פודקאסט # 44: פרשת כי תצא

שלום שלומו, שלום אלישע, שלום למאזינים. כן, שלום לכולם. אנחנו עם פרשת כי תצא, כי תצא למלחמה. אנחנו כבר אחרי הפודקאסט באנגלית וזה מאוד מעניין כי שלומו בוחר את הדרשה עושות הדרשות שלי ב-15-16 שנים האחרונות ובדרך כלל בוחר את דרשות שונות בעברית ובאנגלית וזה מעניין לקרוא את זה כי כל פעם נראה ש... כתבתי שמה שהפרשה עוסקת בזה וזה וזה הדרשה שאנחנו מקווים אחת וחצי שאחרי זה בסופו השנייה, הפרשה עוסקת ב... סליחה, זה משהו אחר ללמרי וגם, וגם זה פשוט מעניין לראות את זה. התורה כל כך עשירה, אלישע, ויש כל כך הרבה זוויות וכיוונים והוא כל פעם מתחדש גם בדרשות שלך. אני לא זוכר שאתה חזרת על אותם הנושאים, אתה מוצא זוויות חדשות ואני למשל בדרשה שלך מ-20-20 אגב, זה כמה חודשים אחרי פריצת הקובד. נכון, נכון. ואתה מתחיל את הדרשה שלך על פרשת כתצא. אגב, פרשה מספר 49, 1574 מצוות. 27 כן תעשה ו47 אל תעשה. ואתה מתחיל את הדרשה שלך, נכנסתי השבוע לאתר אגורה. מהי אגורה? אתר שבה אנשים מוסרים דברים שהם לא צריכים יותר. חינם. זה טוב לפלנטה, זה חוסך במשאבים, זה נתיגה. ואתה מודה בדרשה שלך בתור קבלש. קבלש זה קיבוץ מליש לעבר. זה בדם שלך, לילישה. שריר הנתינה שלי עדיין הרבה יותר מפותח משריר הקבלה. זה מעניין. יש אנשים שהבעיה שלהם שהם כל הזמן רוצים לקחת במקום לתת. אבל לילישה יש אנשים שהרבה פעמים יותר נתנים מאשר מקבלים. אני מתמודד עם זה קצת. וזה לא עובד לילישה. זה לוקח לי הרבה שנים להבין את זה. כביש חד סטרי זה לא כביש שיש בו תנועה. לפחות לא תנועה מועילה. נתינה כל הזמן לא עובדת. נתינה וקבלה ביחד. זה מביא לקשר ואהבה לחברה חזקה. ואתה עושה את שניהם בצורה מאוזנת. אתה צודק. מה שגם להיות ככה קנא עם עצמך. הנתינה יש בנתינה עצמה גם קבלה. צריך לזכור את זה. בין אם זה אגו, בין אם זה התחושה הטובה. בין אם זה מחמאות שקיבלת. בין אם זה אהבה שקיבלת. בכל נתינה יש קבלה. אני לא רוצה שתצטיר פה איזו מין תמונה. אלטרואיזם על אנושי ממש לא ברור לגמרי. בכל נתינה יש קבלה. גם אם זה נתן בספר. יש קבלה של תחושה טובה. של סיפור כזה או אחר. של השקטת מצפון. לא יודע מה. אבל תמיד תמיד תמיד יש קבלה. במיוחד המילה נתן. מה שמאפיין אותה שהיא משני כיוונים שלה. מון, תף, מון. אז משני כיוונים שלה היא זורמת. זה לא כביש חציתרי. זה גם לתת וגם לקבל. באנגלית זה נקרא פלנדרום. זה אותו דבר הפוך כמו שלא הפוך. כן, כן, כן. כן. אז זו פוינטה מצוינת. עצם זה שאנחנו מקבלים. ואנחנו מאחרים מאפשרים להם לתת. אז בכך אנחנו גם נותנים. ולא את מקבלים. נקודה מאוד מאוד חשובה, ירישה. כן, ואני חושב שסיפרתי את זה כבר בעבר. כי