס את זה לראש, למה אנחנו קונים מתוך הרגש, לא, זה לא הייתה השאלה, השאלה הייתה, שאני לא רוצה להגיע עכשיו, להגיע למצב שאני צריך, בדיוק, נכון, נכון, אז, הקניות שלנו, אנחנו עושים על פי הרגש בדרך כלל, אם אנחנו לא הולכים לחנות מסוימת, או לקניון, אז יכול להיות שאנחנו לא נקנה, אבל בדרך כלל, כשמגיעים במיוחד לקניון, שזה אזור הפיתעיון הכי גדול, אנחנו מגיעים להרבה חלונות רעבה, הכל אנחנו צריכים שם, הכל אנחנו גם קונים שם תמיד, איזה חולצה שאני רוצה, שהיא עולה 100 שקל, ואני מאוד אוהב אותה, אז אפילו שאני במינוס, אולי אפילו גדול, אז אנחנו אומרים לעצמנו, עוד 100 שקל, לא נורא, זאת אומרת, זה לא מה שיפיל אותי, נקנה את החולצה הזאת, אבל לא מבינים שהם קונים פה את החולצה, ופה את הנעליים, ופה כל מיני דברים שהם קונים, וזה הולך ומצטבר להרבה מאוד כסף. אז, אני אומר, בעצם בתהליך הזה, אתם הולכים לחיות לפי תקציב, אתם הולכים לחיות לפי השכל, אבל אנחנו נותנים גם לריביש מקום ענק, כל מה שאתם רוצים בעצם, כל מה שאנחנו רוצים, אנחנו יכולים לקנות, העניין הוא שהבור הכלכלי נוצר, מזה שאנחנו רוצים הכל לקנות עכשיו, אז כל מה שאנחנו, אם נרצה, כל מה שאנחנו רוצים כרגע לקנות, אם נקנה את זה, כמובן, שברוב המצבים, שברוב הסיכויים, שהמסקורת לא תספיק, ואז נכנסים למינוסים. אז אנחנו נותנים זמנים לכל דבר, זאת אומרת, אנחנו בוחרים תקציב של ביגוד, של הנהלה, של סופר, של הכל, כל דבר אנחנו בוחרים תקציב, כל דבר אנחנו נקנה, אין בעיה, העניין הוא שאנחנו מראש נדע, שאם אני רוצה עכשיו לקנות בגד מסוים, אני יודע שבחודש זה וזה אני אקנה, כי יש לי בעצם את, אני לא צריך לקחת הלוואה, אני לא צריך כיסא אשראי, אני לוקח מהקופה שהקצבתי, לקנות את הבגד שאני רוצה. זה גם וגם, זאת אומרת, אוצרות הקבועות שלנו אנחנו מוציאים בדרך כלל בקפיצור. הרבה שואלים אותי, אם להשתמש באשראי או במזומן, הרבה שואלים אותי, אם באמת להשתמש באשראי או במזומן, הכי נכון זה להשתמש במזומן, כי יש ערך לכסף, רגע שאנחנו משתמשים במזומן, אנחנו מבינים את הערך של הכסף, ואנחנו גם יודעים מתי הוא נגמר ומתי לא. כרטיס אשראי, אנחנו לא יודעים בדיוק מה קורה, אנחנו מגעצים ואת החשבון אחרי זה הבנק עושה, לא אנחנו. אני יודע שיש קטיעות על הדבר, נכון? כן. אז את כרטיס, ההוצאות בעצם, אנחנו משלמים את זה, בדרך כלל מחלקים את זה. אנחנו נשאיר כרטיס אשראי, לא מיליון כרטיסים כמו שיש לכולם, אלא אנחנו, וכל הפיתויים שיש לנו לעשות, עוד כרטיס ועוד כרטיס, מורידים, משאירים כרטיס אשראי אחד, שהכרטיס הזה יהיה כרטיס שבעצם איתו אנחנו שיינים תמיד, שהכרטיס הזה יהיה כרטיס שבעצם איתו אנחנו שיינים את ההוצאות הקבועות שלנו. אם זה חשמל, אם זה מים, אם זה ארנוע, כל הדברים הקבועים, שאנחנו גם ככה לא יכולים שנהם בן זומן, וזה אולי משהו שהוא קצת יותר קשה ללכת, צריך להתאמץ בשביל זה, זה אנחנו נשארים בכרטיס אשראי. את הכל אנחנו יודעים מראש, אנחנו יודעים בדיוק מה הולך להיות, כמה נשתמש בכרטיס אשראי, אבל נשתמש בו להוצאות הקבועות, ההוצאות המשתנות שלנו, שזה כמו אוכל, או מסעדות, או בתי קפה, או