קלאודיה 5.11.23

רדיו כל נס ציונה מהאבא ששפם במתכונת שידורים מיוחדת בעקבות מלחמת חרבות ברזל מהאבא ששפם מה קורה בעיר? תוכנית על מה שקורה בעיר נס ציונה בעקבות מלחמת חרבות ברזל סיפורים ורעיונות עם תושבי העיר שישפשו אותנו על כל מה שקורה בשטח בהגשת שלמה ברזילאי שלום כאן איתכם האורך והמגיש שלמה ברזילאי ותוכנית נוספת של מה קורה בעיר ומסגרת מלחמת חרבות ברזל היום אני מתכבד להירח את מנהלת חשיבה אורית הגברת קלאודיה קץ שלום קלאודיה איך עד בימים אלה? שלום שלום אני בסדר גם להגיד בסדר היום זה קצת מוזר אבל כן אנחנו בסדר ככל שהזמן מאפשר לנו אוקיי אז היום אני הזמנתי אותך לדבר על הנושאים שאת מובילה בהם ואנחנו כבר בשבוע החמישי של המלחמה מה האתגרים המרכזיים של ההורים כעת? אז קודם כל תודה על הזכות להיות פה שוב כיף שלנו הייתי בעבר דיברנו אני חושבת שבשבוע הראשון או בתחילת השבוע השני ואנחנו כבר בשבוע החמישי שבוע חמישי אנחנו השתנינו הילדים השתנו יש לנו בחוויה האישית שלנו פה בנס ציונה יש לנו פחות הזכות אמנם אתמול בערב הייתה אחת ואפילו נפילה בשטח פתוח אבל זה פחות אני חושבת שאפשר גם לראות את הילדים כבר חוזרים יותר לבתי הספר וכמו שהתנאים בעצם השתנו גם האתגרים שלנו כהורים השתנו זכיתי בשבוע שעבר לקיים שני מפגשים של הורים פה בנס ציונה פרונטליים ופתאום שומעים דברים אחרים זאת אומרת זה לא רק הטיסה או הריצה בעצם לממד אלא פתאום נפגשים עם ילדים אחרים בכיתה או במסגרות כאלה ואחרות והם שומעים שאלות שאנחנו לא דיברנו למשל אמהות דיברו על זה שהם לא סיפרו לילדים שלהם על חטופים הם עטפו את הילדים ולא סיפרו דיברו על זה שיש מלחמה ולא דיברו על חטופים ונהדרים ופתאום ילדה בכיתה בית חוזרת מבית הספר ושואלת אמא מה זה חטופים ועלולים לחטוף אותי? זאת אומרת מה שאני מנסה לומר זה שהיום האתגרים של ההורים התרחבו זה כבר לא שאני יכולה לקבוע בדיוק את מה שהילד שלי רואה שומע לא שקודם ממש יכולתי לעשות את זה היום אנחנו נמצאים בשאלות נוספות בהתמודדויות נוספות דוגמה נוספת זה שאנחנו כבר יכולים לצאת יותר לנוע יותר ומתבגרים למשל רוצים להתפגש עם החבר'ה רוצים ללכת לכניון ואז האתגר שלי כהורה זה עד כמה אני מרגיש בטוח לאפשר לילד שלי ללכת להתפגש עם החבר'ה לכניון לעלות על תחבורה ציבורית להתרחק ממני המקום הזה של ההורות עכשיו זה שוב לחזור למקום הזה של לראות איפה אני איך אני במקום הזה ולא רק להגיד מה לא אלא השאלה שצריכה להסיק אותי זה גם מתי כן או באיזה תנאים כן אני אסביר למשל אם אני אחזור לדוגמה של המתבגרים שרוצים לצאת לכניון הכי פשוט להגיד להם לא אני לא מרשה תשאר בבית מצד שני מתבגר רוצה להיות ואנחנו כולנו יודעים את החשיבות של להיות עם החברים והקשר החברתי ומצד שני הרצון שלי להגן על הילד שלי הוא גם רצון מאוד חשוב השאלה היא לא הכי פשוט זה להגיד לו לא אל תצא ותשאר בבית אנחנו יודעים שזה לא נכון אז השאלה צריכה להיות באיזה תנאים כן אני אוכל להרגיש בטוח שהוא יצא לצורך העניין האם תרצה שאני אסיע אותך במקום שיסע בתחבורה ציבורית או בוא תגיד לי עם כמה חברים אולי אני אסיע ואני אשאר באזור או אנחנו נלך ונראה איפה המרחב המוגן שם