Details
Nothing to say, yet
Comment
Nothing to say, yet
Listen to WhatsApp Ptt 2024-02-06 at 16.39.30 by hadar barnea MP3 song. WhatsApp Ptt 2024-02-06 at 16.39.30 song from hadar barnea is available on Audio.com. The duration of song is 02:46. This high-quality MP3 track has 18.903 kbps bitrate and was uploaded on 25 Feb 2024. Stream and download WhatsApp Ptt 2024-02-06 at 16.39.30 by hadar barnea for free on Audio.com – your ultimate destination for MP3 music.
Comment
Loading comments...
The speaker is reflecting on the potential dangers and fears associated with brain surgery. They express uncertainty and concern about the impact it could have on their life and identity. They emphasize the importance of self-acceptance and finding daily lessons in compassion and optimism. They also mention the pride and gratitude they feel for their children, who are their greatest achievement. The speaker acknowledges the complexity of the brain and its capacity to heal and forgive. They express gratitude for the brain's ability to help them forget and move forward, despite their past struggles. דרי, תראי, המוח מתעמס לשכוח, הוא מנסה לעזור לי, זה פשוט היה ונשאר קצת מפחיד כשיוצאים מזה זה כאילו כלום, ארדמה, חירוגיה, התעוררות, שיקום קצר ושגרה ובכל זאת, חירוגיה מוח, מה אני בכלל יודע על המוח? זה פוטנציאל לשבר את כל ההרמוניה והרומנטיקה שבן אדם נולד לתוכה, שאני נולדתי לה אם חיפשתי שלמות, אם חיפשתי הצלחה וטיפוס לפסגות עבורי ועבור יקיריי, זה פוטנציאל לשבר לאיבוד ויזואלי, להגבלת תנועה, לפגיעה קוגניטיבית וחלילה, לאובדן חיים מה לכל זה ולי? המון אנוכיות מפחידה אז המוח מתעמס לשכוח, הוא מנסה לעזור לי להתבגר, להתפקח לא חייבים לך כלום ולא הבטיחו לך כלום בעולם הזה מים אלה ימיך ספורים בו בין אם זכית להרגיש הצלחה ובין אם לא יש את הבלוטה הזאת שהיא הציצית שלנו, היא הגדילים בציצית שלנו ואני אומר שלנו, אפילו שאת מעבירה את המשרק בשיער ואת מביטה בה אחרי כל מקלחת, לא אני ואני צריך את הציצית הזאת, אנחנו צריכים זה שיעור יומי בחמלה, זה שיעור יומי באופטימיות זה הסליחה העצמית וזה התענוג שבמערכת יחסים נדירה בין אב לבד זה התזכורת במבט לרוץ רק עד הפינה זה התעוררות קבועה להנות משארית ימנו כאן זה כבוד מסויג למלאכת הרופאים, זה החוסן הפנימי שלנו ואני אומר שלנו, אפילו שאת פוגשת את הבלוטה בכל פעם שמסובבת את הראש על הקריד בלילה את עוד תראי, הורה מביט בילדיו הצעירים הם התוצר שלו, הם ההישג הכי מושלם שלו על כל הפגמים שבם ובו דבר לא ישווה לגאווה מילדיך מיופים, מרגישותם, מחוכמתם, מאהבתם לאחר, מעוצמתם הבלוטה היא עומקם של הרבדים האלה, היא הזרקור לבפנים אסור להיות חד מימדי הם שם, כל הרבדים כולם ועוד כאלה שטרם חשפנו והמוח, כן המוח מתאמץ לשכוח הוא מנסה לעזור לי, לאפשר לי לסלוח, לעצמי על שלא הייתי עמוק ומתפיית כשצעדתי שם הלוך ושוב בחדר ההנתנה בבית החולים על סף תמאות מכולנו, אני וזה שהייתי פגום
There are no comments yet.
Be the first! Share your thoughts.