כל הדברים שאנחנו אוהבים לעשות, או צריכים לעשות, והם משתנים, אז בדרך כלל אנחנו נכין מעטפות עם זומן לכל הוצאה, ואנחנו נדע להשתמש במעטפות האלה. ואני יכול להגיד לך גם שבתהליך הזה, אחרי תקופה מסוימת, בהתחלה יכול להיות שהמעטפה מתרוקנת בדיוק, נגמר החודש, נגמר המעטפה, חודש חדש, עוד פעם מתמלט. אני יכול להגיד לך שאחרי כמה חודשים, האנשים מתחילים לאהוב את הדבר הזה, מתחילים לחיות את זה, רואים שהם לא חורגים ולא נכנסים לבעיות, אלא מתחילים לצאת מזה, ומתחילים לראות שנשאר להם אפילו עודף ממה שהם קבעו, זאת אומרת אפילו שיש להם הוצאה, הם מתחילים בעצמם לזהות מה באמת הם צריכים, מה הם פחות צריכים. אני חושב שהסטחון מרחסות זה באופי, כי הרבה מורים מתחילים בסטחון של 100 שקל חודש, הסטחון של 100 שקל, המטרה שלו זה לא לעשות את זה חשיב, המטרה שלו זה באמת להכניס לך לאור החיים, אור החיים של חשיבה כלכלית, עקרונה של הסטחון. נכון, תראה, גם כן נגיד הרבה שואלים אותי, או שלא. לא. אולי נתחיל את זה, הצעדים הראשונים בלכתוב, זה קודם כל לשנות את האור החיים ואת ההתנהלות לאור חשב של סטחון. גם אם אתם לא יכולים לעשות עכשיו 2, 3, 4, 5 שקל בחודש, תתחילו מ-100-200 שקל, עד מכי להכניס לכם את זה לרגל. המטרה של ה-100-200 שקל זה לא לעשות את המשאירים, אלא זה להכניס לכם לתוך החיים, לרגלי סטחון עקרונית. תראה, אני קודם כל פה נסגור את זה. קודם כל. אתה מפקיד עם זה בשנה הבאה שלך? לא. זה גם יכול להיות טוב. אני אגיד לך מה... בתהליך הזה, להגיד להם, בתהליך הזה אנחנו, אמרתי לך, מקציבים איזשהו, מגיעים למצב של 10% עד 20% כסטחון חודשי. זאת אומרת, לא נצטרך להרגיל את עצמנו ולחסוך, אלא אנחנו באמת הולכים לחיות לפי התקציב, כמו שצריך. זאת אומרת, לפי התקציב, אחרי... איך אני משתיק? באמת? אתה עושה מיעוט? אני עושה מיעוט, אבל הוא רוטט. איך אני מוציא את הרצף, אני לא יודע. אתה יודע? אולי אתה יודע. תסתכל. אחרי שהורדנו את הכל, נגיד. אה, רצף יהיה? יהיה רצף. רזוי, אבל בסדר. זאת אומרת, אתה לא צריך להתחיל לעשות תהליך של 100 שקלים. אתה 100 שקלים על הכמה? כן, אבל איך זה... יכול להיות שאגידים לך אנשים ש... תשמע, הם חושב, הילדים, הם מחזיקים דירה, מחזיקים רכב, יש להם בוקר סוף ועמד, בוקר סוף 22 שקלים. מכניסים 22, ככה אנחנו. בתהליך שלנו, אחד הקשיים לניהול תקציב ולחיות כמו שצריך ולחסוך כסף, זה בגלל שאין לנו בעצם הכנסה והוצאה. אם ברמה הוא הרוויח 20 אלף שקל, והייתה לו הוצאה של 18 אלף שקל, אנחנו יודעים שחוסכים 2,000, זה לא בעיה. או שהוא מוציא 22 ויודע שהוא הולך לחרג 2,000. כל הקושי שיש לנו המון סוגים של הוצאות, וההמון סוגים של הוצאות, הם בעצם, אנחנו צריכים להפיין כל הוצאה, להכניס, לתת תקציב לכל הוצאה, וה... סתם את ה... סתם, סתם. אוקיי. אנחנו צריכים תקציב, אנחנו מקציבים סכום מסוים לכל הוצאה. אתה מבין את הקטע? דורף. נזיז אותו. נזיז אותו, אה? כן. בסדר, אפשר לארוך, לא? מה זה? אפשר לארוך. אפשר לארוך, אבל תמיד נשמע, ונראה יותר טוב כדי לצאת איתך. כן, כן, כן. כמו שאומרת, אפשר פה. יש לי, אני כאילו, ישמע, איך