אפילו לחדר כושר יש אורים שמתקשים לשחרר את הילד ללכת לחדר כושר והשאלה היא לא מה לא אלא מה כן יאפשר לי לאפשר לילד וזה דבר אחד גם ילדים צעירים יותר בבית הספר היסודי שרוצים לצאת עם החברים לפארק אני רוצה לאפשר להם איזושהי אווירה יותר נעימה והשאלה היא איך אני מאפשרת את זה ומצד שני יש את אותם ילדים שחוששים לצאת שממש לא רוצים לצאת וגם לזה יש מקום כי הם עדיין עם אותה חרדה כל אחד מתקדם כל אחד מהילדים בתוך המשפחה מתקדם בצורה ובשלב שונה יכול להיות שיהיה ילד שישר ירצה להפגוש את החברים ומצד שני ילד שהוא עדיין ספון בתוך החדר ולא רוצה לזוז בכלל אז יש פה אתגרים שהם קצת שונים ואני מזכירה לכולנו שכל אחד מהילדים הוא בקצב שונה כל אחד מהילדים יש לו חרדות או יש לו פרשנות שונה לסיטואציה וזה אתגר שמחייב אותי ההורא אחד לבדוק את הדופק שלי ולהקשיב לעצמי מה יאפשר לי לאפשר להם ומצד שני לדעת ולקבל את המקום הזה של הילדים שאלה נוספת אומרים לנו שהמצב יימשך עוד זמן רב ילדים כבר בתהליך חזרה ללימודים מייצרים שגרה מה החשיבות של יציבת השגרה ככה ובמה שונה שגרה הזו משגרת ימים רגילים אז קודם כל שגרה יוצרת לנו ודאות יוצרת לנו איזושהי תחושה של ביטחון קצת יותר ביטחון ומצד אחד ומצד שני אחת השאלות שילדים המון שואלים זה מתי זה ייגמר כי כמה שאנחנו עדיין נחזור למשהו שהוא מסודר והוא חשוב מאוד כי אם אני לא על קרקע יציבה קשה לי לצמוח וחשוב שאנחנו נזכור שהילדים כל התהליכים הביולוגיים שלהם ההתפתחותיים שלהם ממשיכים זה לא שהם מחכים עכשיו שההורמונים של גיל ההתבגרות מחכים עכשיו שהמלחמה הזאת ייגמר שהסקרנות של ילד בגיל הצעיר בבן חמש הוא כל כך סקרן היא יכולה לחכות עכשיו אז אנחנו חייבים לייצר שגרה שתיתן מקום גם לאיזושהי יציבות וגם מקום לצמיחה ומענה לצרכים של הילדים וזה אומר שאנחנו נכון שאצלנו הסף של הקשב שלנו והסבלנות שלנו קצת ירד בטח בתקופה הזו אצל רובנו ומצד שני המתבגר שלי מתבגר והוא רוצה לשמוע את עצמו ורוצה לרכוע ברגליים כמו כל מתבגר בכל עת אנחנו רוצים לייצר שגרה שתאפשר גם את המקום צמיחה של הילד ותיקח בחשבון גם את האתגרים שלי ושל הילד בתקופה הזו כמו שאמרתי שגרה יוצרת איזושהי ודאות ואיזשהו ביטחון זה בעצם מאפשרת לילד לדעת איך להיות בסדר עכשיו הוא יכול לרצות כמו כל מתבגר הוא רוצה לבדוק את זה והוא יעשה אבל פה המקום שלי לבוא ולהבין שזה צורך צמיחה שלו והוא לא עושה לי דווקא מצד שני אם אני לוקחת את הילד הצעיר שהסקרנות מבעבעת בו אז אני רוצה לאפשר לו מרחב שיבטא את הסקרנות הזו ולכן במיוחד עכשיו אם עדיין יש אנשים שיותר עובדים מהבית וזו הזדמנות לייצר לנו מרחב למידה משותף ולייצר שגרה של למידה שגם אם עדיין לא הולכים לבית הספר או יש במנות שליש פה שליש שם לא לומדים בצורה עדיין לקבוע זמן של למידה בבית עדיין לקבוע זמן של משחק בבית עדיין לייצר זמן של פעילות גופנית משפחתית זאת אומרת השגרה עכשיו אנחנו יכולים לעצב אותה בזמן שהוא קצת שונה קצת מתאים והמקום הזה הוא מרחב בטוח גם לילד אבל גם עבורנו אז אני יודעת שבין שתיים וחצי לשלוש אני יושבת עם הילד שלי סביב יושבים סביב שולחן ואנחנו עושים עבודת יצירה או שאנחנו יושבים