זה באמת אירוע שמאוד השפיע עליי. ואני מתאר עצמי שמתישהו אמרתי את זה. אבל אני יודע שאלה שמחשבים לנו. לא דווקא מחשבים לכל הפודקאסטים. יש כמה, אבל ודאי לכולם. יש כאלה שמחשבים רנדומלית. אז מותר לחזור על סיפורי זה בסדר. אני ממש זוכר. כשהנחיתי קבוצה של מנהיגות צעירה. באזור מגידו ויוקנם. ואנחנו נסענו לארץ הברית. לקהילות האחות של מועצה אזורית מגידו ועיר יוקנם. באטלנטיה וסיין קלוויס. כשעשיתי את זה מספר קבוצות. מספר אזורים. אני חושב שזה קרה באמת. הסיפור הזה קרה איתם אם אני לא טועה. אם לא זה קהילה אחרת. אבל עיקרונו אותו עיקרון. ומה שקרה זה שכשהגענו לקהילה היהודית שמה. הגענו בדיוק למה שנקרא סופר סנדי. סופר סנדי זה הזמן שבו השדרציה היהודית. ארגון הגג של כל יהודי הסביבה. עושה מבצע אדיר של גיוס תרומות. חלק מהכסף הולך לישראל. חלק מהכסף היום יותר מהכסף נשאר שם. כדי לממן את החיים היהודיים באזור. ובגשו מטענם מכיוון שאנחנו בעצם כל התוכנית. הייתה מושתתת על כסף יהודי. שהחבר'ה לתרמו ונשלח לארץ. אז בגשו מטענם שגם אנחנו נעזור בגיוס התרומות. ברור איזושהי בעיה. בשמחה רבה. מבחינתנו אנחנו בעיקר נהיה טובים בלהחים קפה. ואומרים כאלה לאלה שישים את הטלפון. אבל לא. עשו לנו הכנה. ואמרו לנו אתם הולכים לאייף את הטלפונים. אנחנו נותנים לכם רשימות של אנשים. אתם נקשעים מנהם. ומבקשים מנהם. אומרים להם אתם טראנז משנה עכשיו וכך וכך. ואנחנו מאוד מורדים לכם על זה. ואנחנו רוצים לבקש מכם תרומה נוספת במשנה. ואולי אפילו תרצו להגביר את התרומה. ולספר גם טיפה על עצמכם. באתם מישראל. והחבר'ה שלנו היו בשוק. מה זאת אומרת? בטלפון אנחנו נשנורר כסף. מאנשים כאילו. זה כל כך לא ישראלי. לא שאנחנו לא שנוררים כמדינה. אנחנו מאוד. אבל זה משהו שמאוד מקובל בעולם היהודי. יש כספים של מתן ומתן בסתר ומתן לא בסתר. ולבקש תרומות. והחבר'ה היו, רובם היו קיבוצניתים. והיו ממש לא מורגלים לדברים האלה. ואחד האנשים שאל את זאת שהדריכה אותנו לפני שיהיה שם טלפונים. אז אמרנו למה? למה שם? למה שמתנו לנו כסף? אז היא אמרה כי הם רוצים. וזה כבר הדהים את הקבוצה. הם רוצים לתת. אנשים רוצים לתת. אתם נותנים להם הזדמנות לתת. ואני הסתדרתי בעמי הקבוצה. אני הייתי המדריך שלהם. אני הייתי המנחה שלהם. וסתדרתי לראות איך הם מגיבים לזה. רובם ככה הגיבו ב... אה טוב נושב איזושהי התחכמות אמריקאית. מועדת קשיות. אבל עליי זה עשה רושם אדיר. והיא אמרה אתם תראו בסוף השיחה. לא רק שאני שמיתם לכם כסף. שזה לא לכם אישית. לפברציה. לקמפיין. אנשים ידעו לכם על השיחה. הם ידעו לכם. והחברות שלנו אמרו. כל כך אמריקאים. ידעו לנו על זה שהם נתנו לנו כסף. מועד