ניר פוראי ברדיו אדומדיה-חושך ואור

אין שגרה, הוא שווה עומד, מעורב וחשש, הוא קטן פחד, יש רגיל ולא רגיל, מלחמה, הוא מתכאב, קעד, בהלך ממה שקרה, יש אמונה חבקה בהצלחתנו, מהעיף ומהרע, אין שגרה, יש שגרה מלחמה. בוא נדליק את האור. ניר פוראי כאמור עם חושך ואור עם הקראה של דפנה דרוקר ברקע. בוקר טוב ניר. בוקר טוב אלי ולמאזינים ולכל עם ישראל, בוקר טוב ומבורך. מה שלומך? בסדר, כמו בשיר שלי, בסדר ולא בסדר אתה יודע, כאילו, עזוב אתה לא בסדר. קודם כל אני רוצה לשלוח תנחומים למשפחות, לחיילים שנהרגו ושחטופים יחזרו הביתה במהרה ודרים ושיהיה לנו רק בשורות טובות. אמן ואמן. אמן אמן ואתה שואל אותי איך אני, אני בסדר אבל כמו כולם אתה יודע מה שעובר עלינו זה לא פשוט. תקופה מאוד קשה, מה שהיה ומה שקורה זה לא פשוט בכלל. תסתכל קצת על חושך ואור. חושך ואור זה שיר שכתבתי לפני בערך שבועיים שמתאר סיפור כמו שילד קטן לפעמים מסחד מהחושך ורוצה להדליק את האור. וככה אני חושב שהעולם שלנו מואר וטוב, יש הרבה אור והאור אצלי מסמל את הנורמליות, את הטוב של העולם, את העבודה, הבית, משפחה, חיים, מוזיקה. והחושך זה דברים כמו הטרור והרוע והשנאה, השנאה נוראית שיש בארגונים כמו ארגון החמאס. והחושך מפחיד את האור בעולם, ככה אני חושב שבעצם חושך לפעמים בולע את האור ויש כל מיני דברים נוראים כמו האסון שקרה לנו. ואני אומר בואו נדליק את האור ונמשיך להאמין באור ובעזרת השם אנחנו חזקים וננצח, נשיג את היעדים וגם שיהיה שקט לאזרחים. שחיילים יחזרו ואתה בשלום, שהכל יהיה בסדר. חושך ואור זה שיר עידוד לכולנו כזה במצב הזה. כן, תספר על השילוב ביניכם, בינך לבין דפנה דרוקר. דפנה היא משוררת והרבה שנים כותבת, היא יוציאה גם ספרים ואנחנו היינו אפילו בני זוג תקופה. ונפרדנו והייתה שם חברים טובים והיא כותבת מאוד מאוד עמוק ומאוד יפה. ויש לנו שילוב פעולה של שנים. הפעם אני כתבתי את המילים של השיר הזה חושך ואור והיא רק ביקשתי ממנה להקריא את זה כי היא מקריאה את זה בצורה... פנטסטית. אני אגיד לה, אם היא לא מאזינה כרגע אני אעשה לה מה שאמרת והיא מקריאה את זה בצורה ככה האנושית שמביעה. בהחלט. שאלתי אותה, שפניתי אליה וביקשתי ממנה להקריא את זה, אז היא אמרה לי למה דווקא אני? אז אמרתי לה את מכירה אור דפנה? זה היה קצת פנטסטי. אתה כבר יודע את השילוב ביניכם כבר מראש? כן, אני עכשיו חשבתי עליה. רציתי להציע לאמא שלי אולי להקריא או שאני אקריא את זה לבד או מישהו אחר. אבל אני עכשיו חושב עליה כי יש לי שום חיבור כזה טוב. היה עוד קטע שיהודית מליק שירן, גם משוררת וסופרת ובעלת רדיו אפילוג, היא שמעה את הסקיץ הראשוני והיא אמרה לי בסוף אתה צריך להגיד עוד מילה. בהתחלה זה היה שדפנה מסיימת את השיר עם ההקראה, ואז היא ניתקה העירה לתשומת לבי. היא אמרה לי בסוף אתה צריך לסיים אתה, להגיד משהו על אור, להדליק את האור, ואז הוספנו את זה. זה ככה משהו מהעשייה. איפה תפסה אותך המלחמה? ראיתי שנסעתי לאמא שלי, היא גרה בשורבל עד ירושלים, לפני בשבת השחורה, איך קוראים לזה, ופשוט נסעתי אליה ביום שישי. שבת בבוקר, התחילים לשמוע ארגקות, והם מתעדכנים בכל מה שקורה, כל הדבר הנוראי הזה שקרה, וכמו לחזור מוצש, ולאמא שלי הייתי נוסע רק שישה בת כזה, לפעמים בני פאבה לבקר, פעם להיות פה יום, פה כמה שעות. פשוט נשארתי על יום ראשון, יום ראשון חזרתי הביתה. ואז התחיל כל המצב המיוחד, וזהו, זה תפס אותי אצל אמא שלי בדיוק. אתה עצרת מלהופיע נראה? כן, הייתה הופעה שאמרה, אתה עולה עוד לרפאל אברדי, יוצר זה, זמר את זה, אתה מכיר, הייתי אמור להתארח שם, וזה בוטל כמובן. ויש לי הופעה