שישוב האדם אל עצמו

The speaker, Rambisam, discusses the importance of focusing on oneself and reconnecting with one's soul. He emphasizes that self-love is crucial and that if we don't invest in ourselves, we can't expect others to love us. He also talks about the need to manage our energy effectively and to pursue our dreams while taking care of our physical and emotional well-being. Rambisam expresses gratitude to his listeners for giving him the strength to continue creating. שלום וברוכים הבאים לעוד פרף ופודקאסט של נולדים על המשבר, אני ראמפיזם. אני רוצה לדבר על בקשת העני עצמי, על החשיבות של להתמקד בעצמנו. ידוע הדבר שהרב קוק מכנה את השיבה של האדם אל עצמו כתשובה ראשית. לא רק של האדם, הוא רואה את זה גם בעולם ובעם, וכך הוא כותב. והתשובה הראשית, שהיא מאירה את המחשקים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו, ומיד ישוב אל האלוהים, אל נשמת כל הנשמות, וילך ויצעד הלאה, מלאה, מלאה, בקדושה ותהרה. ודבר זה נוהג בין באיש יחידי, בין בעם שלם, בין בכל האנושיות, בין בתיקון כל ההוויה כולה, שכל כולה בא תמיד ממה שהיא שוכחת את עצמה. הרב קוק סיים את המשפט השני שהבאתי, בכך שהכלכול של ההוויה הוא במה שהיא שוכחת את עצמה. ואצל האדם הדבר הזה מתבטא באופן מאוד חזק כשאנחנו מרתים. כולנו מכירים סיטואציות שבהן הרגשנו שאנחנו לא רוצים להיות במקום הזה. אני לא רוצה להיות בשיעור הזה, אני לא רוצה עכשיו לדבר עם הבן אדם הזה, אני לא רוצה יותר את החברות הזה, אני מרגיש שהוא לא מוסיף לי. אני מרגיש שאנחנו מתקיים ולא מתקדמים, ושאני כאן כדי לרצות, אני לא כאן בשביל עצמי, אני כאן בשבילו. חבר'ה תפסיקו לרצות, זה פשוט הורס לנו את כל העבודה. אנחנו לא מצליחים להתקדם ליהדים שלנו אם אנחנו מתחשבים כל הזמן ביהדים של האנשים שמסביבנו. זה בסדר שחשים לנו מהחברה שלנו, זה בסדר שהסביבה שלנו יקרה לנו. אבל אנחנו לא יכולים לתת לחברה ולסביבה לקחת מאיתנו את האנרגיה שאנחנו מוכרחים לנתב אותה למקום שהיא בשבילנו. אנחנו פשוט מבזבזים זמן ככה, זמן ואנרגיה. אל תתפלו שאתם כל כך עייפים ולא מצליחים לעשות את מה שאתם יכולים לעשות שבאמת יוסיף לעולם, שבאמת יהיה יעיל לחברה ולסביבה, כי מה אתם רוצים? השקעתם את כל האנרגיה שלכם במקום שהוא בכלל לא בשבילכם. גם באורות הקודש, הרב מביא פסקה שבה הוא מאיר לאנשים שמחנכים, שבאמת פונים לאנשים אחרים, ואומר להם, באים מחנכים מלומדים, מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה, גם הם מנעני, ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את עצמאים בחומץ, מפתים את המוחות ואת הלביבות בכל מה שהוא חוץ מהם, והאני הולך ומשתקח, וכיוון שאין אני, אין הוא, וקל וחומר שאין אתה. אם כולנו לא נשקיע בעצמנו, אם כל אחד לא ידע להשקיע בעצמו, אז כל החברה שלנו תהיה חברה של שקר. ואהבת לרעך כמוך בנוי על זה שאתה אוהב את עצמך, ואם אתה לא אוהב את עצמך, אל תצפה שהחבר שלך יאהב אותך, כי אין סיבה שהוא יאהב אותך אם אתה לא אוהב אותך. כן, הוא בוודאי יאהב אותך, לפחות, בדיוק כמו מה שאתה אוהב אותך, לא יותר מזה. אז איך אנחנו כן יכולים להשתמש בסביבה שלנו? דיברנו על זה בפרק שנקרא מידול, עשה לך רע. אנחנו רוצים לדעת לאיפה אנחנו צריכים להגיע, ואחרי שאנחנו יודעים לאיפה אנחנו רוצים להגיע, אנחנו יכולים לבחור אישיות, שעדיף שהיא תהיה רב, ועדיף שהיא כבר תהיה מישהי שליבטה אנשים אחרים, שהיא הגיעה למקום שאליו אנחנו רוצים להגיע. אם יש פוסק שאני מעריך, אם יש רב שהוא נמצא במקום מורחני שהייתי רוצה להיות בו, אני רוצה לגשת אליו, לשאול אותו איך אני מגיע למקום שאליו הגעת, וכך אנחנו משתמשים בסביבה שלנו ובחברה שלנו בצורה שתהיה יעילה לנו, ולא רק מוצאים אנרגיה שהוא יוצא את רק החוצה ולא משפיעה שום דבר פנימה. עוד תחום שבקשת העני העצמי מעלה, זה בעצם את כל העניין הכללי של ניהול האנרגיה שלי. אני רוצה להצליח להגישים את החלומות שלי, שהם כמובן מגיעים בסוף ליד של ליהנות מזי בשכינתו ולהתענג על השם, אבל כרגע שאני נמצא בתוך גוף, אני צריך לדעת לנהל את האנרגיה שלי בצורה נכונה. כי לגוף שלנו יש קצה, קצה גבול היכולת, אז זה אומר שאנחנו צריכים לישון וצריכים לאכול, וצריכים גם לעשות כושר כדי שהגוף שלנו יהיה רגיל לפעול ולעשות. וכן, חשוב גם לסמוך ולדאוג לרגשות חיוביים, כאלה שעוזרים לנו לצעוד בדרך אל החלומות שלנו. אז אני מעריך את זה מאוד שהייתם איתי, ורוצה גם לומר לכם תודה, כי בזכותכם יש לי כוח ליצור עוד ועוד. אז תודה שהייתם איתי, נולדים על המשבר רעם פיזם, להתראות.