לא לא לא. הם ידעו לכם. א' הם יגידו לכם. יש לי הרבה ניסיון בזה. היא אומרת. הם יגידו לכם. א' זה שאתם ניתנים להם. אתם בעצם חינכתם אותם. כאילו הסברתם להם. איזה דברים טובים נשים בישראל. ששווה להם כסף. תודה רבה שהארתם את עינינו. על הדברים הטובים האלה. שעכשיו אנחנו יכולים לתרום למענם. וגם ידעו לכם. שאתם יכולים לשבת. שמלאי הטלפונים. ולמען המטרות הטובות האלה. לגייס כספים. אני מאוד מודה לכם. שטרחתם להתקשר אליי. שנתתם גם לי הזדמנות. לתת. תשמע. זה היה. אני לא יודע איך השאר הקבוצה. אני אקיים את זה לאחר כך. סליחה על האירוע הזה. אני לא יודע כמה זה חדר ללב. לי זה היה. פשוט. קריאת השכמה. מטורפת. וואו. מעניין. חודש אלול. אנחנו בחודש אלול. עוד שלושה שבועות. ראש השנה. זה חודש שאנחנו מתמקדים. בחשבון נפש. בהערכת המעשים שלנו. פלוס ומינוס. אגב. למה רק בחודש אלול? למה לא כל השנה? אבל אין דבר. זה טוב שיש חודש שבו אנחנו נערכים. ועושים חשבון נפש. ואתה כותב. פרשת קיטצ'לה. עוסקת כל כולה. ביחסים שבין אדם לחברו. נתינה. דאגה לחלש. ערבות חדדית. גם ביחסים שבין אדם לעולמו. בעצם. אנחנו משקפים את היחס שלנו לאלוהים. דרך היחס שלנו לבני אדם. לאחרים. אלה שאנחנו אוהבים. במיוחד אלה שאנחנו פחות אוהבים. ופה יש לי סיפור קטן. אני בדור של רדיו. כשאני גדלתי ברדיו. גדלתי על רדיו. הקשבה לרדיו. אגב. רדיו מדבר בין דמיון. אני מקשיב למשחק הוקי. אני חייב לדמיין מה עושים שם. כי אני לא רואה. קצת חבל שהיום רואים את הכל. וזה פחות מפתח דמיון. פודקאסט שהקשבתי. להו. היה פודקאסט עם רעיון. פסיכולוגית. קלינית. בשם בקי פנדי. יש לה מיליון מקשיבים. ליוטיוב שלה. כמעט כמו לנו. כמו לנו בדיוק. ובקי פנדי היא מומחית לגידול ילדים. וזה מטריד הרבה הורים. מסיבות מובנות. ושאלו אותה. שאלה מצוינת. דוקטור פנדי. מה הדבר הכי חשוב שהיית אומרת. להורים. בקשה לגידול ילדים. והיא אמרה שלוש מילים. ארבע מילים. Become better at repair. תיקון. לא תיקון עולם. תיקון יחסים. היא אמרה דבר חכם מלישה. אנחנו אומרים בראש השינה. ביום כיפור. אנחט. אנחנו רושמים את כל החטאים שלנו. ומתנצלים בעצם. היא אמרה. להתנצל בפני אדם שפגענו בו. זה לא. פתיחת יחסים חדשים. פתיחת יחסים חדשים. זה סגילת נושא. סליחה. אני מבקש סליחה. אוקיי. אז מה? זה לא repair. זה לא תיקון מלישה. לתקן קשר עם מישהו. זה לפתוח תיאלוג. להבין. איך פגעתי בך? למה פגעתי בך? למה הקשר שלנו השתדש? זו הדרך. והחלט שצרקנו עליו. הוא הלך לחדר. צריך לפתוח תיאלוג. להסביר. ושאלנו משהו להערכה שלו בתערמו. אז הוא הלך לחדר בלי לאכול. וצרקתי עליו. שיהיה רעב. אבל בואו ננסה להבין. מה