זה באמת יכול להיות. אוקיי. אני קצת עם כאב ראש, זה הבעיה הזאת, עושה לי פתאום בלקר. כן, אבל בסדר. לא חשוב, לא חשוב, נשאיר ככה. רציתי לבקש שלך לפני, אבל זה... לא חשוב. אז... אז ככה, אז ברגע להגיע, עוד פעם, מה אתה? כן. אתה יכול לשאול את השאלה עוד פעם? אוקיי. איך אתה מפגש את הסוף? זה מגיע למצב שאתה מעצב רק עושה חלק של 20% מההכנסות. יכול להיות שאני יוצא 20 בחודש, אני גם בישתי, וההוצאות שלנו, איך אנחנו רוצים 18, 19, 20, 22? כן, שאלה מצוינת. כל העניין בתקציב שאנחנו עושים, אנחנו בעצם, אין לנו בעצם הכנסה אחת בהוצאה אחת. יש לנו הכנסות וההוצאות, ואם הייתה הכנסה אחת בהוצאה אחת, היינו יכולים בעצם, כשאנחנו מרוויחים 20,000 שקל, ויש לנו הוצאה של 18, אז אין לנו בעיה לשלוט בזה, לנהל את זה, זה פשוט. אז אנחנו מרוויחים, יודעים שיש לנו חיסכון של 2,000 שקל, או להפך, אם אנחנו חורגים ב-2,000 שקל, אנחנו יודעים שיש לנו, הולכים להיות פה בחריגה, הולך להיות מינוס, זה ברור לנו. מה הקושי בעצם? הקושי הוא שיש לנו המון סוגים של הוצאות, זה 30-40 סוגים של הוצאות, שאנחנו, קשה לנו לשלוט בהם, אנחנו לא יודעים כל הוצאה, מה בדיוק אנחנו יכולים להוציא, זאת אומרת, אנחנו יודעים שיש לנו בסך הכל הכנסות, אנחנו מוצאים, וברגע שאנחנו מאפיינים את ההוצאות, ומחלקים תקציב לכל הוצאה, אז בעצם אנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו נוציא, אנחנו הופכים את זה כביכול בסוף, כמו להוצאה אחת, זאת אומרת, יהיה לנו בסוף תקציב אחד, ואז אנחנו יודעים בעצם, שמתוך התקציב הזה, אנחנו מסרישים לחיסכון, זה משהו שהוא בטוח יהיה, ולא יהיה מצב, שמשפחה אצלי בתהליך, תהיה בסוף החודש במינוס שקל, זה לא יהיה דבר כזה, מינוס שקל, לא חשוב שזה רק שקל אחד, זה כישלון של התוכנית, ואנחנו עובדים על הדבר הזה, איך אנחנו הולכים לחסוך כסף, גם השליטה בהוצאות, היא כל כך לא פשוטה, ולא מסתדרת לנו, כי אם אנחנו, יש לנו נגיד 30 סוגים של הוצאות, ובכל הוצאה נוצר רק עוד 100 שקל, הוצאתי עוד 100 שקל לאוכל, והוצאתי עוד 100 שקל לבית קפה, ועוד 100 שקל לנעליים, בסך הכל מבחינתנו, באותו רגע זה נראה לנו רק 100 שקל, אבל תחשוב שאנחנו לוקחים 30 הוצאות גפול 100 שקל, זה 3000 שקל שחרגנו, וזה בעצם הסוד הגדול, שאנחנו לא נותנים, אנחנו הופכים את זה להוצאה אחת, כל התקציב יהיה כולו, בסוף כביכול יהיה לנו, תקציב של הוצאות, תקציב של הכנסות, ומתוך זה אנחנו נדע בסוף, בדיוק מה אנחנו הולכים לחסוך. שאלה מעולה, אנשים בדרך כלל שמגיעים לתהליך הזה, חושבים שהם הולכים עכשיו להתקלב, הולכים עכשיו להצטמצם, וכמה שעכשיו קשה להם והם סובלים, הם צריכים עכשיו, אין להם ברירה כי הם סגורים בבנק אולי, או שהמינוס גדול, או שהמצב מפחיד, והם יודעים שהם עכשיו חייבים להיות מצומצמים, התהליך הזה הוא לא תהליך של צמצום, הוא גם תהליך של צמצום, אבל יש צמצום חיורי ויש צמצום שלילי, אם אנחנו בצמצום מתוך הפחדים שלנו, וחוסר ברירה, זה צמצום שלילי, אבל אם אנחנו בצמצום מתוך שליטה, מתוך זה שאנחנו יודעים שאנחנו, כובעים לנו מה אנחנו הולכים להרחיב, ומה הולכים