חג הסוכות התשפד

The speaker wishes the listeners a happy and peaceful new year, and mentions that this year, Rosh Hashanah, Sukkot, and Shemini Atzeret all fall on Shabbat. He explains the difference between the holiness of the holidays and the holiness of Shabbat, and discusses the additional holiness of the Sukkah. He also talks about the importance of receiving the presence of a rabbi and the special light of Shabbat. The speaker concludes by blessing the listeners with peace and success. שלום רב למאזינים היקרים, אוהבי התורה ומאזיניה. תזכו לשנים רבות ונעימות, ותזכו ששנה הבאה תהיה שנת שלום ושמחה, עלייה והצלחה לנו ולכל בית ישראל. אמן. רבנו הרב צביעודה קוק ז'צל היה שמח שמחה יתרה כשנזמן ששבת ויום טוב נפגשו ביום אחד. כמו השנה שאנו זוכים, גם ראש השנה חל בשבת, גם חג הסוכות, יום טוב הראשון, חל בשבת, וגם שמיני האפרת חל בשבת. את טעמה של תוספת שמחה זו בער בדרך הבאה. על קדושת המועדות אנו מברכים מקדש ישראל והזמנים. ואילו על קדושת השבת אנו מברכים מקדש השבת. השוני בברכה נובע מהסיבה לחילוק שישנו בין שתי הקדושות. קדושת המועד מבוססת על קדושתם של ישראל. היא תלויה במאמרם של חכמי הצנדוין שקבעו מתי יהיה ראש חודש, ועל פי זה נקבעה גם קדושת המועד. ואילו קדושת השבת קבועה וקיימת מששת ימי בראשית. היא נובעת ישירות ממקור הקדושה האלוקים. אם כן, כאשר חל יום טוב להיות בשבת, נצטרפות יחד שתי קדושות אליונות. הקדושה האלוקית שהייתה בבריאה, והקדושה הישראלית מאז שבחר השם בישראל לעמו ונחלתו. נראה להוסיף כי ביום טוב גנוזה קדושה נוספת. קדושת הארץ. כי הרג, רק כאשר ישראל יושבים על אדמתם, מכשרת קדושת הארץ את בית הדין הגדול לקדש את הזמנים. כפי שכתב הרמב״ם, שכשישראל לא נמצאים בארץ, קדושת הסנדרין לא תוכל לאפל את קדושת המועדים. אם כן, ביום טוב שחל בשבת ישנה קדושה משולשת. שלושה שותפים. הקדוש ברוך הוא, עם ישראל וארץ ישראל. על גבי שלושת קדושות אלו נוספת קדושת הסוכה, שאין לנו דוגמתה ביום טוב אחר. בחג זה זוכה כל אדם מישראל לחוש משהו מקדושת ענני הכבוד שהקיפו את ישראל לאחר יציאת מצרים. על מעלת הסוכה דרשו חכמים את המילים הנזכרות בשיר השירים, ועם עינות החבקני. בחג הסוכות אנו זוכים לגילויי אהבה מיוחדים מאת השם. לא מדובר בדרשה מעוררת את הלב בלבד. בסוכה יש קדושה עליונה שהופפת אותנו במהלך החג, ויש לכך השלכה הלכתית מעשית. נזכר בגמרה, כשם שחל שם שמיים על החגידה, כך חל שם שמיים על הסוכות. מכאן אנו למדים שבגוף הסוכה יש קדושה, כמו בקורבן. שנית, יש דיון בדברי הפוסקים, האם תפילת יחיד בסוכה חשובה אפילו יותר מתפילה בציבור בבית הכנסת. אגם שלמעצה להלכה עדיפה תפילה בציבור, עצם הדיון מעיד על קדושתה הצילית של הסוכה. מנינו כאן שלוש קדושות ששייכות ליום טוב ולשבת, וקדושה נוספת השייכת לסוכה. על אלה יש להוסיף קדושה חמישית המצטרפת להן, קדושת חכמי ישראל. בספר מלאכים נזכר, כי האישה השונמית גמלה חסד עם אלישה הנביא, והכניסה אותו לביתה, ושל כך התברכה בפרי בטן בדרך נס, למות גילו המתקדם של בעלה. לימים פרקה זאת האסון, והבן שנולד לה נפטר בגיל צעיר. האישה השונמית מענה לקבל את רוע הגזרה, ומהרה להקביל את פניו של אלישה הנביא, ולבקש את עזרתו. בעלה שלא ידעה מאומה על המתרחש, תמה על מעשיה, ויומר מדוע תולכת אליו היום, לא חודש ולא שבת. מכאן למדה גמרה, שבחודש ושבת היא באה ללמזל, היא צריכה ללכת. מכאן שבחודש ושבת היה ראוי ללכת ולהקביל את פני הנביא. ממעשה זה למדו חכמים, כי חייב אדם להקביל פני רבו ברגל. אך יש קושי מסוים בלימוד זה. נאמר בפסוק לא חודש ולא שבת. ניתן ללמוד שהם מקבלים את פני הרב בראש חודש ובשבת, אך לא ברגל. נראה לתרץ כי המנהג הרווח היה להקביל פני החכמים ברגל, אך בגלל שהשונמית היבאה המצווה הזו במיוחד, היא הוסיפה והקבילה את פניו של אלישה גם בחודש וגם בשבת. אם כנים דברנו, יש ללמוד מכאן שישנה מעלה נוספת בהקבלת פני הרב בשבת קודש. קדושת השבת מרוממת את הרב, וכך הוא משפיע אל שומעי לקחו אור מיוחד. מלבד אור ההג, גם אור השבת. ואשר מדובר ביום טוב שלך להיות בשבת, עוברות שתי המעלות יחד, הקבלת פני הרב בזמן מיוחד כזה, מסוגלת להמשיך על המסתופפים בצילו הערה כפולה. כך זכינו לראות כיצד יום טוב הבא עלינו לטובה מוסיף עלינו אורות מאורות שונים. אפשר להבין מדוע נקרא זמן שמחתנו. תוך כך נברך את כל המאזינים בשבת שלום, חג שמח, ויבואו כל המועדים עלינו ועל כל ישראל לשלום ולהצלחה ולברכה גדולה. כמו שאנו אומרים בתפילה, עשיאנו ה' אלוקינו את ברכת מועדך כאשר רצית ואמרת לנו לברכנו, כן תברכנו סלע. שבת שלום וחג שמח. תזכו לשנים רבות ונעימות.