קורה? מה שורש הבעיה? אז בכל השלול. כשאנחנו מתעסקים בקשר. בין אדם לחברו. בין אדם לחברה שלו. זה הזמן. לתקן את היחסים. לתקן את היחסים. לא להתנצל. לא להכות על חטא. אגב, אני אישית. יש לי אישי גאון. אני לא מכה בלב שלי. הלב שלי בסדר. אני לא מאמין בזה. אני לא מאביץ לעצמי. אבל אני כן חושב. מה אני יכול לתקן? מה אני יכול לתקן? זה די חכם. חד משמעית. כן. זה מאוד יפה מה שאתה מספר. הדבר הקודם כל. שאני הכי אוהב מה שאתה מספר. אם אני לא יודע. אני קראתי ספר שלה. כשהייתי בהתלתות מאוד גדולה. לגבי הבן שלי. אני חושב שקראתי ספר שלה. אני מאוד מוכר. אני חושב שזה הקשר לספר. מאוד מפורסם. כן. אבל מה שמאוד יפה בעצם. בנחנת המודעה שלה. זה ש... תהיה מוכן לתקן. תהיה מוכן לתקן. כאילו היא לוקחת כמובן מאליו. אני חושב שהיא צודקת. שאנחנו נקלקל. שאנחנו נעשה דברים מטומטמים. אנחנו באמת... נגיד דברים שלא כמו שאתה אמרת. אנחנו אכלנו אוכל ש... אולי אפילו ידענו שהבן שלנו פחות אוהב. אבל זה מה שיש. והוא הסתדר עם זה. הוא צריך ללמוד ולאכול את מה שיש. וכן הלאה. והוא לא אכל את זה. כי בגיל הזה הם מאוד רגישים. לאוכל. לסוגי אוכל. לטעמים. והלך לך לגב רעב. ומי יודע מה עוד... היה שם. היה שם. וקלקלנו שזה בסדר. אנחנו בני אדם. אנחנו אנושיים. אני חושב שהחלק השני של חודש אלול. שמשלים את מה שאתה מספר עכשיו. מה שאתה אומר עכשיו. על החובה שלו לתקן. זה שזה ממש בסדר. שקלקלנו. אתה אומר אני לא מכה. על הלב. הלב שלי בסדר. הלב שלי בסדר גמור. אתה אומר. אני חושב שההכרה באנושיות שלנו. היא מאוד מאוד חשובה. כי אם לא נכיר באנושיות שלנו. גם יהיה מאוד קשה לתקן. כי אם לא נכיר באנושיות שלנו. בעיקר נהיה עסוקים במגמנה. לא. אבל היית צריך לעשות ככה וככה. אבל אתה לא מבין אני לא התכוונתי לזה. אנחנו יותר נעסוק באפולוגטיקה ומגמנה. ופחות נעסוק בתיקון. וקבלת אנושיות שלנו. והתרגשות מהאנושיות שלנו. אני חושב שהיא מאוד מאוד חשובה. ומתוך קבלת אנושיות. אנחנו מקבלים את זה שטעינו. ואם לא טעינו בכלל. משהו מאוד מובר פה. סימן שגם לא עשינו שום דבר. אם לא טעינו. אני חושב שהביטוי הולך לא יודע אם זה בעברית או אנגלית. רק אלה שעושים טועים. יש פה הכרה מאוד יפה. אז כל השנה עשית דברים. איזה יופי. חלקם בטח יהיו נהדרים. עכשיו מגיע חודש אלול. זו הזדמנות טובה. לתקן את הדברים שהיו פחות טובים. ובעזרת השם. גם אנשים יודעו לך על הדברים הטובים שעשית. אבל התפקיד שלך עכשיו זה. להסתכל על השנה החולפת. לראות מה מכל הדברים שעשית. היו פחות מוצלחים. זה בסדר. אבל בוא תתקן. ואז יהיה עוד יותר בסדר. וכמעט אפילו עוד דבר. שלא בכדי אנחנו אומרים. שהיו צדיקים