לצנצם, אז אנחנו יודעים שאנחנו בעצם, אז הצמצום הזה יהיה צמצום חיורי, ויותר מזה, בתהליך הזה, יש לכולנו חוזקות, שלא תמיד אנחנו משתמשים בהן, זאת אומרת בערב שיצא צריך לחשוב על עצמו, אם צא את החוזקות שלו, ואם לא והוא נמצא עם אשתו, אז היא תגיד לו שלהפך, ומהחוזקות האלה, אנחנו מתחילים ללמוד איך להשתמש בהן, ואיך גם להגדיל הכנסה בהן, כל אחד יש לו איזה תחביב שהוא אוהב, לא יודע, מישהי שאוהבת לסרוג, אז היא יכולה לסרוג, ולהתחיל היום, אפשרויות מאוד גדולות, למכור באינטרנט, או לעשות כל מיני דברים, שיגדיל לנו את ההכנסה, מתוך הדברים שאנחנו אוהבים לעשות, בהתחלה זה יכול להיות בשילוב של העבודה, ואני יכול להגיד לך, שלאט לאט עם הזמן, ברגע שזה תופס כמו שצריך, אנשים גם עוברים לעבוד במשרה מלאה, בתחביב שלהם, וזה בעצם כל המהות של התהליך הזה, זאת אומרת, אנחנו לא הולכים בכלל בצנצון, אנחנו הולכים לכלל בהרחבה, איך נעשה את זה? נעשה את זה בתוכנית שלנו. מעמיד, יש פה איזה נכון טוב, שאלה אחרונה, אתה מאמין בהלוואה לסגירת המינוס? לדעתך אתה, ולדעתנו. הלוואה לסגירת המינוס, פשוט פעם. מה? השליפה שנית על הדברים הזה. הלוואה לסגירת המינוס, היא לא דבר חיובי. למה? כי קודם כל המינוס לא מפחיד אותי, ואני גם אשדר את זה, וגם את המתאמנים שלי, המינוס בסוף לא מפחיד. ברגע שסוגרים את ה... לוקחים הלוואה לסגירת מינוס, אז בעצם, אנחנו נרגעים, ואנחנו חוזרים בדיוק להיות באותו מצב. אנחנו ממשיכים, אם לא משנים את הארגלים שלנו, אנחנו נחזור מהר מאוד למינוס שהיה לנו, ונצטרך לעשות עוד פעם הלוואה. הלוואה הזאת לא עוזרת לנו. אז בתהליך הזה, אני מלמד לכם, לא לפחד מהמינוס, אלא להתחיל לסגור אותו לאט לאט. עם התקציב החדש, ועם ההתנהלות הנכונה, מתחילים לסגור אותו לאט לאט, וככה אנחנו בעצם, ככה אנחנו בעצם, לצמצמים את ההלוואות שלנו. אנחנו מתחילים להיפטר מהם. אחרת אנחנו נגדיל אותם. סתם. אני רוצה לראות שאלה. למה עכשיו אתה לחלב עם תהליך הייעוץ פיננסי? שהוא תהליך לפחד. אמור להיות קר, מספרי, פרקטי, מרושם. למה עכשיו אתה לחלב עם את כל הקטע הימיני והמיטלי? שאלה מצוינת. אנחנו באמת, התהליך הזה, אולי בהתחלה המסורת של כלכלת המשפחה, היו יועצים כלכלי כלכלת המשפחה. שבעצם היו לוקחים בצורה קרה בדרך כלל. לוקחים איזה קובץ אקסל, או איזה דף נייר, ואומרים זאת ההרצאה, או זאת ההרצאה שלכם, תצמצמו אותה. תחיו לפי זה. הכל היה כביכול שכלי, פחות התייחסות לרגש. והיום בעצם, האימון הוא משהו שמעצים את הבן אדם. ואנחנו צריכים לחיות בעצמה, לא לחיות מתוך חולשה או פחדים, אלא אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו משתמשים בחוזקות שלנו, אנחנו מרגישים טוב, וברגע שאנחנו מרגישים טוב, אנחנו יכולים לנהל בטח את התקציב שלנו, ואת היחסים שלנו, ואפשר לנהל כל דבר בצורה טובה, כשאנחנו בעצם עם הרגישה טובה. אז האימון הוא בשביל להעצים, זאת אומרת לקחת את התהליך, לעשות אותו כמו שצריך, לחסוך בהוצאות, להגדיל את ההכנסות, ולחסוך כסף. בסדר? יאללה עכשיו. כן? סבבה. חוץ מעט טיפה, הכאב ראש הזה שוזר. זה לדעתי היה עוזרי, אבל לא שזה תירוץ.