עד הקצה

ונמצאתי לחשוב, המשך השער וזה לא אמיתי, המשך רק לאור, ולחבב את הכאב שלי, שרציתי לעזור. עד ספרת את המילים שלי, לנצחי שאני פותח. שמעתי את הקוף שלך בלילה, בא מתוך חלום סתם באמצע יום, מגמיין אותך איתי פתאום, אם הייתי רק יכול, לספר לך מה אני עובר, אז לא הייתי כאן, לבד. ועדיין לא נרגע, מחפש תשובות בתוך הפעלה. תהי לי אותי, שרציתי כאן לבד, עם לב שבור ותואר חסר, שיצליח לחדר לי את העין, ואיך אוכל להתמודד מול הכאב. תראי בסוף כולם אותו דבר, אבל כולם עושים ורק אני נשאר, להחלבק אותה חזה גם תקת שוב, אמר שזה הייתה חדה קצר.