גמורים. לא יוכלים לעמוד. בלת תשובה כמובן לאנשים ששוו. לא שהפכו לדתיים. אלא אנשים ששוו אל עצמם. ששוו אל הדרך. ששוו אל הטוב. ששוו אל המוסרי. וכן הלאה. מי שירד מהדרך. במסגרת להיות אותו בן אדם. ואנושית. אבל גם ידע לעשות את הפיקון. ולשוב. זה מקום הרבה יותר גבוה. מצדיקים שבעולם לא פוגעו. ולא פוגעים. כי הם כנראה גם לא כל כך עופים. אני רוצה להעיר. על היבט מסוים. של הקשר הבין אישי הזה. שכל כך חשוב. שאנחנו עושים חשבון נפש. עכשיו בחודש אלול. וזה קשור לנושא של אמון. האם אנחנו מאמינים. אחד בשני. האם אנחנו מאמינים. במנהיגים שלנו. רב סאקס מאיר. בדרשה שלו. על שנאה. כל כך קל. להיות מנהיג אישה. על ידי זה שמטפחים שנאה. אנחנו רואים את זה. בארץ. עושים את זה יומיון. רואים את זה בעולם גם כן. וזה לא הדרך. וזה גרם נזק רב. ואני אסביר למה. אני כותב תור. בעיתון Jerusalem Report. התור הבא שלי נקרא. Broken Trust. אמון שבור. בארצות הברית ובישראל. אנחנו שתי מדינות שונות לחלוטין. בתרבות. בדת. בגודל. באושר. בכל הכל. אבל יש דבר אחד משותף אלישה. אמריקאים איבדו אמון. במוסדות המדינה. בבתי המשפט. בבתי המשפט. בנשיא. בקונגרס. איבדו אמון. ויש לי מצבים. תוכלו לקרוא את זה. בתור שלי. על פני שנים. מגמה על פני שנים. ירידה תלונה באמון. ובין היתר. בגלל שלא אומרים אמת. על הציבור. בישראל אלישה. זה שורש הבעיה. כרגע. יש נתון שהדהים אותי. זה הופתע. ארבעה אחוז. מהאוכלוסייה. מאמין שראש הממשלה. אומר אמת. כשהוא מדבר על מרחמת עזה. ארבעה אחוז. זה נכון גם לגבי ימין. אלישה. שישה אחוז מאמינים. שהוא אומר אמת כולה. הוא מדבר על מרחמת עזה. למה? כי הוא כנראה מהאינטרס. אינטרס אישי. כשאחד לא מאמין בשני. עצם המיוקם של החברה. הוא נפרע. הוא נפרע לחדות. אם הוא נפרע. הוא נפתח. איך מחזירים. אמון אחד בשני. נתינה. זה חשוב. זה חשוב. דיבור אמת. סיפור קטן. זה התאים אותי. אני קמתי בבוקר. בארבע כדי להקשיב לדיבית. לוויכוח בין. קמלה האס. לדונלד טראמפ. וטראמפ. קצת התערער. הוא לא עגיל לעמוד מול אישה חכמה. ותקיפה. אז הוא אמר שהמאגרים. הם אוכלים את מדינת ארצות הברית. ובספרינפולד אוהיו. המאגרים מאסיה. אוכלים את החתולים והכלבים. זה נשמע לך. זה מה שהוא אמר. כן קראתי. הוא קיבל את זה מאינטרנט כנראה. ממשהו מזויף. יש כל כך הרבה סיפורים. שעפים עכשיו. באינטרנט. ואנשים מאמינים בהם. כי הם רוצים להאמין בהם. וזה הורס לנו. בכלל. את האמון אחד בשני. ואת האמון במוסדות. זה מועמד לנשיאות ארצות הברית. שמפיץ. שקר גס. שהוא. מדע פדיוני. הוא מגוחף. אז זה בעיה. יש האינטרנט. המדיה. זה אפשר לנו להפיץ. שקרים. שמיליוני מיליוני אנשים. קוראים