ומסוככים ועדיין בתוך השגרה הזו מאוד מאוד חשוב לשים לב להתנהגות של הילד ולאפשר לילד לשאול חשוב לנו שנזכור שאנחנו עדיין וזה הדבר הכי חשוב שאנחנו עושים בונים יחסים עם הילד והיחסים האלה הם הבסיס לכל הצמיחה גם של הילד וגם שלנו אני רוצה לומר פה עוד כוכבית כי שגרה לכאורה בפעם שעברה שנפגשנו ובטח המאזינים שמעו את זה גם מאוד מקומות שבתקופה לא נורמלית כל התנהגות לא נורמלית היא נורמלית העניין שעכשיו עברנו את הפיק הראשון לפחות מקווה שלא יהיו עוד פיקים כאלה אבל עברנו איזשהו פיק מאוד גדול ועכשיו אנחנו מנסים לייצר איזושהי שגרה זאת אומרת ההתנהגות הלא נורמלית אפשר איכשהו להתחיל להזיז אותה פנימה לתוך מקום שהוא יותר בטוח אז פה חשוב לי לציין שילד למשל אם אני אקח ילד צעיר שכבר היה גמול מיום ולילה מפיפי מכיתולים ופתאום בעקבות האירועים הוא התחיל להרטיב שוב בלילה אז עד עכשיו כאילו קיבלנו את זה כי הוא בלחץ כי הוא בסרס בגלל המצב היום כשאנחנו נכנסים לאיזשהו מצב שיש כבר פחות הזקות זה לא אומר שילד לא חושש והוא נגמל מהחששות האלה זה יש מקום גם אנחנו חוששים אני חושבת מצד אחד ומצד שני ההרתבות האלה זה משהו שאנחנו כן רוצים להתחיל להעלות אותו למודעות ולהחזיר אותו למודעות ופה נקודת המושא היא לזכור שהילד מאוחזב מעצמו לא פחות מהאחזבה שלנו זאת אומרת ילד שחובר אגרסיה מאוחזב מעצמו הוא מתעורר למשל רטוב באמצע הלילה הוא מאוחזב מהגוף שלו מעצמו ילד שמתפרץ בזעם כמו גם אנחנו אם אנחנו פתאום פחות סובלנים ומתפרצים על הילדים שלנו בלי שום סיבה אנחנו מאוחזבים מעצמנו אנחנו רוצים להעלות את זה למודעות להסביר לילד שזה קרה בוא נטפל בזה ונראה מה הרגשת לפני בוא ננסה לחשוב מה היה טריגר אם היה לזה איזה שהוא טריגר מה היה הטריגר איך אפשר לעקוף אותו או מה יכול לעזור לנו כדי שזה יהיה אחרת וכמובן להודד אותו על זה שהיה לילה יבש זה נפנס זה אומר שזה משתפר אנחנו רואים את הדרך חשוב לזכור מה לא לעשות ואני בדרך כלל אומרת מה כן לעשות מה לא לעשות זה לא לבייש את הילד לזכור שהוא מתבייש מעצמו ומאוחזב מעצמו לא פחות אם לא יותר ממה שאנחנו מאוחזבים ממנו גם אם הוא מתפרץ גם אם הוא חזר למוצץ או לקשוף סיפור נעים חשוב שאנחנו נבין ונהודד אותו אמר עשית את זה פעם אחת נגמלנו מזה פעם אחת אנחנו מסוגלים גם הפעם בסדר הייתה תקופה חזרנו קצת אנחנו יוצאים לדרך האשמה והבושה אין להם מקום פה ברור אני מבין שהיסודות של חשיבה הורית מסיים להורים גם בעת הזו לא היית צריכה לבחור יסוד אחד של חשיבה הורית שבו להורים כדאי להתמקד במה היית בוחרת אז זו שאלה שהיא מאתגרת כמו שאמרת היסודות של חשיבה הורית הרעיון שעומד מאחוריהם זה כמו ארבע פעולות חשבון סדר פעולות חשבון שאפשר לקחת אותם לכל סיטואציה בתוך ההורות ואנחנו יכולים לשזור ולעזר בהם ומתוך הדברים שדיברתי עד עכשיו בעצם הזכרתי את הכבוד ההדדי שאני מכבדת את הצרכים שלי ומכבדת את הצרכים של הילד הזכרתי את הצורך של ההקשבה גם לי וגם לילד אני רוצה לדעת איך זה משפיע עליי ואיך מפה מה הילד צריך ואז למצוא את הדרך המשותפת דיברנו על הנושא הזה של עקביות שכדי לייצר שגרה אני חייבת קודם כל לחשוב עם עצמי מה מאוד חשוב