בינואר, שאני כבר יצרתי קשר לבית היצר, לבטל אותה, כי גם שי ארשטוביץ היה קר, שאמרו להופיע יותר בכלל במילואים כרגע, כי ביצף שמונה היו במילואים בצפון, וגם אני לא מרגיש שאני במצב הזה, קודם כל אנחנו, קודם כל שנצח, ושיחזור הביטחון, ושכל יהיה בסדר, ושגם נשיג יעדי מצד אחד, וגם שיהיה שקט, וקודם כל שכל יהיה בסדר, אבל לגבי הופעות, אני חושב להתחיל את ההופעה, כי למרות שזה ינואר וזה עוד חודשיים, אנחנו לא יודעים מה יהיה בעוד חמש דקות, אבל אני לא מרגיש, גם הופעה צריך להתכונן מזה, צריך לעשות חזרות עם האנשים, עם החברים, זה לא מתאים, אני חושב שזה מתאים, אני אתחיל, זה כנראה למרץ, אפריל, לא יודע למתי, אבל תהיה הופעה הרבה יותר, אני מקווה. אני יודע שאתה מופיע בפני חיילים. לא, אני לא מופיע בפני חיילים, אבל עשיתי כמה הקלטות ששלחתי את זה, וגם עם ברכות לחיילים, עשיתי תוכנית עם ברכות, ועידוד, וברדיו, ואני עושה מה שאני יכול לתרום, אני בעצם מחזק את עצמי וגם את כולם, אבל פיזית לא מופיעה להצהלי, אבל לעשות דברים למען, כן, גם תוכנית עם ברכות לחיילים, וברכתי את כל החיילים. תספר על משהו כזה. גם היה פרויקט של שיירשקוביץ' רים, שהוא פנה לאומנים, בשביל לשלוח ברכות לחיילים, אני השתתפתי בזה, וגם ברדיו אפילוג, שאני משדר גם תוכנית, ואנחנו עושים עכשיו תוכנית, קודם כל התוכנית שלי, רדיו רדיו, עשיתי אותה על המלחמה, שהבאתי גם שירים מאוד עדיים, וגם פינות על איך להתמודד עם המצבים האלה, וכל אחד שיתף מה הוא מרגיש, ומה עבר עליו, והם ממש ככה מרפאים, ויש עוד תוכניות ברדיו אפילוג, גם על הנושאים האלה, על נושא של המלחמה, ואני עושה את הדברים האלה בין עזקה לעזקה, אני גם בראשון, ככה שאנחנו די, כמובן שהכל יחסי, אנחנו פה לא כמו הדרום, ולא כמו הצפון, אבל בין עזקה לעזקה, משתדל לשמור על השפיות ועל השגרה, גם כמו בשיר חושך ואור, אני אגיד לך משהו אלי, החיים נושאים אותנו למעלה, שזה האור, זאת אומרת, אתה לא יכול לשבת ולהיות עם הפנים למטה, ולתת לארגוני תיאור להוריד אותך ולהפסיק לך את החיים, מצד שני, שאנשים נפגעים וחיילים נופלים, וקורה כזה דבר, ויש איזו תחושת עזל, אתה לא יכול לעשות כלום, אני בשבוע שלושה הייתי משותק, לא יכולתי לנגן, לא יכולתי לעשות כלום, אחרי שבוע וחצי, פרץ כל הקטע של היצירה, ולכתוב, ולהציע חוצה, כי החיים משכים למעלה מצד אחד, מצד שני, אתה מרגיש באבל לאומי, אז זה איזה שהוא מוזר כזה, זה אחד פול השני. אז בוא נספר לך אם פתחת את זה. אני הייתי אמור לפתוח את השידורים ממש שבוע, אחרי השיבה באוקטובר, אבל דחינו את הכל, מכיוון שכולנו כאן הרגשנו בצורה מכרידה, באמת, אנחנו היינו בדאון, היינו בצורה כזאת שלא היה ניתן לתאר את זה, ולא יכולנו להיכנס אפילו לאולפן, לעזוב ולדבר מול מצלמה, סתם לדבר מול מיקרופון, לא היה ניתן לעשות דבר כזה, דחינו את זה בשבוע, אבל עדיין אני מרגיש שהלב שלנו, של כולנו עדיין כואב, עדיין התוכנית, התוכנית משודרת, אבל אתה יודע, עדיין יש עצבות, הרבה עצבות מסביב, עדיין קשה, אני מקווה מאוד לקראת סיום המלחמה, אנחנו נדבר בסוף נרפורש, תחזור להופיעה. תחזור לעצמנו כולנו, אז תודה אלי על השיחה, על ההתעניינות, השיר הזה בא לעודד, אז תודה שאתה משמיע אותו. שמחתי להערך אותך אצלי בתוכנית, ברוך הבן יפה. שמחתי מאוד אלי, אני תמיד שמח לדבר איתך. נתראות. בצורות טובות. בצורות טובות לכולם, שבת שלום. גם, ביי. נתראות. אז הנה עוד כמה סגנים עם נרפורה, עם דפנה דרוקה, בחקראה, ומיד אנחנו ממשיכים. השפיעות על השגלה, אין מקום לשנאה כך, רק לאגבה. כמו שחמחים את האור, אין פחות יותר שחוק, תמיד נכין את האור.