ומאמינים. איך אנחנו נחזיר. את האמון אחד בשני. כדי. פשוט טיפו. באמת. במקרה הטראגי הזה. שהרגו לנו שישה חטופים. העובדה הזאת. זאת עובדה. העובדה הזאת. הופצה באינטרנט. לפני שהצבא הודיע למשפחות. הם קיבלו את ההודעה. מהמדיה. זה לא הורס את האמון. אחד בשני. מי עשו את זה? למה שעשו את זה? זה מאוד מאוד מטריד. חייבים לתקן את זה. כן. כן. יש לי איזו תחושה. מה שאתה מספר. אתה דיברת על דוגמאות. על הרבה מאוד דברים. אני חושב. במקו. מה התיקון? המדיה. המדיה החברתית. הרשות החברתית. רק נותנות פלטפורמה. לטירוף לאנשים לצאת. האשמה היא לא. במדיה. המדיה החברתית. האשמה היא בטירוף. זה לא אדם. אדם יש לו צד מטורף. כשנותנים לו לבטא את זה. ולהביע את זה. הוא יביע את זה. אני חושב שאם אנחנו מסתכלים. על פרספקטיבה היסטורית. ככה ארוכה. ומסתכלים ככה קדימה. אנחנו כרגע באמת. בתיאור של התפרקות. שהאוגמים שלנו. כרגע מתפרקים. בין היתר. והאינטרנט. שהביא כל כך הרבה ברכה לחיינו. אנחנו מגנים עכשיו. את הצל הגדול שלו. איך הוא יכול להביא נזק מאוד גדול. אם עד לא מזמן. היינו רובנו. האמנו על מה שכתוב בעיתון. אני עוד זוכר. לא כל כך מזמן שאנשים אומרים. לא באמת זה היה כתוב בעיתון. היום. זה מצחיק אותנו שאנשים אומרים אמירה כזאת. אז מה אם זה היה כתוב בעיתון. הקשר בין. שקר ותקשורת. זה אותן אותיות. אני לא רוצה להגיד שעיתונאים הם שקרנים. אתה גם בין היתר עיתונאי. בין כל שאר הדברים שאתה עושה. אבל אני לא בא להגיד שהעיתונאים. הם שקרנים בכלילה. אבל יש קשר בין. קשר בין תקשורת. שוב אותן אותיות. ושקר זאת באמת אותן אותיות. כי ברגע שאנחנו אומרים משהו. אנחנו אומרים משהו. אנחנו לא אומרים משהו אחר. אנחנו אומרים משהו. ולעולם מוביאים את כל התמונה. תמיד מביאים תמונה חלקית. ותמונה חלקית מייצרת. גם עם הניסיון להיות כמה שאתה מדויק. ברגע שזה חלקי. יש פה אלמנט שקרי מסוים. מסוים. אני חושב שמה שקורה פה עכשיו. היום אנחנו יודעים. לא ידע. אי אפשר לסמוך על מה שנאמר לנו. אי אפשר לסמוך על מה שנאמר לנו. על פניו נשמע מאוד מפחיד. אי אפשר לסמוך על מה שבני אדם אומרים. אז מה נעשה? איך נסמוך? כרגע אנחנו עמוק בתוך המשבר. כרגע אנחנו שולים רטח. אז על מי שאיפשר לסמוך? מי כן אומר אמת? מי לא אומר אמת? מה שיצא מזה אחרי שהכל הסיפור הזה. אחרי שהחברה שלנו. אחרי שהאוגנים ההתפרקו. בוודאות. אנחנו צריכים לסמוך משהו חדש. ומשהו חדש זה כנראה סוג של חישנים אחרים של אמת. סוג של חישנים אחרים של אמת. למשל, אני חושב לרובנו יש תחושות בטן. אנחנו צריכים לחוש בבטן שמישהו מרמה אותנו. משקר לנו. מכיוון שלא היינו צריכים להסתתך את זה עם השנים. אז המוח