לי על מה אני אקפיד אגב עד חמישה דברים שממש חשובים כל השאר אנחנו פחות נקפיד עכשיו במיוחד בתקופה הזו אבל העקביות שלי אם אני יודעת למה זה חשוב לי אז יהיה לי קל לעמוד בעקביות הזו ומתוך המקום הזה וזה מה שדיברתי קודם על השגרה זה ההבנה הזו של הסמכות שהסמכות היא בעצם לא המקום הזה של הילד יציית למה שאמרתי אלא שהילד יהיה בטוח שאני שם לידו שהוא יכול לסמוך עליי שגם אם הוא פישל וגם אם הוא לא הצליח וגם אם ברח לו וגם אם הוא התפרץ אני עדיין אהיה שם בשבילו דווקא מהמקום הזה של הסמוך ומישהו שאפשר לסמוך עליו ולא מהמקום של הציות וכדי להגיע למקומות האלה אני רוצה להודד את הילד אני רוצה לראות את החיובי שבו החשוב לי שהורים יבינו ויזכרו שמילה שלהם מאוד מאוד משמעותית עבור הילד ובכוחנו גם היום בעת הזו לעצב את תחושת השייכות של הילד לתוך המשפחה וזה לבנות יחסים ואנחנו רוצים שתהיה תחושת שייכות טובה ואנחנו רוצים לבקש מהילד עזרה ולתת לו להרגיש משמעותי בבית ודרך זה לראות את הכוחות שלו ואת ההצלחות שלו אם הילד שלי יודע לצייר יפה אז אני אבקש ממנו לצייר לחיילים לסבתא לדודה לשכנה אני אבקש את הכוחות האלה שלו ואני אתן לו משוב יותר ויותר וזה בעצם החיזוק החיובי היצירתיות זה היסוד השביעי שם בחשיבה הורית וזה לא משנה הסדר זה המלח והפלפל אם אני יודעת אם אני רואה את הילד שלי עכשיו מתפרץ בזעם ואני יודעת לקחת ולהפוך את זה ככה לקצת בדיחה וקצת בדיחה ששנינו צוחקים ממנה או לתת לו מקום לדבר הזה אז היצירתיות זה המלח והפלפל זה המקום הזה שעושה את האהבה היקפה בבית אבל אם אני רוצה לומר את הדבר הכי הכי בסיסי זה ביטחון באהבה שלנו ביטחון באהבת ההורים זה הדבר שאנחנו תמיד רוצים שיהיה לילדים שלנו ובטח בתקופה הזו הידיעה הזו שאנחנו איתך מתוק שלהם אנחנו אוהבים אותך אנחנו רואים אותך אנחנו רואים שזה מאתגר לך כמו גם לנו ננהל איזה שיח ואם אני לוקחת את כל היסודות ביחד בעצם התכלית היא להגיע לביטחון הזה באהבת ההורים כי כשלילד יש ביטחון באהבת ההורים הוא יכול לצמוח גם בעת הזו בנקודה הזאת אני רוצה להודות לך קלודיה קאץ כמו תמיד את מפליאה וממש תענוג לשמוע את משנתך תודה רבה תודה רבה וכיף להיות פה סתם סתם יום של חול עם בוקר כחול בלי חג ומחול בלי חסוצרות וטוף כלום לא קרה אבל נערוך עם חי ואורך פרח לקטוף שב על החול יום רגיל עם אור רגיל פשוטים כפת של לחם יום נשוק בשעון השוק וגעש המדרכת יום גפו הזה ניסח עד יסגור חבלי כביסה ומחוספס כעספה שבכנישים אך מוזר איך יום כזה מתפעל לא ברכזי ומתנוסף בני האנשים סתם יום של חול עם בוקר כחול בלי חג ומחול יום בין ימים שבים עוד לא דבר אבל דבר דבר אבל הדבר נכתבים לאוהבים יום עמל מרציף נמל עד אהובות חלושת יום בהיר נקטוט העיר ועד נכות נחושת יום של עושר עד זמאות על היחי האימהות הרבה פזמות בגנים שירי חיבה כי עדיין קיימים בעולם הזה ימים שצוחקים בפשוט ללא סיבה סתם יום של חול עם בוקר כחול בלי חג ומחול יום לא קרה אבל דבר חיכה ואובה ובסוף שם עד החול סתם יום של חול עם בוקר כחול בלי חג ומחול בלי חג ומחול כלום לא קרה אבל דבר חיכה ואובה ובסוף שם עד החול יום רגיל עם יום רגיל בלי שום מחול זה יום של חול