היה מורגל לזה. שמעתי משהו טוב? כנראה אמת. אנחנו נתחיל לתרגל הקשבה אחרת. אנחנו נתחיל לסנן דברים. אנחנו כבר לא... אם בעבר היינו שומעים איזשהו שקר והיינו מתרגשים ממנו היום אנחנו נשקרים כל הזמן. הפסקנו להתרגש. ביתרון של זה, שלאט-לאט התפתח לתוכנו תקשורת חדשה. איזו תקשורת חדשה שאני לא יודע איך היא תיראה. אין לי מושב. אני באופן אישי מאוד מחובר לעולם ההתמקדות. כי אני הפוקוסים להתמקדות. זה ממש מין גליי אמת ושקר שחווה על הזמן. זה מאוד מאוד מדויק. זה משהו פנימי. אני מקווה שאני גם אלמד את זה בקהילה. לעשות קורס בהתמקדות ופוקוסים. אני רואה בזה את הבשורה לעתיד כי זה אומר שאנשים יקשיבו אחרת. לעצמם, לאחרים. וילבנה אמון חדש בכל מיני קשקשנים שמקשקשים שקרים כאלה ואחרים. אני רוצה גם להקשיב להם יותר. הם לא יהיו... האופן שלנו תתרגל לא להקשיב לרעש הזה יותר. אולי לסיום. פרשת כי תצא כי תצא למלחמה. אני, שלומו, אני לא יוצא למלחמה. מה זה קשור? אבל זה קשור ואתה נאיר. חשוב להגיד, אתה יצאת למלחמה. ועכשיו אתה בפנסיה מגיע לך לא לצאת למלחמה. אבל אתה נאיר אלי שאתה מוצא רלוונטיות בתורה שאנחנו כן יוצאים למלחמה. כל אחד ואחד מאיתנו יוצא לאיזושהי מלחמה. למשימות קשות. אז אני מצטט מהרשע שלך אז בפעם הבאה שהחיים יראו כמו יציאה למלחמה יש הרבה מקויים כאלה מחלה, מישהו אהוב שחולה יש הרבה מקויים כאלה שיוצאים למלחמה לקרב או לתחרות אולי כדאי לשלוף את נשק יום הדין וואו, מה זה נשק יום הדין? לתת מדרכתינו לאחינו שפשוט תמצאו אך שאפשר לתתנו וגם להסכים לקבל מברכתו שלו זה כל כך נבון אנחנו אזרחי ישראל, אנחנו יהודים אנחנו אזרחי ישראל אנחנו יום יום שומעים דברים נוראים אתמול ישבתי מהטלוויזיה והכרחתי את עצמי בכוח לראות את הסרט שבו הראו כיצד החזיקו את החטופים זה כאב פיזי קשה שחתך את הגוף זה מלחמה זה מלחמה ואתה נותן עצה איך אנחנו עוברים את הדבר הזה? כבר 11 חודש ואין לזה סוף ואתה נותן עצה טובה למצוא אח ולתת לו משהו, מילה טובה אני עופה הייתה בחיים והביאה את זה לידידה זה עושה לי טוב זה עושה לי לתת כשיוצאים למלחמה למצוא אח ולתת ובזה שאנחנו נותנים אנחנו צריכים גם לקבל מהאח הזה מהחבר זה מחזק, למה? כי זה מחזק את הרקמה החברתית שכל כך חשובה לנו והרקמה הזאת קצת התפרקה בארץ והאויבים שלנו שמו לב לזה ולכן תקפו אותנו ואנחנו כעת הורגים את זה מחדש וכל אחד ואחד מאיתנו, בחודש אילול יכול להרוג מחדש את הקשרים עם האחרים מסביב באמת להירוג ולא להרוג בדיוק צריך לדייג להירוג וזה עובד זה עובד כן, כן נפלא אז שנדע לתת ושנדע לקבל ושנביא תיקון לעולם המינוסר שלנו אמן, להתראות לכולם בשבת שלום, שלום לכולם תודה שהקשבתם